הרב אליהו מאיר פייבלזון (ירושלים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליהו מאיר פייבלזון
250px
לידה ב' באדר ה'תשכ"ז
מקום פעילות ירושלים
השתייכות הזרם הליטאי
תפקידים נוספים ראש ישיבה לחוזרים בתשובה
רבותיו רבי יצחק שלמה זילברמן, רבי לייב מינצברג, רבי משה שפירא, רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, רבי מיכל יהודה ליפקוביץ,
חיבוריו ראו כתביו

הרב אליהו מאיר פייבלזון (נולד בב' באדר ה'תשכ"ז, 16 במרץ 1967) הוא רב חרדי הוגה דעות וראש ישיבה בירושלים. הרב פייבלזון מכהן כראש ישיבת פתחי עולם[1], מעביר שיעורים במחשבת ישראל ובהשקפה בישיבת דרך ה' ובבית מדרש הגר"א. מזוהה עם הזרם הליטאי.

ביוגרפיה

נולד בצפת, לרב שמואל אביגדור פייבלזון, ראש כולל ישיבת נחלת נפתלי בצפת וממייסדי הקהילה החרדית בעיר, נשוי לפנינה לבית וולך, אב לשבעה.

הרב פייבלזון הוא בן לשושלת רבנים מצד אביו, ונכד מצד אימו של רבי יואל קלופט שהיה אב בית דין בחיפה ומקובל. סבו מצד אביו הוא רבי ברוך יוסף פייבלזון ראש ישיבת ראדין בבלארוס, שהיה בנו של הרב אליהו מאיר פייבלזון רבה של קופישוק בליטא, וחתנו של רבי נפתלי טרופ, ראש ישיבת ראדין.

בילדותו התחנך הרב פייבלזון בבתי ספר חרדיים בצפת ובחיפה. לאחר מכן למד בישיבת פוניבז' לצעירים בבני ברק, אצל רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן והיה איתו בקירבה יתירה שנשמרה לאורך שנים ורבי מיכל יהודה ליפקוביץ. לאחר מכן למד בישיבת בית מתתיהו בבני ברק, אצל הרב ברוך ויסבקר והרב נפתלי קפלן.

לאחר נישואיו עבר להתגורר בירושלים ונעשה תלמידו של הרב יצחק שלמה זילברמן[2] איתו למד ספרי הגות וקבלה במשך שנים רבות. בהמשך, למד תנ"ך אצל הרב לייב מינצברג[3] ראש קהל עדת ירושלים וקבלה אצל הרב משה שפירא[4]. הרב פייבלזון מעביר שיעורים במחשבת ישראל ובהשקפה בישיבת דרך ה'. במשך מספר שנים היה חבר בסניף של ארגון נפש יהודי העוסק בלימוד תורה לסטודנטים שאינם דתיים, בשלוחת הארגון שליד האוניברסיטה העברית בהר הצופים[5].

בשלב מסוים רבי משה שפירא הורה לו להתחיל במסירת שיעורים בישיבת פתחי עולם שהוקמה על ידי הרב משה שפירא שגם כיהן כנשיא הישיבה. ב-2010 מונה לעמוד[6], יחד עם הרב אליהו אילני, בראש ישיבת פתחי עולם בירושלים לחוזרים בתשובה בעלי רקע אקדמאי, לאחר עם פרישתו של הרב אילני לאחר תקופה, הוא עומד בראש הישיבה לבדו. בשנת ה' תשע"ז הפכה הישיבה בראשותו לכולל אברכים[7].

הרב פייבלזון מסר במשך תקופה שיעור בגבעת מרדכי שיעור שנפתח ביוזמתו של רבי משה שפירא, אך השיעור הפסיק לאחר התנגדות של ראש ישיבת חברון רבי דוד כהן.

מלבד שיעור יומי בגמרא, מוסר הרב פייבלזון שיעורים במגוון תחומים: מחשבת ישראל, השקפה, מוסר, תנ"ך, קבלה, מועדי ישראל המיועדים ברובם לקבוצות מצומצמות של אברכים חרדים במסגרות ישיבת דרך השם ובית מדרש הגר"א, וכן שיעור שבועי באגדה הפתוח לקהל הרחב. כמו כן, מרצה הרב בפני קהלים מגוונים, ביניהם אינטלקטואלים שאינם דתיים, וחרדים עובדים. קהלים שונים ובמיוחד לבחורי ישיבה[8] ואברכים, כמו כן מסר הרב שיעורים לסטודנטים במסגרת ארגון נפש יהודי העוסק בלימוד תורה לסטודנטים שאינם דתיים. רבים משיעוריו נמסרים כסדרות הנמשכות לאורך כמה שעורים בעלי נושא ממושך.

בשנת 2019 הביא באחד משיעוריו את דברי הרמב"ם שכבר מסיני קיבלו כי העונש של עין תחת עין אינו כפשוטו, והעמיד בספק אם דברים אלו של הרמב"ם הם מעיקרי האמונה. הדבר עורר ביקורת רבה בקרב מספר רבנים ובראשם הרב דוד כהן[9], הרב פייבלזון פרסם לאחר מכן שיעור הבהרה[10]. בעקבות כך פירסם הרב שלמה פלאיי, משגיח ישיבת חברון, מאמר בשם 'פשוטתה של אמונה ומהותה של ישיבה', בו הוא דוחה את דברי הרב פייבלזון[11].

בחודש סיון תש"פ אוים הרב פייבלזון על ידי שני אנונימיים בסכין בעקבות דעותיו המחודשות[12], בעקבות כך החליטו תלמידיו לפתוח מצ'ינג בכדי למצוא מימון להוצאת ספריו.[דרוש מקור]

הגותו

תורתו של הרב פייבלזון מקורית ועצמאית, ולדבריו הויכוח בינו לבין עולם התורה הקלאסי הוא בשאלה כמה מקום יש להכניס אינטואיציה בלימוד התורה. לדבריו רבי משה שפירא אמר לו "אל תצפה להסכמה של גדולי הדור, כי אסור להם להסכים לדרך שלך". לדבריו עולם התורה צריך שתהיה בשולי הציבור גם את דרך הלימוד שלו, כדי לתת מענה לאלו שאינם מתחברים לצורת הלימוד הרגילה[13].

הוא רואה ערך עליון בחיבור אישי לתורה ולמצוות, ונתינת אמון באהבת ה' לברואיו. מושג ה'ברית' בין הקב"ה ועם ישראל מקבל בתפיסתו מקום מרכזי.

הרב פייבלזון תומך במוסר ובתבונה האנושיים המופיעים במקורות היהודיים. והוא מרבה לקרוא לחזרה אל לימוד התנ"ך בדרך "פשוטו של מקרא", ומעמיד את התנ"ך כבסיס מחייב לכל עמדה יהודית. בשיעוריו הוא מרבה לצטט את גדולי ישראל: רמב"ם, רמב"ן, האר"י, הרמח"ל והגאון מווילנה. עוסק רבות בהתייחסות ההשקפה היהודית לנושאים אקטואליים - ישראלים. הוא מקדיש שיעורים ליום העצמאות[14], ליחס שבין החילונים לחרדים[15].

רבותיו

הרב פייבלזון רואה ברבנים אלו את רבותיו[16]:

כתביו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פתחי עולם
  2. ^ עליו הוא כותב: "הגאון החסיד... אשר יגע כל ימיו בבירור דרכי לימוד התורה ועבודת אלקים, פתח שערי אמונה ודעת אלקים לפני כל מבקש ה', שובב נתיבות מאירים בהבנת דברי חז"ל". (זכר ליציאת מצרים, עמ' 2).
  3. ^ עליו הוא כותב, "הוא הגבר הוקם על, לפתוח שערי אמונה, אהבת ה' והבנת התורה בדורנו זכה לגלות ולהאיר מעמקים נפלאים במצוות התורה, בדרכי המקרא וביסודות ההלכה. בליבו הטהור היה מקור אור למבקשי ד'. בשלום ובמישור הלך עם קונו על כן רבים השיב מעוון".
  4. ^ עליו הוא כותב: "מורי ורבי, הגאון האדיר... היה למורה דרך לרבים בהבנת מעמקי התורה, חשף עולמות מלאים אור בדברי רבותינו, היה עמוד האיתן שעולם התשובה נשען עליו" (יתרון האור, עמ' 4).
  5. ^ דף הבית נפש יהודי
  6. ^ אודות הרב, פתחי עולם
  7. ^ המצ'ינג הצנוע: 400 אלף ש"ח ללא פרסומות, כיכר השבת
  8. ^ הרב צבי וינטר, הרב אליהו מאיר פייבלזון // פרופיל של אישיות נדירה, כיכר השבת, ‏27.05.19
  9. ^ פורום: בחדרי חרדים - הממסד הליטאי נגד האאוטסיידר – בחדרי חרדים, www.bhol.co.il
  10. ^ האמת והשלום אהבו -הרב פייבלזון - יט טבת תשפ.mp3, Google Docs.
  11. ^ http://simla.otzar.org/download/file.php?id=82182&sid=cb3f4f816e946d362fb82ab180871008
  12. ^ https://www.bhol.co.il/news/1111410
  13. ^ האמת והשלום אהבו -הרב פייבלזון - יט טבת תשפ.mp3, Google Docs.
  14. ^ הרב אליהו מאיר פייבלזון, עצמאות עט - שלושת השבועות- הציונות והקונפליקט החרדי, www.kolhalashon.com
  15. ^ הרב אליהו מאיר פייבלזון, 08 ג טבת תשעו -07 - כנסת ישראל ויהודים חילוניים, www.kolhalashon.com
  16. ^ הרב צבי וינטר, הרב אליהו מאיר פייבלזון // פרופיל של אישיות נדירה, כיכר השבת, ‏27.05.19
  17. ^ הרב אליהו מאיר פייבלזון, יתרון האור
  18. ^ הרב אליהו מאיר פייבלזון, זכר ליציאת מצרים
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0