יחסי ישראל–נמיביה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראלנמיביה
ישראלישראל נמיביהנמיביה

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקיהיווןיווןאיטליהספרדפורטוגלטורקמניסטןאפגניסטןכוויתעיראקסוריהלבנוןקפריסיןעומאןתימןאיחוד האמירויות הערביותקטרערב הסעודיתירדןישראלמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוהאיים הקנרייםסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהחוף השנהבבורקינה פאסוליבריהסיירה לאוןגינאהסנגלגינאה ביסאוגמביהגינאה המשווניתגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהאנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגואוגנדהקניהרואנדהבורונדיטנזניהמלאווימוזמביקזמביהנמיביהבוטסואנהזימבבואהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימדגסקרראוניוןמאוריציוסקומורוIsrael Namibia Locator.svg
אודות התמונה
ישראל נמיביה
שטחקילומטר רבוע)
22,072 824,292
אוכלוסייה
9,855,000 2,631,784
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 12,607
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 4,790
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

בין מדינת ישראל ורפובליקת נמיביה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2013, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים, בעיקר בתחום הכלכלה והמסחר. עם זאת, שתי המדינות אינן מחזיקות בשגרירויות רשמיות במדינה השנייה, כאשר מקום מושבו של השגריר הישראלי בנמיביה הוא דרום אפריקה, בעוד שנמיביה מיוצגת בישראל על ידי קונסוליית כבוד, אשר מקום מושבה בחיפה[1].

היסטוריה

בתקופת שלטון דרום אפריקה

בתקופה טרם קבלת עצמאותה של נמיביה, ישראל קיימה קשרים עם גורמים שונים בנמיביה[2], כאשר מספר אישים ישראלים בכירים ביקרו בשטח נמיביה הכבוש, לרבות שר הביטחון הישראלי דאז, אריאל שרון, אשר ביקר במדינה בשנת 1981[3]. כמו כן, מספר אישים מקרב המינהל הנמיבי שמונה על ידי ממשלת דרום אפריקה ביקרו אף הם בישראל[4]. חברת אטלנטיק - חברה לדיג וספנות הישראלית אף קיבלה זיכיון לדוג לאורך חופי נמיביה[5].

לאחר קבלת העצמאות

עם כינון ההסכם לקיום בחירות ומתן עצמאות לנמיביה בסוף 1989[6], הודיעו נציגי סוואפ״ו (הארגון שלחם לשחרור נמיביה וזכה בבחירות[7]) שלא יזמינו את נציגי ישראל לחגיגות העצמאות. הם נתנו לכך שתי סיבות: החלטת ארגון אחדות אפריקה לא לקיים יחסים עם ישראל והעובדה שישראל לא מכירה באש"ף, ארגון שתמך במשך השנים במאבקם[8]. ואכן נציגי ישראל לא הוזמנו ולא כוננו יחסים דיפלומטיים עם המדינה[9].

במהלך 1993 בעקבות השיפור במצב המדיני ביקר נציג משרד החוץ הישראלי במדינה[10]. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות לראשונה בתחילת שנת 1994, בעקבות הסכמי אוסלו והכרת ישראל באש"ף.

במהלך ינואר 2008, ראש ממשלתה של נמיביה, נהאס אנגוּלה, קיבל לידיו פקס אשר נשלח, כביכול, מטעם בית הנבחרים של ארצות הברית. בפקס התבקש ראש הממשלה לאמץ נימה חיובית יותר כלפי מדינת ישראל, וזאת במסגרת הדיונים השונים באומות המאוחדות. בהמשך, שגרירות ארצות הברית בנמיביה לא אישרה או הכחישה את אמיתות המכתב.

במהלך ינואר 2009, ובתגובה לפעולת צה"ל בשטח רצועת עזה, ממשלת נמיביה גינתה את פעולותיה של מדינת ישראל, בטענה כי "פעולה אגרסיבית זו, והשימוש החסר פרופורציה בכוח על ידי ישראל, צפויים להוביל אך להסלמה נוספת של אלימות".

יחסי המדינות בראי הסכסוך הישראלי-פלסטיני

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הסכסוך הישראלי-פלסטיני

לאורך השנים, מספר ארגונים וקבוצות בנמיביה קראו לניתוק היחסים עם ישראל, בתגובה לאירועי הסכסוך הישראלי הפלסטיני. בשנת 2002, האגודה הלאומית לזכויות אדם של נמיביה קראה לניתוק היחסים עם ישראל בשל מה שהגדירה "ההכחשה המתמשכת של מדינת ישראל, של הזכות הבלתי מעורערת להגדרה עצמית לעם של פלסטין"[11]. כמו כן, במהלך מבצע עופרת יצוקה בראשית שנת 2009, מפלגות האופוזיציה בפרלמנט הנמיבי קראו אף הן לניתוקם המיידי של היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.

ב-29 בנובמבר 2012, תמכה נמיביה בהצבעה על החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם לשדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם – מישות משקיפה שאינה מדינה, למדינה משקיפה שאינה חברה[12].

ב-21 בדצמבר 2017, תמכה נמיביה בהחלטה של העצרת הכללית של האומות המאוחדות השוללת את ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל[13].

יחסים כלכליים

בשנת 2001 רכש איש העסקים הישראלי לב לבייב את השליטה בחברת נמקו מנמיביה, החברה השנייה בגודלה לכריית יהלומים מתחת לים. החברה החזיקה בזיכיון לכריית יהלומים בשפכי הנהרות בים ולאורך חופי נמיביה[14]. בתחילת 2004 קיבל לבייב 36 זיכיונות נוספים לכריית יהלומים מממשלת נמיביה[15]. ביוני 2004 אמר לבייב בריאיון כי בזיכיונות יש פוטנציאל לכריית יהלומים בשווי 3 מיליארד[16]. בסוף 2004 זכתה חברת אפריקה ישראל להשקעות (שגם הייתה אז בבעלות לבייב) במכרז להקמה והפעלה של מספנה בנמיביה[17]. החל משנת 2005, החברה של לבייב "יהלומי ל.ל.ד" (באנגלית: LLD Diamonds) החלה להפעיל את מרכז ליטוש היהלומים הגדול ביותר באפריקה[18]. בעקבות לבייב ישראלים נוספים החלו לפעול בעף היהלומים בנמיביה. בינואר 2008 נהרגו חמישה יהלומנים ישראלים בהתרסקות מטוס במדינה[19].

ב-27 בספטמבר 2006 נעצר על ידי האינטרפול בעיר וינדהוק שבנמיביה איש העסקים הישיראלי קובי אלכסנדר ושוחרר למעצר בית[20], בבית שקנה בנמיביה ב-4 באוקטובר 2006[21]. אלכסנדר ברח לנמיביה בעקבות פרשת בקדייטינג בה הואשם בארצות הברית (לנמיביה אין הסכם הסגרה עם ארצות הברית). משפטו נדחה פעם ובינתיים המשיך לשהות בנמיביה. והשקיע עשרות מיליוני דולר בנמיביה[22]. ההשקעות הכוללות השקעות בפיתוח נדל"ן, השקעות בעסקים מקומיים, תרומות לארגוני צדקה שונים ומלגות לימודים.[23]. באוגוסט 2016 אלכסנדר שב לארצות הברית לנהל את משפטו. לאחר ששהה בנמיביה כעשר שנים[24].

ביולי 2011, בעקבות חשדות להוצאת יהלומים מהמדינה שלא כדין ולהברחת אחרים במקומם, משטרת נמיביה החרימה כאלפיים יהלומים ממפעל הליטוש של לב לבייב[25]. באוגוסט פתח גם האינטרפול, יחד עם משטרת נמיביה, בחקירה בנושא[26][27]. ביוני 2012 הודיעה ממשלת נמיביה כי הפסיקה את אספקת יהלומי הגלם ללבייב[28]. באפריל 2014 גם הוקפאה פרויקט של לבייב לכריית פוספטים בים[29]. עם זאת חודשיים אחר כך הותר לו לבנות מפעל הדגמה לכריית פוספטים[30], בו ביקש לשתף גם את חברת כימיקלים לישראל[31].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Consulate of Namibia in Haifa, Israel
  2. ^ דוד ליפקין, נמיביה מבקשת סיוע ישראלי', מעריב, 21 ביוני 1984
  3. ^ SOUTH AFRICA NEEDS MORE ARMS, ISRAELI SAYS, באתר New York Times
  4. ^ The Israeli Connection: Who Israel Arms and why
  5. ^ "אטלנטיק" תדוג בחופי נמיביה, דבר, 21 ביולי 1980
  6. ^ אתי יודן, עולם נמיביה: ניסוי בחיסול אפרטהייד, חדשות, 9 בנובמבר 1989
  7. ^ איי.פי, ארגון סוואפו זכה אתמול במערכת הבחירות של נמיביה, חדשות, 15 בנובמבר 1989
  8. ^ מירון רפופורט, נשארה בחוץ, חדשות, 22 במרץ 1990
  9. ^ רויטרס, רק ישראל לא הוזמנה לחגיגות עצמאות נמיביה, מעריב, 2 במרץ 1990
  10. ^ אמנון ברזילי, לפרס יש תקוות, אבל למצרים אין ציפיות, חדשות, 7 ביולי 1993
  11. ^ Press Releases: IMPOSE SANCTIONS AGAINST ISRAEL
  12. ^ הארץ, ההצבעה על פלסטין באו"ם: רשימת המדינות שתמכו, התנגדו ונמנעו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2012
  13. ^ אתר למנויים בלבד הרשימה המלאה: כיצד הצביעו חברות האו"ם על ההכרה בירושלים כבירת ישראל, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2017
  14. ^ סוכנויות הידיעות, קבוצת לבייב משקיעה 15 מיליון דולר בחברת הכרייה הימית NAMCO, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2001
    ידיעות אחרונות: לבייב רכש את השליטה בחברת יהלומים מנמיביה תמורת 18 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 באפריל 2001
  15. ^ הדס מנור, ‏לבייב עשוי לעבור את דה-בירס בכריית יהלומים באפריקה עקב הזיכיון בנמיביה, באתר גלובס, 10 בפברואר 2004
  16. ^ גיא רולניק, "בחופי נמיביה גיליתי עד כה יהלומים בשווי 3 מיליארד ד'", באתר הארץ, 27 ביוני 2004
  17. ^ גולן פרידנפלד, ‏אפריקה ישראל זכתה במכרז להקמה והפעלה של מספנה בנמיביה בהשקעה של 10 מ' ד', באתר גלובס, 14 בנובמבר 2004
  18. ^ הראלד טריביון, ההתקפה המוחצת של לב לבייב על ענף היהלומים העולמי מתחילה בנמיביה, באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2005
  19. ^ ברק רביד, 5 יהלומנים ישראלים נהרגו בהתרסקות מטוס בבירת נמיביה, באתר הארץ, 12 בינואר 2008
    יעל גרוס אנגלנדר, ‏צוות זיהוי פלילי ייצא לנמיביה לזהות את גופות ההרוגים בהתרסקות המטוס, באתר גלובס, 13 בינואר 2008
  20. ^ עומרי כהן, שירלי יום טוב, סוף למרדף: קובי אלכסנדר נלכד באמצעות מעקב אחר פעולות בחשבון הבנק שלו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006
    בית המשפט בנמיביה קבע כי מעצרו של קובי אלכסנדר יוארך ב-30 יום, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2006
  21. ^ שירלי יום-טוב, לזמן בנמיביה יש זמן משלו, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2006
  22. ^ שירלי יום-טוב, אלכסנדר מיחצ"ן את עצמו בנמיביה: הקים חברת השקעות ופירסם אותה בעיתון נפוץ, באתר הארץ, 25 בפברואר 2007
    שי ניב, ‏הגאידמק של נמיביה, באתר גלובס, 26 באפריל 2007
  23. ^ שמואל שוסטר, בית משפט בנמיביה: קובי אלכסנדר יוכל להישאר במדינה עד להכרעה בבקשת ההסגרה שהגישה ממשלת ארה"ב, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2009
  24. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏העשור האבוד של קובי אלכסנדר: גלות נמיביה לקראת סיום, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2016
  25. ^ איתי רום, ‏מפעל ליטוש היהלומים של לב לבייב על הכוונת של משטרת נמיביה, באתר גלובס, 24 ביולי 2011
  26. ^ איתי רום, ‏האינטרפול מצטרף לחקירה נגד חברת היהלומים של לבייב בנמיביה, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2011
  27. ^ אורה קורן, תחקיר "עובדה": מה קרה במסלול היהלומים של לבייב מנמיביה לישראל?, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2011
  28. ^ אורה קורן, ממשלת נמיביה הפסיקה את אספקת יהלומי הגלם ללבייב, באתר TheMarker‏, 13 ביוני 2012
    שירות גלובס, ‏חברה של לבייב בנמיביה לא תוכל לרכוש יהלומים גולמיים, באתר גלובס, 13 ביוני 2012
  29. ^ סוכנויות הידיעות, חדשות רעות ללבייב: נמיביה הקפיאה פרויקט ענק לכריית פוספטים בים, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2014
  30. ^ בלומברג, בדרך לפרויקט כרייה של 800 מיליון דולר? נמיביה אישרה ללבייב מפעל הדגמה, באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2014
  31. ^ שי שלו, ‏כיל בוחנת השקעת ענק בפרויקט של לבייב בנמיביה, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2014
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0