וולבי סלע הרברט
 וולבי סלע הרברט
| |
|---|---|
פרווה של וולבי סלע הרברט
| |
| מיון מדעי |
וולבי סלע הרברט (שם מדעי: Petrogale herberti) הוא מין של וולבי גדול בסוג וולבי הסלע שאנדמי לקווינסלנד במזרח אוסטרליה. הוא תואר מדעית בשנת 1926 על ידי אולדפילד תומאס וקרוי על המינרלוג הבריטי הרברט סמית. לאורך המאה ה-20, סווג כתת-מין של וולבי סלע חדגוני החופף איתו בצפון או כתת-מין של וולבי סלע זנב-מברשת החופף איתו בדרום, ורק בשנת 1992 חזר למעמדו המקורי. מין זה שייך לקבוצת המינים לטראליס/פניצ'ילטה (lateralis/penicillata) בסוג וולבי הסלע, והוא הגדול והנפוץ מבין שבעת המינים הנמצאים בקווינסלנד.
מראה ואנטומיה
וולבי הרברט הוא כיסאי קטן-בינוני, וגדול יחסית לוולביי הסלע החיים בצד המזרחי של אוסטרליה. מבנה גופו עגלגל ומוצק, זנבו ארוך וגלילי עם מברשת שעירה בקצה, וראשו משולש בעל חרטום ארוך ואוזניים גדולות ועגולות. עיניו בינוניות ועגולות ואפו עירום ושחור. גפיו עבות למדי, כאשר האחוריות ארוכות וחזקות והקדמיות קצרות יותר. יש לו 5 טפרים קצרים וחדים בידיים, ו-2 טפרים גדולים וטופר סינדקטילי ברגליים. בכפות הרגל יש לוולבי סוליות ספוגיות המשפרות את אחיזתו בסלעים החלקים. וולבי הרברט גדול למדי: אורך ראשו וגופו: 61-47 סנטימטרים ואורך זנבו: 66-51 סנטימטרים. הזכרים גדולים וכבדים מן הנקבות: משקל הזכר עד 6.7 קילוגרם ומשקל הנקבה עד 4.3 קילוגרם.
הפרווה של וולבי הרברט ארוכה, צפופה וגסה. צבעה הכללי נע בין חום-קקאו, לחום-אומבר, או חום-שוקולד, והיא הופכת לאפרורית יותר סביב הצוואר והכתפיים ובראש. הבטן והמפשעה בצבע צהבהב והחזה והגרון בצבע אפור-צפחה. המותניים, הזרועות והרגליים בהירים יותר מהגוף, וכפות הידיים והרגליים בצבע חום-שחרחר. באזור השכמות, יש לוולבי טלאי שחור פחם, ולצידו פס אפור בהיר. הראש בצבע אפרורי, והפנים שחרחרות. הסימונים כוללים: פס שחור דקיק על המצח ופס צהבהב לאורך הלוע עד לאוזן, בעוד שהפס השחור בין העיניים לאף שאופייני לסוג דהוי ומתמזג עם הפנים או שנעדר לחלוטין. הסנטר והשפתיים צהבהבים. הזנב בצבע חום-אפרפר או צהבהב ומשחיר בהדרגה עד הקצה. באזור הצפון, פרוותו של וולבי הרברט נוטה להיות בהירה ודהויה יותר, ובעלת פס שחרחר על הגב.
תפוצה ואקולוגיה
וולבי הרברט אנדמי לדרום-מזרח קווינסלנד שבאוסטרליה, בתחומי האזורים הבאים של השלטון המקומי: מאקאי, שפלת דרלינג, מרכז, דרום-מזרח ומפרץ ברונט. הטווח שלו גובל בעיר בריזביין בדרום, בנהר פיצרוי (אנ') ובעיר רוקהאמפטון בצפון, בעיירות קלרמונט ורובייל במערב ובאוקיינוס השקט במזרח. בית הגידול שלו כולל אזורים סלעיים, ערוצים, גבעות וצוקים לאורך הרי החיץ הגדול (אך גם בשפלות מערבית להרים), הנמצאים בתוך יערות גשם טרופיים, יערות נשירים צפופים, יערות אקליפטוס פתוחים ויערות דקלים.
אין מידע רב אודות וולבי הרברט, והוא דומה בפרטים רבים למינים אחרים בסוגו. הוא יונק חברתי החי במושבות שגודלם נע מפרטים בודדים עד ל-100, אולם אין קשר חזק ביניהם והם עשויים לעזוב למושבה אחרת. אף על פי שכל פרט במושבה חי בשטח ביתי קבוע, יש חפיפה רבה עם פרטים אחרים. הנקבות נשארות בדרך כלל באזור שבו נולדו, בעוד שהזכרים נוטים להתפזר, אך לא בהכרח עוזבים את המושבה. בין הזכרים קיימת היררכיה דומיננטית שמבוססת על גודל וכוח, והיא קובעת את סדר הגישה לנקבות. הוולבי פעיל בשעות הלילה והדמדומים ובימים קרירים, וניזון מעשבים, עשבי תיבול, זרעים, פרחים, פירות וזחלים.
הרבייה נמשכת לאורך השנה ללא עונה קבועה, אך בדרך כלל יש שיא המלטות בסוף העונה היבשה. הוולבית ממליטה גור אחד לאחר תקופת היריון של 30 יום, ומסוגלת לעכב את התפתחות העובר בהתאם לתנאים הסביבתיים. הגור שוהה בכיס 6–7 חודשים, ונגמל בגיל 11 חודשים.
באזור החפיפה בין וולבי הרברט לוולבי זנב-מברשת בדרום עשויה להיות הכלאה בין המינים.
מצב
וולבי הרברט מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), נוכח תפוצתו הרחבה ואוכלוסייתו גדולה, התרחשותו במספר רב של אזורים מוגנים, והעדר איומים משמעותיים. בניגוד למינים רבים, וולבי הרברט מסתגל להפרעה אנושית ולפלישה העירונית, וההימצאות שלו באזורים סלעיים בלתי נגישים גורמת לו להיות חסין מפני טריפה על ידי השועל האדום. ארגון השימור IUCN, ממליץ לעשות מחקרים מפורטים יותר אודות האקולוגיה והתפוצה שלו. אומדן האוכלוסייה ומגמתה אינם ידועים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
