בילביים

בילביים
בילבי ענק
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
תת־מחלקה:	חיות כיס
על־סדרה:	חיות כיס אוסטרליות
סדרה:	בנדיקוטאים
משפחה:	בילביים
סוג:	בילבי
שם מדעי
Thylacomyidae

בילביים (שם מדעי: Thylacomyidae; מוכרים גם כבנדיקוטים ארנבים או כפרגאליים), היא משפחה של כיסאים אוסטרליים בגודל בינוני עד קטן מסדרת הבנדיקוטאים, המצויים בעיקר באזורים המדבריים של יבשת אוסטרליה. על פי ממצאים ארכאולוגיים, במשפחה היו כלולים בעבר סוגים נוספים אשר נכחדו, ורק סוג אחד - הבילבי (Macrotis), שכלל שני מינים, שרד עד התקופה המודרנית. בסוג בילבי עצמו נותר כיום מין יחיד לאחר שהמין הנוסף נכחד בין 1901 ל-1960 - כנראה בעקבות הקולוניזציה האירופאית ביבשת.

סיווג

משפחת הבילביים תוארה מדעית לראשונה רק בשנת 1903 על ידי הביולוג האוסטרלי טוני בנטלי. העובדה שהמשפחה הוקמה זמן רב לאחר תיאור המינים נבעה מחוסר ההסכמה לגבי הסיווג הנכון של מיני הבילבי. בעת גילוי הבילבים הם סווגו לראשונה על ידי ג'מס ריד ולאחר מכן גם על ידי הזואולוג האוסטרלי טים פלנרי במשפחת הבנדיקוטיים (Peramelidae). בתחילה כל סוגי הבנדיקוט והבילבי סווגו בתת-משפחה אחת בעקבות סיווגו כך, אולם לאחר מכן הם חולקו על ידי הטקסונומים מק'קנה ובל ל-3 תתי-משפחות: "בילבים" (Thylacomyinae), "בנדיקוטים" (Peramelinae) ו"בנדיקוטים רגלי-חזיר" (Chaeropodinae). בסופו של דבר הטקסונומים הגיעו למסקנה שמיני הבילבי והסוג בנדיקוט רגלי-חזיר שונים מספיק על מנת להיחשב כמשפחות נפרדות. על כן החלוקה המקובלת כיום היא שסדרת הבנדיקוטאים מחולקת ל-3 משפחות.

אטימולוגיה

השם המדעי של המשפחה - "Thylacomyidae", פירושו "עכבר כיס" והוא נגזר מיוונית כדלהלן: "Thylacos" = כיס (או שק), "mys" = עכבר; השם מתייחס לכך שהבילבי נראה כעכבר גדול ושהנקבות שלו בעלות כיס שלא כמו העכברים הרגילים. הסיומת "idae" היא סיומת מקובלת למשפחות של בעלי חיים. השם המדעי של הסוג - "Macrotis" פירושו "גדול-אוזניים" ("Macro" = גדול, "otis" = אוזן), בהתייחסו לאוזניים הגדולות הארוכות של הבילבים המהווים סימן היכר בולט לעומת הבנדיקוטים. הכינוי "בילבי" הוא למעשה שאילת מילים מהשבטים האבוריג'ינים של ניו סאות' ויילס - "ויראדג'ורי" ו"ג'אמילאראי", ומשמעותו בשפתם היא "עכברוש אף גדול". הבילבי מכונה גם "דאלג'יט" במערב אוסטרליה, ו"פינקי" בדרום אוסטרליה.

אנטומיה

בילבי בגן חיות.

הבילבים מתאפיינים בחוטם ארוך ומחודד ואוזניים גדולות מאוד ורחבות שתוארו כ"אוזני ארנב", וניתן בשל כך לזהותם בנקל מהבנדיקוטים. הזיהוי בינם לבין בנדיקוט רגלי-חזיר מסובך יותר, אולם רגליהם שונות לחלוטין. האוזניים הגדולות שלהם מעניקות להם שמיעה טובה יותר, וזהו החוש העיקרי שבאמצעותו הם מוצאים את מזונם. מידות גופם של הבילבים 55-29 ס"מ. לעומת הבנדיקוטים, לבילבים יש זנב ארוך יותר עם ציצת שיער מיוחדת, ופרוות-משי רכה. רגליהם האחוריות של הבילבים ארוכות יותר מהגפיים והן בעלות 3 אצבעות בדומה למיני הקנגורו.

מאפיינים

הבילבים הם בעלי חיים ליליים, והם מבלים את שעות החשיכה בחיפוש אחר מזונם האהוב - חרקים, זחלים, זרעים, פירות, פטריות, עכבישים, ואף מכרסמים קטנים. הבילבים אינם זקוקים כלל למים, מכיוון שהם מקבלים את הלחות הנדרשת להם ממזונם. מרבית המזון מאותר על ידי חפירה או גירוד בקרקע תוך כדי שימוש בלשון הארוכה שלהם.

בניגוד לבנדיקוטים, הבילבים בעלי יכולת חפירה מעולה והם בונים מערכת של מחילות ומנהרות נרחבות בעזרת הטפרים המפותחים ושרירי הגפיים החזקים שלהם. הבילבי עושה בדרך כלל מספר מחילות - עד כתריסר בשטח הפעילות הקבוע שלו, ובעזרתם הוא נע לאתרי האכלה המפוזרים; מלבד זאת הבילבי משתמש בהם כמקלט מפני טורפים וכמחסה מפני החום המדברי במהלך היום. פתח הכיס של נקבת הבילבי ממוקם באזור המפשעה, מה שמונע מהכיס להתמלא בעפר כאשר היא חופרת. זמן ההריון של נקבות הבילבי הוא מהקצרים שביונקים, ולרוב נולדים תאומים.

מצב

הבילבים הם חיות כיס נדירות למדי; בעבר הם אכלסו שטחים עצומים במרכז ובדרום היבשת אולם עם חדירת הקולוניזציה האירופאית ליבשת, הטווח והמספרים של המינים צנח בהדרגה. מין אחד נכחד במהלך המאה ה-20 בעוד שהמין השני הגיע לסכנת הכחדה - שניהם בעקבות אובדן בית גידול, הכנסת טורפים שאינם ילידים כמו החתול והשועל, וכן תחרות עם בעלי חיים פולשניים כמו הארנבונים.
כיום ישנם מספר תוכניות לאומיות מפותחות להצלת המין האחרון מכליה; בין התוכניות ניתן למנות רבייה בשבי, ניטור אוכלוסיות, וכן הקמת אוכלוסיות חדשות באזורים שמהם הבילבים נעלמו. אחד מהקמפיינים המוצלחים להגברת המודעות לשימור הבילבי, היה החלפת ארנב הפסחא בבילבי הפסחא שהוא חיה אהודה יותר מאשר הארנבים שהפכו למכת מדינה. לקראת החגים הנוצריים ניתן לראות בחנויות עשרות מוצרים הקשורים לבילבי (שוקולדים, צעצועים וכו'), ולפעמים חלק מהרווחים נתרמים לצורך מחקר והגנה על הבילבי.
מאמצי השבה לאזורים שבהם הבילבי נכחד אף הם החלו, עם השבה מוצלחת לאזור צחיח בדרום אוסטרליה בשנת 2000, והשבה מוצלחת נוספת לקווינסלנד בשנת 2006. השבות נוספות התרחשו בחצי האי פרון במערב אוסטרליה, ואף באזורים שבהם הבילבי לא היה מצוי בעבר. הבילבי נקלט בהצלחה גם באי טיסטל הנמצא תחת פיקוח הרשויות לשימור החי האוסטרלי.

טקסונומיה

• משפחה: בילביים (Thylacomyidae)
  • סוג: בילבי (Macrotis)
    • מין: בילבי ענק (Macrotis lagotis)
    • מין: בילבי זוטר (Macrotis leucura) - נכחד.
  • סוג ומין יחיד: Ischnodon australis - נכחד.
  • סוג ומין יחיד: Liyamayi dayi - נכחד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בילביים בוויקישיתוף

• בילביים, באתר ITIS (באנגלית)
• בילביים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• בילביים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• בילביים, באתר GBIF (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36430341בילביים