יהורם גאון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהורם גאון
יהורם גאון, ינואר 2015
יהורם גאון, ינואר 2015
לידה 28 בדצמבר 1939 (גיל: 84)
ט"ז בטבת ה'ת"ש
ירושלים, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 1957–הווה (כ־67 שנים)
מקום לימודים התיכון ליד האוניברסיטה
סוגה זמר עברי
פופ
סוג קול טנור
שפה מועדפת עברית
חברת תקליטים NMC
ישראפון
CBS
התקליט חיפה
נענע דיסק
הד ארצי
מדיה דיירקט
מספר צאצאים 2
פרסים והוקרה

יהורם גאון (נולד ב-28 בדצמבר 1939, ט"ז בטבת ה'ת"ש) הוא זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו, קומיקאי, מפיק ושחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי. חתן פרס ישראל (2004) לזמר העברי.

ביוגרפיה

נולד כבן זקונים לשרה לבית חכים ולהיסטוריון, המשורר ועיתונאי הלאדינו משה דוד גאון. אחיו היו: כלילה גאון (1925–2010), יגאל גאון (1926–2019) ובני גאון (1935–2008). אביו, צאצא למגורשי ספרד, נולד בסרייבו שבבוסניה בשנת 1889, ועם עלייתו לארץ ישראל שימש כמורה לעברית. לאחר זמן מה נשלח ללמד עברית בקהילה היהודית באיזמיר שבטורקיה, שם הכיר את שרה, אמו של יהורם. לאחר זמן קצר עלו שניהם יחדיו לארץ ישראל והקימו משפחה.

גאון נולד בהר הצופים, גדל והתחנך בשכונת בית הכרם שבירושלים. בילדותו למד בבית הספר העממי "בית הכרם" ואחר כך בתיכון בית הכרם (שלימים נקרא תיכון ליד"ה), והיה חבר בתנועה המאוחדת.

את שירותו הצבאי עשה גאון בלהקת הנח"ל, אליה התקבל ב-1957 כשחקן. לצדו שירתו בלהקה חבריו לספסל הלימודים, תובל פטר ועליזה רוזן. גאון לא נתפס בתחילה כזמר במהותו, עד כדי כך שבמהלך הקלטת השיר "רוח סתיו", אורי זוהר, מפקד הלהקה, המליץ לו לדקלם את שתי השורות שניתנו לו במקום שישיר אותן[1].

התחתן כחוק עם אורנה גולדפרב ב-26 ביולי 1977 כשהגיעה לגיל 17 בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי בירושלים בחופה שסידר הרב עובדיה יוסף[2]. במאי 1978 נולד בנם הבכור משה, וב-1981 נולדה בתם השנייה הילה. בשנת 1986 תוך כדי דיונים סוערים, התגרשו השניים.

למרות דימויו הציבורי כירושלמי, הוא מתגורר ברמת השרון.

סגנונו כזמר

גאון נחשב לזמר מבוקש הן על ידי הקהל והן על ידי כותבי שירים ומלחינים שרצו שיבצע משיריהם. כך זכה להיות המבצע המוכר בהרבה להיטים של כותבים מלחינים ופזמונאים מפורסמים. הוא הוציא אלבומים רבים, בהם אלבומים עם שירים ורומנסות בלאדינו ושירי שבת ומועדים. הוא הרבה לבצע שירים רומנטיים ונחשב כמי שמיזג בשיריו בין מזרח למערב, כשביצועיו שילבו מוזיקת פופ עם נגיעות מזרחיות (כמו בשיר "רוזה"). גאון הרבה לבצע שירי אהבה לארץ ישראל ולירושלים (בהם "שלום לך ארץ נהדרת", "מעל פסגת הר הצופים" ועוד).

במשך תקופה נחשב גאון ל"זמר הבית" של סיירת מטכ"ל ואף כתב לכבודה את "שיר היחידה" שאותיותיו חקוקות באנדרטה לזכר קרב קולה.

כמו כן ביצע את השיר "גולני שלי". לאחר מבצע "צוק איתן" פנה עופר מנדלוביץ', אביו של סמ"ר עוז מנדלוביץ' שנהרג במבצע, אל יוצרי השיר אפי נצר ועמוס אטינגר, כדי שיוסיפו לו עוד בית המדבר על המבצע. שלושתם פנו אל יהורם גאון כדי שיבצע את השיר מחדש, וזה הסכים לכך.

הוא קשר קשרי ידידות עם בכירים בצה"ל, כרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר, האלוף רחבעם זאבי והרמטכ"ל לשעבר דן שומרון.[דרוש מקור] במלחמות ישראל, החל ממלחמת ששת הימים ואילך, הופיע כרבים מהאומנים בפני חיילים בשדות הקרב.

עשייתו הציבורית ודעותיו

גאון נהנה מתמיכה כלל ישראלית ואינו מזוהה עם עמדה או מגזר מסוים, וזאת על אף שבמהלך כל שנות פעילותו הרבה לעסוק בעניינים פוליטיים-ציבוריים. כשחקן, היה לגאון תפקיד בולט במחזמר הביקורתי מבחינה פוליטית "קזבלן". משני תפקידים אחרים הוא פרש מנסיבות פוליטיות-חברתיות; הוא הפסיק להגיש את פרקי הסדרה "תקומה", משום שסבר כי אחד מפרקיה, "בילאדי בילאדי", הוא פרו-פלסטיני, וכן עזב את התוכנית "גם להם מגיע" לאחר שהתקשה לעמוד בגל הביקורות שהופנו כלפי התוכנית וספציפית אליו[3].

ביוני 1991 הכריז על מועמדותו לראשות עיריית ירושלים, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 1993. לצורך כך הקים מפלגה בשם "אני ירושלמי". תחילה נראה שסיכויו לזכות היו טובים, מאחר שראש העירייה הוותיק, טדי קולק, הודיע על כוונתו לא לרוץ שוב[4]. לאחר שקולק כן החליט לרוץ שוב, ואהוד אולמרט נבחר כמועמד מטעם הליכוד, החליט גאון לרוץ למועצת העיר בלבד[5]. הוא נבחר ומונה למחזיק תיק התרבות[6]. גאון נבחר למשך שתי קדנציות למועצת העיר ירושלים מטעם רשימת "אני ירושלמי". בתפקידו זה הוא קידם תמיכה בלימודי נגינה בכלים המקובלים במוזיקה מזרחית קלאסית. בפברואר 2003, לאחר שראש העירייה אולמרט פרש לטובת חברות בכנסת, הודיע שירוץ לראשות העירייה בבחירות בנובמבר 2003[7], לבסוף החליט לא להתמודד שוב הן לראשות העירייה והן למועצת העיר[8].

הדימוי של גאון כזמר לאומי הביא לבחירתו לשיר בטקס קבלת פרס נובל לשלום ב-1994, בו זכו יצחק רבין ושמעון פרס. בשנת 2000, כאשר ראש הממשלה אהוד ברק נתקל בהתנגדות רחבה בישראל ליוזמתו המדינית לחלוקת ירושלים, גייס את תמיכתו של גאון במאבקו על דעת הקהל, על ידי שימוש בתדמיתו הירושלמית השורשית. למרות זאת, בתוכנית הרדיו שלו ביום שישי גאון משמיע לא פעם אמירות אוהדות כלפי המתנחלים. גאון הביע תמיכה גם בבחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה.

גאון מגיש החל מ-1997 תוכנית אישית בימי שישי בצהריים ברשת ב' בשם "גאון ברדיו", בה הוא מדבר על אירועים אקטואליים שקרו באותו שבוע ומביע את דעותיו האישיות לגביהן. לאחר סגירת רשות השידור ב-2017, גאון עבר לשדר את התוכנית בגלי צה"ל.

בשנת 2011 התראיין גאון לאלון כץ, אז סטודנט מאוניברסיטת אריאל, ותקף בחריפות את התמלילים של חלק מהמוזיקה הים-תיכונית שהשתלטה לטענתו על הרדיו. הוא כינה אותם "זבל איום שהשטן לא ברא"[9]. עם זאת, ציין לטובה זמרים מזרחיים מסוימים כגון שלמה בר ואביהו מדינה. הראיון צוטט בידיעות אחרונות וגרר תגובות זועמות מצד הזמרים המזרחיים וקהל המוזיקה המזרחית. בתוכניתו השבועית הסביר גאון, שאין הוא חוזר בו מדבריו, אך הבהיר שהמוזיקה המזרחית היא ראויה וטובה, אף על פי שיש בה, "הרבה חצץ", כלשונו[10]. דבריו של גאון זכו לתמיכה והזדהות מפי אביהו מדינה, שאמר, בין השאר: "אני איתו, וכל הכבוד שהוא אומר זאת באומץ"[11].

בשנת 2013 הודיע גאון על כוונתו להופיע בסבסטיה אשר בשומרון. למרות ביקורת בשמאל, הוא לא ביטל את הופעתו ואמר בריאיון לערוץ 7 כי הוא "מרשה לעצמו להופיע בגאווה בכל חלק של ארץ ישראל"[12].

באותה שנה, על רקע ביקורת חריפה שספג הציבור החרדי, ביקר אותם בעצמו בתוכניתו ברשת ב', אך אמר בין היתר על הביטויים החריפים נגדם: "לא הייתי מעז בחלומות הכי רעים שלי לראות באלה שלא נוטלים בנטל או שלא רוצים לימודי ליבה, ושהם אחיי ואחותי ובני עמי, מוקצים מחמת מיאוס. לאחר מה שראיתי ושמעתי בכנסת, בכנסת ישראל, מצאתי את עצמי צועק בקול ולאות הזדהות מוחלטת עם החרדים מצאתי את עצמי צועק 'אני חרדי!' בפירוש כך, כן, 'אני חרדי!'"[13].

ב-18 במאי 2015 אוניברסיטת בר-אילן העניקה ליהורם גאון תואר דוקטור לשם כבוד.

ב-2017 נבחר להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות לרגל יום העצמאות ה-69 למדינת ישראל, שעמד בסימן יובל לאיחוד ירושלים.

באפריל 2017, הוציא לאור אוטוביוגרפיה בשם "עוד אני פוסע – סיפור חיי", שכתב עם שי פלד[14].

בפברואר 2018, בעקבות הפיכתו של מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר, לעד מדינה בחקירות נתניהו, הגדיר בתוכניתו "גאון ברדיו" בגלי צה"ל, את עד המדינה כ"מלשן" ו"איש קריות", הדגיש את היותו "קודם כל עבריין", וציטט גם מתפילת שמונה עשרה שבה נאמר "למלשינים אל תהיי תקווה". גאון גם סייג את דבריו ואמר "הביטוי מלשן שנוי במחלוקת ותלוי מי הלשין כדי לטהר את החברה ומי הלשין כדי למלט רק את עצמו"[15].

ב-16 במאי 2021 הכריז גאון באורח רשמי על התמודדותו לתפקיד נשיא מדינת ישראל, ופתח באיסוף חתימות של חברי הכנסת לקראת הבחירות לנשיאות[16], אך לבסוף לא התמודד[17]. באותו חודש השתתף בפרק של הסדרה התיעודית "הופרדו בלידתם" של תאגיד השידור הישראלי.

קריירה עסקית

במשך השנים היה גאון מעורב במספר מיזמים עסקיים. בשנת 1976 היה שותף במיזם שביקש להקים מועדון ומסעדה בשכונת מוצא בירושלים. אך מאחר שהשכנים התנגדו והתוכנית הייתה בניגוד לתוכנית המתאר, המיזם לא הוקם[18]. באוקטובר 1984 פתח חנות תקליטים וחנות מזכרות ברחוב "הקארדו" ההיסטורי בעיר העתיקה של ירושלים[19]. בשנת 2000, הקים יחד עם אחיו בני גאון את חברת "גאון תקשורת", כחברת בת של קבוצת גאון אחזקות[20]. "גאון תקשורת" הוקמה במטרה להתמודד במכרז לערוץ מסחרי חדש (שאז נקרא "הערוץ השלישי" לימים ערוץ עשר)[21]. וגיבשה קבוצה של משקיעים, שגאון החזיק 10% ממניותיה[22]. לאחר פרסום המכרז החליטה הקבוצה לפרוש ממנו, עקב חוסר כדאיות כלכלית[23]. עם זאת התמודדה במכרז לערוץ ייעודי ברוסית, אך הפסידה לחברת אפריקה ישראל להשקעות[24]. ביוני 2002 התמודדה הקבוצה במכרז להקמת תחנת רדיו מסחרית בערבית וזכתה[25]. רדיו א-שמס בה הייתה שותפה, החל לשדר שנה אחר כך[26]. באפריל 2001 גם רכשה 23% מזכיניית ערוץ 2, חברת טלעד[27]. גאון גם הקים חברת הפקות לצורך הפקת התוכנית "שישי בגאון"[28].

פרסים והוקרה

יקיר ערים

בפברואר 2020 נבחר יהורם גאון ליקיר העיר ירושלים, בחירה שספגה ביקורת כיוון שגאון אינו מתגורר בעיר[36].

בנובמבר 2020 בחר ראש עיריית רמת השרון אבירם גרובר את גאון ליקיר העיר רמת השרון לשנת 2020, כבחירה אישית, חרף התנגדות של תושבי העיר[37]. ההתנגדות באה על רקע דברים שאמר גאון בראיון שנערך איתו באוקטובר 2017 לעיתון "מעריב" ושהופיע גם באתר "ערוץ 7"[38]. בראיון השווה גאון את פעילותם של דתיים וחילוניים תושבי רמת השרון שפעלו נגד ישיבת הסדר שהשתלטה על מבנה ציבור ללא אישורים[39][40][41][42] לפרסומי "דר שטירמר", שהיה חלק מהתעמולה הנאצית.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביוגרפיה של גאון באתר MOOMA
  2. ^ ברוך מאירי, יהורם גאון התרגש בחתונתו - יותר מאשר בהצגת בכורה, מעריב, 27 ביולי 1977
  3. ^ מירב קריסטל, גם להם מגיע?, באתר ynet, 17 בפברואר 2008
  4. ^ נרי ליבנה, יהורם והנחמדים, חדשות, 21 ביוני 1991
  5. ^ דב אלבוים, דן קראוס, דודו לוי-רייך, מאיר תורג'מן,אמנון יוסף, סגן שר הדתות רץ לראשות עיריית בני־ברק, חדשות, 28 בספטמבר 1993
  6. ^ דליה טל, ‏יהורם גאון מתנגד להקמת מרכז קונגרסים בכניסה לירושלים, באתר גלובס, 27 בספטמבר 1999
  7. ^ יהונתן ליס, בירושלים נערכים לתקדים: ראש עיר חרדי, באתר הארץ, 12 בפברואר 2003
  8. ^ רפרם חדד, ‏"אולי טעיתי בעיר", באתר גלובס, 20 בפברואר 2003
  9. ^ אלון כץ, "המוזיקה המזרחית זה זבל איום, שהשטן לא ברא"
  10. ^ עמיחי אתאלי, יהורם גאון: "אני לא חוזר בי מאף מילה", באתר nrg‏, 11 במרץ 2011
  11. ^ חדשות ערוץ 2, ‏יהורם גאון מתנצל: "לא התכוונתי, הרי אני בעצמי מזרחי", באתר גלובס, 10 במרץ 2011
  12. ^ שמעון כהן, גאון: בכל מקום בו יש יהודים אשיר בגאווה, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2013
  13. ^ עדו בן פורת, יהורם גאון: מצאתי את עצמי צועק 'אני חרדי!', באתר ערוץ 7, 28 באפריל 2013
  14. ^ עוד אני פוסע – סיפור חיי באתר ידיעות ספרים
  15. ^ שגיא בן נון‏, יהורם גאון מגיב לסערה: "לא התייחסתי לפרשות נתניהו, מקווה שהאמת תצא לאור", באתר וואלה!‏, 24 בפברואר 2018
  16. ^ עמית סגל, ‏המרוץ לנשיאות: יהורם גאון החל לאסוף חתימות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 במאי 2021‏
  17. ^ אתר למנויים בלבד רתם איזק, "בדרך לנשיאות צריך להתבוסס בביצות. אני שמח שלא קפצתי למים האלה", באתר "ידיעות אחרונות", 21 במאי 2021
  18. ^ עמוס לבב, תושבי "רמת מוצא" השיגו צע"ת עד מועדון בשכונתם, מעריב, 28 במרץ 1976
    עמוס לבב, יהורם גאון לא יקים בינתיים מועדון בבירה, מעריב, 21 בספטמבר 1976
  19. ^ נעמי רון, יהורם גאון עובר לביזנס, חדשות, 14 בינואר 1985
  20. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏מעכשיו זה גאון מול גאון, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2000
  21. ^ רוני קורן-דינר, דרושים: קבוצת גאון תקשורת מחפשת משקיעים ואנשי תקשורת מובילים, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2000
    אבנר הופשטיין, האם הנשר ימריא?, באתר העין השביעית, 1 בנובמבר 2000
  22. ^ אביבה קרול, ‏גאון תקשורת במו"מ לצירוף שתי קבוצות להתמודדות על הערוץ השלישי, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2000
  23. ^ אביבה קרול, ‏קבוצת גאון תקשורת פורשת מהמכרז על הערוץ השלישי בגלל חוסר כדאיות, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2000
  24. ^ רוני קורן-דינר, קבוצת גאון תקשורת התחייבה להשקיע 12 מיליון דולר בתוך 3 שנים בערוץ הייעודי ברוסית, באתר TheMarker‏, 29 במאי 2001
    אריאל יס, המתחרות במכרז לערוץ הרוסי - גאון תקשורת ואפריקה ישראל, באתר הארץ, 30 במאי 2001
  25. ^ אביבה קרול, ‏3 קבוצות ניגשו למכרז לרדיו בערבית: רדיו 24, רדיו כול-אנאס ורדיו א-שמס, באתר גלובס, 15 ביולי 2002
    אביבה קרול, ‏מורת רוח במגזר הערבי מתוצאות המכרז לתחנת רדיו בערבית: "לא רצו שערבים ינהלו את העסק", באתר גלובס, 7 באוקטובר 2002
  26. ^ דוד רטנר, ברדיו הערבי החדש מתלבטים איך לדווח על צה"ל ופיגועים, באתר הארץ, 15 ביולי 2003
  27. ^ שירות גלובס, ‏גאון תקשורת רכשה מדסק"ש 23% בטלעד לפי שווי חברה של 24.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 8 באפריל 2001
    מאת אריאל, יס, גאון תקשורת ומשקיעים השלימו רכישת 23% מטלעד, באתר הארץ, 8 באפריל 2001
  28. ^ יצחק דנון, ‏חיים מנור, מנהל מעגלות: נושלנו מהתוכנית שישי בגאון, אותה הגינו, באתר גלובס, 25 במאי 2005
  29. ^ יובל דיין העמוד הרשמי, ואו איזה ערב זה היה!!!! "שרים בגאון", באתר פייסבוק, ‏13.06.2019
  30. ^ מערכת כאן, מופע מחווה | ליהורם גאון, באתר כאן תאגיד השידור הישראלי, ‏30.9.2019
  31. ^ משה נעים, ערב ראש השנה ב-כאן 11: מופע מחווה לציון 80 שנה ל-יהורם גאון, באתר כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim, ‏2019-09-28
  32. ^ בית ספר רימון מצדיע 80 ליהורם גאון, נבדק ב-2022-09-29
  33. ^ עוזי ברוך, בחיפה: רחוב יהורם גאון, "אמן ויוצר שאין שני לו", באתר ערוץ 7, 29 באוגוסט 2021
    עיריית חיפה - מחווה חיפאית ליהורם גאון | Facebook (באנגלית), נבדק ב-2021-09-10
  34. ^ המחווה המרגשת ליהורם גאון: "כבוד גדול", באתר כיפה, 14 במאי 2023
  35. ^ הנאום של יהורם גאון, נבדק ב-2023-06-27
  36. ^ הסערה ברשת: האם יהורם גאון, תושב רמת השרון, הוא בחירה נכונה ליקיר העיר ירושלים?, באתר כל העיר ירושלים, ‏25 בפברואר 2020
  37. ^ עצומה: למנוע מיהורם גאון את תואר יקיר העיר רמה"ש אם לא יתנצל על דבריו, באתר שרון און ליין, ‏25 בנובמבר 2020
  38. ^ אלירן אהרון, המתקפה על הדתיים מזכירה תעמולה נאצית, באתר ערוץ 7, 17 באוקטובר 2017
  39. ^ יוסי מזרחי, ‏השתלבות מבורכת או השתלטות עוינת?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 בספטמבר 2017‏
  40. ^ אתר למנויים בלבד רם פרומן, החוצפה של הגרעינים התורניים, באתר הארץ, 26 ביוני 2018
  41. ^ אסף הלחמי, החטיבה להתיישבות, טרור יהודי והבחירות ברמת השרון, באתר הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה
  42. ^ שרון יונתן, העירייה הגישה לבית המשפט תביעת פינוי נגד ישיבת ההסדר, באתר שרון און ליין, ‏18 ביוני 2020

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0