ספודיק

ספּוֹדיק הוא כובע פרווה גבוה ורחב, אשר חובשים חסידים נשואים בחסידויות פולין, וכן נלבש בעבר בידי רבנים מליטא ולטביה.

שימוש

חסידים המשתייכים לחסידויות ממוצא פולני נוהגים לחבוש את הספודיק ככובע הידור בימי שבת וחג. בחסידיות הללו נוהגים לחובשו; גור, אמשינוב, אשלג, מודז'יץ, סוכטשוב, ראדזין, סטריקוב, אלכסנדר וראדומסק בשבתות ובחגי ישראל, וזאת בניגוד למנהג בשאר החסידויות לחבוש את השטריימל השטוח. הספודיק עשוי מפרוות פישר, ממשפחת הסמוריים.

הרב קוק נהג אף הוא לחבוש ספודיק לראשו.

בשונה משטריימל, הספודיק אינו עשוי מזנבות אלא מפרווה רגילה

כובע דומה לספודיק הוא הקולפיק, הדומה למדי לספודיק ורבים אף מחליפים ביניהם. הקולפיק קטן יותר מהספודיק ועשוי משער בהיר יותר.

רבי שמחה בונים אלתר, ה"לב שמחה" מגור, פעל לעצירת עליית מחירי הספודיק בישראל, ותיקן תקנה בחסידות על גובה תשלום לספודיק.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספודיק

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

23311135ספודיק

לבוש חרדי
ליטאים	מכנס ארוך • חולצה לבנה • חליפה קצרה • מגבעת קנייטש ובשבת עניבה נושאי משרות תורניות לובשים פראק ולעיתים גם הומבורג הנמנים עם חוג חזון איש (ואנשי ירושלים): חליפה ארוכה • מגבעת קנייטש או מגבעת עגולה
חסידים	בימות החול: מכנס ארוך (או קצר עם גרביים ארוכים שחורים, אצל חסידי גור: הויזן אין די זאקן) • חולצה לבנה • חליפה ארוכה • מגבעת לבד עגולה או כובע סמט • גרטל בשבתות וימים טובים: מכנס ארוך (או קצר עם אברקיים) • חולצה לבנה • קפוטה • כובע פרווה (שטריימל או ספודיק אצל חסידי פולין). יוצאים מן הכלל הם חסידי חב"ד הלובשים סירטוק ומגבעת קנייטש
חסידים ירושלמים	ירמולקה • ג'ובה • קאפטן ירושלמי • געלע קאפטן • גרטל ירושלמי
יהדות חרדית