פרשת קרח

קרח
פסוקים	במדבר, ט"ז, א' - י"ח, ל"ב
מספר פסוקים	95
תוכן	מחלוקת קורח ומשה, פריחת מטה אהרון, מצוות בית לוי ובית אהרון
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (5)  לא תעשה (4) שמירת המקדש, פדיון הבנים הבכורים, עבודת הלויים במקדש, הפרשת מעשר ראשון, הפרשת תרומת מעשר החלפת עבודת הכהנים והלויים, עבודת זר בבית המקדש, השבתת שמירת המקדש, פדיון בכור בהמה טהורה
הפטרה
בני כל העדות	שמואל א', י"א, י"ד - י"ב, כ"ב

קרח ועדתו נבלעים באדמה, תחריט של גוסטב דורה

פרשת קֹרַח היא הפרשה החמישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל"ב. את עיקר הפרשה תופס תיאור מחלוקת קֹרח ועדתו ותוצאותיה.

נושאים בפרשה

מחלוקת קורח ועדתו

ערך מורחב – קורח

קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, עם דתן ואבירם בני שבט ראובן, אוספים מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל כדי לקרוא תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן. הם מתעמתים עם משה ואהרן ואומרים: ”רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'”.

חז"ל והמפרשים מונים מספר סיבות נוספות לפרוץ המרד:

• לנשיא למשפחות הקהתי מונה אליצפן בן עוזיאל. עוזיאל הוא הצעיר מבני קהת ואילו יצהר אבי קרח היה הבן השני של קהת. הבכור במשפחה היה עמרם - בניו משה ואהרן, לכן על פי הסדר המתבקש היה אמור קרח לקבל את משרת הנשיא.
• קרח טוען כלפי משה כי בדה מלבו חלק מהמצוות, ובהקשר זה מחלוקת שנוצרה על מצוות ציצית שהיא המצווה המוזכרת לפני פרשת קרח.

משה מורה לאהרן הכהן וכן למורדים לקחת מחתות ולהקטיר בהן קטורת. ה' יראה מי מתוך כל האנשים הללו ישרת בקודש. ה' נראה אל כל העדה ומבקש להשמיד את העם כולו; אך משה ואהרן מתחננים לפניו: "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?". בסופו של דבר פותחת האדמה את פיה ובולעת את קרח ומשפחתו ואת דתן ואבירם. שאר מקטירי הקטורת נשרפים באש שיצאה מאת ה'.     משה מצווה את אלעזר בן אהרן לקחת את מחתותיהם ולעשות מהן ציפוי למזבח, כזכרון להרחקה מהמחלוקת.

מחלוקתו של קרח במשה מהוה סמל של מחלוקת שלא לשם שמים אלא לצרכים אנוכיים. במסכת אבות כתוב: ”כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ“ (פרק ה' משנה יז).

בית לוי ובית אהרן

העם ממשיכים להתלונן למשה ולאהרן וקובעים: "אתם המיתם את עם ה'". כעונש לכך פורצת מגפה בעם, ואהרן עוצר אותה על ידי הקטרת קטורת הסמים. כדי לחזק עוד יותר את בחירתו של אהרן מצווה ה' לקחת שנים עשר מטות, מטה לכל נשיא מנשיאי השבטים, ולהניחם באוהל מועד. למחרת נתגלה כי מטה אהרן הוא היחיד שהעלה פרחים ושקדים. ה' מצווה לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות ומפרט את תפקידיהם של בני שבט לוי בפני אהרון:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן כְּהֻנַּתְכֶם. וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.

בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים, שרובם קשורים לעניין הכהונה: ציווי על שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט של מתנות הכהונה והלוויה, ובהן תרומה, ביכורים, חרמות, קרבן בכור ותרומת מעשר.

הפטרה

ההפטרה היא בספר שמואל א', מפרק י"א, פסוק י"ד עד פרק י"ב, פסוק כ"ב. לקראת מותו מוכיח שמואל הנביא את העם ומצהיר: ”הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ: אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ – וְאָשִׁיב לָכֶם“ (שמואל א', י"ב, ג')

קריאה זו מזכירה את קריאתו של משה בעיצומה של מחלוקת קרח: ”לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם“ (במדבר, ט"ז, ט"ו)

. (מלבד זאת, שמואל הנביא הוא צאצא של קרח).

בשנים מסוג בחג, זחג וזשג נקראת פרשת קרח בראש חודש תמוז היוצא בשבת וביום ראשון, ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה של פרשת קרח.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשת קרח, באתר ויקיטקסט

• פרשת קרח - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת קרח, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת קרח, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• פרשת קרח עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת קרח, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת קרח, באתר "בינינו"
• פרשת קרח, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת קרח", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת קרח באתר ישיבת הר ברכה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0