יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל

יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
	מייצג הנצחה לחללי הטבח בפסטיבל נובה, הטבח הגדול בתולדות מדינת ישראל
סוג	יום זיכרון לאומי
סיבה	הנצחת זכרם של חללי מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל
מנהגים	ביקור בבתי העלמין הצבאיים של מדינת ישראל; הדלקת נר זיכרון (נר נשמה);
מועד היום זיכרון לאומי
תאריך התחלה	כ"ד בתשרי

יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל הוא יום זיכרון לאומי לציון רציחתם של נטבחי מתקפת הפתע על ישראל בכ"ב בתשרי תשפ"ד, שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, ושל חיילי צה"ל שנהרגו במלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבות מתקפת הפתע. בשל העובדה כי כ"ב בתשרי הוא חג שמחת תורה, וכ"ג תשרי הוא יום אסרו חג סוכות, יום הזיכרון נקבע לתאריך כ"ד בתשרי, שבו גם נערכה עצרת צום ואבל בראשית ימי בית המקדש השני. כאשר כ"ד בתשרי חל בשבת, יום הזיכרון יחול ביום ראשון, כ"ה בתשרי.^[1]

רקע

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,500 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים.

בעקבות ריבוי החללים במתקפת הפתע ובמלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה, הכריזה ממשלת ישראל על קביעת יום זיכרון לאומי בכ"ד בתשרי, בשל העובדה כי כ"ב בתשרי הוא חג שמחת תורה, וכ"ג בתשרי הוא יום אסרו חג סוכות. כ"ד בתשרי הוא גם היום שבו נערכה אמנת שבי ציון בראשית תקופת בית המקדש השני, שכללה יום צום ואבל.^[2]

היסטוריה

בעקבות מתקפת הפתע ומלחמת חרבות ברזל הוגשו בכנסת חמש הצעות חוק לקיום יום זיכרון לאומי. עם מגישי הצעות החוק נמנים חברי הכנסת אתי עטייה, מירב בן ארי, אליהו דלל, נעמה לזימי ואוהד טל. רוב ההצעות ביקשו לקבוע כיום זיכרון לאומי את כ"ג בתשרי או כ"ד בתשרי, יום או יומיים לאחר המועד העברי של מתקפת הטרור.^[3]

הצעות החוק כוללות מספר דרכי הנצחה, בהן טקס זיכרון ממלכתי, שתי דקות דומייה, הורדת דגל המדינה לחצי התורן במוסדות המדינה ובצה"ל, ישיבה ממלכתית במליאת הכנסת, ציון היום במוסדות המדינה ובמוסדות החינוך, התאמת תוכני שידור ברשתות השידור בהתאם לאופי יום הזיכרון, והשבתה של בתי אוכל ובתי עינוגים.

ב-17 במרץ 2024 אישרה ממשלת ישראל ה-37 פה אחד כי מדי שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון לאומי לציון הטבח ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, וכן כי בשנה הראשונה, באופן חד פעמי, ייערך טקס גם ב-7 באוקטובר. בנימוק להחלטה נכתב: "7 באוקטובר נחרת בתודעה הציבורית בישראל כיום הטבח. דווקא לציון השנה הראשונה למתקפת הטרור הגדולה ביותר בתולדותינו, כהיענות לרחשי הציבור בישראל, ישנו צורך לציין את האירוע באורח חד-פעמי במועדו הלועזי, שנחקק בתודעת העם בישראל ובתודעתו של העולם. ההיגד 'שבעה באוקטובר' הוא רב-משמעי ובעל הקשר למונח היהודי 'שבעה', שיש בו כדי לציין את האבל בסיום של שנת האבל הראשונה לפרוץ המתקפה".^[4]

יום הזיכרון יצוין מדי שנה בשני טקסים ממלכתיים: בשעה 11:00 טקס לזכרם של החיילים שנהרגו במלחמה, ובשעה 13:00 טקס לזכרם של האזרחים נרצחי פעולות האיבה.