הרב אליהו מאיר פייבלזון (ירושלים)
 | |
| לידה |
16 במרץ 1967 (גיל: 58) ב' באדר ה'תשכ"ז |
|---|---|
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | הזרם הליטאי |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה לחוזרים בתשובה ראש כולל |
| רבותיו | רבי יצחק שלמה זילברמן, רבי לייב מינצברג, רבי משה שפירא, |
| חיבוריו | ראו כתביו |
| https://pitcheiolam.co.il | |
הרב אליהו מאיר פייבלזון (נולד בב' באדר ה'תשכ"ז, 16 במרץ 1967) הוא רב חרדי הוגה דעות וראש ישיבה בירושלים. הרב פייבלזון מכהן כראש ישיבת פתחי עולם[1], מעביר שיעורים במחשבת ישראל ובהשקפה בישיבת דרך השם ובבית מדרש הגר"א. מזוהה עם הזרם הליטאי.
ביוגרפיה
נולד בצפת, לרב שמואל אביגדור פייבלזון, ראש כולל ישיבת נחלת נפתלי בצפת וממייסדי הקהילה החרדית בעיר, בנו של רבי ברוך יוסף פייבלזון ראש ישיבת ראדין בבלארוס. נשוי לפנינה לבית וולך ואב לשבעה.
הרב פייבלזון הוא בן לשושלת רבנים מצד אביו, ונכד מצד אימו של רבי יואל קלופט שהיה אב בית דין בחיפה ומקובל.
בילדותו התחנך הרב פייבלזון בבתי ספר חרדיים בצפת ובחיפה. לאחר מכן למד בישיבת פוניבז' לצעירים בבני ברק, אצל רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן ורבי מיכל יהודה ליפקוביץ. לאחר מכן למד בישיבת בית מתתיהו בבני ברק, אצל הרב ברוך ויסבקר והרב נפתלי קפלן.
לאחר נישואיו עבר להתגורר בירושלים ונעשה תלמידו של הרב יצחק שלמה זילברמן[2] איתו למד ספרי הגות וקבלה במשך שנים רבות. בהמשך, למד תנ"ך אצל הרב לייב מינצברג[3] ראש קהל עדת ירושלים, וקבלה אצל הרב משה שפירא[4].
הרב פייבלזון מעביר שיעורים במחשבת ישראל ובהשקפה בישיבת דרך השם. במשך מספר שנים היה חבר בסניף של ארגון "נפש יהודי" העוסק בלימוד תורה לסטודנטים שאינם דתיים, בשלוחת הארגון שליד האוניברסיטה העברית בהר הצופים[5].
בשלב מסוים הורה לו רבי משה שפירא להתחיל במסירת שיעורים בישיבת פתחי עולם בירושלים. הישיבה מיועדת לחוזרים בתשובה בעלי רקע אקדמאי, והוקמה על ידי הרב משה שפירא שגם כיהן כנשיא הישיבה. ב-2010 מונה לעמוד[6], יחד עם הרב אליהו אילני, בראשות הישיבה. עם פרישתו של הרב אילני, הוא נותר בראשות הישיבה לבדו. בשנת ה' תשע"ז הפכה הישיבה בראשותו לכולל אברכים[7].
הרב פייבלזון מסר במשך תקופה שיעור קבוע בגבעת מרדכי שנפתח ביוזמתו של רבי משה שפירא, אך השיעור הפסיק לאחר התנגדות ראש ישיבת חברון רבי דוד כהן.
הרב פייבלזון כותב טור תורני שבועי בעיתון משפחה.
מלבד שיעור יומי בגמרא, מוסר הרב פייבלזון שיעורים במגוון תחומים: מחשבת ישראל, השקפה, מוסר, תנ"ך, קבלה, מועדי ישראל המיועדים ברובם לקבוצות מצומצמות של אברכים חרדים במסגרות ישיבת דרך השם ובית מדרש הגר"א, וכן שיעור שבועי באגדה הפתוח לקהל הרחב. כמו כן, מרצה הרב בפני קהלים מגוונים, ביניהם אינטלקטואלים שאינם דתיים, וחרדים עובדים; קהלים שונים, ובמיוחד בחורי ישיבה[8] ואברכים. כמו כן מסר הרב שיעורים לסטודנטים במסגרת ארגון "נפש יהודי" העוסק בלימוד תורה לסטודנטים שאינם דתיים. רבים משיעוריו נמסרים כסדרות הנמשכות לאורך כמה שיעורים בעלי נושא ממושך.
בחודש סיון תש"פ אוים הרב פייבלזון בסכין על ידי שני אנונימיים בעקבות דעותיו המחודשות[9], בעקבות כך החליטו תלמידיו לפתוח מצ'ינג בכדי למצוא מימון להוצאת ספריו.[דרוש מקור]
הגותו
תורתו של הרב פייבלזון מקורית ועצמאית. לדבריו, הויכוח בינו לבין עולם התורה הקלאסי הוא בשאלה כמה מקום יש לתת לאינטואיציה בלימוד התורה, דבר שלגביו חולק עם הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון. רבי משה שפירא אמר לו כי לא יצפה להסכמה של גדולי הדור לשיטתו, משום שהם אינם יכולים להסכים לדרכו הייחודית. לדבריו, עולם התורה צריך להכיל בשוליו גם את שיטתו, על מנת לתת מענה לאלו שאינם מתחברים לדרך הלימוד הרגילה[10].
הרב פייבלזון מחשיב כרבו את רבי משה שפירא, על אף שיש להם דרכי חשיבה שונות. עם זאת הוא העריכו מאד והטיל עליו תפקידים רבים בענייני הוראה לבעלי תשובה.
הרב פייבלזון רואה ערך עליון בחיבור אישי לתורה ולמצוות, ונתינת אמון באהבת ה' לברואיו. מושג ה'ברית' בין הקב"ה ועם ישראל מקבל בתפיסתו מקום מרכזי.
הרב פייבלזון תומך במוסר ובתבונה האנושיים המופיעים במקורות היהודיים. והוא מרבה לקרוא לחזרה אל לימוד התנ"ך בדרך "פשוטו של מקרא", ומעמיד את התנ"ך כבסיס מחייב לכל עמדה יהודית. בשיעוריו הוא מרבה לצטט את גדולי ישראל: רמב"ם, רמב"ן, האר"י, הרמח"ל והגאון מווילנה. עוסק רבות בהשקפה היהודית בנושאים אקטואליים - ישראלים. בין השאר הוא מקדיש בשיעוריו התייחסות ליום העצמאות[11], וליחס שבין החילונים לחרדים[12].
ביקורת
בשנת ה'תשע"ט הביא באחד משיעוריו את דברי הרמב"ם שכבר מסיני נמסר כי הפירוש של עין תחת עין אינו כפשוטו, ואמר שלחז"ל הייתה סמכות לפרש 'עין תחת עין – ממון' גם אילו לא הייתה על כך מסורת מסיני, ושהרמב"ם לא התכוון להגביל את סמכות חז"ל לקבוע הלכות בניגוד לפשוטו של מקרא. הדברים עוררו ביקורת רבה בקרב מספר רבנים ובראשם הרב דוד כהן[13], הרב פייבלזון פרסם לאחר מכן שיעור הבהרה[14]. בעקבות כך פרסם הרב שלמה פלאיי, משגיח ישיבת חברון, מאמר בשם 'פשטותה של אמונה ומהותה של ישיבה', בו הוא דוחה את דברי הרב פייבלזון[דרוש מקור].
רבותיו
הרב פייבלזון רואה ברבנים אלו את רבותיו[15]:
- הרב משה שפירא אשר אצלו למד קבלה והשקפה, והיה לרבו המובהק[16].
- הרב לייב מינצברג ראש קהל עדת ירושלים וממנו למד בעיקר תנ"ך.
- הרב יצחק שלמה זילברמן אשר אצלו למד ספרי הגות וקבלה[17].
כתביו
- יתרון האור - ב' כרכים על מועדי השנה.
- שיעורי מורינו - על מועדי ישראל.
- אבלות ונחמה - על ימי בין המצרים.
- ויבינו במקרא - על החומשים בראשית וויקרא.
- זכר ליציאת מצרים - על חומש שמות.
- אדם בגן עדן - על משמעות פרשת אדם הראשון בגן עדן לחיינו.
- סוד הצמצום - מאמר לגבי סוד הצמצום.
- דברי תורה בענייני פורים - מאמרים על פורים.
- כל מצוותיך אמונה - בעניין סוגיות הנוגעות למצוות התורה.
- מכתבים ביסודות היהדות - התכתבות עם בחור.
- קונטרס בענייני מכירת שטרות
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הרב אליהו מאיר פייבלזון- שיעורי הרב אליהו מאיר פייבלזון באתר "קול הלשון"
שיעורי הרב פייבלזון, בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"
סרטונים בערוץ של "שיעורים על הדרך" מהרב פייבלזון, באתר יוטיוב- סרטונים בערוץ של ישיבת פתחי עולם, באתר יוטיוב
- האמת והשלום אהבו / הרב אליהו מאיר פייבלזון בבלוג בתוך עמי
- הרב אליהו מאיר פייבלזון, ויבינו במקרא - בראשית, באתר היברובוקס
- הרב אליהו מאיר פייבלזון, ויבינו במקרא - ויקרא, באתר היברובוקס
- הרב אליהו מאיר פייבלזון, זכר ליציאת מצרים, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ פתחי עולם
- ↑ עליו הוא כותב: "הגאון החסיד... אשר יגע כל ימיו בבירור דרכי לימוד התורה ועבודת אלקים, פתח שערי אמונה ודעת אלקים לפני כל מבקש ה', שובב נתיבות מאירים בהבנת דברי חז"ל". (זכר ליציאת מצרים, עמ' 2).
- ↑ עליו הוא כותב, "הוא הגבר הוקם על, לפתוח שערי אמונה, אהבת ה' והבנת התורה בדורנו זכה לגלות ולהאיר מעמקים נפלאים במצוות התורה, בדרכי המקרא וביסודות ההלכה. בליבו הטהור היה מקור אור למבקשי ד'. בשלום ובמישור הלך עם קונו על כן רבים השיב מעוון".
- ↑ עליו הוא כותב: "מורי ורבי, הגאון האדיר... היה למורה דרך לרבים בהבנת מעמקי התורה, חשף עולמות מלאים אור בדברי רבותינו, היה עמוד האיתן שעולם התשובה נשען עליו" (יתרון האור, עמ' 4).
- ↑ דף הבית נפש יהודי
- ↑ אודות הרב, באתר פתחי עולם
- ↑ המצ'ינג הצנוע: 400 אלף ש"ח ללא פרסומות, באתר כיכר השבת
- ↑ הרב צבי וינטר, הרב אליהו מאיר פייבלזון // פרופיל של אישיות נדירה, באתר כיכר השבת, 27.05.19
- ↑ https://www.bhol.co.il/news/1111410
- ↑ האמת והשלום אהבו -הרב פייבלזון - יט טבת תשפ.mp3, באתר Google Docs.
- ↑ הרב אליהו מאיר פייבלזון, עצמאות עט - שלושת השבועות- הציונות והקונפליקט החרדי, באתר www.kolhalashon.com
- ↑ הרב אליהו מאיר פייבלזון, 08 ג טבת תשעו -07 - כנסת ישראל ויהודים חילוניים, באתר www.kolhalashon.com
- ↑ פורום: בחדרי חרדים - הממסד הליטאי נגד האאוטסיידר – בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il
- ↑ האמת והשלום אהבו -הרב פייבלזון - יט טבת תשפ.mp3, באתר Google Docs.
- ↑ הרב צבי וינטר, הרב אליהו מאיר פייבלזון // פרופיל של אישיות נדירה, באתר כיכר השבת, 27.05.19
- ↑ הרב אליהו מאיר פייבלזון, יתרון האור
- ↑ הרב אליהו מאיר פייבלזון, זכר ליציאת מצרים