הר הגלבוע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הר שאול)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הר הגלבוע
רכס הרי הגלבוע. משמאל הר שאול, ברקע עמק חרוד וגבעת המורה
רכס הרי הגלבוע. משמאל הר שאול, ברקע עמק חרוד וגבעת המורה
מידע כללי
גובה 536 (פסגת מלכישוע)
מיקום צפון השומרון
רכס הרים הרי הגלבוע
אורך הרכס 18 ק"מ
מסלול ההעפלה הקל כביש
קואורדינטות 32°26′02″N 35°24′52″E / 32.43389°N 35.41444°E / 32.43389; 35.41444
מבט מזרחה מהר שאול
מבט מערבה לעבר עמק יזרעאל מפסגת הר ברקן, רכס הגלבוע
הנוף מראש הר הגלבוע

הגלבוע הוא רכס הרים בישראל, המהווה את השלוחה הצפון מזרחית של הרי השומרון.

גאוגרפיה

כיוונו הכללי של הרכס הוא דרום מזרח - צפון מערב, אורכו כ-18 קילומטר ורוחבו כ-8 קילומטר. רכס הגלבוע מורכב מ-11 פסגות, הגבוהה בהן היא פסגת מלכישוע (536 מטר). חלק מהפסגות הנוספות הן הר אבנר (499 מטר), הר ברקן (497 מטר), הר יצפור (475), הר לפידים (434), הר אחינעם (451), הר אבינדב (440) והר שאול (302). גבולות הרכס הם נחל בזק בדרום, עמק יזרעאל במערב, עמק חרוד בצפון ועמק הירדן ממזרח.

דמותו של ההר עוצבה כתוצאה מהפעילות לאורך העתק גלבוע כרמל. ההעתק הפועל במגמה צפונית-מערבית, נוצר כתוצאה מתזוזה צפונית של הבקע הסורי-אפריקני, לכן מתרומם קצהו המזרחי והוא תלול יותר מאשר קצהו המערבי. במבט על ההר מעמק חרוד, הנמצא 100 מטר מתחת לפני הים, נראה הרכס כמערכת צוקים גדולה ותלולה - גובה של 650 מטר מעל פני השטח.

ברוב שטחו של הגלבוע האקלים הוא ים-תיכוני ויורדים בו כ-450 מ"מ משקעים בשנה. על פסגת ההר עובר קו פרשת המים העילי של ארץ ישראל, וזו הנקודה המזרחית ביותר בה עובר קו זה, כ-12 ק"מ בקו אווירי מהירדן.

כ-7,200 דונם משטח ההר הוכרזו כשמורת טבע.

גאולוגיה

המאפיינים הטבעיים של הר הגלבוע הם סלע גיר קשה. הרים תלולים וצמחייה רבה ומגוונת. הסלעים העיקריים המרכיבים את ההר הם דולומיט, גיר, קירטון, צור ובזלת.

יחידות הסלע הנחשפות בשולי הגלבוע משתייכות לחבורות יהודה, הר הצופים, עבדת, טבריה וים המלח. החבורות העיקריות הן:

  • חבורת עבדת הכוללת שלוש תצורות בעובי של 450 מטר.
  1. תצורת מרוז - גיר מצורר בחילופין עם קירטון וכן צור המופיע בעדשות. גג התצורה מתאפיין במצוקים מסיביים. גיל התצורה אאוקן תחתון ועובי התצורה - 80 מטר.
  2. תצורת יזרעאל - גיר ליתוגרפי, הנראה כמו הדפס אבן בשל עוביו הדק, עם שכבות דקות של צור. העובי משתנה מ-167 מ' באזור נחל בזק ל-50 מ' בצפון בגלבוע, הגיל - אאוקן תיכון.
  3. תצורת בר כוכבא - גושים של סלעי משקע, בעיקר אבן גיר, וסלעי בזלת מגיל אאוקן. בסיס התצורה מסיבי ויוצר מצוקים תלולים. המסלע בבסיס גירי ומכיל נומוליטים ומאובני אצות בצפיפות רבה. העובי המרבי החשוף הוא כ- 100 מ'.
  • חבורת טבריה כוללת תצורה אחת והיא תצורת הורדוס וכוללת קילוחי בזלת הנחשפים במורדות הגלבוע. התצורה מחולקת לשתי יחידות:
  1. קונגלומרט תחתון מורכב מחלוקים מקומיים מסלעים מגיל קרטיקון תחתון עד אאוקן תיכון, ומלוכד היטב. עוביו עד 20 מ'.
  2. גושי סלעי משקע הכוללים שכבות דקות של חלקים קטנים של קלציט, חול ירקרק, דולומיט לבן וצהבהב וקירטון. עובי מכ- 30 מ' עד ל-160 מ'.


  1. קונגלומרט אום-סבונה - קונגלומרט המורכב מחלוקי בזלת וחלוקים אחרים אשר עוביו הוא 20-70 מ'.
  2. תצורת בירה ובזלת תיכונה - אלו הם סדרה של סלעי משקע ששקעו בסביבה של לגונה בעמק הירדן המרכזי. תצורת הבזלת התיכונה הוא שם לזרמי בזלת דקים: נמצאו שני זרמי בזלת, בעובי 5-7 מ' כל אחד. גילם: הזרם התחתון כ- 5.8-6.2 מ.ש. וגיל העליון כ- 5.9 - 5.3 מ.ש.
  3. תצורת גשר - מורכבת מאבן גיר שנוצר בסביבה אגמית ומכאן גם מצבורי הגבס באזור.
  4. בזלת הכיסוי - היא רצף קילוחי הבזלת המכסים את רמות הגליל התחתון המזרחי. גיל בזלות אלה נמצא בתחום 4-5.3 מ.ש. ניתן למצוא אותם בהרי הגלבוע באזור נורית.
  5. קונגלומרט ואדי מליח - מונח לאורך אפיק נחל בזק על גבי חווארים. הקונגלומרט מורכב מחלוקים גסים ממקור סמוך, במיון גרוע, במקומות תמוך בוץ ואף מכיל שכבות חוואריות וקרקע מאובנת.



המעיינות

מהרכס נובעים יותר מעשרה מעיינות - השופעים שבהם נמצאים ברובם למרגלות ההר. בחלקים הגבוהים של ההר, נובעים מעיינות שכבה, המקבלים את מימיהם מגשמי ההר, 400 -500 מ"מ בשנה: עין שאול, עין נורית ועין הסמל. לרגלי ההר נובעים קבוצת מעיינות שופעים יותר: עין יזרעאל, מעיין חרוד, עין שוקק, עין מודע ועין עמל בגן השלושה (הסחנה). מעיינות אלה מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר, מאגן היקוות של צפון השומרון.

המעיינות פורצים בבסיס הרי הגלבוע בשל חשיפת השכבות הנושאות מים לאורך העתק גלבוע כרמל. בעקבות יצירת ההעתקים הופיעו בשטח המגע בין בקעת בית שאן לבין הרי הגלבוע נביעות המים המרובות. שפע המעיינות הביא לכך שעל פי בקשת מועצה אזורית בקעת בית שאן שונה השם של האזור ל"עמק המעיינות". שפע זה גרם גם ליישובי הסביבה לפתח את תחום התיירות במקביל לחקלאות המסורתית.

הצומח

אירוס הגלבוע

הר הגלבוע מתאפיין בצמחייה מסוג "בתה ים תיכונית" (צורת צמחייה בה שולטים בשטח בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים). הכולל מאות מינים של צמחים היוצרים בעונת הפריחה מרבדי פריחה מרהיבים, בין המינים השונים ישנם כלניות, נוריות, צבעוני ההרים, ופרגים. הייחודי שבהם הוא אירוס הגלבוע פורח בסוף מרץ ותחילת אפריל. אירוס הגלבוע נחשב מין אנדמי, הגדל רק בגלבוע ובצפון השומרון.

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 נטעה קרן קיימת לישראל בגלבוע כ-20 אלף דונם של עצים, רובם ככולם אורנים.

החי

בגלבוע נמצאים בעלי חיים רבים כמו צבאים, זאבים, חזירי בר, ארנבים, שפני סלע, עטלפי פירות וקיפודים. בגלבוע יונקים קטנים כמו מריון מצוי, גרביל הסלעים, עכבר הבית ונברן השדה. בהר נמצאים החיוויאי והצופית ונחשים כמו האפעה, צפעון שחור ועין החתול האדמדם. זוחלים המצויים בהר הם הקמטן, החומט המנומר, חומט הפסים, חומט ננסי וחומט נחשוני וכן חרדון מצוי, צב היבשה והזיקית.

היסטוריה

הגלבוע מוזכר בתנ"ך בספר שמואל, בסיפור על נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלשתים כמקום שבו נפלו שאול ובניו ובקינתו של דוד. בתנ"ך לא נזכרים יישובים על ההר, אבל במסגרת ההתיישבות הוקמו מספר יישובים ששמם שואב השראה מהקינה כדוגמת שדי תרומות.

בתקופה הביזנטית התקיים יישוב קטן בחלקו הדרום מזרחי, שאת חורבותיו ניתן לראות גם כיום.

לפני מלחמת העצמאות היו בגלבוע כ-15 כפרים ערבים, כפרים אלו שימשו בסיסים לכנופיות בתקופת המרד הערבי ומלחמת העצמאות, במלחמת העצמאות כבש צה"ל את מחציתו הצפונית של הגלבוע עד שולי הרכס ובמלחמת ששת הימים נכבש גם יתר הגלבוע. כיום מצויים על ההר 12 כפרים ערביים ו-4 יישובים יהודיים: מלכישוע, מירב, מעלה גלבוע וגן נר, בעבר הייתה תוכנית להקמת יישוב חמישי בשם "מיכל" אולם תוכנית זו נגנזה לאחר שהחברה להגנת הטבע התנגדה להקמה בגלל הפגיעה הסביבתית שתיגרם.

יצור חשמל

על הר הגלבוע נבנית תחנת הפקת חשמל בשיטת "אנרגיה שאובה". במערכת נבנים שני מאגרי מים, העליון על פסגת ההר בסמוך לקיבות מעלה גלבוע והתחתון למרגלותיו ליד קיבוץ רשפים. בין המאגרים מחבר צינור אנכי בגובה 500 מטר. הזרמת המים מהמאגר העליון לתחתון מאפשרת הפקת 300 מגה-וואט למשך כ-10 שעות. המערכת אמורה להיכנס לפעולה תוך 90 שניות, מה שיאפשר מענה מהיר לתקלות ברשת החשמל. העלאת המים בחזרה למאגר העליון אורכת כ-13 שעות ודורשת כ-380 מגה וואט, אך אמורה להתבצע בשעות הלילה, בהן תעריף החשמל זול משמעותית. סיום בנית הפרויקט מתוכנן לחודש יוני 2018.[1]

סמוך לקיבוץ מעלה גלבוע ניצבות גם 14 טורבינות רוח להפקת חשמל.

אזכורים בזמר העברי

הר הגלבוע מוזכר בכמה שירים ופזמונים עבריים מוכרים, ובהם: "בהר הגלבוע" של לאה נאור ("יבש הקיץ בעתו בהר הגלבוע, נשען שאול על חניתו בהר הגלבוע"), "שיר העמק" של נתן אלתרמן ("באה מנוחה ליגע", ובהמשך: "אופל בהר הגלבוע, סוס דוהר מצל אל צל"), "בת שישים" של דידי מנוסי (שורת הפתיחה: "את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום"), "זמר" של אברהם שלונסקי ("לא אורחת גמלים ירדה לכרוע, לא דבשת היא אל מול כוכב, זה הרים, הרים שבגלבוע, הררים צופים אלי מרחב"), "יעלה ויבוא" של יורם טהרלב ("על גלבוע כגבעול יעלה נורא המלך, יעלה נורא המלך והחרב בלבבו").

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר הגלבוע בוויקישיתוף

לנושאי הגאולוגי והמעיינות:

הערות שוליים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0