פורטל:עולם הישיבות
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
רענון הפורטל
כיצד אוכל לעזור?

ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.
הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.
חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.
הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.
צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.
ישיבת נתיבות חכמה (מכונה ישיבת וולפסון על שם ראש הישיבה) היא ישיבה חרדית ליטאית בשכונת בית וגן בירושלים, בראשות הרב דניאל וולפסון והרב ברוך נויבירט.
הישיבה נוסדה לקראת זמן אלול ה'תשס"ח, קיץ 2008. השיעור הראשון כלל 60 בחורים ועוד 40 בחורים מבוגרים שהצטרפו כקיבוץ. נכון לשנת 2020 לומדים בה כ-750 בחורים.
הישיבה נפתחה ברחוב ברגמן בבית וגן, שם שכנה כשמונה שנים. עם עליית מספר התלמידים נשכרו בניינים בסביבה לצורך חדרי פנימייה. בתחילת זמן חורף תשע"ז (2016) עברה הישיבה לקמפוס ישיבת קריית נוער בבית וגן, המרווח יותר.
הישיבה נחשבת כאחת הישיבות הטובות במגזר הליטאי, ומהשורה הראשונה בעולם הישיבות.
נחשבת לאחת משני הישיבות
נחשבת לאחת משתי הישיבותבמשך הדורות השתמשו בכינוי "ישיבה" לתיאור כל בית מדרש שבו ישבו יהודים ועסקו בקביעות בתורה, בדרך כלל בדגש על בתי מדרש בהם הועברו שיעורי תורה בידי רבנים לתלמידיהם. מן המאה ה-19, עם הקמת ישיבת וולוז'ין שכונתה "אם הישיבות", נקבע מודל הישיבה המודרנית שעבר בהמשך שיפורים ושינויים כמו חלוקת השיעורים לשכבות מבוססות קבוצות גיל או מבוססות רמת ידע כפי שהונהג לראשונה בישיבת טלז. חלוקות נוספות לישיבה קטנה וישיבה גדולה התפתחו רק במאה ה-20.
"אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה" – המיתה שבכאן היא הנטיה מפשוטם של החיים לעומקם של החיים, לתוך תוכם של החיים.
— אגרות חזון איש
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.
הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.
נולד בוולוז'ין כבן שני לרב יוסף דב (יושע בער) סולובייצ'יק, משנה לראש ישיבת וולוז'ין, ולצירל לבית עפרון. על פי השמועה למד אצל מלמד חסיד סלונים שממנו שאב את עיקר שיטתו הלימודית, אך במשפחת סולובייצ'יק מכחישים את השמועה. במשפחתו מקובל שבתקופת רבנות אביו בסלוצק בהיותו נער בן 12, למד אצל הרב מנדל מסלוצק. נישא לליפשא, בתו של ר' רפאל שפירא, חתנו של ראש ישיבת וולוז'ין - הנצי"ב.
רבי חיים הלוי עבר זמנית לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר ב-1873. כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. ב-1892, עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית. כרב עיר עסק בענייני הציבור. עסק רבות בחסד, וביתו היה פתוח לרווחה לעניים ומסכנים.
הוא עצמו העלה על הכתב רק מעט מחידושיו ואלו התפרסמו אחרי מותו. חידושיו ה"רשמיים", שאותם הגיה ובירר היטב, מכונים חידושי רבנו חיים הלוי, ואילו חידושים אחרים שלו, שלא עברו את הגהתו, הודפסו על ידי תלמידי בנו במכונת כתיבה, ומכונים חידושי הגר"ח (סטנסיל).
השפעתו על שיטות הלימוד הנהוגות כיום בישיבות מכרעת. הוא ותלמידיו נהגו לנתח כל גורם בסוגיה התלמודית לחלקיו, בדרך כלל ל"שני דינים" שונים המעורבים בו. בדרך זו נתנו מימד חדש של עומק לתלמוד ולרמב"ם, ונפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ובתירוצים.
אופיינית לו החלוקה בין "חפצא" לבין "גברא" - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. למשל, החובה לבער חמץ ערב פסח - האם פירושה שלאדם לא יהיה חמץ או שמא שהחמץ יתבער. לכאורה נראית זו שאלה עקרה. למעשה ניתן להבין על ידה הבדל חשוב בדין. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ, אין זה משנה כיצד הוא יבער אותו. ממילא כל דרכי ביעור החמץ כשרות. אם הדגש הוא על כך שהחמץ יתבער, ייתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער.
כיוצא באלו הוא תוהה על הבנת מושגים הלכתיים רבים, ומתווה דרך לשיטת החקירה הישיבתית הליטאית הרווחת היום.
אחת ההשלכות של שיטתו על הישיבות בימינו היא ההתמקדות המעמיקה בסוגיות והעדפתה על רכישת ידע ושליטה רחבים בתלמוד.
ספריו וכתביו:
- חידושי רבנו חיים הלוי - חידושיו על הרמב"ם. נכתב והוגה על ידו.
- חידושי הגר"ח (סטנסיל) - חידושיו על הש"ס. הועתק מזיכרון מכתבי תורתו שלא היו מוגהים. בהוצאות חדשות נוספו גם חידושים משמו ממאספים תורניים ומפי השמועה.
- מגנזי הגר"ח - שיעורים שנכתבו על ידי אחיינו הרב ישראל סולובייצ'יק.
- שיעורי רבינו חיים הלוי מכת"י - שיעורים שהעביר בישיבת וולוז'ין, בעריכת נכד נכדו הרב יצחק ליכטנשטיין
כמו כן יצאו ספרי ליקוטים רבים המבוססים על הספרים האמורים ואחרים.
ישיבות במדינת ישראל
נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]
הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.
- בקרב הישיבות הליטאיות בולטות ישיבת פוניבז', ישיבת חברון, ישיבת מיר, ישיבת וולפסון, ישיבת תפרח.
- עולם הישיבות החסידי מתחלק בין הישיבות הכלל חסידיות, ובין הישיבות המגזריות המשתייכות לבני חסידות אחת בלבד.
בקרב הישיבות הכלל חסידיות בולטות ישיבת חיי משה, ישיבת מאור עינים, ישיבת טשיבין, ישיבת שערי תורה וישיבת טשערנאביל.
- בקרב הישיבות לבני עדות המזרח בולטות ישיבת פורת יוסף, ישיבת כסא רחמים וישיבת מאור התורה.
- בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.
- רבי שמואל רוזובסקי
- רבי נחום פרצוביץ
- רבי אהרן יהודה ליב שטינמן
- רבי ברוך רוזנברג
- רבי יעקב אדלשטיין
- רבי חיים יהודה לייב אוירבך
- רבי שלמה זלמן אוירבך
- רבי שמואל אוירבך
- רבי שבתי אטון
- רבי חיים מוולוז'ין
- רבי שמואל איינשטיין
- רבי חיים דוב אלטוסקי
- רבי מרדכי אליפנט
- רבי פינחס מנחם אלתר
- רבי אברהם ארלנגר
- רבי אברהם אהרן בורשטין
- רבי אפרים בורודיאנסקי
- רבי שבתי בורנשטיין
- רבי אהרון בן שמעון
- רבי חיים שאול ברוק
- רבי שמואל יעקב בורנשטיין
- רבי שלום נח ברזובסקי
- רבי חיים ברים
- רבי חיים ברלין
- רבי נפתלי צבי יהודה ברלין
- רבי אבא מרדכי ברמן
- רבי שלום ברנדר
- רבי אהרן ברנשטיין
- רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
- רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
- רבי משה ברנשטיין
- רבי חיים יעקב גולדוויכט
- רבי ישראל זאב גוסטמן
- רבי יחיאל מרדכי גורדון
- רבי יעקב גלינסקי
- רבי אברהם גנחובסקי
- רבי אברהם יצחק גרשונוביץ
- רבי ראובן יוסף גרשונוביץ
- רבי יעקב הורוביץ
- רבי גדליה הרץ
- רבי שלמה זלמן הבלין
- רבי דב בריש וידנפלד
- רבי הלל ויטקינד
- רבי חיים וולקין
- רבי אפרים זורייבין
- רבי יצחק וסרמן
- רבי משה מרדכי חדש
- רבי יעקב משה חרל"פ
- רבי גבריאל טולדנו
- רבי ניסים טולדנו
- רבי יעקב יוסף
- רבי אברהם רפאל כלפון
- רבי רפאל שלמה לניאדו
- רבי סלמן מוצפי
- רבי חביב חיים דוד סתהון
- רבי יעקב עדס
- רבי נסים דוד עזראן
- רבי שמואל עזראן
- רבי עזרא עטייה
- רבי אברהם פילוסוף
- רבי יהודה צדקה
- רבי יצחק קוב'ו
- הרב צבי יהודה קוק
- רבי חיים קמיל
- רבי אברהם משה באב"ד (גורה הומורה)
- רבי נתן קמנצקי
- רבי דב צבי קרלנשטיין
- רבי יוסף רוזובסקי
- רבי חיים פינחס שיינברג
- רבי נח שימנוביץ
- רבי חיים שמואלביץ
- רבי משה שמואל שפירא (באר יעקב)
- רבי פנחס שרייבר
- רבי אליהו שרם
רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:
- ישיבת אדרת אליהו
- ישיבת אופקים
- ישיבת אור אלחנן
- ישיבת אור ברוך
- ישיבת אור ישראל
- ישיבת אור שמואל
- ישיבת אור שמחה
- ישיבת אור תורה
- ישיבת איתרי
- ישיבת אמרי נועם
- ישיבת ארחות תורה
- ישיבת אש התלמוד
- ישיבת בית שמעיה
- ישיבת באר התורה
- ישיבת באר התלמוד
- ישיבת באר יהודה
- ישיבת באר יעקב
- ישיבת באר יצחק (קריית יערים)
- ישיבת באר מרדכי
- ישיבת בוהוש
- ישיבת בית אברהם
- ישיבת בית דוד (חב"ד)
- ישיבת בית התלמוד
- ישיבת בית יוסף (בני ברק)
- ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
- ישיבת בית מאיר
- ישיבת בית מדרש עליון
- ישיבת בית מתתיהו
- ישיבת בית שמואל
- ישיבת בית שמעיה
- ישיבות בריסק
- ישיבת ברכת אפרים
- ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג)
- ישיבת ברכת יצחק
- ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
- ישיבת גבעת שאול
- ישיבת גרודנא (באר יעקב)
- ישיבת גרודנא (אשדוד)
- ישיבת דרך השם
- ישיבת דעת חיים
- ישיבת דרך חכמה
- ישיבת דרך חיים (שעלבים)
- ישיבת הרב שטרנבוך
- ישיבת הנגב
- ישיבת הנגב-שכר שכיר
- ישיבת זכרון מיכאל
- ישיבת חברון החדשה
- ישיבת חברון כנסת ישראל
- ישיבת חידושי הרי"ם
- ישיבת חיי משה
- ישיבת רבנו חיים עוזר
- ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)
- ישיבת חזון עובדיה
- ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
- ישיבת טשעבין
- ישיבת יחל ישראל
- ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש
- ישיבת ישועות משה
- ישיבת יסודות
- ישיבת יסודות התורה
- ישיבת כנסת אליהו
- ישיבת כנסת הגדולה
- ישיבת כנסת חזקיהו
- ישיבת כנסת יחזקאל
- ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)
- ישיבת כנסת יצחק (חדרה)
- ישיבת כסא רחמים
- ישיבת מאור התורה
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מאור עיניים
- ישיבת מאורות התורה
- ישיבת מאירת שמועה
- מוסדות הר"ן
- מוסדות יקירי ירושלים
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מיר מודיעין עילית
- ישיבת מיר
- ישיבת מן ההר
- ישיבת מעלות התורה
- ישיבת מרכז הרב
- ישיבת משכנות התורה
- ישיבת משכן ידידיה
- ישיבת משנת עקיבא
- ישיבת נחלת אברהם-עפולה
- ישיבת נחלת דוד
- ישיבת נחלת משה
- ישיבת נחלת הלויים
- ישיבת נחלת שלמה
- ישיבת נתיב הדעת
- ישיבת נתיב התורה
- ישיבת נתיבות חכמה
- ישיבת סלבודקה
- ישיבת עטרת חכמים
- ישיבת עטרת ישראל
- ישיבת עטרת שלמה
- ישיבת עטרת יוסף
- ישיבת פורת יוסף
- ישיבת פחד יצחק
- ישיבת קול יעקב
- ישיבת קול תורה
- ישיבת קלצק (ארץ ישראל)
- ישיבת קמניץ
- ישיבת קריית מלאכי
- ישיבת קריית מלך
- ישיבת רנה של תורה
- ישיבת רש"י
- ישיבת רכסים
- ישיבת שערי יושר (ירושלים)
- ישיבת שערי שמועות
- ישיבת שערי תורה
- ישיבת שפת אמת
- ישיבת תולדות אהרן
- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל
- ישיבת תורה אור
- ישיבת תורה בתפארתה
- ישיבת תורת אמת (חב"ד)
- ישיבת תורת זאב
- ישיבת תושיה
- ישיבת תפארת הכרמל
- ישיבת תפארת ישראל
ביארו ראשי הישיבות ביסוד המצווה לבער את החמץ בערב פסח על פי ההגדרה של גברא וחפצא. דהיינו, ניתן להעלות כאן שני צדדים: האחד - אסור שליהודי יהיה חמץ בפסח, ועל כן יש לבערו. אם כן מצווה זו היא חובת "גברא". האפשרות השנייה היא שהמצווה היא עצם פעולת כילוי החמץ וביעורו מן העולם. למרות שתהייה זו נראית לכאורה עקרה וטרחנית, יש לה השלכה הלכתית מעשית ("נפקא מינה"): אם הגדרת המצווה היא שלאדם לא יהיה חמץ, אין זה משנה באיזה אופן הוא יבער אותו, שכן המטרה היא נגטיבית - סילוק החמץ, וזו מושגת בכל אופן שהוא; אך אם המצווה היא ב"חפצא" - לעשות את פעולת ביעור החמץ, אם כן היא פוזיטיבית במהותה וייתכן שישנן דרכים מסוימות, שדווקא בהן יש לבער אותו. שתי דעות אלו מופיעות במשנה, ויש לעמוד על העקרון שבבסיס שתי הדעות.
חידושי רבנו חיים הלוי הוא חיבור שכתב רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, והוא נסוב על עניינים שונים במשנה תורה לרמב"ם.
במשך שנים רבות היה ספר זה, לספר היחיד שנדפס מרבי חיים.
הספר נחשב לאבן יסוד בשיטת בריסק המפורסמת, תלמידי השיטה מייחסים חשיבות מיוחדת לאמור בספר ומדייקים בכל מילה הכתובה בו. הלימוד בספר אינו מתוך רפרוף בעלמא, אלא נעשה מתוך עיון מעמיק, וכלשון בני המחבר בהקדמה: "כי אין הספר הזה כשאר ספרים הנקנים בקריאה ועיון בעלמא, רק ספר של לימוד, שאינו נקנה רק ביגיעה ועיון ועמל רב בדרכה של תורה, ואשרי מי שיעמוד על אמתתן ועומקן של דברים גם אחרי היגיעה והעיון המרובה בינו זאת".
רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה מורה לבניו ללמוד את הספר כצורתו עוד לפני שידעו את התלמוד[דרוש מקור]. בנו רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק העיד כי הוא למד את הספר לאחר בר מצווה[דרוש מקור], על פי הוראת אביו, והיה בקיא בו בעל פה.
גדולי ישראל התייחסו לספר בהערצה מיוחדת. וביניהם רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל החזון איש, שכתב הגהות לספר "חידושי רבינו חיים הלוי", ועוד.
הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרצ"ו, בעיר בריסק.
שבת:
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | ![]() |
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | ![]() |
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: |
פורטל יהדות | פורטל הציבור החרדי | פורטל הלכה | פורטל התנ"ך | פורטל תולדות עם ישראל |
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
- הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
- הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות
רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור |
---|
תבניות מתחלפות לדפים הבאים:
ציטוטים נבחרים חדשים. הידעת. כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים ישיבות שעדין אין עליהם ערך:ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק) • ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים) • ישיבת היכל התורה (ירושלים) • ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון) • ישיבת בית מאיר (תפרח) • ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב) • ישיבת דעת אהרן - קפלן החדשה (ירושלים) • ישיבת נתיבות חיים (בית שמש) • ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים) • ישיבת אלכסנדר (בני ברק) • • ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת) • ישיבת לב שמחה - גור (ערד) • ישיבת לומדי תורה - גור (ערד) • ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק) • ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק) • ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר • ישיבת עמלה של תורה (ירושלים) • • ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק) • ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית) • ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים) |
מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)