פורטל:עולם הישיבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

PikiWiki Israel 16929 limud in the yeshiva.JPG
לימוד בישיבה
P Yeshiva.png

ישיבה או מתיבתאארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.


ישיבת חברון כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גבוהה בישראל אשר נחשבת לאחת משני הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת פוניבז' בבני ברק.

דרכה של הישיבה מבוססת על שיטת גדלות האדם של מייסדה, הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלובודקה"), מראשי תנועת המוסר.

הישיבה הוקמה בשנת ה'תרל"ז (1877) בסלובודקה, פרבר של קובנה שבליטא. באמצע שנות העשרים של המאה ה־20 החליטו ראשיה להעביר חלק ניכר ממנה לארץ ישראל. בשנת ה'תרפ"ד (1924) הוקם סניף של הישיבה בחברון שבארץ ישראל המנדטורית, שאליו הצטרפו בהמשך ראשי הישיבה. לאחר מאורעות תרפ"ט (1929) שבהם נהרגו חלק מתלמידי הישיבה עברה הישיבה לשכונת גאולה בירושלים. משם עברה הישיבה לשכונת גבעת מרדכי, שם היא שוכנת עד היום.

במהלך השנים חלו פיצולים בישיבה, בעקבותיהם קמו ישיבת חברון־גאולה, ישיבת עטרת ישראל וישיבת כנסת הגדולה ("חברון־ר' הלל"). בכמה מקומות בארץ ישראל הוקמו בתי מדרש של בוגרי הישיבה הקרויים "יוצאי חברון". קבוצה אחרת של בוגרי ישיבת סלבודקה הקימו ישיבה נוספת בבני ברק לאחר השואה, הקרויה אף היא ישיבת סלובודקה.





כמו בצבא, גם עולם הישיבות פיתח עגה משלו, להלן רשימת ביטויים ישיבתיים;

  • צ'יקאווער – כינוי לבחור שמנסה להיות "קול".
  • ישיבֶה בוחער – "בחור ישיבה".
  • שטינקער – מלשין (במקור ביידיש: מסריח).
  • גישמאק – טעם והנאה. למשל, "יש לו גישמאק בלימוד". "גישמאקער" - אדם נעים וחביב לסביבה.
  • פרומער – מחמיר בהלכה.
  • חניוק – שמרני במיוחד, בלבושו, בהנהגותיו, או בדעותיו.
  • נייעס – חדשות. בפועל (בעגה): לְנָייעס.
  • שְׁמוּ"ס (שמועס) – ביידיש שמועס היא שיחה. בהוויי הישיבתי הפכה המילה גם לראשי תיבות של שיחת מוסר, הנאמרת בישיבות הליטאיות. פעמים רבות נזכרת המילה בלשון מזלזלת (כמו "לדבר איתו זה לשמוע שמועס", או בעגה: "השמיס לי").
  • ליל שישימלעיל) – מושג המתאר את הלילה שבין חמישי לשישי שבו יש הנוהגים ללמוד כל הלילה.
  • משב"ק – ר"ת 'משמש בקודש', במקור עוזרו של האדמו"ר אך מתאר גם כל התנהגות של ליווי צמוד של אישים שונים. בשימוש בעגה גם כפועל: לְמַשְׁבֵּק = לשמש אישיות חשובה.
  • קְנֵייטש (ביידיש: קמט) – המילה משמשת גם לציון החלק הקדמי של המגבעת הליטאית והחב"דית; וכן לציון ה"פואנטה" של הסיפור, שורש העניין. למשל, "סוף סוף קלטתי את הקנייטש".
  • מָצֶב (במלעיל) – תיאור למאורע שעורר תכונה או התרגשות.
  • צו"ל – ר"ת של 'צדיק ורע לו'. מקביל לחנון ה"חילוני" ודומה ל"פרומער" ו"חניוק" (ראו לעיל). לעיתים מתלווה לכינוי קונוטציה שלילית של ניתוק מהעולם.
  • בין הזמנים (במלעיל) – התחליף הישיבתי לסמסטר הוא "זמן". השנה מתחלקת לשלושה זמנים: בין ראש חודש אלול עד יום הכיפורים, בין א' בחשוון לא' בניסן ובין א' באייר למוצאי תשעה באב. תקופות אלו נקראות זמן אלול, זמן חורף וזמן קיץ, בהתאמה. החופשות נקראות "בין הזמנים". תקופת בין הזמנים שבקיץ (יוצאת בדרך כלל באוגוסט) היא בדרך כלל זמן החופשה החרדי המשפחתי.
  • אלול (נהגה מלעיל) – אלול הוא החודש שלפני הימים הנוראים. זוהי תקופה בעלת משמעות רבה בישיבות ובכל העולם החרדי כתקופה שבה על האדם לחזור בתשובה על מעשיו ולהתחזק בקיום המצוות ושמירת סדרי הישיבה. דגש רב מושם אז על מוסר וקרבה לאלקים.
  • לוֹמדעֶס – למדנות, עמקנות לימודית. משמש גם לסניטה במישהו ש"חופר" יותר מדי. כמו, "אל תעשה יותר מדי לומדעס".
  • מק"ק - (משגיח קטן קטן) כינוי גנאי המשמש לתיאור משגיח שתפקידו מסתכם באכיפת משמעת, בעגה - לְמַקֶ"ק.
  • שטייגען - מיידיש - התעלות, משמש לתיאור לימוד ברצינות, קיים גם כתואר 'שטייגעניסט', לתאור בחור שלומד ברצינות.
  • עלטע'ר - מיידיש - זקן, כינוי לבחור רווק מבוגר.




ומטבע בני אדם לקרוא את הכתוב בספר בשטחיות ובמהירות כקורא אגרת, ומקניני החכמה להתרגל לדקדק בלשון חכמים כי דבריהם נכתבו בדקדוק עיוני, וקריאת המהירות וקריאת העיון הן הפכיות על הרוב ותוצאותיהן נגדיות, ובשביל נטיית האדם אל החפזון, וביחוד לבעלי תפיסה מהירה, יקרה שחכמים יקראו הספרים וייחסו להם דברים שלא חשבו ולא פללו, או שלא ימצאו את הדייקנות שבהם, וביחוד בדברים שבאמת הם עמוקים והכתב נפגש בקושיים להבליט את עומקם.

חזון איש, קונטרס ח"י שעות, או"ח סי' ס"ד אות י"ד



שיעור בישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

רבי איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"לי' בכסלו תשי"ד) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

נולד בעיר מיר שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לברוך פרץ ולמירל, שהייתה ממשפחת הוטנר. בהיותו בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, הרב יום טוב ליפמן בסליאנסקי, בעל "מלבושי יום טוב", שגידלו בביתו. בהמשך למד בישיבת מיר.

בגיל 14, בשנת תרמ"ד, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, בראשותם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייצ'יק, ושהה שם שבע שנים. בזמן כניסתו לישיבה היה הצעיר ביותר. כונה "זוניא מיר'ר", על שם עירו. היה חבר חדר של הרב זליג ראובן בנגיס, שהיה אז מבכירי התלמידים בישיבה, וקירב אותו. כבר בשנותיו הראשונות התבלט, והרב סולובייצ'יק ביקשו לדבר עמו בלימוד, באמרו שדיבור עמו פותח לו את אפיקי המחשבה.

בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מתנועת המוסר שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה רבי ישראל מסלנט. הוא היה תלמידו של רבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה בשנים תרנ"ד-תרנ"ז כבר בהיותו בן 24.

בשנת תרנ"ז נשלח הרב מלצר על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר, הרב יעקב דוד וילבסקירידב"ז). לאחר שעבר הרידב"ז לשיקגו שבארצות הברית (ומאוחר יותר לצפת שבארץ ישראל), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק בשנת תרס"ג, ושימש בכהונה זו עשרים שנים. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט בשנת תרפ"ג על נפשו לקלצק שבפולין, שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים", יחד עם חתנו, הרב אהרן קוטלר, ותלמידו הקרוב חתן אחותו, הרב אלעזר מנחם מן שך. בתקופת סלוצק יזם את הדפסת כתב העת הרבני "יגדיל תורה", ואף שימש כעורכו.

בשנת ה'תרפ"ה נתמנה לראש ישיבת עץ חיים בירושלים, שם כיהן עד יום מותו. התגורר בשכונת זיכרון טוביה בביתו של הרב חיים ברלין. על פי צוואת הרב ברלין, ספרייתו הושארה לדייר הבא אם יהיה תלמיד חכם מופלג, ואכן הספרייה הושארה לרב מלצר. לאחר פטירתו עברה הספרייה לרשות ישיבת עץ חיים.

חיבוריו התורניים שפרסמו אותו בעולם הישיבות היו פירושו אבן האזל (על שם הפסוק (שמואל א' כ, יט) "וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל" וראשי תיבות של שם המחבר איסר זלמן) (בשבעה כרכים) על הרמב"ם והגהות וביאורים לחידושי הרמב"ן על התלמוד הבבלי. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בדרבון ובעידוד ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית עליו התבטא שקבלו כדי להעלות את חשיבות הפרס כדי שאברכים צעירים יתאמצו יותר כדי לזכות בו.

הכרך הראשון של אבן האזל יצא לאור בשנת ה'תרצ"ה והכרך האחרון של אבן האזל על סדרי הרמב"ם נשים וקדושה, יצא לאור לאחר פטירתו, ובראש הספר מתנוססת הקדמתו של הרב אלעזר מנחם שך תלמידו וחתן אחותו.



בית המדרש של ישיבת מאור התלמוד

ישיבות במדינת ישראל

נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]

הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.

מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.


בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
רשימת ראשי ישיבותראשי ישיבות שנפטרו


רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:


בעגה החרדית, מִשְׁמֶר (עיוות של: מִשְמַר) הוא כינוי ללימוד תורה במשך לילה שלם, משעות הערב המאוחרות ועד לתפילת ותיקין. את המשמר נהוג לערוך בדרך כלל בליל שישי, כיוון שבימים שישי ושבת הבאים לאחר מכן אין מסגרת קבועה ואפשר להשלים את שנת הלילה, וכדי למלאות את הנפש במטעני רוחניות לקראת השבת, היום המקודש בשבוע.

למנהג המשמר צדדים נוספים מעבר לצד הדתי גרידא, והוא נעשה נוהג חברתי מקובל, המנהג השתרש בקרב הציבור החרדי וחנויות רבות מציעות מבחר מאכלי שבת במיוחד לליל שישי. רבים יאכלו בתחילת הערב טשולנט בחברת ידידים ולאחר מכן יתחילו את המשמר.



ספר שערי יושר.jpg
ספר שערי יושר

שערי יושר הוא ספר המתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה. הספר עוסק ביסודות כלליים ולא בנוי על סוגיות ספציפיות בתלמוד. מחבר הספר הוא הרב שמעון שקופ. הספר נקרא "שערי יושר" כיוון ששערי הספר מישרים את המחשבה.

הרב שקופ השקיע שמונה שנים של עבודה בהוצאת הספר, שבסופו של דבר יצא בוורשא בשנת תרפ"ח (1928).

הספר מחולק לשבעה שערים, כאשר כל שער נכתב על יסוד הלכתי:

הספר מסמל את שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא שהתאפיינה בחשיבה משפטית וקונספטואלית, שאצל הרב שמעון שקופ התבסס גם על גישת משפט הטבע. שיטה זו נועדה להציע לתלמידי הישיבות חלופה אינטלקטואלית לתנועת השכלה שהתפשטה במהירות באותה תקופה ברחבי יבשת אירופה. שיטת לימוד זו מנוגדת לשיטת הלימוד בדרך הפלפול שהייתה נהוגה עד אז בישיבות, וניסתה לרדת לשורש ההלכות.



במסגרת זו תוכלו לראות איזו מסכת לומדת כל ישיבה בזמן הנוכחי
בחרו מסכת מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
ברכותשבתפסחיםיבמותכתובותנדריםגיטיןקידושיןבבא קמאבבא מציעאבבא בתראסנהדריןמכות


שימו לב, לא כל המסכתות עדיין מעודכנות, מסכת בה לא מעודכנות ישיבות לא תיטען. להסבר כיצד לערוך את הדפים ראה כאן


P judaism.svg סמל פורטל הציבור החרדי.png P halacha2.png P Bible.png Jewish History P.png
פורטל יהדות פורטל הציבור החרדי פורטל הלכה פורטל התנ"ך פורטל תולדות עם ישראל


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

  • חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
  • הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
  • הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות


רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

תבניות מתחלפות לדפים הבאים:

ציטוטים נבחרים חדשים.

הידעת.

אפשר גם ליצור קצרמרים בנושאים "סנטוחה", "ישיבישער", "פרוסטר", "מק"ק" ועוד כהנה וכהנה מושגים ישיבתיים, כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים

ישיבות שעדין אין עליהם ערך:

ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת באר התלמוד (ירושלים) • ישיבת דעת חיים (ירושלים) • ישיבת יסודות (יסודות) • ישיבת קול יהודה (בני ברק)  • 

ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים  •  ישיבת היכל התורה (ירושלים)  •  ישיבת יד אהרן (ירושלים)  •  ישיבת נחלת בנימין (מודיעין עילית)  •  ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון) •  ישיבת מן ההר (ביתר עילית)  •  ישיבת באר מרדכי (ירושלים).  •  ישיבת בית מאיר (תפרח)

ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים)  •  ישיבת אלכסנדר (בני ברק)  •   •  ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת)  •  ישיבת לב שמחה - גור (ערד)  •  ישיבת לומדי תורה - גור (ערד)  •  ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק)  •  ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק)  •  ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר  •  ישיבת עמלה של תורה (ירושלים)  •   •  ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק)  •  ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית)  •  ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים)

שיחה (מוסר)

מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)


מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים