פורטל:עולם הישיבות
ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.
הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.
חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.
הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.
צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל אשר נחשבת לאחת משני הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון, בעבר נחשבה לישיבה הבולטת ביותר.
הישיבה הוקמה בתום מלחמת העולם הראשונה בעיר פוניבז' בליטא, בידי רב העיר הרב יוסף שלמה כהנמן, במקומן של ישיבות קודמות שפעלו בעיר ונסגרו בשל מאורעות המלחמה. היא צברה יוקרה בין שתי מלחמות העולם. רוב תלמידיה ואנשי צוותה נספו בשואת יהודי ליטא. מייסד הישיבה ומנהיגה הצליח להגיע לארץ ישראל ב־1940, ומיד החל במאמצים שהובילו להקמת הישיבה מחדש בסוף 1943. ב־1945 נחנך בניין הישיבה החולש על "גבעת הישיבה" בזיכרון מאיר שבבני ברק.
להקמת הישיבה חלק מרכזי בשיקום עולם התורה האירופי שחדל להתקיים עם שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. בוגריה כיהנו ומכהנים בצמרת עולם הישיבות בעשורים האחרונים של המאה ה־20 ובעשורים הראשונים של המאה ה־21.
נחשבת לאחת משני הישיבות
נחשבת לאחת משתי הישיבות
בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית, מתבטאת הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים.
ואתה צריך לדעת, כי מידת הזריזות היא תחילה לכל המידות. כי אין האדם יכול להיות תדיר על הספר, כי צריך לאכול ולישון ולעשות צרכיו.
לכן צריך זריזות וזהירות, לחזור לספרו וללמוד. ואל יחשוב: עוד היום גדול והשנה גדולה! כי על זה אמרו חז"ל אל תאמר "לכשאפנה אשנה", שמא לא תפנה. גם אל יאמר אדם: "עת ערב הוא כבר, אם אלך ללמוד אצטרך לעמוד מיד להתפלל." כי טובה שעה אחת ללמוד, ואפילו דיבור אחד, מכל דבר שבעולם. ועשה מלאכתך, שהוא צרכי העולם הזה – בזריזות, כדי שתִפנה מהרה למלאכת שמים.
— אורחות צדיקים שער הזריזות
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.
הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל. היה תלמיד מובהק של "החפץ חיים" וממתנגדיה החריפים של הציונות. מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נרצח בשואה.
נולד בעיר בירז' בליטא. בשנת ה'תר"ן (1890) עברה משפחתו לבויסק שבלטביה. למד בישיבת טלז אצל רבי שמעון שקופ ואצל הרב אליעזר גורדון. בחופשות שבהן שהה בביתו למד בחברותא עם רב העיר, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אחר מספר שנים שם פנה ללמוד אצל רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. בשנת ה'תרנ"ט (1899) התחתן עם בתו של הרב מאיר אטלס, רבה של סלנט באותה העת. בשנים ה'תרס"ג - ה'תרס"ד (1903) ייסד את ישיבת אמצ'יסלב ברוסיה. בשנת תרס"ז (1907) הגיע לראדין, למד ב"כולל קדשים" אצל החפץ חיים והיה לאחד מתלמידיו המובהקים.
בשנת תר"ע (1910) קיבל עליו את משרת ראש הישיבה בבריסק, מקום מושבו של רבו הרב חיים סולובייצ'יק. בשנת תרפ"א (1921) נתמנה לעמוד בראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ'.
כאשר נלקח עם רבנים ותלמידים, בי"א בתמוז ה'תש"א אל הפורט השביעי שם נרצח, נשא הרב וסרמן דברים על כובד משקלה של ההתכוונות באותם רגעים, עד כדי כך שמחשבה בלתי ראויה עלולה לפסול את גודל המעשה:"כנראה שבשמים רואים בנו צדיקים, שהרי רוצים שנכפר בגופינו על כלל ישראל. עלינו לעשות תשובה כעת, מיד במקום, כי הזמן קצר... עלינו לזכור, שבאמת נהיה מקדשי השם. נלך בראש זקוף, ולא תעלה חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול, הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר: קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש, אשר תקים מחדש את עם ישראל".
ספרו קובץ שיעורים נחשב לאחד מספרי הלימוד הקלאסיים בעולם הישיבות הליטאיות. שיחות ומאמרים שכתב בנו הרב אלעזר שמחה צורפו ל"קובץ מאמרים ואגרות" חלק ב'.
ספריו:
- קובץ שיעורים, חידושים על הש"ס, תשכ"ד-תשכ"ז (שני כרכים), שנכתבו על ידי תלמידי ישיבתו. בכרך ב נוסף חיבורו דברי סופרים, דיונים על מסורת התורה.
- קובץ מאמרים ואגרות, מאמרים במחשבה והשקפה ופירושי אגדה, תש"ס (שני כרכים)
- קובץ הערות, חידושים על מסכת יבמות. בראש הספר הודפסו שאלות ותשובות משו"ת הרשב"א הנוגעות לענייני המסכת. כ"כ צורף בסופו קונטרס ביאורי אגדות על דרך הפשט.
- עקבתא דמשיחא, (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו)
- ילקוט מאמרים ומכתבים, ברוקלין, תשמ"ז.
ישיבות במדינת ישראל
נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]
הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.
- בקרב הישיבות הליטאיות בולטות ישיבת פוניבז', ישיבת חברון, ישיבת מיר.
- עולם הישיבות החסידי מתחלק בין הישיבות הכלל חסידיות, ובין הישיבות המגזריות אשר הינם משתייכים לבני חסידות אחת בלבד.
בקרב הישיבות הכלל חסידיות בולטות ישיבת חיי משה, ישיבת מאור עינים, ישיבת טשיבין, ישיבת שערי תורה וישיבת טשערנאביל.
- בקרב הישיבות לבני עדות המזרח בולטות ישיבת פורת יוסף, ישיבת כסא רחמים וישיבת מאור התורה.
- בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.
- רבי שמואל רוזובסקי
- רבי נחום פרצוביץ
- רבי אהרן יהודה ליב שטינמן
- רבי ברוך רוזנברג
- רבי יעקב אדלשטיין
- רבי חיים יהודה לייב אוירבך
- רבי שלמה זלמן אוירבך
- רבי שמואל אוירבך
- רבי שבתי אטון
- רבי חיים מוולוז'ין
- רבי שמואל איינשטיין
- רבי חיים דוב אלטוסקי
- רבי מרדכי אליפנט
- רבי פינחס מנחם אלתר
- רבי אברהם ארלנגר
- רבי אברהם אהרן בורשטין
- רבי אפרים בורודיאנסקי
- רבי שבתי בורנשטיין
- רבי אהרון בן שמעון
- רבי חיים שאול ברוק
- רבי שמואל יעקב בורנשטיין
- רבי שלום נח ברזובסקי
- רבי חיים ברים
- רבי חיים ברלין
- רבי נפתלי צבי יהודה ברלין
- רבי אבא מרדכי ברמן
- רבי שלום ברנדר
- רבי אהרן ברנשטיין
- רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
- רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
- רבי משה ברנשטיין
- רבי חיים יעקב גולדוויכט
- רבי ישראל זאב גוסטמן
- רבי יחיאל מרדכי גורדון
- רבי יעקב גלינסקי
- רבי אברהם גנחובסקי
- רבי אברהם יצחק גרשונוביץ
- רבי ראובן יוסף גרשונוביץ
- רבי יעקב הורוביץ
- רבי גדליה הרץ
- רבי שלמה זלמן הבלין
- רבי דב בריש וידנפלד
- רבי הלל ויטקינד
- רבי חיים וולקין
- רבי אפרים זורייבין
- רבי יצחק וסרמן
- רבי משה מרדכי חדש
- רבי יעקב משה חרל"פ
- רבי גבריאל טולדנו
- רבי ניסים טולדנו
- רבי יעקב יוסף
- רבי אברהם רפאל כלפון
- רבי רפאל שלמה לניאדו
- רבי סלמן מוצפי
- רבי חביב חיים דוד סתהון
- רבי יעקב עדס
- רבי נסים דוד עזראן
- רבי שמואל עזראן
- רבי עזרא עטייה
- רבי אברהם פילוסוף
- רבי יהודה צדקה
- רבי יצחק קוב'ו
- הרב צבי יהודה קוק
- רבי חיים קמיל
- רבי אברהם משה באב"ד (גורה הומורה)
- רבי נתן קמנצקי
- רבי דב צבי קרלנשטיין
- רבי יוסף רוזובסקי
- רבי חיים פינחס שיינברג
- רבי נח שימנוביץ
- רבי חיים שמואלביץ
- רבי משה שמואל שפירא (באר יעקב)
- רבי פנחס שרייבר
- רבי אליהו שרם
רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:
- ישיבת אבני נזר
- ישיבת אדרת אליהו
- ישיבת אופקים
- ישיבת אור אלחנן
- ישיבת אור ברוך
- ישיבת אור ישראל
- ישיבת אור שמחה
- ישיבת אור תורה
- ישיבת איתרי
- ישיבת ארחות תורה
- ישיבת באר התורה
- ישיבת באר יהודה
- ישיבת באר יעקב
- ישיבת באר יצחק (קריית יערים)
- ישיבת באר מרדכי
- ישיבת בוהוש
- ישיבת בית אברהם
- ישיבת בית דוד (חב"ד)
- ישיבת בית התלמוד
- ישיבת בית יוסף (בני ברק)
- ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
- ישיבת בית מאיר
- ישיבת בית מדרש עליון
- ישיבת בית מתתיהו
- ישיבת בית שמואל
- ישיבת בית שמעיה
- ישיבות בריסק
- ישיבת ברכת אפרים
- ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג)
- ישיבת ברכת יצחק
- ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
- ישיבת גבעת שאול
- ישיבת גרודנא (ישראל)
- ישיבת גרודנא באר יעקב
- ישיבת גרודנא
- ישיבת דרך השם
- ישיבת דרך חכמה
- ישיבת דרך חיים (שעלבים)
- ישיבת הרב שטרנבוך
- ישיבת הנגב
- ישיבת הנגב-שכר שכיר
- ישיבת זכרון מיכאל
- ישיבת חברון החדשה
- ישיבת חברון כנסת ישראל
- ישיבת חידושי הרי"ם
- ישיבת חיי משה
- ישיבת רבנו חיים עוזר
- ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)
- ישיבת חזון עובדיה
- ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
- ישיבת טשעבין
- ישיבת יחל ישראל
- ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש
- ישיבת ישועות משה
- ישיבת כנסת אליהו
- ישיבת כנסת הגדולה
- ישיבת כנסת חזקיהו
- ישיבת כנסת יחזקאל
- ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)
- ישיבת כנסת יצחק (חדרה)
- ישיבת כסא רחמים
- ישיבת מאור התורה
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מאור עיניים
- ישיבת מאורות התורה
- ישיבת מאירת שמועה
- מוסדות הר"ן
- מוסדות יקירי ירושלים
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מיר מודיעין עילית
- ישיבת מיר
- ישיבת מן ההר
- ישיבת מעלות התורה
- ישיבת מרכז הרב
- ישיבת משכנות התורה
- ישיבת משכן ידידיה
- ישיבת משנת עקיבא
- ישיבת נחלת דוד
- ישיבת נחלת משה
- ישיבת נחלת הלויים
- ישיבת נחלת שלמה
- ישיבת נתיב הדעת
- ישיבת נתיב התורה
- ישיבת נתיבות חכמה
- ישיבת סלבודקה
- ישיבת עטרת חכמים
- ישיבת עטרת ישראל
- ישיבת עטרת שלמה
- ישיבת עטרת יוסף
- ישיבת פורת יוסף
- ישיבת פחד יצחק
- ישיבת קול יעקב
- ישיבת קול תורה
- ישיבת קלצק (ארץ ישראל)
- ישיבת קמניץ
- ישיבת קריית מלאכי
- ישיבת קריית מלך
- ישיבת רנה של תורה
- ישיבת רש"י
- ישיבת שערי יושר (ירושלים)
- ישיבת שערי שמועות
- ישיבת שערי תורה
- ישיבת שערי תשובה וחיים
- ישיבת שפת אמת
- ישיבת תולדות אהרן
- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל
- ישיבת תורה אור
- ישיבת תורה בתפארתה
- ישיבת תורת אמת (חב"ד)
- ישיבת תורת זאב
- ישיבת תושיה
- ישיבת תפארת הכרמל
- ישיבת תפארת ישראל
סדר הוא כינוי לזמני הלימוד המרכזיים הקבועים בישיבות.
במרבית הישיבות היום מחולק לשלושה סדרים: סדר בוקר, סדר צהריים וסדר ערב (בעגה הציונית-דתית), או סדר א', סדר ב' וסדר ג' (בעגה החרדית). בין הסדרים משובצים זמני התפילות, השיעורים והארוחות. במרבית הישיבות רובם של הסדרים מוקדשים ללימוד גמרא בעיון ובבקיאות, ומרבית התלמידים לומדים לימוד עצמי או בחברותא.
ישיבות שונות מוסיפות לזמני הלימוד סדרים קצרים המוקדשים לנושאים נקודתיים: סדר אמונה, סדר מוסר, סדר הלכה ועוד.
ספר קצות החושן (בעגה הישיבתית "הקצות") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. הספר אינו נצמד לדברי השולחן ערוך, אלא משתמש בהם כבסיס לבירור סוגיות והעלאת חידושים. ספר זה תרם תרומה עצומה לפריחת הלמדנות באירופה והשפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, והעיון בו נפוץ מאוד בהן. הוא נלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.
הספר נכתב על סדר השולחן ערוך, חלק חושן משפט, ולכן נקרא שמו "קצות החושן" כלומר קצה ושוליים לחושן המשפט.
הספר נכתב כהמשך לחיבורים סמ"ע, שפתי כהן, ואורים ותומים – נושאי הכלים לשולחן ערוך חושן משפט הקודמים לו, וסיים יחד עם בן זוגו הנתיבות המשפט את סוגת נושאי הכלים לשולחן ערוך.
את התקבלותו הרחבה של הספר בעולם הישיבות ומרכזיותו בתהליך התפתחותה של שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא מתאר הרב זווין (בהסכמתו של הרב זוין לספר טבעות זהב לרמא"ל שפירא): "שיטות הראשונים במקצוע גדול שבתורה זה, סברותיהם ומקורותיהם ודעותיהם, נעוצים ומשורשים ומבוססים ב'קצות החושן' יותר מבחושן (השולחן ערוך) גופו. החושן נותן לנו את פסקי הדינים, הלכות הקבועות וב'קצהו' אנו מרגישים את הרוח והנשמה של אותם הדינים, אנו מתרוממים אל על למקורות רבותינו הראשונים אשר הורו ואשר הוגו את ההלכות היסודיות, ויורדים למעמקי צפונותיהם לדלות את הפנינים והמרגליות הספונים בתוכם, האור הגנוז של הראשונים בוקע דרך פסקי ה'שולחן ערוך', הלוך הם והנלוים להם, ועבור דרך נושאי כליו, מורינו ומאורינו הכוהנים ותורתם, וחוזר ומתגלה ביפעת זהרו בשוליו וב'קצהו'. הפך הקצה לראש. ממנו פינה וממנו יתד, והוא משמש בפום רבנן ותלמידיהון לאבן הראשה ולנקודת מוצא, הוגים בו בעיון נמרץ לאו דווקא בתורת פירוש לשלחן הערוך, ולאו דווקא בתורת פוסק הלכות – קובעים בו בתורת משנה ראשונה, כבנין אב אשר ממנו נמשכים קוים, תליסר מתיבתא במישרין ובעקיפין, לארכן ולרחבם, ומה שחשוב יותר – לעמקם של חדרי תורה במרבית סוגיות התלמוד. דרך הבנתו הישרה ואופן הסברתו הקולעת, מאין כמותם ליישר את השכל ולהדריך את הוגי התורה לבל ילכו ארחות עקלקלות. לא לחנם נתקבל הספר בחיבה ובהערצה במרבית הישיבות הגדולות".
בעקבות ספר ה'קצות החושן' נכתב ספר "נתיבות המשפט" בו משיג הרב יעקב לורברבוים על דברי הספר קצות החושן. לאחר הפצת הנתיבות פרסם רבי אריה לייב הלר קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב".
על ספר קצות החושן נכתבו מספר ספרי ביאורים וחידושים. ידועים במיוחד ספרי 'טבעת החושן' של הרב חיים פינחס שיינברג, ומהדורתו של הרב יחיאל דזימיטרובסקי הכוללת הערות למדניות בשם 'מלואי חושן'.
שבת:
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
- הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
- הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות
| רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור |
|---|
|
תבניות מתחלפות לדפים הבאים:
ציטוטים נבחרים חדשים. הידעת. כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים ישיבות שעדין אין עליהם ערך:ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת דעת חיים (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק) • ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים) • ישיבת היכל התורה (ירושלים) • ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון) • ישיבת בית מאיר (תפרח) • ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב) ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים) • ישיבת אלכסנדר (בני ברק) • • ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת) • ישיבת לב שמחה - גור (ערד) • ישיבת לומדי תורה - גור (ערד) • ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק) • ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק) • ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר • ישיבת עמלה של תורה (ירושלים) • • ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק) • ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית) • ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים) |
מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)