המכלול:עריכת העמוד הראשי
עקב הרגישות של העמוד הראשי הוא ננעל ומורשה לעריכה רק על ידי מפעילי מערכת. אולם, ניתן לערוך מספר חלקים בו באופן נפרד. עם זאת, אנא הקפידו לבדוק את השינויים שאתם עושים מכיוון שברגע שהם יישמרו הם ייראו בעמוד הראשי.
תוכן משתנה
בעמוד הראשי קיימים מספר חלקים בהם התוכן משתנה. חלקם נערכים ידנית וחלקם משתנה באופן אוטומטי. עבור האחרונים קיימים מאגרים מוכנים מראש של תבניות שמתחלפות באופן אוטומטי בחצות לפי שעון ישראל.
לפני שתכתבו או תערכו תכנים אלה, אנא הקפידו לוודא שאתם מכירים את הנהלים ואת הנוהגים הנוגעים להם.
| תבנית | סוג שינוי | קישור לתוכן נוכחי | תוכן נוכחי |
|---|---|---|---|
| ערכים מומלצים | אוטומטי | תבנית:ערך מומלץ 16 באוקטובר 2025 |  וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח, כלומר פיוט המעמיד קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ, המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה. לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים). בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה, ומשלב לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות, גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית נתגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספוים לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך אחדים מהם עוררו דיון ארוך במחקר בשאלות ספקות במקורם. חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים. אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים. פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ויאהב אומן28931778 |
| הידעת? | אוטומטי | תבנית:הידעת? 16 באוקטובר 2025 |  |
| היום בהיסטוריה | אוטומטי | תבנית:היום בהיסטוריה 16 באוקטובר | 
|
| אירועים בלוח העברי | אוטומטי | תבנית:כ"ה בתשרי | .jpg)
פרשת השבוע: בראשית |
| חדשות ואקטואליה | ידני | תבנית:חדשות ואקטואליה | 
נפטרו לאחרונה: רבי צבי איזנשטיין, רבי נחום רגוזניצקי • מוחמד עבד אל-כרים אל-ע'מארי, ראילה אודינגה, ג'ים בולגר |
תוכן ועיצוב קבועים
התבניות השולטות על התוכן הקבוע ועל עיצוב העמוד הראשי נקבעו לאחר תהליך ארוך של דיונים. תבניות אלה מוגנות ורק מפעילי מערכת יכולים לערוך אותן. מפעילי מערכת אינם רשאיים לשנות תבניות אלה על דעת עצמם ללא דיון.
| תבנית | תוכן התבנית | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תבנית:עמוד ראשי/פורטלים |
| ||||||||||||||||
