המרכז לבריאות הנפש שער מנשה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער מנשה
Shaar-menashe-logo.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית מנשה
גובה ממוצע[1] ‎38 מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 533 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.3% בשנה
32°26′51″N 35°00′53″E / 32.4473997315172°N 35.0147210468867°E / 32.4473997315172; 35.0147210468867

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה הוא בית חולים פסיכיאטרי בקרבת פרדס חנה-כרכור. בית חולים זה הוא המוסד הרפואי הגדול ביותר בישראל לחולי נפש. מטופלים בו מבוגרים מגיל 18 ומעלה. מנהלו של בית החולים הוא ד"ר אלכסנדר גרינשפון.

בית החולים שער מנשה מתפרס על שטח של 740 דונם. הוא מספק שירות לאזור עמק חפר וואדי ערה. גבולות האזור לו ניתן השירות הם מצומת הרוא"ה בדרום ועד טירת כרמל בצפון, מחוף הים במערב ועד גבולות טבריה במזרח. בית החולים מספק שירותי אשפוז לכל סוגיו כולל 12 מחלקות אשפוז, חדר מיון, מתקן ביטחון מרבי (מתקן ארצי), פסיכוגריאטריה וכן שירותי מרפאה הניתנים במרפאת עירון הצמודה לבית החולים, במרפאת אום אל פאחם הממוקמת במבנה מרפאת שירותי בריאות כללית ובמרפאת שירותי בריאות כללית בחדרה בהן הטיפול ניתן באמצעות ועידת וידאו.

בית החולים מספק שרותי דיור למטופלים משוקמים ולניצולי שואה בהוסטל כוללני "בית לחיים" והוסטל ניצולי השואה, הנמצאים בשטח בית החולים. לבית החולים פונים ומופנים כ-2,500 חולים לשנה, מהם מתאשפזים כ-65%. מספר מיטות האשפוז הוא 420, מספר מיטות הדיור - 200. בית החולים מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון שבחיפה, ובו לומדים סטודנטים לרפואה בשנים הקליניות של הכשרתם. בנוסף, בית החולים משתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן בהדרכת סטודנטים לקרימינולוגיה בשנים הקליניות. סטודנטים לסיעוד ועבודה סוציאלית מקבלים הכשרתם בבית החולים.

הלוגו הקודם של בית החולים

מחלקות ומרפאת בית החולים מוכרות להתמחות לשם קבלת מומחיות בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה, רופאי בית החולים ופסיכולוגים משתתפים כבוחנים לשם קבלת מומחיות בפסיכיאטריה או פסיכולוגיה קלינית, בהתאם. במסגרת בית החולים ניתנים טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, בהם: טיפולים תרופתיים, טיפול בנזעי חשמל, טיפולים משפחתים וקבוצתיים. כן מתקיימים ריפוי בעיסוק בתחומים כמו נגרות וגינון, וטיפולים שיקומיים, לרבות כאלה המוכוונים לתסמונות בזיקנה.

בבית החולים קיים אגף לביטחון מרבי, המשמש כמתקן ארצי, הכולל גם שיקום. המרכז מטפל בחולים בצווי אשפוז מטעם בתי המשפט ובחולים אלימים במיוחד. יחודו של המרכז בפיתוח שיטות לטיפול בחולה האלים, ובמתן חוות דעת רב מקצועיות הכוללות היבטים פסיכיאטרים, פסיכולוגים וקרימינולוגים. במתקן זה מאושפזים 128 חולים, ולאחר איזון במצבם, הם עוברים למחלקות השיקום (72 מיטות) לשם הכנתם ליציאה לקהילה.

תולדות המקום

ראשיתו של המקום כשדה תעופה בימי המנדט הבריטי. עם קום המדינה הוא נכבש על ידי צה"ל ושימש עמדה קדמית באזור. לאחר שוך הקרבות באזור הוסב למחנה עולים גדול בשם עין שמר שכלל שלושה מחנות משנה. המחנה קלט חלק מהעולים מתימן במבצע על כנפי נשרים[2]. בתחילת 1950 הוסב שם המחנה ל"שער מנשה"[3]. בפברואר 1950 התמוטט חדר האוכל במחנה מפאת הגשמים וארבעה עולים מתימן נהרגו[4].

בתחילה שהו במחנה עולי תימן. לאחר מכן שוכנו בו עולים ממזרח אירופה ומסין[5]. במרץ 1951 החל המחנה לקלוט עולים מעיראק[6]. במקביל, הוקם במקום כפר לקשישים אשר עם פינוי אוכלוסיית מחנה העולים התרחב לכ-1000 נפש ונפתח רשמית ב-1953. במקום התקיים גן ירק[7] ופרדס בו עבדו הקשישים[8]. בנוסף לכך אמצו תושבי הכפר יחידה צבאית[9]. בסוף 1960 היו במקום כ-1500 קשישים[10] ליד הכפר התקיים בית חולים לקשישים סיעודיים אשר התמחה בטיפול בבעיות פסיכיאטריות של קשישים. ליד בית החולים התקיים מאז 1952 בית ספר לאחיות שבוגרותיו עבדו במוסדות מלב"ן[11].בתחילת 1961 הוחלט על סגירת כפר הזקנים באופן מדורג עד שנת 1965[12]. במקביל לסגירה וההסבה לבית חולים פסיכיאטרי, בית הספר לאחיות הרחיב את פעילותו, תוך התמחות בפסיכיאטריה[13].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ עולי תימן יקבלו כסות חורף תוך שבועיים, דבר, 11 בדצמבר 1949
  3. ^ מועצה אזורית לחבל מנשה, דבר, 10 בפברואר 1950
  4. ^ חבלי קליטה, מעריב, 7 בפברואר 1950
  5. ^ שלמה מרקוס, שער מנשה - השער לרבבות, על המשמר, 15 במרץ 1951
  6. ^ מחנה עולים שער מנשה, על המשמר, 12 בפברואר 1951
  7. ^ עדר צאן גרם נזק לשדה כרוב, מעריב, 21 במרץ 1963
  8. ^ א. טל, שער מנשה כפר לבני שיבה, מעריב, 5 במאי 1953
  9. ^ זקני שער מנשה אמצו יחידה צבאית, דבר, 15 באוקטובר 1957
  10. ^ יודעים לחיות, מעריב, 1 בינואר 1961
  11. ^ תעודות גמר לבוגרי ביה"ס לאחיות מלבן, דבר, 17 בפברואר 1960
    יום האחות ייערך היום בבית החולים בשער מנשה, מעריב, 11 בינואר 1960
  12. ^ עובדי מלב"ן מודאגים ממגמת צמצום הפעולות, דבר, 7 ביוני 1961
    לא יחולו שינויים במלב"ן שער מנשה, דבר, 13 בפברואר 1962
    עובדי מלב"ן בשער מנשה מאיימים בשביתת אזהרה, מעריב, 24 בינואר 1962
    עובדי מלב"ן בשער מנשה מודאגים מהצמצומים הצפויים, דבר, 16 באוגוסט 1962
  13. ^ בית הספר לאחיות בשער מנשה מרחיב שעריו, דבר, 8 בנובמבר 1963
מבט מדרום על מתחם בית החולים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0