רבי דוד טברסקי מטולנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דוד מטולנא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מטולנא
רבי דוד טברסקי מטולנה
ציור דמותו של רבי דוד
ציור דמותו של רבי דוד
לידה 1808
תקס"ח
טשרנוביל
פטירה 29 באפריל 1882 (בגיל 74 בערך)
י' באייר תרמ"ב
טאלנה
בת זוג יענטע דבורה (מזל)
אב רבי מרדכי מטשרנוביל
אם פייגא (לבית לייקס)
חותנים רבי ישראל אברהם מזל
האדמו"ר מטאלנה ה־הראשון
תקצ"זתרמ"ב

רבי דוד טברסקי (תקס"ח, 1808 - י' באייר תרמ"ב, 1882) היה בנו השישי של רבי מרדכי מטשרנוביל, ומייסד חסידות טולנא.

תולדותיו

נולד בטשרנוביל לרבי מרדכי טברסקי ולרבנית פייגא, בתו של רבי דוד לייקס תלמיד הבעל שם טוב. נולד בעת חתונת אחותו הרבנית מלכה עם רבי יחיאל מיכל מדרוהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'יבוז' ובסנדקאות כובד רבי ברוך. נקרא על שם סבו רבי דוד לייקס. רבי ברוך אמר על בכייתו: "הקטן בוכה כמו חכם". לימים ייחסו בחסידות טולנא משמעות רבה למשפט זה. בילדותו למד אצל אחיו רבי יעקב ישראל מצ'רקס. בגיל 5 התארס עם יענטע דבורה, בתו של רבי ישראל אברהם מצ'רני-אוסטרהא בנו של רבי זושא מאניפולי וחתנו וממלא מקומו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. ארוסתו התייתמה שנה לאחר מכן וגדלה אצל אביו רבי מרדכי. נישא בגיל 13 בצ'רנוביל. נסע גם לרבי אברהם יהושע השיל מאפטא על פי עצת אביו.

תקופה לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז, החל לכהן באדמו"רות בווסילקיוב הסמוכה לקייב. שמו התפרסם באזור וחסידים רבים נסעו לחצרו. עקב התפתחות החצר, נחשד על ידי השלטונות במרידה וסבל מרדיפות. בשנת תרי"ב עבר לטאלנה (Talne, Тальне́) שבדרום אוקראינה. על סיבת מעברו יש שתי גרסאות, או מפחד השלטון או מפני שהעיר טולנה שכנה במקום גבוה והאוויר בה הטיב לרבי דוד. עם מעברו חובר שיר עממי בין יהודי אוקראינה:"דער רבי איז געווען אין וואסילקוב יעצט איז ער אין טאלנא" (הרבי היה בוואסילקוב וכעת הוא בטולנה), או בגרסה אחרת "רבי דוד'ל, רבי דוד'ל וואסילקיובער, וואסילקיובער, און יעצט איז ער אין טאלנא" (רבי דוד מווסילקיוב, כעת הוא בטולנה). השיר הושר בעצב בווסילקיוב ובשמחה בטולנה, והושר גם בליצנות בפי מתנגדים והמשכילים[1].

לאחר מעברו לטולנה גדלה חצרו ואלפי חסידים נסעו אליו. בין חסידיו היה בן אחיינו, רבי מרדכי דב מהורניסטייפול. רבי דוד נהג כאביו לנסוע מעיירה לעיירה ולחזק את היהודים. בין מסעותיו נסע גם פעמיים לאודסה שהייתה עיר של משכילים. במסורת חסידי טולנה מסופר שבנסיעותיו אלו משכילים רבים הפכו למאמינים ואדוקים. בשנת תרל"ז שיכל את בנו היחיד, רבי מרדכי.

בשנת תרל"ח (1878) עבר לגליציה והתגורר בברודי, גם על סיבת מעברו לגליציה נאמרו שתי גרסאות, או עקב רדיפות השלטונות באוקראינה. או לגרסה אחרת מחמת רצונו לערוך 'גלות' אחר מות בנו, ולהפיץ ולחזק את תורת החסידות. לאחר שנה וחצי, גברו עליו לחצי החסידים והוא חזר לאוקראינה. בשנת תרמ"א נחלש רבי דוד, עקב זקנותו ועקב הפוגרומים באוקראינה[2]. באייר תרמ"ב עמדה להיערך שמחת הבר מצוה של נכדו מנחם נחום (נחומצ'ה), שיועד ליורשו באדמו"רות. רבי דוד שלח מכתבי הזמנה לחסידים רבים ושלח חסידים לעיירות אוקראינה לעודד את החסידים לבוא. רבי דוד ביקש מהחסידים לבוא כבר לשבת שלפני הבר מצוה, (י' באייר). בשבת זו קראו בתורה את פרשת אחרי מות. רבי דוד תמיד הקפיד לא לעלות לתורה בשבת זו, אך בפעם זו ביקש לעלות לתורה ואכן באותו יום נפטר.

היה מפורסם כאדם שמח ובהשפעתו חסידי טולנה התאפיינו בעליצות. כמו כן היה אדם שנון, ובספרות והמסורת החסידית נפוצות אימרות כנף בשמו.

צאצאיו

נכדו רבי מנחם נחום, הוכתר לממלא מקומו כינוקא.

בנותיו היו:

ספריו

רבי דוד הוציא שלושה ספרים בחייו:

הספרים יצאו לאור במהדורה מתוקנת בה'תש"ך על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי מטולנא, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס בכתב רש"י. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי ישעיה דוד מלכיאל, מבית שמש (נינו של רבי יוחנן).

הספרים מסודרים לפי סדר הפרשיות והמועדים, ומתמקדים בעיקר בצורך להאמין באמונה שלימה, בהשגחת הבורא, בתורה, בחז"ל, ובצדיקי הדורות.

בסוף מהדורת תש"כ, הוסיף רבי יוחנן ליקוט קצר מדברי תורתו של רבי דוד המלוקט מספרים שונים, אך הוא השמיט זאת משאר המהדורות, בשנת תשס"ח הדפיס מכון נצח דוד את הספר כנסת דוד, ובו ליקוט נרחב מדברי תורתו של רבי דוד, בתוספת סיפורים.

לקריאה נוספת

  • שלמה זלמינא וינברג, נצח שבנצח, תשנ"ד

קישורים חיצוניים

אודותיו

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ לשיר זה מספר לחנים, שניים מהם מושרים עד היום בחסידות טולנה.
  2. ^ אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה עלה לשלטון ומיד החלו פוגרומים ברחבי אוקראינה. בשנת תרמ"ב נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0