רבי שלמה אלישיב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרב שלמה אלישיב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלמה אלישיב
ShlomoElyashiv1.jpg
שלמה אלישיב, "בעל הלשם"
לידה 5 בינואר 1841
י"ב בטבת ה'תר"א
ליטאליטא זאגר, ליטא
פטירה 13 במרץ 1926 (בגיל 85)
כ"ז באדר ה'תרפ"ו
פלשתינה (א"י)פלשתינה (א"י) ירושלים, פלשתינה (א"י)
השתייכות מקובלים
תחומי עיסוק קבלה
תלמידיו הרב אהרן שלמה מהריל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב משה יעקב רביקוב.
חיבוריו לשם שבו ואחלמה

הרב שלמה אלישיבכתיב יידי: עליאשאוו; י"ב בטבת ה'תר"א, 5 בינואר 1841כ"ז באדר ה'תרפ"ו, 13 במרץ 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בעל ספרי ה"לשם שבו ואחלמה", על שמם הוא מכונה גם בעל הלשם. סבו של הרב יוסף שלום אלישיב.

קורות חיים

נולד בזאגר (Żagory) בליטא לרבי חיים חייקל ולסתירה גיטא. למד אצל אביו ואחר כך אצל רבי גרשון תנחום ממינסק במשך שש שנים. לפני גיל 20 נישא לבת שבע אסתר בת הר"ר דוד פיין, מנכבדי העיר שאוויל. לאחר נישואיו שימש תקופה קצרה כמו"ץ בשאוויל, אך לאחר מכן פרש מתפקידו ונסע עם בנו יצחק ל'פרישות' בישיבת טלז לתקופה של עשר שנים. בעת מגוריו בטלז למד קבלה גם מרב המקום, הרב יוסף רייזין[1]. הוא למד בחברותא עם הרבנים מאיר אטלס וצבי יהודה רבינוביץ' תאומים. כאשר כיהן הראי"ה קוק כרבה של העיירה זיימל, הוא למד איתו כתלמיד חבר. כמו כן היה מורו של בן עירו, הרב אהרן שלמה מהריל. בשנים שלפני עלייתו ארצה, גר בבית חתנו, אברהם, רב הכפר הומל.

הרב אלישיב זכה להערכה רבה מחכמי התורה של תקופתו. החפץ חיים אמר עליו "אנחנו בונים למטה ומכוונים כנגד מעלה, ואילו הוא בונה בשמים עליותיו" ואף אמר לתלמידו רבי אליהו דושניצר שעבר בשאוויל שישתדל לבקר אצל בעל הלשם "שבעולם הזה עוד אפשר לראותו, ובעולם הבא - מי יודע אם נזכה לזה"[2]. החזון אי"ש אמר עליו שהוא "המקובל האחרון". הראי"ה קוק קרא לו: "הגדול שבמקובלי הדור".[3] ואף מצוטט משמו כי אמר עליו שהוא בקיא בחדרי הקבלה כמו שאדם בקיא בביתו[4].

הוא עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרפ"ד והתיישב בירושלים. עמד בקשרים עם הראי"ה קוק והרב אריה לוין. נפטר בכ"ז באדר ה'תרפ"ו (13 במרץ 1926) ונקבר בגוש הנביאים בבית הקברות הר הזיתים. על הלווייתו סיפר רבי אריה לוין:

”כשהוציאו המטה ברחובה של עיר הספידו מע"כ רבינו הגאון הצדיק המקובל מרן רבי אברהם יצחק הכהן ... בבכי תמרורים, ובתוך דבריו התפרץ בבכי וצעק בקול מר: אבי אבי רכב ישראל, אילו זכינו היינו רואים בעינינו כי פסק עמודא דנורא בין דידיה לדידן כראוי לחד בדרא או לתרי בדרא ... ואמנם ראינו פלא כשהעלו את ארונו אל מעלת הר הזיתים והתחילו להתעסק בקבורתו, זכינו כל המשתתפים שמה לראות בעינינו עמודא דנהורא כעין מראה הקשת תחת כיפת השמים ממזרח למערב עד סתימת הגולל, כולם ראו ותמהו”.

צאצאיו

לרב אלישיב נולדו בן ושלוש בנות. בתו הינדא נישאה לרב מרדכי פרבר משאוולי. בתו חיה מושא נישאה לרב אברהם אלישיב, שאימץ את שם חותנו בעת עלייתם לארץ. בנם הוא הרב יוסף שלום אלישיב. בתו שרה לאה נישאה לרב שלום צבי קרומינסקי, רב בויגאווה ובסוף ימיו בחיפה.

קבר בעל הלשם שבו ואחלמה.jpg

ספריו והגותו

בספריו שנקראו בשם כולל "לשם שבו ואחלמה" הוא מבאר ומרחיב את שיטת האר"י בקבלה, ומתפלמס עם שיטותיהם של מקובלים אחרים. הספר כלל ארבעה חלקים עיקריים (לפי סדר הדפסתם):

  1. ספר הקדו"ש: הקדמות ושערים - "לכל מי שחשקה נפשו לכנוס בהיכלי הקודש פנימה..."[5]
  2. ספר הדע"ה: הוא דרושי עולם התוהו - "סוד המלכין קדמאין... ומדרגות מצב העולמות שקודם החטא ושינויים אשר על ידי החטא"[6]
  3. לשם שבו ואחלמה, חלק הכללים - "בסוד אריגת העולמות והשתשלותם מהעולם היותר עליון אשר ברום מעלה עד סוף כלל העולמות..."[7]
  4. לשם שבו ואחלמה, חלק הביאורים - פירוש על עץ חיים (ספר) של רבי חיים ויטאל

לאחר פטירתו נדפס ספר "גליוני לשם שבו ואחלמה", מגיליונות שכתב בשולי ספריו, וכן "נגלות לשם שבו ואחלמה" המלקט מתוך ספריו את העניינים השייכים לחלק הנגלה שבתורה. נותרו עדיין בכתבי יד ביאורו על ספר היצירה, וביאור על ספרא דצניעותא[8].

הרב אלישיב היה תומך של שיטת הגר"א בקבלה שדגלה בהיצמדות למקורות התלמודיים.[דרושה הבהרה] באחד מספריו כתב ה"לשם" נגד שיטותיהם בקבלה של הרמח"ל ושל הבעל שם טוב[9] ואף התפלמס עם הרב קוק בעניין[10]. עם זאת במקום אחר[11] נראה שחזר בו מלייחס לרמח"ל את הדברים.

לקריאה נוספת

  • הרב שריה דבליצקי, ארי במסתרים
  • אור יקרות: תולדות חייו של רבי שלמה עליאשוב וקשריו עם הראי"ה קוק, הוצאת "אור האורות"
  • משה דוד צ'צ'יק, קונטרס "ארי במסתרים", בתוך כתב העת ישורון

קישורים חיצוניים

אודות

ספרו "לשם שבו ואלחמה"

הערות שוליים

  1. ^ דב אליאך, "הגאון", חלק א', עמוד 49, הערה 51
  2. ^ רמ"מ ישר בספרו הח"ח ח"ג
  3. ^ אגרות ראיה, כרך ב, אגרת תעג
  4. ^ שבת הראי"ה פרשת בחוקותי (גיליון 23), אתר ישיבה
  5. ^ מתוך הקדמתו לספר
  6. ^ מתוך ההקדמה
  7. ^ מהקדמתו להקדו"ש
  8. ^ עצתו אמונה, תולדות בעל הלשם מאת הרב אריה לוין, עמ' 45
  9. ^ ספר הדע"ה, חלק א, דרוש ה, סימן ז, אות ח
  10. ^ הרב יוסף לייב זוסמן, כט' חשון תש"נ, מכתב לרב נריה זצ"ל, מכתבים לתולדות מרן הראי"ה, עמ' 31
  11. ^ חלק הביאורים, חלק א, דרושי עיגולים ויושר, הקדמה לענף ב, אות ב
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0