הרב שמואל ברזובסקי
 | |||||||
| לידה |
16 בספטמבר 1936 (גיל: 86) כ"ט באלול ה'תרצ"ו | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום מגורים | ירושלים | ||||||
| מקום פעילות | ירושלים | ||||||
| אב | רבי שלום נח ברזובסקי | ||||||
| צאצאים | הרב ישראל ברזובסקי, הרב משה ברזובסקי | ||||||
| |||||||
רבי שמואל ברזובסקי (נולד בכ"ט באלול ה'תרצ"ו, 16 בספטמבר 1936) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלונים. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מתגורר בשכונת מאה שערים, ירושלים.
ביוגרפיה
נולד לרבי שלום נח ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים ובעל ה"נתיבות שלום" ולחוה מרים, בתו של האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים. למד בישיבת בית אברהם - סלונים, שבה כיהן אז אביו כראש ישיבה. נישא לשיינא רחל (תרצ"ט - כ"ב בטבת תשס"ו), נכדת האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ, בת חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב. עוד לפני נישואיו התמנה כר"מ בישיבת סלונים.
לאחר שאביו התמנה לאדמו"ר (בשנת תשמ"א) התמנה לכהן במקומו כראש ישיבת בית אברהם ומסר שם שיעורים שיצאו לאור לאחר מכן תחת השם "דרכי נועם על הש"ס". שנים רבות נהג להתפלל מדי ליל שבת בכותל המערבי, עד שמונה לאדמו"ר[1].
לאחר פטירת אביו בז' באב ה'תש"ס החל לכהן כאדמו"ר על פי צוואת אביו. הוא נחשב לשמרן יותר מאביו, ובתקופת כהונתו פעל לשנות את סגנון החסידות שנחשבת כפתוחה יחסית ולהחדיר לבוש חסידי יותר בקרב חסידיו[2] וכן את הדיבור בשפת היידיש. עם זאת, בשונה מאביו הוא מעודד יציאה לעבודה[דרוש מקור].
שיחותיו וספריו
בדברי תורתו הוא מרבה לעסוק בפסוקים מהנ"ך ובדברי ספר המספיק לעובדי השם לרבי אברהם בן הרמב"ם. כאביו, הוא מדגיש את ערכי "שמירת הברית" וה"קדושה". ואף מרבה לעסוק בעניין השבת, מרבה לשלב בשיחותיו ציטוטים מספר הזוהר.
שיחותיו ודברי תורתו נערכים ויוצאים לאור מדי שנה בשם "דרכי נעם" על ידי מכון "דרכי נעם" בירושלים עד כה יצאו למעלה מעשרים כרכים. המכון גם מוציא את דברי תורתו על סדר המועדים. בשנת תשע"ה יצאו שני כרכי "דרכי נועם בעבודת ה'" מסודרים לפי נושאים, הכוללים גם את שיחותיו לתלמידיו כשכיהן כראש ישיבת בית אברהם סלונים. בשנת תשע"ט יצא לאור הכרך הראשון מתוך הסדרה על מועדי השנה, הכרך עוסק בענייני חודש אלול, ראש השנה, ועשרת ימי תשובה. מתוך שיעורי הגמרא שלימד כראש ישיבה יצאו ספרים על מסכתות הנלמדות בישיבות, יבמות, כתובות, קידושין, גיטין, נדרים, בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא.
השפעה ציבורית
בשנות הנהגתו הראשונות מיעט להתערב בענייני הכלל. היה מראשוני החותמים למען ועדת הרבנים לענייני תקשורת והסלולרי הכשר. בשנת תשס"ה, בזמן תוכנית ההתנתקות, יצא בצורה חריפה כנגד התוכנית ולא הורה לחסידיו להצביע לרשימת יהדות התורה - עקב תמיכת חברי הכנסת יעקב ליצמן וישראל אייכלר בתוכנית[3].
בשנת תשע"ג, עם הקמתה מחדש של מועצת גדולי התורה הצטרף אליה, ומאז גדלה מאד השפעתו הציבורית.
בית הספר בית יעקב בעמנואל
בשנת 2010 התפרסם בפרשת בג"ץ בית הספר בית יעקב בעמנואל שבה היה לחסידיו תפקיד מרכזי. הוא תמך בהורים של בנות "המגמה החסידית" שסירבו לקיים את פסק הדין וליווה את אבותיהן לכלא[4].
בין השאר התבטא בפרשה זו בחריפות: ”אילו הייתי חושב ששופטי בית המשפט מאמינים במה שהם אומרים, שבית הספר בעמנואל יסודו באפליה גזענית, נראה לי שהייתי נוהג אחרת, אך מאחר שאין לי כל שמץ של ספק שהם יודעים את האמת, שכל דבריהם בשקר יסודם, אם כן אין זה אלא מאבק בין אמונה לכפירה, בין כח הקדושה לכח הטומאה של הסטרא אחרא... ובמאבק על קידוש השם גם אם יעמידו אותנו מול כיתת יורים, לא נוותר ולא נתפשר כמלוא נימה”[5].
עם זאת, בהמשך הסכים למתווה שלפיו נערכו במשך שלושת הימים שנותרו עד לסיום שנת הלימודים ימי עיון בנושא אהבת ישראל עבור כל הבנות בעמנואל יחד. על ההצעה שהוגשה לפני בית המשפט והתקבלה, היו חתומים עו"ד גרין בשם האדמו"ר מסלונים ואלי ישי בשם רבי עובדיה יוסף. הוא הסכים למתווה לאחר שהתקבלה דרישתו למחוק ממנו את המילים "על פי החלטת בית המשפט".
משפחתו
לאדמו"ר מסלונים 14 ילדים:
בניו
- הרב ישראל, בעבר רב קהילת סלונים בחזון יחזקאל וכיום רב שכונת הגפן (B) בביתר עילית וחבר בד"צ אגודת ישראל, חתן רבי אברהם שטרנבוך.
- הרב משה, ראש ישיבת בית אברהם - סלונים, חתן הרב שמעון ברייש מציריך (בן רבי מרדכי יעקב בעל ה"חלקת יעקב").
- הרב ברוך, ראש כולל 'אמרי נועם' של חסידי סלונים בירושלים. חתן רבי משולם וינברגר אב"ד טשאבע.
- הרב דוד, חתן הרב שלמה בקרמן ראש מוסדות טשכנוב.
- הרב יעקב שמשון, מגיד שיעור בישיבת בית אברהם - סלונים לצעירים, חתן הרב צבי אלימלך קורנרייך מארצות הברית.
- הרב מאיר, חתן הרב אפרים הרשקוביץ, מנהל רוחני במוסדות נדבורנה ביתר עילית, ומשפיע רוחני בישיבת סלונים בביתר עילית.
- הרב מרדכי, חתן רבי נפתלי מבוסטון, מנהל ומשגיח רוחני בישיבת "בית אברהם" סלונים.
בנותיו
- שרה, אשת הרב יהודה שטרנברג, מכותבי השיחות של סבו האדמו"ר רבי שלום נח ושל חותנו ומגיד שיעור בישיבת בית אברהם - סלונים לצעירים בירושלים.
- צביה, אשת הרב אורי ויסבלום, ראש ישיבת סלונים לצעירים - 'נתיבות שלום' בביתר עילית.
- ברכה, אשת הרב גדליה ריזל, רבם של חסידי סלונים בקריית גת וראש רשת הכוללים של חסידות סלונים באזור חבל לכיש.
- דבורה, אשת הרב חיים יהודה לייב אויערבאך, ראש כולל בירושלים' בנו של הרב מרדכי אוירבך.
- שולמית, אשת הרב פנחס שלאף, ראש כולל של חסידי סלונים בביתר עילית.
- הדסה, אשת הרב יצחק אייזיק כץ, מגיד שיעור בישיבת סלונים בביתר עילית.
- רבקה, אשת הרב יעקב יצחק וילהלם, מגיד שיעור בישיבת בית אברהם- סלונים לצעירים בירושלים.
קישורים חיצוניים
- תמליל דבריו בפני חסידיו בביקורו בכלא מעשיהו, באתר בחדרי חרדים, 21 ביוני 2010.
- האדמו"ר מסלונים:"הדביקו עליי אות-קלון שאני גזען", באתר 'כיכר השבת', 28.06.10.
הערות שוליים
- ^ עולמו הרוחני של הרבי מסלונים, בבלוג "מאה ואחד שערים"
- ^ בניו לובשים לבוש חסידי מלא.
- ^ נגד ההצבעה בבחירות, בחדרי חרדים
- ^ אביאל מגנזי, צפו באדמו"ר נפגש עם ההורים: זה דומה לגרמניה, באתר ynet, 17.6.2010
- ^ עם ה' חזקו ונתחזקה
