רבי שלמה פישר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה פישר
FISHER.JPG
הרב שלמה פישר (מימין) עם בנו הרב מאיר פישר
לידה 6 בפברואר 1932
כ"ט בשבט תרצ"ב
פטירה 18 בנובמבר 2021 (בגיל 89)
י"ד בכסלו ה'תשפ"ב
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק ראש ישיבת איתרי והנגב ואב בבית הדין הרבני בירושלים
רבותיו הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב מרדכי שרעבי
תלמידיו הרב יצחק יוסף, הרב משה מרדכי פרבשטיין, הרב אריאב עוזר, הרב דוד חי אבוחצירא, הרב שג"ר, פרופ' דוד הנשקה, הרב רפאל שמואלביץ
חיבוריו בית ישי - דרשות, בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א

הרב שלמה יהונתן יהודה פישר (כ"ט בשבט תרצ"ב 6 בפברואר 1932י"ד בכסלו ה'תשפ"ב 18 בנובמבר 2021) היה ראש ישיבת איתרי, דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים. זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשמ"ח,[1] וזוכה פרס ירושלים לספרות תורנית על ספרו "דרשות בית ישי" לשנת תשס"א.[2]

ביוגרפיה

נולד בירושלים לר' אהרן פישר ודבורה. אביו היה מאנשי ה"פרושים" בירושלים. לאחר פטירת האב נפוצו שמועות שהוא ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ"ט,[3] יש הטוענים כי שמועות אלה כנראה אינן נכונות[4] אך בניו מאשרים את הסיפור מפי אימם, שתיארה באזניהם את חזרתו כשהוא לבן כסיד ורועד כבקדחת, הוא נכנס למיטתו והורה לאשתו לומר לכל מי שישאל שהוא שוכב חולה כבר מספר ימים. ר' אהרן היה בן למשפחה רבנית, הסב רבי שלמה פישר[5] היה רב קהילת הסטטוס קוו אנטה של קרלסבורג ותלמידם של הכתב סופר ורבי יצחק דב במברגר.

התייתם מאב בגיל צעיר. בהקדמה לספריו הוא מציין לטובה את הרב יחיאל מתתיהו דייוויס שגידל אותו ואת אחיו וטיפל בהם במסירות.[6] למד בישיבת מיר בירושלים, אצל הרב אליעזר יהודה פינקל. על פי עדותו,[דרוש מקור] הרב פינקל ביקש ממנו לומר דברי תורה בפניו מדי יום שישי.

כיהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים באותו הרכב עם הרב זלמן נחמיה גולדברג איתו היה בידידות קרובה. כמו כן כיהן כר"מ בישיבת הנגב. בשנות ה-70 מינה אותו הרב מרדכי אליפנט, מייסד ישיבת איתרי, לראשות הישיבה. בשנת 2000 פרש מתפקידו כדיין והמשיך לכהן בתפקיד ראש ישיבה. כראש ישיבה התגורר במשך השבוע בישיבה וחזר לביתו רק לימי שישי ושבת. במשך רוב שעות היום והלילה הוא למד בחברותא עם בחורים ואברכים מתלמידי הישיבה, וכן עם אנשים מחוצה לה, תלמידיו מעידים כי מיטתו היחידה בחדר הייתה מלאה בערימות ספרים, וניכר שלא השתמש בה כלל (כנראה נמנם בישיבה). יש לציין כי במשך כל זמן לימודו היה עומד על רגליו.

נפטר בי"ד בכסלו ה'תשפ"ב, ונטמן בהר הזיתים בירושלים[7].

שיטת לימודו ודעותיו

דרכו מבוססת על בירור של מושגי יסוד, על בקיאות רחבה ועל ביקורתיות. זיהה עצמו כתלמיד מובהק למשנתו התלמודית של הרב אברהם ישעיהו קרליץ. הוא גם המליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים. הוא הרבה לעסוק בספרי בעל קצות החושן הנודע ביהודה ורבי עקיבא איגר, ואף מסר בביתו שיעור שבועי בספריהם. הוא היה בקיא בפילוסופיה היהודית, וההדיר את ספרו של רבי חסדאי קרשקש, "אור השם".

דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא ליבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות מגוונים, לרבות תורת הקבלה, אותה למד גם מפי הרב מרדכי שרעבי [דרוש מקור], ובתורת החסידות בהשראתם עשה שימוש רב בתורת הרמז (ראשי תיבות, סופי תיבות וגימטריאות). בדרשותיו ניכרו ידיעותיו בפילוסופיה, בתולדות עם ישראל ובהיסטוריה כללית. הרב פישר התבטא על סגנונו זה, שהוא על פי דרך הדרש שבתורה.

בפולמוסים ציבורים לא היה חושש מלהביע את דעותיו בשפה חריפה. לדוגמה, ביקר בחריפות את הרב שלמה אבינר וקרא לנדותו[8].

משפחתו ותלמידיו

בשנת 1953 נשא לאישה את לאה, בת הרב אליעזר דוד ברנד, מחברי מערכת אוצר הפוסקים ומראשי מפעל הש"ס. לזוג נולדו שמונה ילדים. אחד מבניו הוא הרב מאיר פישר, ראש כולל בבני ברק. חתנו הוא הרב חיים קוק, ראש ישיבת "תורת רפאל" בירושלים. בתו חנה קהת היא מייסדת ארגון קולך.

אשתו לאה נפטרה בב' טבת תשע"ז.

אחד מאחיו היה הרב ישראל יעקב פישר, שהיה הראב"ד של העדה החרדית בירושלים. אחים נוספים היו הרב אליעזר משה פישר, רב שכונות כנסת ישראל, בתי ברויידא והסביבה. והרב מאיר צבי, מו"ץ בשכונת הר נוף.

על תלמידיו נמנים הרב רפאל שמואלביץ, שהיה מראשי ישיבת מיר, הרב אליהו ברוך פינקל, שלמד איתו בחברותא תקופה ארוכה, הרב אריאב עוזר, שמונה לצדו כראש ישיבת איתרי, הרב שלמה זעפראני גאב"ד כתר תורה ורב קהילות בני- תורה בארץ ישראל. הרב שג"ר הרב מנחם פרומן ופרופ' דוד הנשקה. גם בעלי רקע תורני מועט השתתפו בשיעוריו ופנו אליו בשאלות הלכתיות. אף על פי שאורח חייו של הרב פישר חרדי, באו לשיעוריו גם דתיים לאומיים והוא נתן שיעורים בישיבות דתיות-לאומיות. בשנת תש"ן השתתף בחגיגת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב.

כמו"כ נמנים על תלמידיו מגדולי עולם הדיינות, ביניהם הרב משה מרדכי פרבשטין,[9] וראב"ד ירושלים הרב מרדכי רלב"ג.

ספריו

  • בית ישי - דרשות על התורה, ירושלים, תשס"ד, מהדורה חדשה תשע"ז
  • בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, ירושלים, תשס"ה
  • פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א בענייני סדר המזלות ותורת הקבלה, בתוך הספר "ליקוטי הגר"א"

כמו כן ההדיר את הספרים הבאים:

וערך את הבאים:

החל משנת תשע"ח מוציאים תלמידיו מדי שנה את הקובץ "אהל לאה" ובו דברי תורתו, לרגל יום הזיכרון לפטירת אשתו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ הזוכים בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית עד כה, באתר עיריית תל אביב-יפו
  2. ^ זוכי פרס ירושלים לספרות תורנית לשנת התשס"א, באתר עיריית ירושלים
  3. ^ "האיש על החומה", מאת ש"ז זוננפלד, כרך ג' עמודים 316-315
  4. ^ הלל כהן, תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים: הוצאת כתר, 2013.
  5. ^ בעל המחבר ספר קרבני לחמי וספר "ייני עם חלבי" וספר נרות שלמה שסודרו לדפוס והוגהו על ידי צעיר בניו, הרב אהרן הנ"ל
  6. ^ בית ישי - דרשות, עמוד 8.
  7. ^ משה ויסברג, אבל בעולם הישיבות: הגאון רבי שלמה פישר זצ"ל ראש ישיבת איתרי, י"ד כסלו תשפ"ב, באתר בחדרי חרדים
  8. ^ מכתבו בנושא
  9. ^ עין הדעת ח"ב סי' ל'.
  10. ^ וחלק ב' - נזיקין
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0