רבי אברהם טברסקי (טוריסק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המגיד מטוריסק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר הראשון מטריסק
רבי אברהם טברסקי
לידה ה'תקס"ו
צ'רנוביל, אוקראינה
פטירה ב' בתמוז ה'תרמ"ט (בגיל 83 בערך)
טוריסק, אוקראינה
מקום פעילות טוריסק, אוקראינה
תחומי עיסוק תורת החסידות
חיבוריו מגן אברהם
אדמו"ר מטריסק ה־ראשון
כ' באייר תקצ"זב' בתמוז תרמ"ט
מדברי הרב אברהם על עם ישראל

"רבונו של עולם, מה אתה מבקש מבניך? האם לנצח תשכחם ח"ו, הלא אין בכוחם עוד לסבול הגלות והצרות. ואם תאמר שאינם מקיימים התורה כראוי, אדרבא - הם מקיימים יותר מכפי יכלתם, כי מן הדין אשה תחת בעלה פטורה מכיבוד אב כי רשות אחרים עליה, וישראל מצויים תחת רשות ועול מלכויות ואף על פי כן הם מקיימים מצותיך במסירות, והרי ידעת כי הקב"ה גוזר והצדיק מבטל אך אין רצונינו לריב עמך, ולכן אם לא תרחם על בניך אבוא עמך למשפט בפני פמליא של מעלה".

מתוך סיפורי בנו רבי מרדכי

רבי אברהם טברסקי (מכונה המגיד מטריסק) (ה'תקס"ו - ב' בתמוז ה'תרמ"ט) בנו החמישי של רבי מרדכי טברסקי (המגיד מטשרנוביל), היה מייסד חסידות טריסק ומגדולי האדמו"רים בדורו.

ביוגרפיה

נולד בצ'רנוביל שבאוקראינה, לרבי מרדכי מטשרנוביל, ולפייגא, בתו של רבי דוד לייקס, תלמיד הבעש"ט.

מסופר שכבר בהיותו כבן שנתיים וחצי נסע עם אביו ומשפחתו לחתונה בעיר יוז'ני, ורבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) דרש רבות בתורת החסידות, באותו ערב ושנים רבות אחר כך אמר רבי אברהם שהוא זוכר את כל הדרשה בצורה מדויקת על אף שהיה תינוק כששמע אותו.

אביו חיבבו מאד, ואף שלא היה בנו הבכור נהג לקחתו עמו למסעותיו, וכך היה עד מגיל צעיר ל'תיקוני הנשמות' שהיה עורך אביו.

לאחר נישואיו לריקל, בת רבי יעקב אריה לייב שפירא מקובלא (בן רבי מרדכי מנעשכיז), התיישב בעיר טוריסק שבאוקראינה ושימש בה כמגיד מישרים, מכאן התפרסם שמו כ"המגיד מטריסק".

בכ' באייר ה'תקצ"ז, כשנפטר אביו, עלה על כס האדמו"רות, ייסד בעירו את חסידות טריסק והיה לאדמו"רה הראשון. רבבות חסידים הסתופפו בחצרו ביניהם נמנו גם גדולי האדמורי"ם בפולין שנסעו אליו עם חסידיהם לשבתות וחגים.

נפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט, ונקבר בעירו טוריסק, האוהל שעל קברו היה עד השואה מקום תפילה לאלפי חסידים, ובפרט ביום הילולתו. כיום הוא חודש ושופץ ומשמש מקום תפילה לעולים להשתטח על קברי הצדיקים באוקראינה.

מקובל בשם בנו רבי מרדכי, שיום פטירתו, ב' בתמוז, הוא יום גדול לקבלת התפילות, והרמז: פעמיים 'תמוז' (= ב' תמוז), עולה בגימטריה לשם 'שק"ו צי"ת' היוצא מראשי תיבות של פסקת "שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" מתוך אנא בכוח.

ספרו 'מגן אברהם'

בשנת ה'תרמ"ז (1887) - שנתיים לפני מותו, הסכים שידפיסו את ספרו "מגן אברהם" - שני חלקים, דרושים על התורה בדרך החסידות, מדברי תורתו שנכתבו על ידי חסידיו, הספר הודפס בלובלין, ומאז הודפס פעמים רבות עם מראי מקומות. הוא ספר היסוד של חסידות טריסק בפרט וחסידות טשרנוביל בכלל. ונתקבל כספר חסידי יסודי בענייני אמונה, ענווה וקדושה.

בהקדמתו, עליה חתם בעצמו, כתב: ”ועכשיו שהגעתי לגיל הגבורות לא אוכל להרים קולי לבוא לפניהם בדברי תורה, לכן אמרתי אולי דבר בזה למען יפוצו מעיינותי החוצה”

עוד כתב בהקדמתו לחלק א, שבכח ברכת אברהם אבינו: ”הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה כי יתמשכו עליו חסדים רבים... למלאת כל משאלותכם בנים ובני בנים...”.

משפחתו

בניו:

בנותיו:

עשרת אחיו:

קישורים חיצוניים