לדלג לתוכן

רבי מנשה קליין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המשנה הלכות)
האדמו"ר מאונגוואר
רבי מנשה קליין
רבי מנשה קליין ב2008
רבי מנשה קליין ב2008
לידה 9 באפריל 1923
ה' בניסן תרפ"ג
אוז'הורוד, צ'כוסלובקיה
פטירה 28 בספטמבר 2011 (בגיל 88)
כ"ט באלול תשע"א (ערב ראש השנה תשע"ב)
בית החולים שערי צדק, ירושלים
מקום קבורה צפת
תאריך עלייה 2009
מדינה הונגריה, ארצות הברית, ישראל.
מקום פעילות ארצות הברית, ירושלים
מקום מגורים בורו פארק, ניו יורק, בני ברק, ירושלים.
כינוי מנשה הקטן
תחומי עיסוק אדמו"ר
חיבוריו "מִשְנֶה הלכות"
תקופת פעילות ה'תשכ"גכ"ט באלול ה'תשע"א
רבותיו אביו רבי אליעזר זאב קליין מארליווה, רבי יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר, רבי ישראל מנחם אלטר חיים הופמן.
בני דורו  
בת זוג חיה יהודית, אהובה ליבא.
שם השושלת אונגוואר
אב רבי אליעזר זאב קליין
אם רחל לאה
ילדים הרב דוד שלמה, הרב עמרם קליין, הרב משה.
אדמו"ר מאונגוואר ה־1
ה'תשכ"גכ"ט באלול ה'תשע"א
תפקידים נוספים
גאב"ד, ראש ישיבת בית שערים
גאב"ד אונגוואר בסידור קידושין
שמחת הבר מצוה לנכד גאב"ד אונגוואר ונין האדמו"ר מערלוי, מימין אביו של חתן הבר מצוה - האדמו"ר מאונגוואר מודיעין עילית.
ציון גאב"ד אונגוואר, בבית הקברות היהודי העתיק בצפת

רבי מנשה קליין - האדמו"ר מאונגוואר (כינה עצמו: מנשה הקטן[1]; ה' בניסן ה'תרפ"גכ"ט באלול ה'תשע"א) היה פוסק חרדי בארצות הברית, רבה של "חסידות אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן פתח את חסידות אונגוואר בישראל. מפורסם בשל סדרת ספרי השו"ת שלו "מִשְנֶה הלכות".

ביוגרפיה

נולד לרבי אליעזר זאב, רב עיירת ארליווה שבאזור אונגווארמתלמידי המנחת אלעזר ממונקאטש[2], ולרחל לאה[3], המוהל בבריתו היה רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש שהורה לאביו שיקרא לבן 'מנשה' על שם נשיא שבט מנשה שבאותו יום הקריב את קרבנו בהפטירו שעוד יזכה להיות נשיא בישראל. בשנת ה'תרצ"ב עבר ללמוד אצל רבי יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר שמינה אותו למסור שיעורים בישיבה, ואצל רבי ישראל מנחם אלטר חיים הופמן. בתקופת השואה ביום כ"ב ניסן התש"ד נלקח לגטו אונגוואר וכעבור ארבע שבועות גורש לאושוויץ שם נרצח אביו וכל משפחתו, בתקופת שהותו במחנות ההשמדה נודע בדבקותו באמונה ובקיום המצוות, ואף ספג על כך התעללויות ומכות[4]. כעבור חצי שנה הועבר למחנות בונא ובוכנוואלד. שרד את השואה ואת כל מאורעותיו הנציח בספרו "פרסומי ניסא" שכתב בהיותו בספינה בדרך לצרפת. כתב קינות לזכרם של היהודים שנרצחו בשואה. שוחרר ביום כ"ח ניסן התש"ה על ידי הצבא האמריקאי. לאחר השואה עבר לפריז לשהות במחנה פליטים. במחנה הפליטים נאבק על כשרות המטבח וערכים יהודיים. ולימד את הילדים הפליטים לומר קדיש על הוריהם, ביניהם הרב ישראל מאיר לאו ואת ידידו הסופר אלי ויזל, המזכירו באוטוביוגרפיה שלו, "כל הנחלים הולכים אל הים". במשך הזמן פגש את האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג שדאג למחסורו וביקש ממנו להגר לארה"ב על מנת לכהן כראש ישיבה תחתיו[דרוש מקור].  

לאחר שנה בצרפת הגיע לארצות הברית. בזיווג ראשון נשא את חיה יהודית, בתו של רבי יחיאל גרטנר מלנטשנה. בזיווג שני נשא לאשה את אהובה ליבא (נפטרה בי"א בשבט תשפ"ג[5]) בת רבי דוד שלמה פרנקל, מחבר הספר "באר דוד"[6] מאויפלא שנרצח בתש"ה.

בתחילת ימיו בארצות הברית עזר לאדמו"ר מקלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, להקים את מוסדותיו "שארית הפליטה", והוא ניהלם בשנים הראשונות. באותה שנה אף הוסמך על ידי האדמו"ר לרבנות באופן נדיר כאשר העניק לו מכתב סמיכה לרבנות היחידה בחייו אחר בחינה מאמצת במשך ששה חודשים. באותן שנים נתמנה לרב בית הכנסת חברה ליאדי נוסח האר"י בויליאמסבורג קהילה עתיקה שכבר היתה קיימת כמאה שנים. בימי המירוץ הנשיאותי לנשיאות ארה"ב של הנשיא דווייט אייזנהאואר ביקש ממנו הנשיא את עזרתו כשכבר הכיר אותו מאז שבא לשחרר את מחנה בוכנוואלד. לאחר שנבחר מינה אותו הנשיא כתגמול לשגריר בעל סמכויות דיפלומטיות המוסמך לעסוק בעניניי היהודים באצות שונות[7] בשנת התשכ"ג פתח את ישיבתו בית שערים על שם זקינו רבי עמרם בלום הבית שערים מאויפלא בויליאמסבורג לאחר שנתיים בשנת תשכ"ו ייסד את בית מדרשו בבורו פארק בשם 'אונגוואר' . ונתמנה ל"האדמו"ר מאונגוואר".

באמצע שנות ה-80, יזם את הקמת קריית אונגוואר ברמות אלון הוא תכנן לעלות לישראל עם סיום בנייתה, אך התעכב בארצות הברית ועלה רק בשנת תשס"ח. בשנת תשס"ד, פתח בנו הרב דוד שלמה ישיבה קטנה בקריית אונגוואר. לאחר נפילת מסך הברזל ברוסיה פעל לפתיחת מוסדות יהדות תלמוד תורה וישיבה בעיר לנינגרד למען יהודי רוסיה. הרב קליין התכתב רבות עם רבים מגדולי ישראל: עם האדמו"ר מקלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, מחותנו הפני מנחם מגור, רבי משה פיינשטיין איתו חלק בהרבה נושאים הלכתיים, רבי יעקב ישראל קניבסקי, ורבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד. מחילופי המכתבים יצאו הספרים: "גווילי קודש", "פני משנה" ו"קהילות ישראל". ספריו מכילים אלפי תשובות בהלכה שיצאו בעשרים ואחד כרכים, ספריו הראשונים "משנה הלכות" קיבלו את הסכמות גדולי ישראל כמו רבי אהרן רוֹקֵחַ המהר"א מבעלז רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק רבי דב בריש ויידנפלד מטשעבין רבי זלמן סורוצקין רבי פנחס אפשטיין רבי משה פיינשטיין רבי עקיבא סופר רבי צבי פסח פרנק ועוד. הוא נודע כפוסק שמרן שייחס חשיבות משמעותית למנהגי הונגריה. יצא בתוקף נגד המנסים לשנות מנהג הכלה לגלח ראשה כמנהג מסורת קהילות בהונגריה. והיה הראשון שפעל בנושא העירוב בארה"ב[8] ופעל רבות בנושאים שונים ביהדות כמו גיור, מילה וקבורת המת. היה מפורסם בתפילותיו שהיו במשך שעות ארוכות בבכיות וגעגועים, ולעיתים נהג לחזור על קטעים מהתפילה מספר פעמים ואף תרגם מילים ליידיש או הוסיף מילים ביידיש. הוא עסק רבות בחינוך על פי דרך התורה וההלכה ונהג למסור שיעורים רבים בהיכלי הישיבות והכוללים בעולם. כמו כן מסר שיעורים קבועים בחומש עם פירוש רש"י מדי ליל שישי, השיעור החל בפרשנות הפסוקים ועבר לנושאי חסידות, והשקפה.  

נפטר בכ"ט באלול תשע"א (ערב ראש השנה תשע"ב), ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת ליד קבר זקינו רבי "עמרם חסידא"[9].

בנו הרב דוד שלמה מונה לאדמו"ר המרכזי בישראל, בנו הרב עמרם מונה לאדמו"ר בארצות הברית, ובנו הרב משה מונה לאדמו"ר במודיעין עילית.

ילדיו

מלבד בנו הבכור כל ילדיו הם מאשתו השנייה.

חיבוריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "קליין" משמעותו ביידיש "קטן".
  2. נרצח עם אשתו בחג השבועות תש"ה.
  3. הוציא ספר על שמה - "בית רחל".
  4. https://www.youtube.com/watch?v=b0Ns6sroJtoמרן הראשל רבי יצחק יוסף מספר על מסירות נפש של האדמו"ר בשואה.
  5. אבל בחסידות אונגוואר: אלמנת הרבי ואם האדמו"רים הלכה לעולמה.
  6. באר דוד
  7. ספר פירסומי ניסא https://beta.hebrewbooks.org/46131 עמוד קל' ובמשנה הלכות חלק ד' סי' קס"א וסי' קס"ב מביקורי הקיץ בארץ ישראל בשנת התשי"ט אצל דוד בן גוריון ראש הממשלה בשליחות הנשיא לטובת גיור כדין ומניעת התבוללות
  8. הפולמוס בשכונות ברוקלין.
  9. עדי חשמונאי, סערת קבורה בצפת: האדמו"ר נקבר בבית העלמין האסור, באתר nrg‏, 1 בדצמבר 2011
  10. רפי פרלשטיין, כתבת פרופיל במוסף שבת של כל ישראל, ז' שבט תשע"ז