ציפורן

ציפורן (אגודל)

ציפורניים של כף היד.

מיטת הציפורן לאחר הסרת הלוחית.

ציפורניים הן מעטה שטוח וקשיח המגן על קצות האצבעות של האדם ושל פרימטים אחרים. ציפורניים הן אחד המאפיינים של הפרימטים. לבעלי חיים אחרים יש בקצות האצבעות רקמות דומות (טפרים, פרסות) שלהן צורות ותפקידים שונים מאלה של הציפורניים.

פיזיולוגיה

הציפורניים מונחות על גבי מיטת הציפורן במשטח הגבי (דורסלי) של האצבעות מעל גליל האצבע האחרון. כל ציפורן מורכבת מלוחיות של קרטין (keratin) נוקשה הנוצרות בהתמדה בשורש הציפורן, ומלבד החלק החופשי שבקצה האצבע מוקפת הציפורן ומכוסה חלקית על ידי קפלי עור.

לוחיות הקראטין מסודרות האחת מעל השנייה במבנה של כמעיין גג רעפים. בציפורן ממוצעת של אצבעות כף היד יש כ-100 שכבות של לוחיות קראטין, ובבהונות יש כ-150 שכבות.

בבסיס הציפורן, מתחת ללוחית הציפורן עצמה ולקפל הציפורן הקדמי, מצוי השורש או המשתית (matrix). במקום זה נוצר הקרטין באמצעות חלוקת תאים. הסהרון (lunula) הוא האזור הבהיר יותר שבבסיס הציפורן, והגובל בקרומית - קפל עור המגן על המשתית מפני זיהום. קרומית זו נקראת קוטיקולה (cuticle) והיא שכבת תאים מתים שתפקידה העיקרי להגן מפני חדירת מזהמים לגוף דרך אזור זה. הקרטין משמש מצע נוח להתפתחות גידולים פטרייתיים על הציפורניים כמו גם על שערות הראש.

מהירות גדילת הציפורן משתנה מאדם לאדם וכמובן שמושפעת רבות ממהלך החיים. ידוע כי לאנשים אשר מרבים להפעיל את האצבעות (הקלדה, כלי נגינה או כל פעילות אחרת עם האצבעות) הציפורניים אורכות באופן מוגבר, ממש כמו כל איבר אחר בגוף שנמצא בפעילות רבה, אספקת הדם אליו סדירה ומצבו חיוני.

הציפורן מתארכת בממוצע כ-1 מ"מ בשבוע, אך ערך זה תלוי בגורמים רבים. ההתארכות גם משתנה בין האצבעות השונות וגם בין שתי הידיים. ציפורני הבהונות גדלות לאט יותר מאשר ציפורני האצבעות. התחדשות של ציפורן שלמה (מהשורש) באצבעות יכולה לארוך 6–8 חודשים ובבהונות כשנה ואף יותר. בממוצע, עובי הציפורן אצל האישה 0.5 מ"מ ואצל הגבר 0.6 מ"מ.

הציפורן הגדלה במהירות הגדולה ביותר היא ציפורן האצבע השלישית (אמה).

בריאות

הציפורניים הן רקמה עמידה שמתחדשת בקצב איטי, וצורתן מתעדת את צמיחתן על פני מספר חודשים. כמו כן, חבלות פיזיות בציפורניים ופצעים בסביבתן מחלימים באיטיות. לכן ניתן לראות בצורת הציפורניים וצבען מעין רישומים של תהליכים איטיים המתרחשים בגוף. בחינת הציפורניים שימשה כאמצעי אבחון רפואי כבר מימי קדם, ומבוצעת גם כיום על ידי רופאי עור. קיימות השערות על אפשרויות לאבחן בעיות רפואיות ספציפיות על פי בחינת הציפורניים. עם זאת, יש המטילים ספק באיבחונים אלה.

לציפורניים עצמן קיימות מספר בעיות בריאותיות ייחודיות:

• פטרת הציפורניים היא זיהום פטרייתי של הציפורניים ומהווה עד לכ-20% מכלל מחלות הציפורניים באדם. מצב זה עשוי להשפיע על אצבעות הידיים או הרגליים, אך זיהומים פטרייתיים של אצבעות הרגליים נפוצים במיוחד. שיעור ההידבקות בפטרת הציפורניים עומד על כ-6%-8% בקרב האוכלוסייה הבוגרת. הסוג הנפוץ ביותר של פטרת הציפורניים, המהווה כ-80%-90% מכלל המקרים, נקרא tinea unguium ונגרם על ידי דרמטופיטים, קבוצת פטריות הגורמות לזיהומים פטרייתיים נפוצים בקרב בעלי חיים, ובהם בני אדם.

• ציפורן חודרנית היא תופעה של גדילת ציפורן לכיוון קפלי העור שבצידי הציפורן וחדירה לתוכם תוך כדי פגיעה בהם, וחשש לגרימת זיהום וכאבים עזים. בין הסיבות לתופעה: גזיזה לא נכונה של הציפורן, נעליים שאינן מתאימות לצורת כף הרגל, אירוע של טראומה לבוהן או לציפורן ועוד. לעיתים היא מופיעה כתופעה נלווית לפטרת הציפורניים.

• כסיסת ציפורניים היא פעולת נשיכה, לעיסה וכרסום של ציפורני הידיים והעור במצבים שונים, ביניהם מתח נפשי, רעב או שעמום. תופעה זו נפוצה בעיקר אצל ילדים. תוצאות אפשריות של כסיסת ציפורניים הן פציעה או זיהום שיכול לגרום לדלקת, ופגיעה אסתטית וחברתית. התופעה יכולה לנוע בין הרגל מטריד לבין הפרעה פסיכיאטרית (היבט של הפרעה טורדנית-כפייתית), וההבחנה אינה תמיד ברורה.

• הינתקות הציפורן, המוכרת כ-Onycholysis, היא תופעה של היפרדות והתרוממות לוחית הציפורן ממיטת הציפורן. היפרדות זו לרוב נובעת משימוש בתכשירים שפוגעים בהגנת הציפורן האחורית. הינתקות הציפורן לעיתים מופיעה כתופעה נלווית לתופעות ציפורניים אחרות. תופעה זו עלולה להוות סיכון לבריאות הציפורן ואף לגרום ל-Distrophya - התדרדרות מצב הציפורן ואף לאיבוד מוחלט שלה. תופעה זו ניתנת לטיפול ומצריכה התייחסות רפואית מקצועית.

גזיזת ציפורניים

בני אדם נוהגים לגזוז את ציפורניהם כדי שלא יתארכו יתר על המידה. כיום, גזיזת הציפורניים נעשית באמצעות קוצץ ציפורניים או באמצעות מספריים, אך אלה מכשירים שלא היו זמינים לפני המאה ה-19. עדויות ספרותיות מראות כי בעבר היה נהוג לשייף את הציפורניים בעזרת סכין, פצירת ציפורניים או כלים דומים. בתרבות הרומאית יש עדויות על טיפול בציפורניים על ידי גלבים.

צביעת ציפורניים

ערך מורחב – לק לציפורניים

צביעת ציפורניים החלה כנראה כבר לפני כ-5,000 שנה בתרבות המצרית והסינית. לא ידוע הרבה על התפתחות צביעת הציפורניים מאז אותה תקופה קדומה ועד לתחילת המאה ה-19. בתחילת המאה ה-19 נפוץ המנהג של צביעת הציפורניים בצבע שמן אדום שהוברק אחר כך בעזרת פיסת עור. הרצון להשיג מראה מבריק של הציפורן הצבועה המשיך גם במאה ה-20, שבה פותח לק לציפורניים - ציפוי קוסמטי צבעוני הנמרח על ציפורני אצבעות הידיים והרגליים לשם ייפוי וקישוט.

ביהדות

בתורה הציפורניים מוזכרות בדיני אשת יפת תואר, שם נאמר ”וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ” (ספר דברים, פרק כ"א, פסוקים י'-י"ד). הדעות חלוקות אם הכוונה לקיצוץ הציפורניים או דווקא להארכתן, אך כך או כך ברור מההקשר כי טיפוח הציפורניים לצרכים אסתטיים היה נפוץ בימי קדם.

על פי ההלכה, בשבת גזיזת ציפורניים אסורה, משום שהיא תולדה של מלאכת גוזז, אחת מל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת.

בתלמוד בבלי מובא שיש להשמיד את החלק שנגזז מהציפורניים, באמצעות שריפתו, הטבעתו או קבורתו, מחשש להיזק רוחני: ”שלשה דברים נאמרו בצפרנים: הקוברן – צדיק, שורפן – חסיד, זורקן – רשע. טעמא מאי? שמא תעבור עליהן אשה עוברה (מעוברת) ותפיל.” (תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ח עמוד א'). הרמב"ם בהלכותיו השמיט חשש זה^{[דרוש מקור]}.

יש מהפוסקים שהקפידו אף על סדר גזיזת הציפורניים (רמ"א סימן ר"ס סעיף א'), מפני חשש לשכחה

על פי הזוהר, פרקי דרבי אליעזר יד' ומדרש בראשית רבה (תיאודור-אלבק, כ, כא), כל גופו של אדם הראשון היה מכוסה בציפורן, ולאחר שחטא בעץ הדעת הציפורן הצטמצם מכל גופו לאצבעות ידיו ורגליו.

קישורים חיצוניים

• ד"ר איתי גל, למה יש פסים לבנים על הציפורניים?, באתר ynet
• ד"ר איתי גל, למה יש לנו ציפורניים?, באתר ynet, 2 ביולי 2015
• מה מגלות הציפורניים על הבריאות שלך?, באתר ynet
• ציפורן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34803142ציפורן