יהורם גאון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יורם גאון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהורם גאון
יהורם גאון, ינואר 2015
יהורם גאון, ינואר 2015
לידה 28 בדצמבר 1939 (גיל: 81)
ט"ז בטבת ה'ת"ש
ירושלים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מוקד פעילות ישראלישראל  ישראל
תקופת הפעילות 1957–הווה (כ־64 שנים)
סוגה זמר עברי
פופ
חברת תקליטים NMC
ישראפון
CBS
התקליט חיפה
נענע דיסק
הד ארצי
מדיה דיירקט
מספר צאצאים 2
פרסים והוקרה

פרס ישראל  פרס ישראל (2004)

השיא משואה ביום העצמאות, 2017

יהורם גאון (נולד בט"ז בטבת ת"ש, 28 בדצמבר 1939) הוא זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו, קומיקאי, מפיק ושחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי. חתן פרס ישראל (2004) לזמר העברי.

קורות חייו

גאון נולד בהר הצופים, גדל והתחנך בשכונת בית הכרם שבירושלים. בילדותו למד בבית הספר העממי "בית הכרם" ואחר כך בתיכון בית הכרם (שלימים נקרא תיכון ליד"ה). בן זקונים לשרה לבית חכים ולהיסטוריון, המשורר ועיתונאי הלאדינו משה דוד גאון. אחיו הם: יגאל גאון (1926–2019), כלילה גאון (1925–2010) ובני גאון (1935–2008).

סגנונו כזמר

גאון נחשב לזמר מבוקש הן על ידי הקהל והן על ידי כותבי שירים ומלחינים שרצו שיבצע משיריהם. כך זכה להיות המבצע המוכר בהרבה להיטים של כותבים מלחינים ופזמונאים מפורסמים. הוא הוציא אלבומים רבים, בהם אלבומים עם שירים ורומנסות בלאדינו ושירי שבת ומועדים. הוא הרבה לבצע שירים רומנטיים ונחשב כמי שמיזג בשיריו בין מזרח למערב, כשביצועיו שילבו מוזיקת פופ עם נגיעות מזרחיות. גאון הרבה לבצע שירי אהבה לארץ ישראל ולירושלים (בהם "שלום לך ארץ נהדרת", "מעל פסגת הר הצופים" ועוד).

במשך תקופה נחשב גאון ל"זמר הבית" של סיירת מטכ"ל ואף כתב לכבודה את "שיר היחידה" שאותיותיו חקוקות באנדרטה לזכר קרב קולה.

כמו כן ביצע את השיר "גולני שלי". לאחר מבצע "צוק איתן" פנה עופר מנדלוביץ', אביו של סמ"ר עוז מנדלוביץ' שנהרג במבצע, אל יוצרי השיר אפי נצר ועמוס אטינגר, כדי שיוסיפו לו עוד בית המדבר על המבצע. שלושתם פנו אל יהורם גאון כדי שיבצע את השיר מחדש, וזה הסכים לכך.

הוא קשר קשרי ידידות עם בכירים בצה"ל, כרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר, האלוף רחבעם זאבי והרמטכ"ל לשעבר דן שומרון.[דרוש מקור] במלחמות ישראל, החל ממלחמת ששת הימים ואילך, הופיע כרבים מהאומנים בפני חיילים בשדות הקרב.

עשייתו הציבורית ודעותיו

גאון נהנה מתמיכה כלל ישראלית ואינו מזוהה עם עמדה או מגזר מסוים, וזאת על אף שבמהלך כל שנות פעילותו הרבה לעסוק בעניינים פוליטיים-ציבוריים. כשחקן, היה לגאון תפקיד בולט במחזמר הפוליטי-ביקורתי "קזבלן". משני תפקידים אחרים הוא פרש מנסיבות פוליטיות-ציבוריות; הוא הפסיק להגיש את פרקי הסדרה תקומה, משום שגאון סבר כי אחד מפרקיה, "בילאדי בילאדי", הוא פרו-פלסטיני, וכן עזב את התוכנית גם להם מגיע לאחר שהתקשה לעמוד בגל הביקורות שהופנו כלפי התוכנית וספציפית אליו[1].

בשנות התשעים הציג את מועמדותו למועצת העיר ירושלים, ונבחר כחבר מועצת העיר ומחזיק תיק התרבות. גאון נבחר למשך שתי קדנציות למועצת העיר ירושלים מטעם מפלגה עצמאית שעמד בראשה. בתפקידו זה הוא קידם תמיכה בלימודי נגינה בכלים המקובלים במוזיקה מזרחית קלאסית. אולם באופן כללי לא הייתה לו השפעה ציבורית בתפקידו זה משום שבקדנציה השנייה היה באופוזיציה ומשום שמיעט להגיע אל מועצת העיר.

הדימוי של גאון כזמר לאומי הביא לבחירתו לשיר בטקס קבלת פרס נובל לשלום ב-1994, בו זכו יצחק רבין ושמעון פרס. בשנת 2000, כאשר ראש הממשלה דאז אהוד ברק נתקל בהתנגדות רחבה בישראל ליוזמתו המדינית לחלוקת ירושלים, גייס את תמיכתו של גאון במאבקו על דעת הקהל, על ידי שימוש בתדמיתו הירושלמית השורשית. למרות זאת, בתוכנית הרדיו שלו ביום שישי גאון משמיע לא פעם אמירות אוהדות כלפי המתנחלים. גאון הביע תמיכה גם בבחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה.

גאון מגיש החל מ-1997 תוכנית אישית בימי שישי בצהריים ברשת ב' בשם "גאון ברדיו", בה הוא מדבר על אירועים אקטואליים שקרו באותו שבוע ומביע את דעותיו האישיות לגביהן. לאחר סגירת רשות השידור ב-2017, גאון עבר לשדר את התוכנית בגלי צה"ל.

בשנת 2011 התראיין גאון לאלון כץ, אז סטודנט מאוניברסיטת אריאל ואחר כך כתב ברשת המקומונים של ידיעות תקשורת, ותקף בחריפות את התמלילים של חלק מהמוזיקה הים-תיכונית שהשתלטה בשנים האחרונות על הרדיו. הוא כינה אותם "זבל איום שהשטן לא ברא"[2]. עם זאת, ציין לטובה זמרים מזרחיים מסוימים כגון שלמה בר ואביהו מדינה. הראיון צוטט בידיעות אחרונות וגרר תגובות זועמות מצד הזמרים המזרחיים וקהל המוזיקה המזרחית. בתוכניתו השבועית הסביר גאון, שאין הוא חוזר בו מדבריו, אך הבהיר שהמוזיקה המזרחית היא ראויה וטובה, אף על פי שיש בה, "הרבה חצץ", כלשונו[3].

גאון הוא קונסול הכבוד של הונדורס בישראל. כמו כן, הוא משמש כחבר נשיאות עמותת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל. הוא חתן פרס ליבהבר מטעם מכון שכטר למדעי היהדות לשנת 2011. הפרס ניתן עבור תרומה משמעותית להשגת סובלנות דתית ופתיחות תרבותית בישראל.

בשנת 2013 הודיע גאון על כוונתו להופיע בסבסטיה אשר בשומרון. למרות ביקורת בשמאל, הוא לא ביטל את הופעתו ואמר בראיון לערוץ 7 כי הוא "מרשה לעצמו להופיע בגאווה בכל חלק של ארץ ישראל"[4].

באותה שנה, על רקע ביקורת חריפה שספג הציבור החרדי, ביקר אותם בעצמו בתוכניתו ברשת ב', אך אמר בין היתר על הביטויים החריפים נגדם: "לא הייתי מעז בחלומות הכי רעים שלי לראות באלה שלא נוטלים בנטל או שלא רוצים לימודי ליבה, ושהם אחיי ואחותי ובני עמי, מוקצים מחמת מיאוס. לאחר מה שראיתי ושמעתי בכנסת, בכנסת ישראל, מצאתי את עצמי צועק בקול ולאות הזדהות מוחלטת עם החרדים מצאתי את עצמי צועק 'אני חרדי!' בפירוש כך, כן, 'אני חרדי!'"[5].

ב-18 במאי 2015 אוניברסיטת בר-אילן העניקה ליהורם גאון תואר דוקטור לשם כבוד.

ב-2017 נבחר להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות לרגל יום העצמאות ה-69 למדינת ישראל, שעמד בסימן יובל לאיחוד ירושלים.

באפריל 2017, הוציא לאור אוטוביוגרפיה בשם "עוד אני פוסע – סיפור חיי" שכתב עם שי פלד[6].

בפברואר 2018, בעקבות הפיכתו של מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר, לעד מדינה בחקירות נתניהו, הגדיר בתוכניתו "גאון ברדיו" בגלי צה"ל, את עד המדינה כ"מלשן" ו"איש קריות", הדגיש את היותו "קודם כל עבריין", וציטט גם מתפילת שמונה עשרה שבה נאמר "למלשינים אל תהיי תקווה". גאון גם סייג את דבריו ואמר "הביטוי מלשן שנוי במחלוקת ותלוי מי הלשין כדי לטהר את החברה ומי הלשין כדי למלט רק את עצמו".[7].

משפחתו

בשנת 1977 כשהוא כמעט בן 37, רצה להתחתן עם אורנה גולדפרב שהייתה אז בת 16 בלבד. הדבר עורר סערה ציבורית, בית המשפט המחוזי בחיפה וערעור שהגישו לאחר מכן לבית המשפט העליון לא התיר להם להינשא עקב גילה הצעיר של גולדפרב, שטרם מלאו לה 17 שנים. בסופו של דבר השניים התחתנו כחוק ב-26 ביולי 1977 תחת חופה בבית כנסת בירושלים כאשר הרב עובדיה יוסף מקדש אותם. במאי 1978 גאון וגולדפרב חגגו את הולדת הבן משה, וגם את יום הולדתה ה-18 של גולדפרב. ב-1981 נולדה הבת הילה.

נולד וגדל בירושלים, אך למרות דימויו הציבורי כירושלמי, מתגורר גאון ברמת השרון.

לגאון היו שלושה אחים: יגאל, כלילה ערמון ואיש העסקים בני גאון.

יקיר ערים

בפברואר 2020 נבחר יהורם גאון ליקיר העיר ירושלים, בחירה שספגה ביקורת כיוון שגאון אינו מתגורר בעירהסערה ברשת: האם יהורם גאון, תושב רמת השרון, הוא בחירה נכונה ליקיר העיר ירושלים? | כל העיר, כל העיר ירושלים, ‏2020-02-25.

בנובמבר 2020 בחר ראש עיריית רמת השרון אבירם גרובר את גאון ליקיר העיר רמת השרון לשנת 2020, כבחירה אישית, חרף התנגדות של תושבי העירעצומה: למנוע מיהורם גאון את תואר יקיר העיר רמה"ש אם לא יתנצל על דבריו, שרון און ליין, ‏2020-11-25. ההתנגדות באה על רקע דברים שאמר גאון בראיון שנערך איתו באוקטובר 2017 לעיתון "מעריב" ושהופיע גם באתר "ערוץ 7"[8]. בראיון השווה גאון את פעילותם של דתיים וחילוניים תושבי רמת השרון שפעלו נגד ישיבת הסדר שהשתלטה על מבנה ציבור ללא אישורים[9][10]אסף הלחמי, החטיבה להתיישבות, טרור יהודי והבחירות ברמת השרון, הבמה הרעיונית של מפלגת העבודהשרון יונתן, העירייה הגישה לבית המשפט תביעת פינוי נגד ישיבת ההסדר, שרון און ליין, ‏2020-06-18 לפרסומי "דר שטירמר" שהיה חלק מהתעמולה הנאצית.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. מירב קריסטל, גם להם מגיע?, באתר ynet, 17 בפברואר 2008
  2. אלון כץ, "המוזיקה המזרחית זה זבל איום, שהשטן לא ברא"(הקישור אינו פעיל)
  3. עמיחי אתאלי, יהורם גאון: "אני לא חוזר בי מאף מילה", באתר nrg‏, 11 במרץ 2011
  4. שמעון כהן, גאון: בכל מקום בו יש יהודים אשיר בגאווה, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2013
  5. עדו בן פורת, יהורם גאון: מצאתי את עצמי צועק 'אני חרדי!', באתר ערוץ 7, 28 באפריל 2013
  6. עוד אני פוסע – סיפור חיי באתר ידיעות ספרים
  7. שגיא בן נון‏, יהורם גאון מגיב לסערה: "לא התייחסתי לפרשות נתניהו, מקווה שהאמת תצא לאור", באתר וואלה! NEWS‏, 24 בפברואר 2018
  8. אלירן אהרון, המתקפה על הדתיים מזכירה תעמולה נאצית, באתר ערוץ 7, 17 באוקטובר 2017
  9. יוסי מזרחי, ‏השתלבות מבורכת או השתלטות עוינת?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 בספטמבר 2017‏
  10. רם פרומן, החוצפה של הגרעינים התורניים, באתר הארץ, 26 ביוני 2018



סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0