הרב זאב ארנסטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח לא אנציקלופדי (בעיקר בפסקה 'הנהגותיו').
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הרב זאב ארנסטר
הרב זאב ארנסטר.JPG
הרב זאב ארנסטר, אלול ה'תשס"ו
לידה 5 בפברואר 1949 (72)
ו' בשבט ה'תש"ט
בני ברק
חסידות ויז'ניץ
מדינה ישראל
מקום מגורים קריית מאור חיים, סנהדריה המורחבת, ירושלים
רבותיו סבו רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ (ה"אמרי חיים"); רבי אברהם וינברג מסלונים (ה"ברכת אברהם")
אב רבי משה ארנסטר
אם שבע ברכה ארנסטר

הרב זאב ארנסטר (נולד בו' בשבט ה'תש"ט, 5 בפברואר 1949) הוא רבה של קריית מאור חיים בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

ביוגרפיה

נולד לרבי משה ארנסטר ושבע ברכה (בת רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, בעל ה"אמרי חיים"). נקרא על שם סבו רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.

גדל בחיק סבו ה"אמרי חיים" שרחש לו חיבה מיוחדת[1], והתבטא עליו כי "הוא יוציא אותי מהגיהנום"[2]. בהיותו ילד, לא היה ה'אמרי חיים' מתחיל להתפלל תפילת שחרית של חול, לפני שהיה "זאב'קוּ" (כינויו של הרב ארנסטר בפי סבו) עומד בסמוך אליו.[דרוש מקור]

בנעוריו למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק ובישיבת בית אברהם בירושלים אצל רבי אברהם וינברג מסלונים.

נישא בחודש אלול ה'תשכ"ז, בהיותו בן 18 שנים, לפייגא, בתו של רבי אלעזר מייזליש מאוהעל.

בל"ג בעומר ה'תשל"א הוכתר על ידי סבו האמרי חיים כרבה של קהילת ויז'ניץ בירושלים. להלן ציטוט מתוך נאום סבו האדמו"ר בעת ההכתרה:

ביום הזה ממנים את נכדי המתוק והמאיר לרב לחסידי ויז'ניץ. ללא שבחים וללא מעלות, כאשר מסתכלים עליו רואים שהוא נראה ברוך ה' כמו שזקני הקדוש ואבי הקדוש ברכו את עצמם!

תרגום חופשי ללשון הקודש[3] מתוך תמלול ההקלטה, ספר מאור השמחה, ירושלים תשס"ד

בשנת ה'תשל"ה, כאשר הקים אביו רבי משה את קריית מאור חיים בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, מינה את בנו הרב זאב לרב הקריה, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במקביל, המשיך רבי זאב גם בתפקידו כרב בית המדרש של ויז'ניץ ברחוב נחמיה בירושלים, והיה מגיע לשם מפעם לפעם, ומוסר שם גם את דרשת שבת הגדול. במשך השנים, משנתחזקה אחיזתו בקריה, המעיט יותר ויותר בביקוריו בבית המדרש ברחוב נחמיה, עד שבשלהי שנות התש"ע[דרושה הבהרה] מונה הרב דוד צבי שנעעבאלג לרב בית המדרש ברחוב נחמיה, בהסכמתו וברכתו של הרב ארנסטר.

הנהגותיו

תפילה

הרב ארנסטר מתפלל בהתלהבות רבה, והוא קופץ לעיתים במהלך התפילה. יחד עם התלהבותו, הוא מקפיד מאד לקרוא את כל התפילה מתוך הסידור, וכן להתפלל יחד עם הציבור את כל התפילה ממש, כולל פסוקי דזמרה. הוא מורה למי שאיחר לבוא לבית הכנסת לאחר שהתחילו פסוקי דזמרה, לדלג על המזמורים שהציבור כבר אמר, ולהתחיל מיד עם הציבור.

בשעת אמירת פסוקי דזמרה אינו מפסיק לשום דבר, ואף אינו נותן צדקה בעת אמירת ויברך דוד, מחשש שהדבר יפריעו בכוונת התפילה.

שבת

בליל שבת עורך הרב ארנסטר בָּאטֶע במשך שעות ארוכות, במהלכו הוא שר שירי שבת וניגוני ויז'ניץ וכן משמיע רעיונות בעבודת ה'. בעת השירה הוא מקפיד על חזרה על ניגון פעמים רבות, כדבר שמועיל לטענתו לריכוז ולדבקות.

בעבר היה ה"באטע" נמשך עד שלא נשאר אדם לשבת אתו, ולעתים היה מסתיים בשעות הבוקר, ולאחריו היה הולך בדרך כלל להתפלל בכותל המערבי[4]. לאחר מכן היה נשכב לישון למשך זמן קצר, וקם להתכונן לתפילה. את שינת השבת השלים רק בשבת אחר הצהריים. מאז חוליו בסרטן בשנת ה'תשס"ח, התחיל לקצר את ה"באטע", וקבע לו שעת סיום (בחורף בערך בשלש לפנות בוקר, ובקיץ בסביבות השעה ארבע וחצי).

תורה

לרב ארנסטר יש דרך ייחודית בלימוד הגמרא, בעיון רב. בהיותו בחור, התבטל שידוך שהוצע לו מאחד מגדולי הדור שדרש כי הבחור צריך לדעת את כל הש"ס. אך הרב ארנסטר התעקש כי הוא לא יסיים את הש"ס בצורה שטחית, ויסיימו כאשר ישלים את עיונו בכל חלקיו (מה שקרה בפועל בסביבות גיל שלושים).

הרב ארנסטר רגיל גם בפלפולים ארוכים, אותם הוא נושא בדרשותיו. מפני חוסר בזמן לכתיבת חידושי תורתו, הוא מקפיד להקליטם בקלטות, כדי שבבוא הזמן יוכלו לכותבם ולהדפיסם.

ממון

הרב ארנסטר מקמץ בהוצאותיו הפרטיות, ומפזר ממון לצדקה. במשך כארבעים שנה השתמש בשטריימל שנקנה לנישואיו. ביתו שופץ לראשונה, על ידי בניו (כאשר שהה בחו"ל), כארבעים וחמש שנה לאחר קנייתו, וגם אז במינימליות הנדרשת.

בריאות

הרב ארנסטר מקפיד מאד על שמירת הבריאות. במשך השבוע הוא אוכל אך ורק דברים שנאמרו לו מפי תזונאים מומחים אתם הוא מתייעץ, ובשבת אוכל יותר. מדי בוקר הוא מקפיד על התעמלות יומית, ואת רוב דרכיו בתוך ירושלים הוא מבצע ברגליו.

משנתו

הערות שוליים

  1. בהזדמנות, כאשר ה'אמרי חיים' היה חלוש בשבת בבוקר, שלחו לגשת לעמוד התפילה במקומו בהיותו בחור בן 16 שנים בלבד (עדות אמו והרב כתריאל שאול זומר).
  2. עדות הרב מאיר שטרן, רב מושב מירון.
  3. לשון האדמו"ר ביידיש: "אין דעם טאג זעצט מען מיין זיס אייניקל, מיין לעכטיג אייניקל, אלץ א רב, פאר די ויז'ניצע חסידים. אהן שבחים, אהן מעלות, מען קוקט איהם אן זעהט מען אז ער איז ברוך השם אזוי ווי מיין הייליגער טאטע זיין הייליגער זיידע האבן זיך געוונטשן - אזוי זעהט ער אויס".
  4. ממנהג זה חדל בשנת ה'תשס"א כאשר פרצה האינתיפאדה השנייה, אז בקשה ממנו אמו לא ללכת רגלית לכותל, ובוודאי שלא דרך שער שכם בו היה רגיל ללכת.