לדלג לתוכן

טבח המפגינים באיראן (2026)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: עדכון והרחבה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: עדכון והרחבה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
טבח המפגינים באיראן (2026)
מערכה: ההפגנות באיראן (2025–2026)
סוג העימות מלחמת אזרחים
תאריכים 30 בדצמבר 2025הווה
מקום איראן (במוקד: טהראן, שיראז ו-187 ערים נוספות)
עילה
תוצאה מתמשך; חסימת האינטרנט על ידי המשטר
הצדדים הלוחמים

מפגינים

  • סטודנטים
  • סוחרי הבאזאר
  • אזרחים
מנהיגים
עלי ח'אמנאי  ללא הנהגה מרכזית 
כוחות

עשרות אלפי מפגינים

אבדות

הרוגים: 147–500 (לפי הערכות שונות)
פצועים: מאות

הרוגים: הערכות שונות:

עצורים:
 18,434–24,669

האירוע מוגדר כטבח הגדול ביותר בהיסטוריה של איראן המודרנית
תיעוד גופות המפגינים בטהראן

טבח המפגינים באיראן החל מראשית שנת 2026 על ידי משמרות המהפכה. הוא מתרחש על רקע מחאות נרחבות נגד המשבר הכלכלי החמור במדינה. במהלך המהומות נהרגו גם אנשי בסיג'. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בגאי, אישר רשמית כי כוחות הביטחון ירו במפגינים.[1]

הנתונים לגבי היקף הנפגעים משתנים בין המקורות השונים אך מעידים על אירוע רב-נפגעים. משרד הבריאות האיראני דיווח על לפחות 3,000 הרוגים, בהם מאות אנשי כוחות הביטחון,[2] בעוד שסוכנות הידיעות "רויטרס" ציטטה גורם רשמי שמסר כי מניין ההרוגים עומד על כ-5,000, מהם 4,500 מפגינים וכ-500 אנשי ביטחון.[3] ארגון זכויות האדם HRANA הציג נתונים שלפיהם נהרגו לפחות 3,919 בני אדם, בהם 3,685 מפגינים ו-178 אנשי כוחות המשטר, לצד כ-24,669 מעצרים.[4] הערכות חמורות אף יותר פורסמו בשבועון הבריטי "סאנדיי טיימס", לפי דו"ח רופאים מקומי אמד את מספר ההרוגים בלפחות 16,500.[5][6][7] נתון זה הופך את האירוע לטבח הגדול ביותר בהיסטוריה של איראן המודרנית[8][9]. על פי משרד הבריאות של איראן, מדובר במספר גדול משמעותית ממניין ההרוגים שבו הודה המשטר וייתכן כי מספר ההרוגים עומד על כ-30,000.[10]

רקע

מקרי הרג בהפגנות קודמות נגד המשטר

לפני הפגנות 2025–2026, טווח המספרים של הרג מפגינים על ידי השלטונות והוצאות להורג המוניות של אסירים פוליטיים באירועים במהלך הרפובליקה האסלאמית כלל 3,400 הוצאות להורג במהלך הטבח באיראן בשנים 1981–1982,[11] 5,000 הוצאות להורג בשנת 1988, 72 מקרי הרג של מפגינים במהלך מחאות הבחירות לנשיאות איראן בשנת 2009, 300–1,500 מקרי הרג של מפגינים במהלך מחאות 2019–2020,[12] ו-551 במהלך מחאות מהסא אמיני בשנים 2022–2023.[13]

ההפגנות נגד המשטר ב-2025–2026

ערך מורחב – ההפגנות באיראן (2025–2026)

ב-28 בדצמבר 2025 על רקע הפעלת מנגנון הסנאפבק על ידי בריטניה, גרמניה וצרפת, שהעמיק את המשבר הכלכלי החריף באיראן ויצר אינפלציה דוהרת של 42.2% ושחיקה מהירה בערך הריאל האיראני לרמה של כ-1.45 מיליון לדולר, החלו הפגנות בבאזאר של טהרן, שתוך זמן קצר התפתחו לכדי הפגנות ברחבי המדינה כולה בדרישה להפלת הרפובליקה האסלאמית. המפגינים, הכוללים עשרות אלפי אזרחים, סטודנטים וסוחרי באזאר, מחו על עליית מחירי המזון, המחסור במים ובאנרגיה וההתנהלות הכלכלית הכושלת תחת עול הסנקציות והעימותים האזוריים. הם משתמשים במגוון שיטות פעולה הכוללות הפגנות רחוב, שביתות מסחר רחבות היקף ואקטיביזם מקוון. החל ביום ה-12 של המחאה, ב-8 בינואר 2026, חסם המשטר את האינטרנט ברחבי איראן, ובכך מנע פרסום תיעודים ועדויות של הטבח.

נתוני נפגעים

על פי HRANA, סוכנות הידיעות של פעילי זכויות האדם באיראן, במהלך עשרת הימים הראשונים של ההפגנות, ועד 6 בינואר כולל, נהרגו לפחות 34 מפגינים, ולפחות 2,076 אזרחים נעצרו בלפחות 285 מקומות.[14] ב-7 בינואר נהרגו 13 מפגינים, מה שהביא את המספר הכולל ל-45, על פי ארגון זכויות האדם של איראן.

בהתבסס על דיווחים מאומתים וצילומי וידאו, במהלך שבעת הימים הראשונים של המחאות, כוחות הביטחון עשו שימוש נרחב בתחמושת חיה, גז מדמיע ונשק לפיזור הפגנות, וביצעו מעצרים אלימים.[14]

איראן אינטרנשיונל העריך ב-10 בינואר כי במהלך 48 השעות שבימים 8–9 בינואר נהרגו כ-2,000 מפגינים.[15]

בכירים במשרד הבריאות האיראני מסרו למגזין "טיים" כי בין 8 ל-9 בינואר נהרגו 30 אלף בני אדם.[16]

בערוץ "איראן אינטרנשיונל" דיווח בהתבסס על מסמכים מסווגים ועדויות, כי ביומיים אלו היה מניין ההרוגים 36,500 בני אדם.[16]

ב-12 בינואר, מגזין טיים דיווח כי מספר המפגינים שנהרגו מוערך בכ-6000, לא כולל מפגינים שגופותיהם נלקחו ישירות לבתי קברות.

ב-13 בינואר, דווח בערוץ איראן אינטרנשיונל כי לאחר תחקיר רב-שלבי, ובהתבסס על מקורות ממשלתיים, עדויות ראייה, דיווחי שטח, נתונים מבתי חולים ועדויות של רופאים ואחיות איראנים, נמצא כי לפחות 12,000 אזרחים נהרגו[17] על פי הדיווח, הטבח ההמוני התרחש בין ה-8 ל-9 בינואר, ובוצע ברובו על ידי משמרות המהפכה וחברי מיליציית הבסיג',[17] הוא תוכנן ונערך באופן מאורגן,[17] ובהתבסס על מידע שהתקבל מהמועצה העליונה לביטחון לאומי וממשרד הנשיאות, הוא נעשה בהוראת המנהיג העליון של איראן עלי ח'מינאי עצמו, באישור שלוש זרועות הממשלה ובפקודה לירי ישיר, שהגיעה מהמועצה העליונה לביטחון לאומי.[17]

לפי HRANA, עד לסיומו של היום השבעה־עשר להפגנות – 13 בינואר – תועדו ברחבי איראן כ־614 התקהלויות מחאה, ב־187 ערים וכיסו את כל 31 מחוזות המדינה. הארגון הצליח לאשר כי עד אותו יום עצרו כוחות הביטחון של איראן 18,434 בני אדם. במקביל, שודרו 97 מקרים של הודאות כפויות, ודווח על 1,134 בני אדם שנפצעו פציעות קשות. עד אותו יום הארגון הצליח לאשר את מותם של 2,403 מפגינים. מבין ההרוגים תועדו 12 קטינים. בנוסף, נכללים בין ההרוגים תשעה אזרחים שלא השתתפו במחאות (שאינם אנשי כוחות הביטחון ואינם מפגינים). הארגון גם דיווח כי במהלך ההפגנות נהרגו 147 אנשי כוחות הביטחון ותומכי הממשל, ובהם לפחות חמישה תומכי ממשל אזרחים.[18]

ב-18 בינואר דווח ארגון זכויות האדם HRANA, כי במהלך ההפגנות נהרגו לפחות 3,919 אנשים, בהם לפחות 3,685 מפגינים ולפחות 178 אנשי כוחות הביטחון והמשטר.[19]

ב-18 בינואר פרסם ה"סאנדיי טיימס" נתונים מתוך דו"ח רפואי פנימי, שלפיהם נהרגו בין 16,500 ל-18,000 בני אדם ונפצעו כ-330,000[20]

ב-20 בינואר דיווח ארגון HRANA על חשד ליותר מ-13,000 הרוגים (מהם 4,029 מאומתים).[21]

ב-22 בינואר ציינה מאי סאטו, המדווחת המיוחדת של האו"ם לזכויות אדם באיראן, ייתכן כי מספר ההרוגים בהפגנות, בהתבסס על עדויות של רופאים מאיראן, עומד על יותר מ-20,000.[22]

ב-25 בינואר ארגון זכויות האדם HRANA העריך כי מספר מקרי המוות עומד על כ-22,490 בני אדם מתוכם 5,459 מקרי מוות אומתו ויותר מ-17 אלף מקרי מוות נמצאים בבדיקה ו-7,403 פצועים קשה. ב"דיילי מייל" פורסם כי 33 אלף בני אדם נהרגו וקרוב ל-100 אלף נפצעו, 30% מהם סובלים מפגיעות ישירות בעיניהם.[23][24]

עד ה-28 בינואר לפי "איראן אינטרנשיונל", לפחות 36,500 בני אדם נרצחו על ידי כוחות הביטחו. על פי כלי תקשורת בינלאומיים מספרים הנעים בין 30 ל-43 אלף הרוגים, לצד אלפי עצורים העומדים בפני סכנת הוצאה להורג.[25]

הערכות של סך מקרי ההרג עד לתאריך נתון
הערכות זהות ההרוגים תאריך סופי תאריך האומדן מיקום מפרסם
12,000 מפגינים 8-9 בינואר 13 בינואר כלל המדינה איראן אינטרנשיונל
36,500 בני אדם 8-9 בינואר 25 בינואר כלל המדינה איראן אינטרנשייונל
30,000 בני אדם 8-9 בינואר 25 בינואר כלל המדינה "טיים"
2,000 מפגינים 10 בינואר 10 בינואר כלל המדינה איראן אינטרנשיונל[15]
6,000 מפגינים 10 בינואר 12 בינואר כלל המדינה "טיים"
1,000 מפגינים 10 בינואר 12 בינואר רשת, טהראן ושיראז "טיים"
4,83 מפגינים 11 בינואר 11 בינואר כלל המדינה "HRANA"
47 כוחות הביטחון 11 בינואר 11 בינואר כלל המדינה "HRANA"
490 מפגינים 11 בינואר 11 בינואר כלל המדינה המרכז לזכויות אדם באיראן
2,000 בני אדם 13 בינואר 13 בינואר כלל המדינה גורם איראני רשמי לפי רויטרס
16,500-18,000 בני אדם 18 בינואר 18 בינואר כלל המדינה "סאנדיי טיימס"
22,490 בני אדם 25 בינואר 25 בינואר כלל המדינה "HRANA"
33,000 בני אדם 25 בינואר 25 בינואר כלל המדינה "דיילי מייל"
36,500 בני אדם 28 בינואר 28 בינואר כלל המדינה "איראן אינטרנשיונל",

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "سخنگوی وزارت خارجه جمهوری اسلامی «شلیک مستقیم» به شهروندان معترض را تایید کرد". www.iranintl.com. 2026-01-12. נבדק ב-2026-01-12.
  2. משרד הבריאות האיראני טוען: 3,000 נהרגו בהפגנות, ביניהם מאות אנשי כוחות הביטחון, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2026
  3. גורם איראני: לפחות 5,000 נהרגו בדיכוי המחאה, באתר ynet, 18 בינואר 2026
  4. Day Twenty-Two of the Protests: The Scale of the Killings Grows as the Internet Shutdown Continues, HRANA, ‏18 בינואר 2026
  5. סוכנויות הידיעות, ‏הזוועה נחשפת: דוח הרופאים של איראן על מספר ההרוגים במחאות, באתר מעריב אונליין, 18 בינואר 2026
  6. אוריאל בארי, ‏דו"ח הרופאים מעריך: מעל 16 אלף הרוגים במחאות באיראן, באתר "סרוגים", 18 בינואר 2026
  7. איתמר מרגלית, מסרון משר החוץ האיראני לוויטקוף דחה את התקיפה האמריקנית, שעשויה לצאת לפועל בשבועות הקרובים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בינואר 2026
  8. ליאור בן ארי, דיווח באתר האופוזיציה: "יותר מ-12 אלף נהרגו בטבח הגדול בהיסטוריה של איראן", באתר ynet, 13 בינואר 2026
  9. דיווח: לפחות 12 אלף הרוגים באיראן בדיכוי המחאות נגד המשטר, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2026
  10. דיווח: 30 אלף מפגינים נהרגו באיראן תוך יומיים בלבד, באתר ynet, 25 בינואר 2026
  11. Nasiri, Shahin; Faghfouri Azar, Leila (28 ביולי 2022). "Investigating the 1981 Massacre in Iran: On the Law-Constituting Force of Violence". Journal of Genocide Research. 26 (2): 164–187. doi:10.1080/14623528.2022.2105027. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. "Iran: At least 23 children killed by security forces in November protests – new evidence". Amnesty International. 4 במרץ 2020. ארכיון מ-2020-06-09. נבדק ב-9 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. "One Year Protest Report: At Least 551 Killed and 22 Suspicious Deaths". Iran Human Rights. 15 בספטמבר 2023. ארכיון מ-2024-12-14. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 14.0 14.1 "سخنگوی وزارت خارجه جمهوری اسلامی «شلیک مستقیم» به شهروندان معترض را تایید کرد". www.iranintl.com. 2026-01-12. נבדק ב-2026-01-12.
  15. ^ 15.0 15.1 "Mass killings reported as security forces use live fire on Iran protesters". Iran International. 10 בינואר 2026. ארכיון מ-2026-01-11. נבדק ב-10 בינואר 2026. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ 16.0 16.1 איתמר מרגלית, חמינאי הורה להרוג מפגינים "בלי רחמים", עשרות אלפים נהרגו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בינואר 2026
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 "زنده - ایران‌اینترنشنال از کشتار سازمان‌یافته ۱۲ هزار ایرانی خبر داد؛ بیشتر کشته‌شدگان زیر ۳۰ سال داشتند". www.iranintl.com. 2026-01-13. נבדק ב-2026-01-13.
  18. Day Seventeen of Iran’s Protests: Continued Internet Shutdown, Spike in Figures, and Intensifying Global Reactions, HRANA, 13 בינואר, 2026
  19. . ., Day Twenty-Two of the Protests: The Scale of the Killings Grows as the Internet Shutdown Continue, ‏January 18, 2026 (באנגלית)
  20. לפחות 5,000 נהרגו באיראן: "ירו בעיניים וגררו גופות, חטפו מחדרי הניתוחים. זה רצח עם", באתר ynet, 18 בינואר 2026
  21. N12, ‏הנשיא טראמפ במסיבת עיתונאים: נראה שאנחנו יודעים איפה נמצא רן גואילי, באתר גלובס, 20 בינואר 2026
  22. אלי לאון, ‏רופאים באיראן מדווחים על 20,000 הרוגים - דונלד טראמפ: "נדבר", באתר מעריב אונליין, 22 בינואר 2026
  23. איתמר מרגלית, חמינאי הורה להרוג מפגינים "בלי רחמים", עשרות אלפים נהרגו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בינואר 2026
  24. דיווח בניו יורק טיימס: ח'אמנאי הורה "לשבור את ההפגנות בכל דרך שיידרש", באתר מאקו, 24 בינואר 2026
  25. אשכאן ספאי ונתנאל טוביאן, ‏המחאה ממשיכה, הטבח עצום: הגיע העת שטראמפ יממש את הבטחתו לעם האיראני, באתר מעריב אונליין, 28 בינואר 2026


טבח המפגינים באיראן (2026)42624859Q137703947