פורטל:עולם הישיבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

PikiWiki Israel 16929 limud in the yeshiva.JPG
לימוד בישיבה
P Yeshiva.png

ישיבה או מתיבתאארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

ישיבת תושיה (מוכרת יותר בכינויה ישיבת תפרח) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת במושב תפרח. ראשי הישיבה הם הרב יעקב יצחק פרידמן והרב אביעזר פילץ.

הישיבה נוסדה בתשכ"ו על ידי הרב יעקב פרידמן והרב נחום לסמן במושב כפר מימון-תושיה. בעקבות חילוקי דעות עם תושבי המקום בעניין קריאת ההלל ביום העצמאות ועוד, עקרה הישיבה שנתיים אחר כך למשכנה הנוכחי. השם "תושיה" נותר גם לאחר המעבר.

הישיבה נפתחה לאחר שישיבת "תפארת נתניה" נסגרה ותלמידיה ברובם פנו לישיבת תפארת ציון. הרב פרידמן החליט לפתוח ישיבה בקו של תפארת נתניה, עבור בוגרי ישיבות תיכוניות וחוזרים בתשובה. הישיבה הייתה רשומה בוועד הישיבות כישיבת בת של ישיבת מרכז הרב שבה למד הרב פרידמן. בישיבה היו עשרות בודדות של בחורים, ללא סדרים ושיעורים מסודרים. פנו אליה גם בחורים שלא הסתדרו במקום לימודיהם הקודם. הר"מים היו הרב ברוך הקשר והרב דן סגל, ששימש גם כמשגיח. לפעמים היו מגיעים לשבות בישיבה הרב משה שפירא והרב צבי פרידמן. הרב אברהם שפירא היה מגיע למסור שיעור כללי בישיבה מדי שבועיים[דרוש מקור].

בשנת תשל"ג צורף לצוות הרב אביעזר פילץ כמשיב. תקופה קצרה לאחר מכן החליטו הר"מים לבסס את הישיבה ופתחו שיעור א' מסודר, כשהרב פילץ מסר בו שיעורים. בהמשך הפך הרב פילץ לראש הישיבה הדומיננטי. הרב פילץ שינה את אופייה של הישיבה והחלו ללמוד בה יותר צעירים ליטאיים. נכון ל-2016 לומדים בה כ-900 בחורים.



נחשבת לאחת משני הישיבות

נחשבת לאחת משתי הישיבות
ישיבת בריסק
בית המדרש של ישיבת בריסק


מאפיין בולט של שיטת בריסק הוא עיסוק רב בלימוד ספרו של הרמב"ם - "משנה תורה", ובלימוד מסכתות סדר קדשים, על אף שאינן עוסקות בהלכות הנהוגות בימינו. הלימוד העמקני ברמב"ם נעשה בעיקר במטרה לנתח את יסודות פסיקתו, ולהבין את התפיסות שעמדו בבסיס השקפתו ההלכתית. ניתוחים אלו מראים את הרציונל שבשיטת הרמב"ם, ומסייעים בביסוס מסקנותיו כנגד דעתם של החולקים עליו, בעיקר הראב"ד המשיג עליו רבות.


מוסדות בעלזא פותחים את הזמן לאחר החגים, במעמד קביעות שיעור

פעם ראשונה אדם לומד ומבין;

פעם שנייה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום;

פעם שלישית מבין ואינו מבין;

פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין;

וכן על דרך זה פעם אחר פעם.

ואם יגע הרבה וחזר הרבה – עד ששוכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה.

ש"י עגנון, עיר ומלואה


שיעור בישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל. היה תלמיד מובהק של "החפץ חיים" וממתנגדיה החריפים של הציונות. מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נרצח בשואה.

נולד בעיר בירז' בליטא. בשנת ה'תר"ן (1890) עברה משפחתו לבויסק שבלטביה. למד בישיבת טלז אצל רבי שמעון שקופ ואצל הרב אליעזר גורדון. בחופשות שבהן שהה בביתו למד בחברותא עם רב העיר, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אחר מספר שנים שם פנה ללמוד אצל רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. בשנת ה'תרנ"ט (1899) התחתן עם בתו של הרב מאיר אטלס, רבה של סלנט באותה העת. בשנים ה'תרס"ג - ה'תרס"ד (1903) ייסד את ישיבת אמצ'יסלב ברוסיה. בשנת תרס"ז (1907) הגיע לראדין, למד ב"כולל קדשים" אצל החפץ חיים והיה לאחד מתלמידיו המובהקים.

בשנת תר"ע (1910) קיבל עליו את משרת ראש הישיבה בבריסק, מקום מושבו של רבו הרב חיים סולובייצ'יק. בשנת תרפ"א (1921) נתמנה לעמוד בראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ'.

כאשר נלקח עם רבנים ותלמידים, בי"א בתמוז ה'תש"א אל הפורט השביעי שם נרצח, נשא הרב וסרמן דברים על כובד משקלה של ההתכוונות באותם רגעים, עד כדי כך שמחשבה בלתי ראויה עלולה לפסול את גודל המעשה:

"כנראה שבשמים רואים בנו צדיקים, שהרי רוצים שנכפר בגופינו על כלל ישראל. עלינו לעשות תשובה כעת, מיד במקום, כי הזמן קצר... עלינו לזכור, שבאמת נהיה מקדשי השם. נלך בראש זקוף, ולא תעלה חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול, הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר: קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש, אשר תקים מחדש את עם ישראל".

ספרו קובץ שיעורים נחשב לאחד מספרי הלימוד הקלאסיים בעולם הישיבות הליטאיות. שיחות ומאמרים שכתב בנו הרב אלעזר שמחה צורפו ל"קובץ מאמרים ואגרות" חלק ב'.

ספריו:

  • קובץ שיעורים, חידושים על הש"ס, תשכ"ד-תשכ"ז (שני כרכים), שנכתבו על ידי תלמידי ישיבתו. בכרך ב נוסף חיבורו דברי סופרים, דיונים על מסורת התורה.
  • קובץ מאמרים ואגרות, מאמרים במחשבה והשקפה ופירושי אגדה, תש"ס (שני כרכים)
  • קובץ הערות, חידושים על מסכת יבמות. בראש הספר הודפסו שאלות ותשובות משו"ת הרשב"א הנוגעות לענייני המסכת. כ"כ צורף בסופו קונטרס ביאורי אגדות על דרך הפשט.
  • עקבתא דמשיחא, (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו)
  • ילקוט מאמרים ומכתבים, ברוקלין, תשמ"ז.


בית המדרש של ישיבת מאור התלמוד

ישיבות במדינת ישראל

נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]

הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.

מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.
בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
רשימת ראשי ישיבותראשי ישיבות שנפטרו

רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:

משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים הקשורים לעלייתם הרוחנית מחוץ לתוכן הלימוד עצמו. בישיבות רבות המשגיח הוא דמות כריזמטית והוא בעל השפעה רבה על עולמם הרוחני של התלמידים ועל דמותה של הישיבה.

משרת המשגיח היא חדשה יחסית, וראשיתה בישיבות ליטא במאה ה-19. עד אז פעלו הישיבות במסגרת קהילתית, ואנשי הקהילה פיקחו על התלמידים; עם ניתוק הישיבות מן הקהילות, נוצר הצורך באדם מיוחד שימלא תפקיד זה. תפקיד המשגיח היה לפקח על התלמידים ועל התנהגותם, ולוודא שהם עומדים בדרישות המצופות מהם ומקדישים את זמנם ללימוד התורה כראוי. ביד המשגיח הייתה גם היכולת להפעיל סנקציות כנגד תלמידים שלא עמדו בחובותיהם, לרבות קנסות כספיים והרחקה מהישיבה. בין שאר משימותיו של המשגיח היו לעיתים קביעת סדרי הישיבה באולם הלימוד, הצמדת חברותות, פיקוח על הגעה לתפילת שחרית, שיחות אישיות עם התלמידים וכיוצא בזה.

גם כיום פועלים משגיחים רוחניים בישיבות החרדיות ובמקצת הישיבות הציוניות. רמת הדומיננטיות שלהם משתנה מישיבה לישיבה: בחלק מן הישיבות מצטמצם תפקידם למסירת שיחות מוסר בישיבה וייעוץ רוחני לבחורים, ובישיבות אחרות לעומת זאת הם תופסים מקום דומיננטי בהנהגת ובקביעת מדיניות הישיבה בנושאים שונים. ישנם גם משגיחים אשר פעילותם מצומצמת להשגחה על מילוי תקנות הישיבה; הללו מכונים בקרב הבחורים 'משגיחים קטנים' (או בכינוי ההיתולי: מק"ק) ובדרך כלל בפרסומי הישיבה הם מכונים "משגיחים" לעומת המשגיח הראשי שמכונה "מנהל רוחני".

בישיבות חסידיות נקראים המשגיחים העוסקים בשיחות חיזוק בשם "משפיעים" והמשגיחים העוסקים באכיפת הכללים והסדרים מכונים "משגיחים".


קובץ יסודות וחקירות הוא ספר המכיל ליקוט מקיף של יסודות וחקירות תורניים המבוססים על ספרי הראשונים והאחרונים.

מחבר הספר הוא הרב אחיקם קשת, אברך בישיבת מרכז הרב, מתלמידי הרב אברהם שפירא ור"מ לשעבר בישיבת שלום בניך. הספר יצא לאור במהדורה ראשונה בחוברת בכריכה דקה, ולאחר מכן במספר מהדורות. בשנת תשס"ז יצאה מהדורה בת כ-700 עמודים. מהדורה נוספת יצאה בתשע"ג בת כ-1,230 עמ'. הספר מסודר לפי הא"ב.

הספר כולל כמה נספחים:

"לקט חקירות" מלקט כ-1,500 חקירות על סדר הא"ב "סוגי הסברות" - "חלוקת הסברות שבש"ס ובמפרשים לשמונה סוגים" "סוגי החקירות" "לשיטתם" - מדגים כיצד דעותיהם ההלכתיות של תנאים ואמוראים הן לפי שיטה לימודית מסוימת. כמו כן מרכז הספר לשונות המיוחדים לכל אמורא, כמו "פלוני ופלוני בשיטה אחת", או "תברא". המחבר מביא אחרונים שעסקו בעניין זה של "לשיטתם", כגון הרב ראובן מרגליות והאדר"ת. הנספחים סוגי הסברות, סוגי החקירות ולשיטתם לא נכללו במהדורת תשע"ג, אלא יצאו לאור כחוברת נפרדת, מפאת חוסר מקום.

הספר קיבל את הסכמותיהם של הרב אביגדור נבנצאל, הרב אברהם שפירא, הרב שמחה הכהן קוק והרב זלמן נחמיה גולדברג.


במסגרת זו תוכלו לראות איזו מסכת לומדת כל ישיבה בזמן הנוכחי
בחרו מסכת מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
ברכותשבתפסחיםיבמותכתובותנדריםגיטיןקידושיןבבא קמאבבא מציעאבבא בתראסנהדריןמכות


שימו לב, לא כל המסכתות עדיין מעודכנות, מסכת בה לא מעודכנות ישיבות לא תיטען. להסבר כיצד לערוך את הדפים ראה כאן
P judaism.svg סמל פורטל הציבור החרדי.png P halacha2.png P Bible.png Jewish History P.png
פורטל יהדות פורטל הציבור החרדי פורטל הלכה פורטל התנ"ך פורטל תולדות עם ישראל

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

  • חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
  • הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
  • הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות


רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

תבניות מתחלפות לדפים הבאים:

ציטוטים נבחרים חדשים.

הידעת.

כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים

ישיבות שעדין אין עליהם ערך:

ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק)  • 

ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים)  •  ישיבת היכל התורה (ירושלים)  •  ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון)  •  ישיבת בית מאיר (תפרח)  •  ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב)  •  ישיבת דעת אהרן - קפלן החדשה (ירושלים)  •  ישיבת נתיבות חיים (בית שמש)  • 

ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים)  •  ישיבת אלכסנדר (בני ברק)  •   •  ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת)  •  ישיבת לב שמחה - גור (ערד)  •  ישיבת לומדי תורה - גור (ערד)  •  ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק)  •  ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק)  •  ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר  •  ישיבת עמלה של תורה (ירושלים)  •   •  ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק)  •  ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית)  •  ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים)

מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים