יחסי ישראל–מלאווי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראלמלאווי
ישראלישראל מלאווימלאווי

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקיהיווןיווןאיטליהספרדפורטוגלטורקמניסטןאפגניסטןכוויתעיראקסוריהלבנוןקפריסיןעומאןתימןאיחוד האמירויות הערביותקטרערב הסעודיתירדןישראלמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוהאיים הקנרייםסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהחוף השנהבבורקינה פאסוליבריהסיירה לאוןגינאהסנגלגינאה ביסאוגמביהגינאה המשווניתגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהאנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגואוגנדהקניהרואנדהבורונדיטנזניהמלאווימוזמביקזמביהנמיביהבוטסואנהזימבבואהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימדגסקרראוניוןמאוריציוסקומורוIsrael Malawi Locator.svg
אודות התמונה
ישראל מלאווי
שטחקילומטר רבוע)
22,072 118,484
אוכלוסייה
9,855,000 21,290,916
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 13,165
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 618
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה רב מפלגתית

בין מדינת ישראל ורפובליקת מלאווי מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים.

היסטוריה

נשיא מלאווי מבקר בהר הבית כחלק מביקור ממלכתי בישראל - מלווה באנשי משרד החוץ הישראלי. מאי 1968

כבר בתחילת שנות ה-60, עוד לפני שמלאווי זכתה לעצמאות, נוצרו קשרים בין ישראל ומלאווי[1] ושרים של ניאלסלאנד ביקרו בישראל[2][3]. לקראת קבלת העצמאות, ישראל העניקה למלאווי סיוע בהקמת בית ספר לאחיות[4] ובאימון יחידות גדנ"ע[5].

עם הכרזת עצמאות מלאווי, ביולי 1964, כוננו קשרים דיפלומטיים עם ישראל שבניסיון להתמודד עם השפעותיו של החרם הערבי, פעלה לייסד יחסים דיפלומטיים עם מדינות אפריקה שמדרום לסהרה. היזמה לכינון היחסים הדיפלומטיים נענתה בחיוב מצד מלאווי, שניהלה מדיניות חוץ פרו-מערבית.

כאשר קיבלה מלאווי את עצמאותה עזבו אותה כמעט כל חברי הסגל הרפואי האירופאים והייתה סכנה ששירותי הבריאות במדינה יתמוטטו. ישראל שלחה רופאים ואחיות למלאווי[6] וקנתה בכך את ידידותו של נשיא מלאווי, הייסטינגס באנדה, שהיה רופא במקצועו[7].

בהמשך, שתי המדינות חתמו על הסכם סחר ושיתוף פעולה כלכלי בתאריך 31 במאי 1968[8], במהלך ביקור של נשיא מלאווי, באנדה, בישראל. באנדה היה ראש המדינה הראשון שביקר בישראל לאחר מלחמת ששת הימים[9][10].

לאחר מלחמת ששת הימים, ובניגוד למדינות אפריקניות אחרות שנענו ללחצי מדינות ערב, מלאווי הביעה תמיכה בעמדתה של ישראל[11][12]. מלאווי התמידה בעמדה זאת והייתה עם לסוטו וסווזילנד, אחת משלוש המדינות היחידות באזור שהמשיכו לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל, גם לאחר מלחמת יום הכיפורים.

במהלך חודש ספטמבר 2014 הגיע סגן נשיא מלאווי לישראל, לפגישה עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. במהלך הפגישה, ציין הנשיא כי "אנו זוכרים לטובה כי מלאווי הייתה בין המדינות הבודדות באפריקה שלא ניתקו את היחסים עם ישראל ב-1973. המדינות, מלאווי וישראל ביחסים טובים עוד מאז הכרזת העצמאות של מלאווי בשנת 1964, ועוד מנאומו של הנשיא בנדה הראשון בכנסת ישראל"[13].

בשנת 2015 נבחר דוד ביסנובטי כחבר הפרלמנט הישראלי-יהודי הראשון במלאווי.

בשנת 2020 מונה ניר גז לקונסול של כבוד של מלאווי בישראל.

בספטמבר 2020 הודיע נשיא מלאווי לזרוס צ'אקוורה על כוונת המדינה לפתוח שגרירות בירושלים[14]. בהמשך ציינו במדינה כי בכוונתם לפתוח את השגרירות עד קיץ 2021[15].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–מלאווי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דוד ליפקין, ד"ר באנדה: "לישראל מקום חשוב בפיתוח ארצי", דבר, 30 במרץ 1962
  2. ^ ישראל של אפריקה, דבר, 20 בינואר 1963
  3. ^ שר הפנים בניאסלאנד אורח קריית גת, על המשמר, 25 בינואר 1963
  4. ^ הוכרזה עצמאות מלאווי, המדינה האפריקנית ה־37, על המשמר, 6 ביולי 1964
    ישראל תסייע בהקמת בית־ספר לאחיות במלאווי, דבר, 27 ביולי 1964
  5. ^ פלמ"חגיק בראש צוות המדריכים של החלוצים הצעירים במאלאווי, מעריב, 12 ביולי 1964
    קצין ישראלי יסייע בהקמת גדנ"ע במלאווי, על המשמר, 7 ביולי 1964
  6. ^ נשיא מאלאווי בשבח הסיוע הישראלי, הצופה, 8 ביולי 1966
  7. ^ יוסף פריאל, רצון טוב וידידות במלאווי, דבר, 1 במרץ 1978
  8. ^ הסכם סחר ושיתוף פעולה כלכלי
  9. ^ מ.ד., בתום ביקור חשוב, דבר, 5 ביוני 1968
  10. ^ שאול בן-חיים, נשיא מלאווי, הייסטינגס באנדה, מגיע לישראל לביקור ממלכתי, מעריב, 26 במאי 1968
  11. ^ באנדה מביע תמיכתו בישראל, דבר, 18 ביוני 1967
  12. ^ הדיון בעצרת, הצופה, 15 באוקטובר 1967
  13. ^ נשיא המדינה קיים פגישת עבודה עם סגן נשיא מלאווי (Saulos Klaus Chlima), באתר האינטרנט של בית הנשיא
  14. ^ מלאווי הודיעה על כוונה לפתוח שגרירות בירושלים, באתר מעריב, ‏6 בספטמבר 2020
  15. ^ אריאל כהנא, ‏מלאווי: נעביר את השגרירות לירושלים עד קיץ 2021, באתר ישראל היום, 3 בנובמבר 2020
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0