בן-עמי שילוני

בן-עמי שילוני

בן-עמי שילוני
ענף מדעי	היסטוריה
תרומות עיקריות
חקר תולדות יפן חקר היהודים והיפנים

בן-עמי שילוני (נולד ב-28 באוקטובר 1937) הוא פרופסור אמריטוס לתולדות יפן בחוגים ללימודי מזרח אסיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ביוני 2012 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולנשיא כבוד של האגודה הישראלית ללימודי יפן שהוקמה באותו חודש, חתן פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק לשנת ה'תשפ"א (2021).

קורות חייו

בן-עמי שילוני נולד בפולין באוקטובר 1937 לאברהם ויהודית שילוני ושהה בזמן מלחמת העולם השנייה כילד ברוסיה. הוא עלה לארץ ב-1948 והצטרף עם הוריו לקיבוץ תל יצחק. למד בבי"ס יסודי בקיבוץ, במוסד החינוכי במגדיאל ובאבן יהודה ואחר כך בבית הספר התיכון עירוני א' בת"א. הוא שרת בצבא בשנים 1956–1958 והשתתף במבצע קדש. ב-1958 הוא החל את לימודיו באוניברסיטה העברית ולמד היסטוריה ופילוסופיה לתואר ראשון והיסטוריה לתואר שני. היה פעיל בהסתדרות הסטודנטים ושימש כעורך "פי האתון". ב-1965 הוא סיים בהצטיינות את לימודי התואר השני בהיסטוריה, כאשר נושא עבודת הגמר שלו הוא פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, אותה עשה בהדרכתו של פרופסור יעקב טלמון. מיד לאחר מכן הוא יצא ליפן, על סמך מלגה של משרד החינוך היפני, ללמוד את השפה וההיסטוריה של יפן. אחרי לימודים של שנתיים באוניברסיטת ICU בטוקיו, הוא התקבל לאוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית, שם זכה ב-1971 בתואר דוקטור בהיסטוריה של יפן ומזרח אסיה, בהנחייתו של פרופסור מריוס ג'נסן. אחרי הוראה של סמסטר אחד באוניברסיטת קולוראדו, הוא שב לארץ באותה שנה והתקבל להוראה באוניברסיטה העברית, בחוגים של מזרח אסיה והיסטוריה. בשנים 1971–1973 הוא לימד גם באוניברסיטת חיפה. ב-1985 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. בנוסף להוראתו, הוא שימש גם כמנהל המכינה הקדם-אקדמית, ראש מכון טרומן לקידום השלום, ראש החוג ללימודי מזרח אסיה, וחבר בוועדה המתמדת של האוניברסיטה. הוא הוזמן ללמד, כפרופסור אורח, באוניברסיטאות הארוורד וקולורדו, והיה עמית מחקר באוניברסיטאות טוקיו, ברקלי, אוקספורד וקיימברידג'.

שילוני פרסם ספרים ומאמרים רבים באנגלית, בעברית, וביפנית, שהקנו לו שם של מומחה עולמי בהיסטוריה ותרבות יפן. שני הספרים שלו בעברית, על ההיסטוריה והתרבות של יפן, הם הראשונים והיחידים שנכתבו עד כה על נושא זה בשפה העברית. ספרים אלה משמשים כספרי הלימוד בנושא יפן בכל האוניברסיטאות והמכללות בארץ. ספריו באנגלית תורגמו גם ליפנית והוא מוזמן מדי פעם ליפן לשאת הרצאות אורח. פעמיים, ב-1996 וב-2005, הוענק לו פרס מילקן של האוניברסיטה העברית על הצטיינות בהוראה. ב-2000 הוא קיבל מן הקיסר היפני את אות ההצטיינות הגבוה: כוכב הזהב והכסף של מסדר האוצר ה"קדוש", על פעילותו בהפצת תרבות יפן. על אף שהוא פרש מהוראה ב-2006, הוא ממשיך ללמד בהתנדבות. הוא מוזמן לעיתים קרובות לשמש פרשן לענייני יפן וקוריאה בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות היומית וכותב מאמרים וביקורות ספרים בנושאי יפן ומזרח אסיה. שילוני התלווה לשר החוץ משה ארנס בביקורו הרשמי ביפן ב-1989. במאי 2007 ערכה האוניברסיטה העברית כנס בינלאומי לכבודו, לרגל פרישתו, שבו השתתפו מומחים ליפן מרחבי תבל, ההרצאות בכנס זה התפרסמו בשני קובצי מאמרים.

ב-11 בנובמבר 2009 פרסם העיתון היפני החשוב אסאהי שימבון ראיון גדול איתו על הקיסר היפני, במלאת 20 שנה למלכותו.

באוקטובר 2010 זכה בפרס "קרן יפן", זוהי הפעם הראשונה מאז ייסודו של הפרס ב-1973 שחוקר ישראלי זוכה בו. לרגל הזכייה בפרס הוא התקבל על ידי הקיסר והקיסרית בארמון.

הוא חתן פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק לשנת ה'תשפ"א (2021).

היה נשוי ללנה שילוני, פרופסור לספרות צרפתית באוניברסיטה העברית ומבקרת ספרות. להם שתי בנות: איריס שילוני-צביאלי, בעלת תואר ראשון בגאוגרפיה ובגינון אקולוגי, ומחברת ספרי לימוד בגאוגרפיה ורותי שילוני, בוגרת משפטים, כתבת ועורכת תוכניות בערוץ 13.

מחקריו

תיאור מחקריו

בן-עמי שילוני חקר שלושה נושאים עיקריים: א. הצבא היפני ומלחמות יפן במאה העשרים, ב. הקיסרים היפניים, ג. היפנים והיהודים.

הצבא היפני ומלחמות יפן במאה העשרים

פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי

זה היה נושא עבודת המוסמך של בן-עמי שילוני באוניברסיטה העברית, שהייתה חידוש כשנכתבה בשנת 1965. מסקנת העבודה הייתה שפצצות האטום לא היו נחוצות להכנעת יפן, אלא הוטלו עליה במסגרת המלחמה הקרה על מנת להרתיע את ברית המועצות. בסוף אותה שנה הגיע לאותה המסקנה גאר אלפרוביץ' בספרו.

מרד ביפן

זה היה שם ספרו הראשון של שילוני: Revolt in Japan: The Young Officers and the February 26, 1936 Incident, שראה אור ב-1975 בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון. הוא עוסק במרד הנפל של 26 בפברואר 1936, שארך ארבעה ימים בסך הכול. זהו הספר היחידי שנכתב עד היום בשפה האנגלית על נושא זה והוא תורגם ליפנית.

הקצינים הצעירים שחוללו את המרידה הזאת תוארו בספרי ההיסטוריה כסוג של פשיסטים יפנים מכיוון שהם רצו להפיל את המשטר שהיה בחלקו ליברלי, רצו שהצבא יתפוש את השלטון ושמדיניות החוץ תהיה תקיפה יותר. לאחר ששילוני חקר את הנושא הוא גילה שיש הבדלים בין הקצינים הללו לבין הפשיזם והנאציזם באירופה בשנות השלושים. ראשית, ביפן לא היה מנהיג כריזמטי בולט. הקיסר מילא פונקציה של מנהיג, אך הוא היה דמות סמלית בלבד. הקצינים הושפעו מהפשיזם באירופה, אך גם הושפעו מהשמאל באירופה. היה רעב ומשבר כלכלי קשה בכפר והקצינים המורדים רצו ממשלה שתפתור את בעיית העוני והרעב. גישתם הייתה שיפן נשלטת על ידי קבוצה של בעלי הון ופוליטיקאים מושחתים ויש להפיל משטר זה ולהקים במקומו משטר מהפכני. שילוני מראה כי הקצינים הצעירים לא נהו אחרי היטלר. המודל שלהם הייתה הרסטורציה של מייג'י, ההפיכה שבשנת 1868 הפילה את השוגון, החזירה רשמית את השלטון לקיסר והפכה את יפן למדינה מודרנית. הם קראו לזה הרסטורציה של שואה (שם התקופה שבה שלט הקיסר הירוהיטו, 1926-1989). הם דגלו במדינת רווחה, הלאמת הרכוש הגדול, שוויון זכויות וצמצום הקפיטליזם. לאחר שיפן תעשה רפורמה בעצמה, הם רצו שיפן תצא לשחרר את אסיה מהאימפריאליזם המערבי של הבריטים והרוסים והם ראו בסין ובארצות הברית את ידידיה של יפן. האידאולוגיה שלהם נפרשה בספר שכתב ההוגה הנערץ עליהם קיטה איקי. מכאן מסיק שילוני שזו אינה אידאולוגיה פשיסטית כפי שנטען והם גם לא הקימו מפלגה. הם ביצעו מעשי טרור, רצחו גנרל ושר והשתלטו על מרכז טוקיו, אולם דבר זה היה כאין וכאפס לעומת האלימות הפשיסטית באירופה. הקצינים לא פגעו בעוברי אורח, לא פגעו בזרים ומרידתם כשלה בסוף.

לממשלה הייתה בעיה איך להילחם בהם כי היו להם תומכים בחוגים שונים, כולל הנסיך צ'יצ'יבו, אחיו של הקיסר. המורדים נכשלו מכיוון שהצי היה נגדם והקיסר הירוהיטו היה נגדם ודרש בתוקף מהצבא להכניע אותם. התעוררה בעיה איך עושים זאת, מאחר שהם השתלטו על מרכז טוקיו. על מנת להביסם השתמשו השלטונות בלוחמה פסיכולוגית: הם תלו שלטי פרסומת על גבי בלונים וקראו לחיילים ברדיו לחזור לבסיסיהם במצוות הקיסר, מי שיחזור ייסלח לו ומי שלא יחזור יירה כבוגד. הקצינים הרשו לחיילים לחזור לבסיסיהם והם עצמם החליטו ללכת למשפט, כדי להציג את כל האידאולוגיה שלהם. אבל הצבא התחכם להם, עשה להם משפט שדה, הם קיבלו עונש מוות והוצאו להורג בירייה.

פוליטיקה ותרבות בזמן המלחמה ביפן

יפן במלחמת העולם השנייה הייתה נושא ספרו השני של שילוני Politics and Culture in Wartime Japan, שראה אור בהוצאת קלארנדון שבאוקספורד ותורגם גם ליפנית. עד למחקרו של שילוני תוארה יפן כחלק מהעולם הפשיסטי ביחד עם גרמניה הנאצית ואיטליה. שילוני מראה בספרו שאמנם יפן לא הייתה דמוקרטיה והיא נלחמה לצדן של המדינות הפשיסטיות, אבל המשטר שלה היה שונה לחלוטין מאלה שבגרמניה ואיטליה. השלטונות לא הרגו את מתנגדיהם ולא היו ביפן מחנות ריכוז, אף כי מתנגדי המשטר הוכנסו לבתי סוהר. האינטלקטואלים היפנים התלהבו מהמלחמה, כי הם האמינו שיפן משחררת את אסיה. היפנים ביצעו פשעי מלחמה רבים, אבל לא התפתחה אצלם אידאולוגיה של עליונות גזעית הטוענת כי ישנו עם שצריך להרוג אותו. היפנים טענו שהם משחררים את אסיה בשם אחוות האחים ולא בשם עליונות גזעית. היפנים הצילו יהודים ולכך מוקדש פרק מיוחד בספר. הם האמינו לתאוריה של היטלר שהיהודים שולטים בעולם, אך חשבו שמשום כך עליהם לחבור אל היהודים ולהסתייע בהם. בזמן המלחמה לא היה משטר טוטליטרי ביפן, הפרלמנט המשיך להתקיים, בתי המשפט המשיכו לפעול, מנהיגים התחלפו והיו פוליטיקאים שהתנגדו לממשלה. היה משטר סמכותי חזק, שלא התיר אופוזיציה גלויה, אבל יפן לא הייתה מדינה פשיסטית.

היהודים והיפנים

זהו תחום מחקרו השלישי של בן-עמי שילוני ושם ספרו שתורגם ליפנית ולבולגרית The Jews and the Japanese: The Successful Outsiders. בנושא זה עסק שילוני בשני מישורים: האחד הוא ההשוואה התרבותית בין היפנים והיהודים והשני הוא הקשרים ביניהם. עד למחקרו איש לא עסק בנושא זה בצורה זאת. שילוני רואה ביפנים וביהודים שני עמים בעלי תודעה עצמית מפותחת המרגישים נבדלים משאר העמים, היו קווי דמיון מסוימים בין הגטו היהודי לבין ההסתגרות היפנית. בשני העמים קיים פרקטיקולריזם ותחושה של דת והיסטוריה שונים. אבל מצד שני, הייתה אצלם תמיד אמביציה חזקה לקלוט את הטוב שבחברות אחרות ולעלות עליהן. זה היה שילוב מיוחד של שמרנות ופתיחות. מכאן מסביר שילוני את ההצטיינות הגדולה של היהודים והיפנים, אבל ככל שהם הצליחו, הם עוררו על עצמם שנאה ועוינות. האנטישמיות פרצה כאשר הגויים חששו שהיהודים מנסים להתחרות בהם ולעלות עליהם, ודבר דומה קרה אצל היפנים. דמיון נוסף שמזהה שילוני הוא ששתי החברות דחו את הנצרות. היהודים דחו את הנצרות כי הדת חשובה להם ואילו היפנים דחו את הנצרות כי הדת אינה חשובה להם. הדבר נראה בעיני המערב הנוצרי כמשהו שטני, איך הא-ל מרשה שכופרים בנצרות יצליחו? ההסבר הנוצרי שניתן לכך היה שהיהודים מרמים והיפנים מעתיקים ושניהם רוצים לתקוע סכין בגב של החברה המערבית. שילוני מנסה להראות כיצד שני העמים התאוששו מן הטרגדיות שפקדו אותם במלחמת העולם השנייה. היהודים הבינו שהאסון פקד אותם בגלל חולשתם ולכן הקימו את מדינת ישראל, בעוד שהיפנים הבינו זאת באופן הפוך. הם ייחסו את האסון שלהם להסתמכות שלהם על כוח הזרוע ולכן הסיקו כי עליהם לוותר על כוח צבאי ולהתרכז בעסקים ובמסחר.

החלק השני של הספר עוסק בקשרים בין שני העמים: היהודים הראשונים שהגיעו ליפן, כיצד היפנים שמעו על היהודים לראשונה ואיך הם ראו האחד את השני. במלחמת רוסיה–יפן של 1905-1904 הממשלה הרוסית גייסה הרבה יהודים לצבא. בצבא הרוסי מחצית מהרופאים היו יהודים, יהודים רבים נפלו בקרב ורבים הצטיינו בו כמו יוסף טרומפלדור. שילוני מראה כי למרות זאת הלב היהודי היה בצדה של יפן. מחבר התקווה נפתלי הרץ אימבר פרסם קובצי שירה בעברית וביידיש ובהם שירי הלל ליפן. גם שלום עליכם ועיתון הצפירה שיבחו את יפן.

שילוני מראה כיצד היהודים סייעו ליפנים לנצח במלחמת רוסיה–יפן. היפנים נתקלו בבעיה קשה של מחסור בכסף. לצורך כך טקהאשי, סגן נגיד הבנק המרכזי של יפן, יצא ללונדון לגייס הלוואות. שם הוא פגש את יעקב שיף, מנהל בנק גדול בארצות הברית. שיף, שכעס על הפוגרומים ברוסיה, הילווה כסף לממשלת יפן ושכנע בנקים אחרים להלוות גם הם. לאחר המלחמה הוזמן שיף ליפן לקבל מידי הקיסר את האות הכי גבוה שהיה קיים בשביל זרים.

במחנות השבויים הפרידו היפנים בין הרוסים לבין אחרים כמו היהודים, כדוגמת טרומפלדור, שקיבלו תנאים מועדפים מכיוון שהיפנים רצו לעורר מרידות נגד שלטון הצאר ברוסיה. בשנות ה-20 הגיעו ליפן מוזיקאים יהודים שונים. איינשטיין הגיע ב-1923 ליפן וזכה שם לכבוד גדול מאוד. מצד שני החלה ביפן גם אנטישמיות. לא פעם אותם אנשים שהתלהבו מהיהודים התלהבו דווקא מסיפורים אנטישמיים. האנטישמיות ביפן מופצת לא פעם על ידי יפנים המאמינים לסיפורים על שליטת היהודים בעולם.

קיסרי יפן

קיסרי יפן הם תחום מחקרו השלישי של בן-עמי שילוני, בו הוא עוסק עד עצם היום הזה. הקיסר היפני נחשב קדוש כצאצא של אלת השמש. הקיסר הנוכחי נחשב ל-125 במספר בשושלת שמעולם לא התחלפה, למרות שהקיסרים הראשונים הם אגדיים, אך השושלת הנוכחית קיימת לפחות מהמאה ה-6 לספירה. מצד שני, הקיסר היפני חסר כוח, שולטים בשמו. הקיסר הירוהיטו היה בן בריתו של היטלר ולמרות שיפן הובסה באופן מוחלט, הוא נותר על כס החרצית עוד 44 שנים לאחר המלחמה. הקיסרים היו משכילים מאוד, הירוהיטו היה חוקר של יצורים ימיים וגם הקיסר הנוכחי הוא מדען.

בעקבות הכנס שנערך לכבודו של שילוני עומד לראות אור הספר על הקיסרים ביפן המודרנית (Emperors of Modern Japan) בעריכתו. שילוני כתב בספר הזה את ההקדמה ושני מאמרים. מאמר אחד עוסק בביקורת של חוגי הימין הקיצוני על הקיסר מכיוון שהוא לא מספיק לאומי ומסורתי לטעמם, יותר מדי דמוקרטי, פרו-מערבי ואנטי-מסורתי. עד כה ידוע היה שהשמאל ביקורתי כלפי הקיסר, אך שילוני מראה כי בעוד שהשמאל ביקורתי כלפי מוסד הקיסרות, הרי הימין ביקורתי כלפי הקיסר עצמו. במאמר השני בספר בוחן שילוני את יחס הקיסרים לדת הנוצרית. מצד אחד, הקיסרים הם כוהנים של אלת השמש בדת השינטו. מצד שני הקיסרים היפניים בתקופה המודרנית גילו עניין גדול בנצרות ונוצרים הגיעו לעמדות מפתח בארמון הקיסר. לאחר תבוסת יפן במלחמת העולם השנייה, בזמן משטר הכיבוש האמריקאי, סבר הגנרל דוגלאס מקארתור, ראש שלטונות הכיבוש ביפן, שכדי שהקומוניזם לא ישתלט על יפן, יש לנצר אותה. הוא ניסה לנצר את בני המשפחה הקיסרית. תחילה הם גילו עניין בכך, שרו שירים נוצריים ולמדו תנ"ך ובשנים 1948-1946 היה נדמה שהם עומדים להתנצר, אולם הדבר לא קרה. חינוכה של אשת הקיסר הנוכחית הוא קתולי ועד היום יש השפעה נוצרית מסוימת בארמון הקיסר.

ספרו של שילוני ביפנית "כלכלת הקיסר" מראה שקיומו של מוסד הקיסרות העניק יתרונות כלכליים ליפן. הוא העניק לה יציבות רגשית בזמן של שינויים גדולים. חברות שעוברות שינויים גדולים עלולות להתפורר, הקיסר אמנם לא שלט, אבל היה לעמו מעין עוגן.

חידת הקיסרים

ספרו: Enigma of the Emperors: Sacred Subservience in Japanese History ראה אור באנגלית בשנת 2005, שנתיים לפני כן יצא בתרגום ליפנית, שמו ביפנית הוא "הקיסר כדמות אם". יפן היא המדינה היחידה בעולם בה יש כיום קיסר. הספר הזה מתמודד עם השאלה איך אותה שושלת קיסרית מלכה כל כך הרבה זמן. ההסבר המקובל לפיו היה זה מכיוון שהקיסר היה קדוש, אינו עומד לדעת שילוני במבחן המציאות. כי קדושים היו גם הקיסרים הסינים, הפרעונים במצרים העתיקה, הקיסרים הרומיים. הסיבה שמביא שילוני היא שבעוד שבמקומות אחרים לקיסרים היה כוח ולכן סילקו אותם כשהתחלף השלטון, הרי ביפן הקיסר נתן גושפנקא והכוח שלו היה סמלי ולכן לא היה צריך לסלקו כשהתחלף השלטון.

שילוני מבחין בין שני סוגי שלטון: שלטון אבהי – צבאי וסמכותי, כמו בסין, ושלטון אימהי - המעורר אהבה וחובה כלפיו, אבל אינו שולט בכוח הזרוע. מכאן שם הספר ביפנית:"הקיסר כדמות אם".

שילוני חולק על השימוש הנוכחי בתואר קיסר, יפן אחרי 1945 נקראת מדינת יפן ולא קיסרות. לקיסר היפני תארים רבים בשפה היפנית, המקובל כיום הוא טנו Tennō, שפירושו 'מלך השמים'. אבל כבר 150 שנה קוראים לו באנגלית emperor ובעברית קיסר ובחוקים שתורגמו לאנגלית הוא מכונה קיסר. משמעות המילה קיסר היא שליט על, מלך המלכים, אך במקרה של הקיסר ביפן אין מלכים מתחתיו.

לדעת שילוני העם היפני אינו יודע כיום כיצד להתייחס לקיסר. לפי החוקה שהתקבלה ב-1947 הקיסר הוא סמל. הצעירים כיום כלל אינם מתעניינים בקיסר, בניגוד למצב שהיה קיים לפני המלחמה. שילוני סבור שצריך להעניק לקיסר משמעות. דת השינטו היא דת שסוגדת לטבע, שילוני הציע שהקיסר היפני יהיה סמל לא רק של העם היפני, אלא גם סמל של השמירה על הסביבה והדבר לדעתו ייתן לקיסר משמעות חדשה.

שילוני עוסק בספרו גם בעתיד של השושלת הקיסרית. לפי החוקה היפנית רק גברים יכולים להיות קיסרים. תקופה ארוכה לא נולדו לקיסר בנים, האחרון שבהם נולד ב-1965. בעבר, למרות שהטכנולוגיה הייתה פחות מפותחת הצליחו לשמור על שושלת גברית, זאת בגלל פילגשים ושימוש בענפים של המשפחה הקיסרית. התעוררה בעיה חריפה, מה יעלה בגורלה של השושלת הזאת, שהתקיימה מאות שנים וכעת עלולה לגווע באופן ביולוגי. ראש הממשלה קואיזומי הקים ועדה לצורך פתרון העניין והוועדה הגיעה למסקנות מהפכניות – לאפשר לבנות להיות קיסריות ולאפשר להן להתחתן עם גברים שאינם ממשפחת הקיסר, כך שהבנים והבנות מנישואין אלה יוכלו להיות קיסרים. בכך יבוא הקץ לעקרון שהיה מקודש עד כה שתפקיד הקיסר עובר רק בקו הגברי. שילוני סבר כי פתרון טוב יותר היה לפנות כמו בעבר לענפים אחרים של המשפחה הקיסרית. הוא נתן דוגמאות מתחום הדת: הדלאי לאמה והאפיפיור – תפקידים שרק גברים יכולים למלא אותם; אצל היהודים כוהנים הם רק גברים, אין כוהנות. לבסוף בעיה זו באה על פתרונה אחרי שאשת אחיו של יורש העצר הרתה לו וילדה בן זכר, שבבוא הזמן יירש את יורש העצר הנוכחי.

יפן במבט אישי

הספר ראה אור בהוצאת שוקן בשנת 2011 והוא דן בנושאים שונים של החברה והתרבות ביפן, כפי שהמחבר רואה אותם, על סמך מחקריו במשך שנים רבות ועל סמך חוויותיו האישיות. התחומים הנדונים בספר הזה כוללים את יחסם של היפנים לדת, את התפיסה האסתטית שלהם, את יחסם לגוף ולתענוגות, את הדמיון שלהם ליהודים, את פועלו של הקונסול סוגיהרה, את טייסי הקאמי-קאזה, את הדמיון של יפן לגרמניה, את מידת ההצדקה של פצצות האטום, את ייחודו של הקיסר היפני, ואת הדכדוך הפוקד את יפן בשנים האחרונות. הפרק האחרון הוא אוטוביוגרפי ומתאר את דרכו של המחבר ליפן ואת קורותיו כמרצה וחוקר.

ספר יובל לכבודו

• Guy Podoler, ed., War and Militarism in Modern Japan (Kent: Global Oriental, 2009).

ספריו

ספרים בעברית

• יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה (הוצאת שוקן, 1995. מהדורה מתוקנת ומורחבת 2001).
• יפן המודרנית: תרבות והיסטוריה (הוצאת שוקן, 1997. מהדורה מתוקנת ומורחבת 2002).
• יפן במבט אישי (הוצאת שוקן, 2011).

ספרים באנגלית

• Revolt in Japan: The Young Officers and the February 26, 1936 Incident (Princeton: Princeton University Press, 1973. Translated into Japanese: Nihon no Hanran, Tokyo: Kawade Shobō Shinsha, 1975).
• Politics and Culture in Wartime Japan (Oxford: Clarendon Press, 1981. Revised paperback edition 1991. Translated into Japanese: Uotaimu Japan, Tokyo: Gogatsu Shobō, 1991).
• The Jews and the Japanese: The Successful Outsiders, (Tokyo: Charles E. Tuttle, 1992. (Translated into Japanese: Yudayajin to Nihonjin no Fushigina Kankei, Tokyo: Seikō Shobō, 2004; Translated into Bulgarian: Evreite i Yapontsite, Sofia: Shalom Publishing Centre, 1996)
• Collected Writings of Ben-Ami Shillony (Richmond: Japan Library, Curzon Press, 2000).
• Enigma of the Emperors: Sacred Subservience in Japanese History (Kent: Global Oriental, 2005. The Japanese version of this book, Haha Naru Tennō, was published by Kodansha in 2003).
• Ben-Ami Shillony, ed., The Emperors of Modern Japan (Leiden: Brill, 2008)

ספרים ביפנית

• 天皇陛下の経済学 (Tennō Heika no keizaigaku) [כלכלת הקיסר] (Tokyo: Kōbunsha, 1982).
• 誤訳される日本 (Goyaku sareru Nihon) [יפן שלא תורגמה כראוי] (Tokyo: Kōbunsha, 1986).
• 母なる天皇 (Haha naru Tennō) [הקיסר כדמות אם] (Tokyo: Kōdansha, 2003).
• ユダヤ人と日本人の不思議な関係 (Yudayajin to Nihonjin no fushigina kankei) [ הקשרים המוזרים בין יהודים ויפנים] (Tokyo: Seiko Shobo, 2004)
• 日本人とユダヤ、　その友好の歴史 (Nihon to Yudaya, sono yūkō no rekishi) [יפן והיהודים: יחסי הידידות] (Tokyo: Myrtos, 2007)

ספרון ומאמרים בעברית

ספרון

• השקפות יפניות על יהודים ויהדות (ירושלים: האוניברסיטה העברית, ספריית שז"ר, 1993).

מאמרים

• "שנאת ישראל ללא יהודים: האידאולוגיה האנטישמית של יפן בתקופת מלחמת העולם השנייה", ציון, כרך 46, 2, (1981), עמ' 125–145.
• "תופעת ההגירה ביפן המודרנית", אביגדור שנאן ושמואל אטינגר (עורכים), הגירה והתיישבות בישראל ובעמים, מרכז שזר, ירושלים, 1982, עמ' 335–341.
• "כהונה ומלוכה ביפן", ישעיהו גפני וגבריאל מוצקין (עורכים), כהונה ומלוכה, מרכז שז"ר, ירושלים, 1987, עמ' 105–114.
• "מלחמת האוקיינוס השקט: כישלונות מודיעיניים וסודיות שהזיקה", צ. עופר וא. קובר (עורכים), מודיעין וביטחון לאומי, הוצאת מערכות, 1987, עמ' 85–91.
• "קליטת התרבות המערבית ביפן: הטמעה בלי התבוללות", יוסף קפלן ומנחם שטרן (עורכים), התבוללות והטמעה, מרכז שזר, ירושלים, 1989, עמ' 249–260.
• "תפיסת הייחוד ביפן: מבט של השוואה", שמואל אלמוג ומיכאל הד (עורכים), רעיון הבחירה בישראל ובעמים, מרכז שזר, ירושלים, 1991, עמ' 299–310.
• "יפן וישראל: יחסים מתמשכים ומתפתחים", בנימין נויברגר (עורך), מלחמות והסדרים, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1992, עמ' 441–452.
• "יפן: יחסי גומלין בין כלכלה וערכים, לא בין כלכלה ודת", מנחם בן ששון (עורך), דת וכלכלה, מרכז שזר, 1995, עמ' 419–429.
• יפן במלחמת העולם השנייה, מערכות נובמבר-דצמבר 1985, עמ' 61-56 .
• סוד הצימצום באסתטיקה היפנית, מחשבות 59, אפריל 1990, עמ' 14–19.

לקריאה נוספת

• Ben-Ami Shillony, "My Encounter with Japan: An Autobiographical Introduction", in Collected Writings of Ben-Ami Shillony (Kent: Japan Library, 2000), pp. 1-20.

קישורים חיצוניים

• כרטיס אישי וקורות חייו, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• יצחק נוי, "יפאן במבט אישי" מאת בן-עמי שילוני, איפוק זה כוח, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
• ריאיון עם פרופ' בן-עמי שילוני חבר האקדמיה, מראיין:פרופ' ניסים אוטמזגין, סרטון בערוץ האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים באתר יוטיוב, 15 ביולי 2019 (אורך 1:24:34 )
• רן פוני, ‏"לכל משפחה ביפן יש תיק חירום מוכן לעת אסון. אבל בקורונה הם נכנסו לשאננות שהתנקמה בהם", באתר ישראל היום, 4 במרץ 2021

מכתבותיו

• לבסוף החלטתי למות לבד, באתר הארץ, 26 בינואר 2007
• כדאי לזכור שאת פצצת האטום השליכו אמריקאים על יפאן ולא להיפך, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2006
• זן-בודהיסטים הם בעצם תלמידי ישיבה, באתר הארץ, 28 במרץ 2007
• היחס לגוף ותענוגות ביפן(הקישור אינו פעיל), 14 ביוני 2004
• סודות הם מתכון לאסון, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2010
• ביפאן מעדיפים שלא להנציח את האסונות, באתר הארץ, 15 במרץ 2011
• פצצה איראנית תתרום לשלום, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2012

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31193968בן-עמי שילוני