המאה ה-17

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המאה השבע-עשרה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־29.01.2025: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
רצוי במיוחד לא לבצע שינויים במבנה הפרקים, מאחר שהערך בתהליך הרחבה משמעותי בסגנון הערך על המאה ה-18 והמאה ה-19.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־29.01.2025: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
רצוי במיוחד לא לבצע שינויים במבנה הפרקים, מאחר שהערך בתהליך הרחבה משמעותי בסגנון הערך על המאה ה-18 והמאה ה-19.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מאות:

► המאה ה-16 • המאה ה-17 • המאה ה-18 ◄

עשורים:

► 1590-1599 • 1600-1609 • 1610-1619 ◄
שנים:
► • 1599 • 1600 • 1601 • 1602 • 1603 • ◄

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

בתקופה זו עלה כוחה של ממלכת אנגליה וארצות השפלה המאוחדות (מה שהיום מכונה הולנד) וירד כוחן של ספרד ופורטוגל[1].

לאורך המאה המשיכה מגמת הקולוניאליזם האירופי מהמאה ה-16, כאשר באמריקה הצפונית התרחבו שטחי השליטה הספרדית ונוסדו מספר מושבות בריטיות וצרפתיות; באמריקה הדרומית נוסדה קולוניה פורטוגזית משמעותית והושגו אחיזות מצד הצרפתים וההולנדים; בחופי אפריקה העמיקו הפורטוגזים את השליטה האירופית; בארכיפלג המלאי העמיקו את אחיזתן האימפריות של הספרדים, הפורטוגזים וההולנדים. במקביל השתלטה האימפריה הרוסית בהדרגה על צפון אסיה והפכה לאחת מהאימפריות הגדולות בעולם[2].

מבחינת הכלכלה העולמית – במאה זו המשיכה תפיסת המרקנטליזם את שגשוגה[3], ועלה וצבר השפעה מודל חברות הצ'ארטר (אנ'), בו פעלו חברות מסחריות כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות, וצברו כוח פוליטי, צבאי וכלכלי שהשפיע עמוקות על הכלכלה והפוליטיקה העולמית[4]. עם זאת, המאה התאפיינה בהכללה בתפוקה כלכלית נמוכה ורעב, בין היתר בגלל עידן הקרח הקטן[5].

תקופה זו היא נקודת מפנה במהפכה המדעית, עם תחילת פיתוח מנגנונים שיאפשרו הגעה למסקנות על מסד נתונים וניסויים, ולא על בסיס מסורות[6][7]. בסוף המאה פרסם אייזיק ניוטון את חוקי התנועה של ניוטון שסיפקו מערכת חוקים אחידה לפיזיקה המודרנית[6].

המחצית השנייה של המאה היא תקופת השיא של "עידן הקרח הקטן"[8].

אירועים עולמיים

המאבק על הסחר העולמי

במאה זו עלה החשיבות של הסחר הגלובלי העולמי, כאשר במרכזו המעצמות האירופאיות שניסו במהלך המאה לפתח מנגנונים ולייצר נכסים שיסייעו להן להפחית את הסיכון שהיה באותה העת למסעות סחר חוצי אוקיינוסים[9].

רקע זה הוביל למספר מלחמות על הדומיננטיות בסחר העולמי הימי[10]. בסך הכל, בתקופה זו עלה כוחה של ממלכת אנגליה וארצות השפלה המאוחדות (מה שהיום מכונה הולנד) וירד כוחן של ספרד ופורטוגל[1].

נקודת ציון במאבק על שינוי כובד המשקל בין המעצמות החלה כאשר צ'ארלס הראשון עלה למלכות אנגליה בשנת 1625. צ'ארלס פעל רבות להגברת הדומיננטיות הימית של אנגליה ובניסיון לייעל את הצי האנגלי. במסגרת פעולות אלו, כבר בשנותיו הראשונות נכנס הן למלחמה מול ספרד (שהייתה כבר קודם יריבה של אנגליה במלחמת שלושים השנים) והן למלחמה מול צרפת. עם זאת, בשלב זה המערכה האנגלית לא השיגה את התוצאות המצופות[11][12], אולם מאבקי המשך לאורך המאה חיזקו במידת מה את האימפריה הקולוניאלית של האנגלים[13].

במהלך המחצית הראשונה של המאה הפכה ארצות השפלה המאוחדות לכוח המסחרי החזק באירופה[13][10][14], בין היתר על רקע המאבק שהחלו בסוף המאה שעברה, מול הספרדים ובעיקר מול הפורטוגזים, על נתיבי הסחר העולמיים. איחוד ארצות השפלה התנהל בצורה ייחודית של ביזור כוח – כל פרובינציה התנהלה באופן חופשי למדי משלטון מרכזי חזק, ובתוך כל פרובינציה התנהלו הערים הגדולות באופן עצמאי יחסית. סביבה כלכלית זו סיפקה לפרובינציות המאוחדות כלכלה גמישה וחדשנית לתקופתה[14]. אולם לצד זאת, הדומיננטיות של ארצות השפלה המאוחדות הובילה לחיכוך מתמיד עם מעצמות נוספות והייתה הרקע לסדרה של מלחמות בין ההולנדים והאנגלים במהלך המאה[13][10]. במהלך מלחמות אלו, הפעילו האנגלים מספר מנגנונים במטרה להגביר את הדומיננטיות שלהם ולהחליש את זו של ארצות השפלה המאוחדות, בהן חוקי הסחר הימי בשנות ה־60 של המאה. עד סוף המאה הצליחו האנגלים לייצר לעצמם יתרון כלכלי שבא לידי ביטוי בין היתר באיחודן של מושבותיהם באמריקה הצפונית סביב כיבוש ניו יורק מההולנדים[13]. מהלכים אלו, לצד יתרונות מבניים כמו גודל אוכלוסייה ושטח, הביאו לכך שבמחצית השנייה של המאה עקפו צרפת ואנגליה את ארצות השפלה המאוחדות בהובלת הסחר הבין־לאומי[14].

עידן הקרח הקטן

המאה ממשיכה את תקופת "עידן הקרח הקטן" מין המאה הקודמת – וישנה ירידה יחסית בטמפרטורה העולמית. על פי ההערכות של שכלול ממוצע של כל חצי הכדור הצפוני, הייתה לאורך המאה כולה ירידה בהשוואה למאות הקודמות, כאשר ישנם עליות וירידות במידת האינטנסיביות של התופעה. עם זאת, באזורים מסוימים, ביניהם אנגליה – בה תועד המאורע היטב – ספגו ירידה עזה במיוחד של הטמפרטורה[8].

אנגליה נכנסה לתקופת השיא של "עידן הקרח הקטן" החל משנת 1645[15][8], כאשר בנקודת השיא אנגליה הייתה למעלה מחצי מעלה פחות מהממוצע של חצי הכדור הצפוני (תרחיש קיצוני מאוד בכל המילניום השני)[8], והפער לעומת ראשית המאה ה־21 מוערך בכ־2 מעלות[15].

עם זאת, במקומות אחרים השינויים האקלימים השפיעו באופן שונה. במזרח סין לא הורגשה התקררות כלל. באפריקה ובמרכז ודרום אסיה היו בצורות מתמשכות. אמריקה הצפונית חוותה גם תקופה קרה יותר, אך גם יובש יחסי של גשמים[8].

קולוניאליזם

אמריקה

במחצית הראשונה של המאה, החלו להגיע לאמריקה הצפונית מתיישבים אירופאים, ומתיישבים מאנגליה, צרפת, הולנד, שוודיה וספרד הקימו מושבות ביבשת[16]. הסיבות להגעת האירופאים היו מגוונות, אולם במקרים רבים היו קשורות למשברים באירופה, דוגמת רעב המוני, מלחמות אזרחים, מאבקי דת וכדומה[17]. האירופאים ניהלו עם העמים הילידים קשרי מסחר מחד, אולם מאידך גם מאבקים מתמשכים סביב שליטה בטריטוריות ובמסחר, וסביב הבדלי תרבות. במקרים רבים נאבקים חלק מהעמים הילידים לצד האירופאים חלק מהמאבקים הפנימיים בין העמים הילידים או בין האירופאים עצמם. במחצית השנייה של המאה השיגו האנגלים והצרפתים את עיקר הדומיננטיות בצד האטלנטי של אמריקה הצפונית (זאת לצד הספרדים ששלטו על שטחים גדולים בדרום היבשת כבר מסוף המאה שעברה) ועד סוף המאה ביססו השתיים את הטריטוריות צרפת החדשה, אמריקה הבריטית וכן טריטוריית חברת מפרץ הדסון[2][16].

באמריקה הדרומית אזורי החוף היו בשליטת פורטוגל (החוף המזרחי) וספרד (החוף המערבי), אם כי בעשורים הראשונים של המאה הייתה פורטוגל בשליטת הכתר הספרדי ומעשית שלטה בשני צידי החוף[2]. בשנים האחרונות של המאה גילו הפורטוגזים הקולוניאליים מצבורי זהב משמעותיים בברזיל, ואלו השפיעו על הכלכלה של הכובשים והנכבשים גם יחד[18].

נקודות ציון:

אפריקה

בתחילת המאה הפכו ההולנדים לגורם הבולט סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, אולם במהלך המאה מתערערת ההגמוניה שלהם, כאשר האימפריות הצרפתית והבריטית משתלטות על מחצית מנתח השוק ולוקחות לשם כך כמות רבה של תושבים, בעיקר משטח במערב אפריקה שנמצא בין אזור סנגל ונהר ניז'ר. אם במאות הקודמות סחר העבדים היה בהיקף קטן יחסית, במאה זו הביקוש לעבדים עלה בחדות במקביל לפיתוח מטעי הסוכר באיים הקריביים ומטעי הטבק באזור צ'ספיק באמריקה הצפונית[26]. על פי חלק מההערכות בתקופה זו הוצאו מאפריקה מדי שנה כ־10,000 איש, או מעט למעלה מכך, למטרות סחר עבדים[27].

במהלך המאה ביססו ההולנדים קולוניה בנקודת עצירה חשובה מסביב לאפריקה – כף התקווה הטובה. באמצע המאה הקימו ההולנדים את מושבת הכף ההולנדית ובעשורים האחרונים של המאה התמודדו ההולנדים עם שלוש מלחמות גרילה מול הקויסאנים, שכמעט ומביאים לסופה של המושבה בשנת 1659[28].

האימפריה הפורטוגלית הרחיבה לאורך המאה את שליטתה בחופי אפריקה[2][29]. פשיטות מתמשכות של נוודים–שודדים על ממלכת מוטאפה (אנ'), ממלכה ידידותית לפורטוגזים במזרח אפריקה, גרמה להם לבקש עזרה מהפורטוגזים, והם מעמיקים בהדרגה את השפעתם על כל אזור נהר הזמבזי. עם זאת, הניסיונות של הפורטוגזים להעמיק את השפעתם מעט צפונה יותר, באזור נהר הרובומה (אנ'), נבלמים בסוף המאה[28].

נקודות ציון:

התפשטות האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית של ראשית המאה הייתה אימפריה די גדולה בתפר בין מזרח אירופה לצפון אסיה. במהלך המאה השתלטה האימפריה בהדרגה על עוד ועוד חלקים בצפון אסיה, ועד סוף המאה הפכה לאחת מהאימפריות הגדולות בעולם[2].

כלכלה

צמיחת הסחר הגלובלי

במאה זו הסחר הגלובלי על פני מרחקים ארוכים נמצא במגמת עליה, כאשר מעצמות אירופאיות החלו לייבא יותר סחורות ממקומות מרוחקים. מרבית הסחורות שנדדו על פני מרחקים גדולים בתקופה זו היו תבלינים וגידולים אחרים שהיה קשה לגדל באירופה, מכיוון שאלו יכלו להימחר בסכומים גבוהים מספיק שיצדיקו את הסיכון שבסחר הגלובלי המתפתח. המעצמות האירופאיות ניסו במהלך המאה לפתח מנגנונים שיסייעו להן להפחית את הסיכון[9].

תעריפי השילוח של הסחורה הימית בין המזרח רחוק לאירופה ירדו במהלך המאה באופן משמעותי ותרמו להתפתחות הסחר הימי הגלובלי. אם המחירים בתחילת המאה היו כ־30-32 ליש"ט לטון, כחצי מאה לאחר מכן המחירים ירדו בכ־50-23%. הערכות של כלכלנים תולים את אחת הסיבות לכך בהתייצבות של מרידות מקומיות במזרח אסיה שהתמתמנו סביב 1640, אם כי גורמים נוספים השפיעו על שינויי המחיר, ביניהם התחזקותן של חברות המונופול האירופאיות. ההתייצבות הביטחונית פישטה את ההתאגנות שספינות סוחר הייתה צריכה לעשות כדי לסחור בביטחה יחסית, והקטינה הוצאות ביטחון. לקראת סוף המאה התמתנו הירידות בתעריפים ועלו חזרה, אולם כמות הסחורות הלכה ועלתה, ככל הנראה בעקבות עליה הן בביקוש לסחורות באירופה והן בהיצע הסחורות במזרח הרחוק[9].

מרקנטליזם

מאה זו, ובעיקר המחצית השנייה שלה[34], הייתה תקופת השיא של המרקנטליזם, תפיסה כלכלית המעודדת אומות לחזק את כלכלתן על חשבון כלכלות אחרות. הוגי התקופה שקידמו תפיסה זו, כמו ז'אן-בטיסט קולבר ותומאס מון (אנ'), הגדירו את משאבי הטבע כאמצעי חיוני לשגשוגה של אומה, כך שאם אין לאומה משאבים אלו, עליה להשיגם במסחר שישאיר את המדינה במאזן חיובי של ייצוא מול ייבוא. תפיסה זו עודדה פיתוח ייצור בקולוניות, כאשר כל התוצרת מוחזקת על ידי מונופול בשליטת המעצמה. תחת כלכלה מרקנטליסטית שאפו אומות לדכא את רצונותיהם של התושבים כלפי מותרות שיגבירו ייבוא ויפרו את המאזן[35].

חברות הצ'ארטר

חברות הצ'ארטר (אנ') הן מודל כלכלי בו פועלות חברות מסחריות כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות. המודל שהחל בסוף המאה שעברה צבר תאוצה במהלך המאה, בה הוקמו כמה מחברות הצ'ארטר המשמעותיות ביותר, כמו חברת הודו המזרחית הבריטית, שהתאפיינה בהון אדיר וכוח צבאי משמעותי, והייתה חלק מהגורמים שהגבירו את הדומיננטיות של האימפריה הבריטית ברחבי העולם[4].

נקודות ציון:

מגמות כלכליות נוספות

  • התרחבות כלכלת סין – סין, שעל פי חלק מההערכות הייתה הכלכלה הגדולה בעולם עוד לפני תחילת המאה[38], חוותה בסוף המאה שגשוג כלכלי תחת שושלת צ'ינג, תוך ניצול יעיל יותר של משאבי טבע כמו תה, טבק וסוכר[39].
  • גילדות – במהלך המאה תופעת הגילדות הולכת וצוברת תאוצה בצפון מרכז אירופה, וקיימת במידה מסוימת במקומות נוספים באירופה[40].
  • מחסור בזהב וכסף באירופה – לאחר שבמאה שעברה הצטרפות של מלאי גדול חדש של כסף לשוק האירופי וגרם לאינפלציה ושחיקה בערך המטבע[41], במאה זו התאפיינה אירופה, בהכללה, במחסור כרוני בכסף וזהב שהקשה על ממלכות לספק את צורכי התושבים[5].
  • משבר דגנים באימפריה הספרדית – תקרת מחירים שנקבעה בספרד, הקשתה על שוק הדגנים המקומי להתמודד עם תקופה של פגיעה בגידול. השיתוק בשוק גרם לנטישת אזורי כפר ולמחסור, ועל פי חלק מההערכות זו אחת הסיבות לירידת עוצמתה של האימפריה הספרדית, שהייתה בין הדומיננטיות ביותר בעולם במאה הקודמת[42].
  • שינוי בתפיסות נוצריות לגבי כלכלה –
    • הזרם הקלוויניסטי החל לראות בהצלחה מסחרית ערובה להשגחה אלוהית, מה שעודד, חברתית ותרבותית, הצלחה כלכלית[34].
    • באירופה הפכה לנפוצה יותר גישה שמחליפה את החובה הנוצרית לסייע לעניים, בגישה לפיה צדקה לעניים מעודדת את בטלנותם ומובילה אותם לדרך רעה[43]. עם זאת, החלה מגמה מסוימת של חסד באמצעות מתן סיוע לחסרי־כל באמצעות העסקתם בעבודות מסוימות. נושא זה אף הוסדר בחוק לקראת סוף המאה בדנמרק-נורווגיה ובברנדנבורג-פרוסיה[44].

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

קרב וינה (1683) הביא לסיום ההתרחבות של האימפריה העות'מאנית אל תוך אירופה

אירופה

מתיחות בורבון–הבסבורג

מאה זו באירופה התאפיינה במאבק מתמשך בין בית הבסבורג לבית בורבון[51]. בסיס הכוח של ההבסבורגים היה בממלכת הבסבורג, האימפריה הרומית ה"קדושה" וספרד, ובסיס הכוח של בורבון היה בצרפת[52], אליה הצטרפו, לפחות בחלק מהמקרים, מנהיגים פרוטסטנטים מצפון אירופה דוגמת אנגליה ומדינות סקנדינביה[53]. המאבק המשיך מגמות מהמאות הקודמות שנגעו למאזן הכוחות באירופה[52], אבל הפך מורכב ונפיץ עוד יותר בעקבות הרפורמציה הפרוטסטנטית והפיצול בתוך הנצרות. לאורך המאה הציתו המתיחות בין בתי המלוכה מלחמות שונות. ההקצנה של חלק מהמנהיגים והתפיסה בתאוריית "דומינו" לפיה הפסד במלחמה אחת עלול לגרור הפסדים במלחמות העתידיות, הקצינו כל מלחמה והאריכו אותה. הפיצול הדתי עורר מלחמות אזרחים ארוכות בתוך אירופה[53]. כל מלחמה הסתיימה בהסדר מסוג אחר. בצרפת הוחלט לתת זכויות דת למיעוט הפרוטסטנטי, ואמצעים להגן על זכויותיהם[54] (אם כי לאורך המאה לא תמיד ניתנו הזכויות במלואן[55]). בהולנד המדינה פוצלה לשני מחנות. באימפריה הרומית ה"קדושה" הוחלט (במאה הקודמת) שתושבי כל נסיכות יצטרכו לקבל על עצמם את הדת השלטת של הנסיכות, בהתאם להחלט הנסיך/דוכס השולט בה[54].

הסידור החדש באימפריה הרומית ה"קדושה" הגיע במהירות לנקודת רתיחה בכל פעם שמוות של נסיך/דוכס גרם להחלפת הדת השלטת. למשל, מות דוכס קתולי בשנת 1609 והחלפתו בדוכס פרוטסטנטי אמור היה לגרום מעשית גירוש הקתולים מהנסיכות. ניסיונות למצוא פתרונות למצב לא עלו יפה, ומשברים דיפלומטיים ופרעות גרמו להקמת ברית הגנה של נסיכויות פרוטסטניות שמטרתה הייתה לספק הגנה זו לזו. ברית זו קיבלה גיבוי צבאי גם מצרפת ואנגליה, אולם התחזקותה של הברית הובילה לברית קתולית נגדית של הנסיכויות הקתוליות באימפריה בגיבוי ספרד והאפיפיורות[56]. באחת ממחלוקות הירושה, סביב השליטה בבוהמיה, פלשו הספרדים לנסיכות כדי לתמוך בנציגיהם, מה שהפעיל את מנגנון הבריתות ההדדיות והכניס את מעצמות אירופה למלחמת שלושים השנים (1618–1648)[32][56]. התפתחות המלחמה גררה לתוכה גם את הרפובליקה ההולנדית, לצידן של האנגלים והצרפתים (ואל כל אלו הצטרפו גם את שוודיה ודנמרק), ונגד ספרד, והציתה את ההמשך של מלחמת שמונים השנים שהגיע לכדי הפסקת אש בתחילת המאה[57][56], והשתלבה במספר מלחמות אזוריות נוספות[55]. המלחמות החוזרות במרכז אירופה הביאה להפחתת האוכלוסייה באזורים מסוימים לפחות ממחצית לעומת תחילת המלחמה[58]. בשנת 1648 נחתם שלום וסטפאליה שהביא לסיומן של כל המלחמות גם יחד. ההסכם ביטל את הסיכום מהמאה שעברה לגבי החלוקה הקתולית–פרוטסטנטית באימפריה הרומית ה"קדושה" והחליף אותו בסידור שמצריך הסכמות רחבות יותר חוצי מחנות. בנוסף, הושגו הסכמות נוספות ביניהן העבירה האימפריה הרומית ה"קדושה" שטחים ופיצויים לשוודיה וצרפת, במטרה – בעיקר של בית בורבון בצרפת – לרסן את עוצמת ההבסבורגים[59]. שלום וסטפאליה נחשב למשך יותר ממאה שנים כעוגן הדיפלומטי שמייצב את מאזן הכוחות האירופי[60]. עם זאת, ההסכם לא מנע חיכוכים נוספים, והמלחמות בין צרפת וספרד למעשה לא נפסקו (למען לטובת תמיכה בספרדים במלחמתם מול העות'מאנים בשנת 1663), וכן חודשו מלחמות אחרות דוגמת מאבקם של השוודים באיחוד הפולני-ליטאי ובני בריתם שחודש בשנת 1655 במלחמה הצפונית הקטנה[61]. עיקר הישגו של שלום וסטפאליה שהצליח לסיים תקופה באירופה בה מלחמות הדת בין הקתולים לפרוטסטנים היו לב ליבו של הסכסוכים המדממים, אולם ההסכם לא פתר מלחמות משיקולים אחרים. כך, בעידן החדש הזה באירופה, הסכסוך בין בית הבסבורג לבורבון שוב הפך חשוב יותר ועיצב את הבריתות, ולא החלוקה הדתית, וממלכות עם דתות שונות לעיתים שיתפו פעולה נגד יריבה שדתה משותפת לאחת מהן[60].

מגמות דמוגרפיות

מאה זו המשיכה את המגמה של המאה הקודמת של עליית חשיבותן וצמיחתן של הערים הגדולות באירופה, עם דגש על ערי הנמל הגדולות[62]. עליית חשיבות הסחר האטלנטי הגיעה במאה זו לנקודת מפנה, כאשר ערי הנמל במערב אירופה זוכות ליתרון ברור מול ערי הנמל בים התיכון או בים הבלטי. אם בראשית המאה, היו ערי "ברית הנזה" הצפוניות או רפובליקת ונציה בין מוקדי הסחר החשובים של אירופה, הרי במהלך המאה התמודדו עם דעיכה כלכלית[63], ואמסטרדם שהייתה בסוף המאה הקודמת אחד ממוקדי המסחר לצידן, שמרה על הדומיננטיות שלה, אם כי בהדרגה איבדה את מקומה לפריז ולונדון בהתאמה[62].

צמיחת הערים הייתה חסרת תקדים בהיסטוריה האירופית. לצורך ההשוואה, פריז של אמצע המאה ה־14 הייתה שיאנית האוכלוסייה של ימי הביניים עם כ־220,000 תושבים, ופריז בשיאה במאה זו הגיעה לסביבות 440,000 תושבים[62].

עם זאת, תמריצים פוליטיים וכלכליים שגרמו לחקלאות לא יעילה, גרמו לקושי לספק מזון לאוכלוסייה הצומחת[64]. בעיה זו הוחמרה בגלל השפעות של עידן הקרח הקטן, שגרם לבצורות ולגורמים שהגבירו תחלואה[65]. לצד המשברים הרבים שקפדו את אוכלוסיית אירופה במאה זו (למשל, אובדן רבע מאוכלוסיית גרמניה במלחמת שלושים השנים), תוחלת החיים הממוצעת מוערכת בסביבות ה־25 שנים, אם כי סביר להניח שבערים הגדולות תוחלת החיים אף ירדה לסביבות ה־20 שנים. במגמות אלו משפחה הייתה צריכה להביא בממוצע יותר מ־6 ילדים כדי לשמר את אותה כמות אוכלוסייה. עליית האוכלוסייה הייתה משמעותית במיוחד בבריטניה, שם החקלאות, הייצור והמסחר נהנו מתנאים של חדשנות, וכן ברוסיה שהתפשטה לכיוונים בהם האוכלוסייה הייתה דלילה[64].

התחזקות הפרלמנט וזכויות האזרח באנגליה

באנגליה של אמצע המאה התחזקה בהדרגה התפיסה שלעם האנגלי יש זכות להדיח ולהעניש מלך עריץ, תוך הישענות על הוגי דעות דוגמת ג'ורג' ביוקנן (אנ'), וכן על פרשנויות של הוגים נוצרים והוגים מרומא הקלאסית. תפיסות אלו עמדו בלב פעולתם של אנשי פרלמנט פוריטנים ותומכיהם, שקראו להדיח באשמת "בגידה" את המלך, צ'ארלס הראשון. התחשות זו החלה את מלחמת האזרחים האנגלית (1651-1652) בין תומכי הפרלמנט לתומכי המלוכה[66]. במהלכה מתים כ־10% מאוכלוסיית אנגליה[67], ובסופה ניצחון תומכי הפרלמנט והוצאתו להורג של צ'ארלס הראשון. תומכי הפרלמנט ייסדו מחדש את אנגליה כרפובליקה ללא מלך בשם "חבר העמים של אנגליה". הרפובליקה שרדה כעשור וחצי עד לשובם של המלכים האנגלים לכס[66].

אולם הפיכה נוספת הדיחה את המלך המכהן בידי תומכי הפרלמנט. הפעם הייתה זו המהפכה המהוללת (1689). הפעם הפרלמנט הגיש בפני המלך החדש מסמך זכויות שהגדיר את התנאים לפיהם המלך יכול לשלוט על נתיניו ואת מגבלות הכוח שלו[67]. לצד הגבלת כוחו של המלך, הפרלמנט העביר חוקים להגברת זכויות האזרח במדינה, דוגמת חוק הזכויות וחוק הסובלנות (אנ')[66].

המזרח התיכון

בין השנים 1632 עד 1653 הוקם הטאג' מאהל בהודו על ידי 20,000 עובדים.

המזרח הרחוק

אפריקה שמדרום לסהרה

תגליות והמצאות

המהפכה המדעית

שינויים גדולים במדע ובפילוסופיה, מקובצים בדיעבד בשם המהפכה המדעית[7]. שינויים אלו החליפו את ההשקפה הפילוסופית היוונית שהייתה מקובלת מזה כ־2,000 שנים, בתפיסות חלופיות שהיו ראשיתו של המדע המודרני, ובגיבוש שיטות ניסוי מדידות לחקר שאלות – ניסויים שניתן לחזור עליהם ולאמת את תוצאותיהם – שיטות שהתגבשו בהדרגה לשיטה המדעית. בעוד הגישה הפילוסופית השלטת עד אז הייתה ממוקדמת ב"למה" דברים קורים, השיטה המדעית התמקדה ב"איך"[6].

ראשית המהפכה המדעית במחצית השנייה של המאה ה־16 בתחום האסטרונומיה בתהליך שמכונה המהפכה הקופרניקאית, ובו האסטרונום טיכו ברהה אסף כמות רבה של נתונים ותצפיות, במטרה להכריע על מבנה מערכת השמש באופן יוצא דופן לשעתו – על מסד נתונים ולא על בסיס מסורות ופילוסופיות. תהליך זה נחתם בעשור הראשון של המאה ה־17 כאשר יוהנס קפלר וגלילאו גליליי פרסמו סיכום לנתונים אלו שהכריעו נגד המסורות הוותיקות. קפלר ניסח כללים בתחום האסטרונומיה המכונים "חוקי קפלר". בהמשך המאה הפילוסוף רנה דקארט היה איש מפתח בניסיון להתחיל ולהגדיר תופעות פיזיקליות במושגים של חומר ותנועה. בסוף המאה הייתה משמעותית עבודתו של אייזיק ניוטון, שפרסם בספרו "העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע" (1687) את חוקי התנועה של ניוטון, שסיפקו מערכת חוקים אחת ששימשה כבסיס לאסטרונומיה ולפיזיקה ללא שינוי למשך כמאה שנה. קפלר, דקארט וניוטון קידמו גם תחומים אחרים כמו חקר האופטיקה, אותו הוביל גם כריסטיאן הויגנס, והבנת התחום חוותה פריצות דרך במהלך המאה[6].

כחלק מראשית התהוותו של המדע המודרני, הוקמו במחצית השנייה של המאה מספר מוסדות מדעיים – דוגמת החברה המלכותית בלונדון (1660), והאקדמיה הצרפתית למדעים (1666)[7][6]. מוסדות אלו ואחרים סייעו לייצר מערכת בה חוקרים יכולים לבדוק זה את תוצאותיו של זה ולוודא את נכונותם לפני הפרסום. מערכות נורמות אלו הובילו לפרסומם של מאמרים מדעיים[6].

השפעתם טכנולוגיות אבק השריפה על הצבאות

מאה זו הייתה נקודת מפנה בשימוש המקצועי בכלי נשק מבוססי אבק שריפה. הודות לפועלם של מאוריץ מאורנז' וגוסטב השני, פותחו טקטיקות חדשות לניצול יעיל יותר של נשקי אבק השריפה בשדה הקרב. מאוריץ וגוסטב פיתחו כל אחד את השימוש בגדודים קטנים יחסית אשר מאומנים בלחימה מתואמת. שינוי זה הצריך הכשרה והתמקצעות לחיילים. ההכשרות הנפרדות בבתי האצולה שהיו מקובלים באירופה כבר לא תמיד סיפקו את התוצאות המצופות, והחלו להופיע מוסדות מודרניים להכשרה צבאית, שסיפקו אימונים שוטפים לאורך כל השנה. בתורם, מוסדות הכשרה אלו הגבירו את חשיבותה של המשמעת הצבאית, והיו אבן דרך חשובה בדרך לצבאות מודרניים מקצועיים, ובהדרגה השתנו מבני הקריירה של הקצונה הבכירה והזוטרה[10].

עלייתם של נשקי אבק השריפה הובילה לירידה בחשיבותם של חילות הפרשים[10].

גוסטב השני גם שכלל את השימוש בכלי ארטילריה מוקדמים ככלי משלים לחיל רגלים. שכלול הארטילריה הובילה לשינויים בתכנון הביצורים בכלל, ובפרט הביא להופעתן של עיירות ביצורים עם חילות מצב גדולים ותותחים, ואלו גרמו לכך שחלקים משמעותיים מהכוחות נייחים ולא גמישים לתמרון. לצד הצורך להקצות חלק גדול יותר מהכוחות להגנה, המעבר ההדרגתי של החזיתות מחוץ למדינות עצמן גם "לעולם החדש" ולאזורים נוספים גרמו יחד לכך שמעצמות אירופה הגדילו משמעותית את הצבאות שלהן, ובהתאמה גם את המיסים שנזקקו להם כדי לקיים את הצבאות. הפילוג הדתי העמוק באירופה בתקופה זו סיפק את הנכונות של הציבור הרחב לתמוך במאמצים המתגברים של המעצמות להגביר את כוחן, אולם שינויים אלו הגבירו את כוחם הפוליטי של ראשי הצבא, ואת מנגנוני ריכוז הכוח בידי גוף מרכזי חזק אחד[10].

תגליות והמצאות בולטות

תרבות ואמנות

  • תקופת תור הזהב של הציור ההולנדי.
  • בתקופה זו הניחו פילוסופים דוגמת ברוך שפינוזה את היסודות לתפיסת מוסר פורצת דרך, שסייעה לעצב את תפיסת העולם הנטורליסטית[83][84].
  • ראשית אמנות הבמה בארצות האסלאם[85]. בתקופה זו התקיימה מגמה חדשנית – שהחלה במאה ה-16 – של ציור תוך התכתבות עם סגנונות היסטוריים. תקופה זו התאפיינה בקונפליקטים רבים בין רצונם של הציירים לחופש אומנותי לבין הגחמות המתחלפות של הפטרונים השונים. באימפריה הספווית זרמים מרכזיים עסקו בציור מיניאטורי, ביצירות סאטיריות וביצירות שמטרתן יצירת סצנות מדויקות מחיי היומיום[86].
  • בתקופה זו התגברו השפעות תרבותיות ואמנותיות בין אזורי המזרח – הודו המוגולית, פרס הספווית והאימפריה העות'מאנית – לבין הממלכות האירופאיות[87].
  • בתקופה זו שגשגה באימפריה העות'מאנית תעשייה אומנותית סביב ייצור עבודות מתכת ומשנהב, שטיחי אוסאק (אנ') וטכניקות חדשות לייצור טקסטיל. התעשייה השפיעה על עיצובם של חפצי נוי ואמנות דקורטיבית באירופה ובמקומות נוספים. בנוסף, בתקופה זו מגיע לשיאו זרם של ספרות טורקית קלאסית[88].
  • לאורך המאה חוו האזורים המוסלמים של הודו פריחה תרבותית שבאה לידי ביטוי בין היתר בתקופת זוהר של שירה וכתיבה היסטורית[89].

אסונות ומגפות

התפתחותן של הקולוניות האירופאיות באפריקה חושפת אוכלוסיות שונות לנגיפים שאינם רגילים אליהם. הפורטוגזים במערב היבשת נדבקו במגפות מקומיות, אולם בדרום אפריקה היו אלו המקומיים שנדבקו במקרים רבים באבעבועות שחורות, שפעת וחצבת שהביאו עמם האירופאים[28].

החל מ-1660 - התפרצות מגפת אבעבועות שחורות באמריקה הדרומית גרמה, על פי ההערכות, לתמותה של בערך 44,000 ילידים אמריקאים באותה השנה. באזורים מסוימים השמידה המחלה כמחצית מהאוכלוסייה, ובמקרים הקיצוניים ביותר אף קרוב ל-90% מאוכלוסיות מסוימות, זאת מכיוון שבקרב האוכלוסייה הילידית שבאזור ברזיל לא הייתה חסינות לנגיף האירופי הזר, והזן שהביאו איתם האירופים הייתה אחת הווריאציות היותר קטלניות שלו. המגפה קיבלה בקרב הילידים את הכינוי "האש הגדולה". מיסיונרים נוצרים האשימו את הילידים שהם נפגעו מהמגפה בגלל חוסר אדיקותם. בעשור לאחר מכן מגיעה המגפה למושבות הבריטיות באמריקה הצפונית וגורמת לנזקים רבים[90].

תיעוד שעקב אחר התפרצות דבר במערב אירופה בשנות ה-60, תיעד כיצד התפשטה המגפה במספר גלים שהמשיכו אל שנות ה-70 וה-80 לרחבי העולם והכתה בצפון אפריקה, טורקיה, פולין, הונגריה, אוסטריה, גרמניה ואזורים נוספים. במקומות מסוימים גבתה המחלה שיעורי תמותה של למעלה מ-20%[91].

ערים חדשות

אישים בולטים

אמנים

מלחינים מתקופת הבארוק

מדענים ופילוסופים בולטים

מדינאים

אישים בולטים ביהדות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המאה ה-17 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 516-518), מתוך הספר AP European History
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
  3. ↑ סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 חברת צ'ארטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 536-532), מתוך הספר AP European History
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 המהפכה המדעית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Jürgen Renn, Peter Damerow, Scientific Revolution, History and Sociology of
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 The Effects of the Little Ice Age (c. 1300-1850), Clark Science Center Smith College
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Kevin H. O’Rourk, Jeffrey G. Williamso, After Columbus: Explaining the Global Trade Boom 1500-180, ‏February 2001
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 David Edwards, Changes in warfare in the 16th and 17th centuries - a ‘military revolution’?, משרד ההגנה של אוסטרליה, ‏22/07/2019
  11. ↑ Colin Helling, Union of Arms: War against France and Spain 1625–30, cambridge, ‏26 May 2022
  12. ↑ United-Kingdom – Charles-I, אנציקלופדיה בריטניקה
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 United-Kingdom – The-later-Stuarts, אנציקלופדיה בריטניקה
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Peter C. Emmer, The First Global War: The Dutch versus Iberia in Asia, Africa and the New World, 1590-16, Leiden Universit
  15. ^ 15.0 15.1 Jan Oosthoek, עידן הקרח הקטן
  16. ^ 16.0 16.1 American-Indian Wars, ערוץ ההיסטוריה, ‏AUG 24, 2022
  17. ^ 17.0 17.1 קציעה אביאלי טביביאן, מסע אל העבר - קדמה ומהפכות, מאות 19-16, 2010, עמ' 36-35
  18. ↑ Kendall Brown, כרייה (חלק מלימודי אמריקה הלטינית), באתר Oxford Bibliographies
  19. ^ 19.0 19.1 Overview, The Library of Congress
  20. ↑ New France, britannica
  21. ↑ Mayflower, אנציקלופדיה בריטניקה
  22. ↑ American-Indian Wars, ערוץ ההיסטוריה
  23. ↑ מלחמת הפקווט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  24. ↑ Iroquois Wars, The Canadian Encyclopedia
  25. ↑ American-Indian Wars, ערוץ ההיסטוריה
  26. ↑ סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  27. ^ 27.0 27.1 European-and-African-interaction-in-the-19th-century, אנציקלופדיה בריטניקה
  28. ^ 28.0 28.1 28.2 28.3 Southern Africa - European and African interaction from the 15th through the 18th century, אנציקלופדיה בריטניקה
  29. ↑ אנגולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  30. ↑ האימפריה הבריטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  31. ^ 31.0 31.1 פול קנדי, עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות, דביר, 1992, עמ' 39-38
  32. ^ 32.0 32.1 David Herlihy, history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Turkey-and-eastern-Europe, אנציקלופדיה בריטניקה
  33. ^ 33.0 33.1 היסטוריה של מרכז אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  34. ^ 34.0 34.1 history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Political-and-cultural-influences-on-the-econom, אנציקלופדיה בריטניקה
  35. ↑ מרקנטליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  36. ↑ chartered companies, The Columbia Encyclopedia
  37. ↑ Peter C. Emmer, The First Global War: The Dutch versus Iberia in Asia, Africa and the New World, 1590-16, Leiden Universit
  38. ↑ פרופ' יצחק שיחור-מקיסרות על למעצמת על, דקות 12:30-9:00
  39. ↑ סין: התפתחות כלכלית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  40. ↑ THE GUILDS OF COUNTRIES OVERSEAS, ספריית האוניברסיטה של לונדון
  41. ↑ history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Prices-and-inflation, אנציקלופדיה בריטניקה
  42. ↑ history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Landlords-and-peasants, אנציקלופדיה בריטניקה
  43. ↑ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 547-545), מתוך הספר AP European History
  44. ↑ history-of-Europe - The great age of monarchy, 1648–1789 - Poverty, אנציקלופדיה בריטניקה
  45. ^ 45.0 45.1 Dutch golden age, המוזיאון הימי של הולנד
  46. ↑ in history of Europe in The great age of monarchy, 1648–1789 - The proto-Enlightenment, אנציקלופדיה בריטניקה
  47. ^ 47.0 47.1 47.2 מרדכי נדב, The Jewish Community of Pinsk from the Khmelnitsky Massacres to the Peace of Andruszow (1648–1667)
  48. ↑ English anarchist thought, אנציקלופדיה בריטניקה
  49. ↑ פול קנדי, עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות, דביר, 1992, עמ' 33-32
  50. ↑ N. Geoffrey Parker, history-of-Europe - The great age of monarchy, 1648–1789 - Order from disorder, אנציקלופדיה בריטניקה
  51. ↑ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 531-526), מתוך הספר AP European History
  52. ^ 52.0 52.1 David Herlihy, history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Nation-states-and-dynastic-rivalries, אנציקלופדיה בריטניקה
  53. ^ 53.0 53.1 John Hearsey McMillan Salmon, history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Diplomacy-in-the-age-of-the-Reformation, אנציקלופדיה בריטניקה
  54. ^ 54.0 54.1 N. Geoffrey Parker, History-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - The-Wars-of-Religion, אנציקלופדיה בריטניקה
  55. ^ 55.0 55.1 John Hearsey McMillan Salmon, history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - The Thirty Years’ War - The-crisis-of-the-war-1629-35, אנציקלופדיה בריטניקה
  56. ^ 56.0 56.1 56.2 John Hearsey McMillan Salmon, history-of-Europe - The-Thirty-Years-War, אנציקלופדיה בריטניקה
  57. ↑ United-Kingdom – The-clash-with-Spain, אנציקלופדיה בריטניקה
  58. ↑ John Hearsey McMillan Salmon, history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - The Thirty Years’ War - The-European-war-in-Germany-1635-45, אנציקלופדיה בריטניקה
  59. ↑ John Hearsey McMillan Salmon, history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - The Thirty Years’ War - Making-peace-1645-48, אנציקלופדיה בריטניקה
  60. ^ 60.0 60.1 John Hearsey McMillan Salmon, history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - The Thirty Years’ War - Problems-solved-by-the-war, אנציקלופדיה בריטניקה
  61. ↑ John Hearsey McMillan Salmon, history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - The Thirty Years’ War - Problems-not-solved-by-the-war, אנציקלופדיה בריטניקה
  62. ^ 62.0 62.1 62.2 history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Demographics, אנציקלופדיה בריטניקה
  63. ↑ history-of-Europe - Trade-and-the-Atlantic-revolution, אנציקלופדיה בריטניקה
  64. ^ 64.0 64.1 history-of-Europe - The great age of monarchy, 1648–1789 - The-human-condition, אנציקלופדיה בריטניקה
  65. ↑ history-of-Europe - The great age of monarchy, 1648–1789 - The human condition - Climate, אנציקלופדיה בריטניקה
  66. ^ 66.0 66.1 66.2 José María Pérez Fernández, Cultura de la Lengua C – Inglés
  67. ^ 67.0 67.1 The reasons for the Glorious Revolution of 1688, Swansea University
  68. ^ 68.0 68.1 68.2 יחסי רוסיה איראן, באתר iranica
  69. ↑ עיראק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  70. ↑ שודדי ים ברברים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  71. ↑ תקופת טוקוגאווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  72. ↑ HIDDEN CHRISTIANS IN CONTEMPORARY NAGASAKI, University of Wisconsin Oshkosh
  73. ↑ Christianity, britannica
  74. ↑ Geacron
  75. ↑ תאילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  76. ↑ קזחסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  77. ↑ התפשטות ההינואיזם בדרום מזרח אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  78. ↑ אנגולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  79. ^ 79.0 79.1 היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  80. ↑ THE MIGHTY QUINiNe, Uppingham School, Rutland, UK
  81. ↑ History of Microbiology - Hooke, van Leeuwenhoek, and Cohn, Biology LibreTexts Library
  82. ↑ הפניה לערך באנגלית - Steam digester (אנ')
  83. ↑ פרופ' ג'. או. יורמסון, שפינוזה ברוך, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  84. ↑ מיהו פילוסוף הפילוסופים ברוך שפינוזה?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
  85. ↑ אמנות אסלאמית - ריקוד ותאטרון, באתר בריטניקה
  86. ↑ אמנות אסלאמית - ציור ספווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  87. ↑ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  88. ↑ אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  89. ↑ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  90. ↑ George C. Kohn, Encyclopedia of Plague and Pestilence: From Ancient Times to the Present
  91. ↑ היסטוריה של הדבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה


לוח אירועים בהיסטוריה
פרהיסטוריה • האלף ה-2 לפנה"ס • האלף ה-1 לפנה"ס • האלף הראשון • האלף השני • האלף השלישי

המאה ה-10 לפנה"ס • המאה ה-9 לפנה"ס • המאה ה-8 לפנה"ס • המאה ה-7 לפנה"ס • המאה ה-6 לפנה"ס • המאה ה-5 לפנה"ס • המאה ה-4 לפנה"ס • המאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס • המאה ה-1 לפנה"ס • המאה ה-1 • המאה ה-2 • המאה ה-3 • המאה ה-4 • המאה ה-5 • המאה ה-6 • המאה ה-7 • המאה ה-8 • המאה ה-9
המאה ה-10 • המאה ה-11 • המאה ה-12 • המאה ה-13 • המאה ה-14 • המאה ה-15 • המאה ה-16 • המאה ה-17 • המאה ה-18 • המאה ה-19 • המאה ה-20 • המאה ה-21

היסטוריה • לוח הזמנים הגאולוגי • לוח התקופות בארץ ישראל

שנים במאה ה-17
___ 1601 1602 1603 1604 1605 1606 1607 1608 1609
1610 1611 1612 1613 1614 1615 1616 1617 1618 1619
1620 1621 1622 1623 1624 1625 1626 1627 1628 1629
1630 1631 1632 1633 1634 1635 1636 1637 1638 1639
1640 1641 1642 1643 1644 1645 1646 1647 1648 1649
1650 1651 1652 1653 1654 1655 1656 1657 1658 1659
1660 1661 1662 1663 1664 1665 1666 1667 1668 1669
1670 1671 1672 1673 1674 1675 1676 1677 1678 1679
1680 1681 1682 1683 1684 1685 1686 1687 1688 1689
1690 1691 1692 1693 1694 1695 1696 1697 1698 1699
1700
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

המאה ה-1741800438Q7016

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המאה_ה-17&oldid=3467167"