יחסי ישראל–שוודיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראלשוודיה
ישראלישראל שוודיהשוודיה
Israel-Sweden locator.png
ישראל שוודיה
שטחקילומטר רבוע)
22,072 450,295
אוכלוסייה
9,855,000 10,653,135
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 585,939
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 55,002
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית
שגרירים
זיו נבו קולמן איריק אולנהג
השגריר השוודי הנכנס, הוגו טאם (אנ') משוחח עם יצחק בן-צבי לאחר הגשת כתב האמנתו, אפריל 1960
נשיא המדינה ראובן ריבלין והשגריר השוודי הנכנס, מגנוס הלגרן, נובמבר 2017

בין מדינת ישראל וממלכת שוודיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים. לישראל יש שגרירות בסטוקהולם ולשוודיה שגרירות בתל אביב. נוסף על כך, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, כגון בתחומי התיירות, המסחר והתרבות. עם זאת, לאורך השנים היחסים ידעו עליות ומורדות רבות, בעקבות הביקורת של שוודיה על מדיניותה של ישראל, במיוחד בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

שגריר שוודיה בישראל משנת 2020 הוא איריק אולנהג[1] ושגריר ישראל בשוודיה משנת 2020 הוא זיו נבו קולמן[2].

היסטוריה

עוד לפני מלחמת העולם השנייה התקיימו יחסי מסחר בין שוודיה לבין ארץ ישראל - שכללו ייבוא שוודי של פירות הדר בתמורה למוצרי מזון ועץ[3]. המגע הראשון בין אנשי ממשל שוודים ויהודים החל עוד טרם הקמתה של מדינת ישראל, בשנת 1947, אמיל סנדסטרם, נשיא בית המשפט העליון של שוודיה, ויו"ר הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל היה מבין השבעה שתמכו בתוכנית החלוקה לשתי מדינות עצמאיות עם מערכת כלכלית משותפת שהייתה אהודה על המנהיגות הציונית. עם זאת, זמן קצר לאחר תום מלחמת העצמאות, בספטמבר 1948, אירעה ההתנקשות ברוזן ברנדוט, המתווך מטעם האו"ם במלחמת העצמאות, שהצעותיו לסיום המלחמה נתפסו כמקוממות משום שכללו ויתורים רבים ביחס לתוכנית החלוקה. ברנדוט נרצח בידי ארגון הלח"י בירושלים, יום לאחר שהגיש את התוכנית החדשה לאו"ם.

שוודיה וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1950.

במהלך שנות ה-50 וה-60 התקיימו יחסים חמים בין שתי המדינות, אשר באו לידי ביטוי בביקור ראש הממשלה השוודי טגה ארלנדר ב-1962 ובתמיכתה המוצהרת של שוודיה בישראל לכל אורכה של מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

עם זאת, היחסים בין שתי המדינות התקררו בעקבות בחירתו של אולוף פלמה כראש ממשלת שוודיה בשנת 1969. פלמה, כמו קודמו ארלנד, עמד בראש מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה, וביקש לנקוט עמדה נייטרלית ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי. השינוי בעמדה השוודית ביחס לישראל הוצדק בין היתר בעקבות מינויו של הדיפלומט השוודי גונאר יארינג, בסופה של שנת 1967, כשליח מיוחד למזרח התיכון מטעם האו"ם, וזאת במטרה לנסות וליישב את הסכסוך הישראלי-ערבי.

במהלך חודש אוקטובר 1973, במהלכה של מלחמת יום הכיפורים, ביקר שר החוץ השוודי בחריפות את מדיניותה האזורית של מדינת ישראל, והבהיר כי הסכסוך הישראלי-ערבי לא יוכל להיפתר באמצעות עליונות צבאית. כמו כן, שוודיה גינתה את המתקפה הישראלית על הכור הגרעיני העיראקי אשר נערכה בחודש יוני 1981, וזאת בתור "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי".

בשנת 1979, לבקשת שירות הביטחון השוודי, עצר השב"כ בישראל את איש הביטחון השוודי סטיג ברגלינג (אנ') שריגל למען ברית המועצות, והוא הוסגר לשוודיה[4].

בדצמבר 1988, ראש אש"ף יאסר ערפאת קיים ביקור רשמי בשוודיה, וזאת בעקבות הזמנה רשמית מטעם הממשלה השוודית. לאחר שורת דיונים שנמשכו לאורך יומיים, ערפאת הכריז כי הוא מכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים, ודוחה כל סוג של טרור.

במהלך אוקטובר 1999, ראש ממשלת שוודיה יירן פרסון קיים ביקור רשמי בישראל, במטרה לסייע בהחייאת המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים. היה זה הביקור הראשון של ראש ממשלה שוודי בישראל מאז שנת 1962.

במהלכה של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, שר החוץ השוודי גינה את הפעולות הצבאיות של ישראל וארגון החזבאללה כאחד.

מתיחויות על רקע הסכסוך הישראלי פלסטיני

ביוני 1982, בעקבות פלישת צה"ל לדרום לבנון, ראש ממשלת שוודיה אולוף פלמה השווה בין יחסו של צה"ל לילדים פלסטינים באזור דרום לבנון, לבין יחסם של הנאצים כלפי ילדים יהודים בגטאות ובמחנות הריכוז במהלכה של מלחמת העולם השנייה.

בחודש ינואר 2004, שגריר ישראל בשוודיה, צבי מזאל, השחית את יצירתו של האמן הישראלי-שוודי דרור פיילר ושל רעייתו גונילה חולד-פיילר (אזרחית שוודית), "שלגיה ושגעון האמת", אשר הוצגה במוזיאון לאומנות מודרנית בסטוקהולם, והציגה את המחבלת המתאבדת שביצעה את הפיגוע במסעדת מקסים בתור "שלגיה". פעולתו של השגריר חוללה תקרית דיפלומטית בין שתי המדינות[5][6].

במהלכו של מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה בתחילת שנת 2009, שר החוץ השוודי גינה את פעולותיה של ישראל וקרא להחלתה של הפסקת אש מיידית באזור.

בחודש אוגוסט 2009 נוצרה תקרית דיפלומטית בין שתי המדינות, כאשר היומון השוודי אפטונבלדט פרסם מאמר אשר האשים את צה"ל בקצירה שיטתית של איברי גוף של פלסטינים הרוגים. ממשלת ישראל קראה לממשלת שוודיה להביע עמדה חד משמעית בגנות תוכנו של המאמר, באמרה כי מדובר בעלילת דם בעלת מאפיינים אנטישמיים, אך הממשלה השוודית סירבה לעשות כן, בטענה כי הדבר נכלל במסגרת חופש העיתונות במדינה[7][8][9].

משברים דיפלומטיים

לאחר הבחירות בשוודיה באוקטובר 2014, הודיע ראש ממשלת שוודיה החדש סטפן לוון כי ארצו תכיר במדינה פלסטינית, דבר שגרר זימון שגריר שוודיה לשיחה במשרד החוץ הישראלי. בעקבות כך החליט משרד החוץ הישראלי, להורות לשגריר יצחק בחמן לחזור לארץ להתייעצות, מה שהיווה נקודת שפל ביחסים בין המדינות.

ב-2014 פורסם מדד האנטישמיות בעולם שבו התוצאות מראות שבשוודיה אחוז האנטישמיות הכי נמוך באירופה (4% בלבד), והשלישי בעולם (אחרי לאוס והפיליפינים).

במהלך 2015 ותחילת 2016 המשיכה ההידרדרות ביחסים בין המדינות, זאת בעקבות מספר התבטאויות של שרת החוץ של שוודיה, מרגוט וולסטרם, בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי, שזכו לגינוי ישראלי, כמו גם מספר התבטאויות של שר החוץ הישראלי, אביגדור ליברמן כנגד וולסטרום עצמה. כך זומן גם השגריר השוודי בישראל לשיחת הבהרה נוספת. בינואר 2016 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בקבלת פנים לכתבים הזרים בישראל כי דברי שרת החוץ של שוודיה, שקראה לחקור אם ישראל ביצעה הרג בלתי חוקי של פלסטינים שתקפו יהודים, היו "מקוממים ומטופשים"[10].

ב-2 במאי 2017 אישר ארגון אונסק"ו החלטה הקובעת שישראל היא כוח כובש בירושלים. שוודיה היא המדינה האירופית היחידה שתמכה בהחלטה זו[11].

בספטמבר אותה שנה, על רקע ההתבטאויות נגד ישראל, סירב ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לבקשת ראש ממשלת שוודיה סטפן לוון להיפגש עמו[12].

בספטמבר 2021, בתקופת כהונתה של מגדלנה אנדשון כראש ממשלת שוודיה, שר החוץ הישראלי יאיר לפיד ושרת החוץ השוודית אן לינדה נפגשו, הודיעו על סיום המשבר ביחסים ועל חידוש הקשר בין משרדי החוץ, וכי ישובו לשתף פעולה בפורומים הבינלאומיים[13]. כעבור חודש לינדה הגיעה לביקור בישראל[14].

ביולי 2023 אושר על ידי משטרת שוודיה אירוע של שריפת ספר התנ"ך מול שגרירות ישראל בשטוקהולם, אירוע שתוכנן להתרחש ביום שבת, ה-15 ביולי, 2023.[15] לאחר שנודע על אישור האירוע, פורסמו גינויים מצד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים מסוימים בממשלת ישראל, ומשרד החוץ הישראלי, שגם ערך שיחת הבהרה עם שגריר שוודיה בישראל. בנוסף, לפי דברי שר החוץ של שוודיה, טוביאס בילסטרום (אנ'), האירוע המתוכנן הוא סוג של חופש ביטוי ומוגן באופן חוקי, לאחר שצוטט כי: "בשוודיה קיימת זכות חוקתית לחופש ביטוי, חופש התכנסות וחופש הפגנה", וגם כי: "ממשלת שוודיה מתחרטת מאוד כאשר קיצונים ופרובוקטורים מנסים לזרוע פילוג בחברה שלנו, גם כאשר הם מפעילים מעשים מוגנים חוקתית." יש לציין, כי האירוע המתוכנן אושר כשבועיים לאחר שריפת ספר הקוראן מול מסגד בשטוקהולם, אירוע שאושר על ידי משטרת שוודיה.[16] אולם, ב-15 ביולי, המועד המתוכנן של האירוע, האדם שתיכנן את האירוע הודיע, כי לא התכוון לשרוף את ספר התנ"ך, ורצה למשוך את תשומת לב הציבור לאירוע המוקדם יותר של שריפת ספר הקוראן.[17]

יחסי מסחר

בראשית שנת 2005 הגיעה משלחת של אנשי עסקים משוודיה לביקור בישראל, במטרה להרחיב את קשרי המסחר שבין שתי המדינות[18].

למספר חברות מוצרי צריכה שוודיות נוכחות בולטת בישראל. באפריל 2001 נפתח סניף ראשון של חברת הרהיטים איקאה בישראל. במהלך שנת 2010 רשת האופנה השוודית H&M פתחה סניף ראשון בישראל. בהמשך הוקמו חנויות נוספות ברחבי ישראל, כאשר קיימות עוד השקות עתידיות בתכנון. לחברת סודה סטרים הישראלית הצלחה בשוודיה.

קשרים תרבותיים

אגודת הידידות שוודיה-ישראל היא ארגון שוודי אשר מטרתו היא חיזוק הקשרים התרבותיים בין שתי המדינות. הארגון הוקם בשנת 1953 בסטוקהולם, כאשר במרוצת השנים ייסד הארגון סניפים בערים נוספות בשוודיה. נכון לשנת 2013, הארגון כולל 26 סניפים, המפוזרים ברחבי שוודיה, וחברים בו למעלה מ-3,000 אזרחים שוודים.[דרוש מקור]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • משה יגר, מדיניות נייטרלית - הלכה למעשה, תולדות היחסים הדיפלומטיים בין שוודיה לישראל, מכון ליאונרד דייוויס ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1993

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–שוודיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מקור: https://www.93fm.co.il/radio/645954/.
  2. ^ ערוץ 7, מינויים חדשים במשרד החוץ, באתר ערוץ 7, ‏2020-12-06
  3. ^ סחרה של ארץ ישראל עם ארצות סקנדינביה, הבוקר, 10 באפריל 1940
  4. ^ בן מקנטייר, המרגל והבוגד: פרשיית הריגול שהובילה לסיומה של המלחמה הקרה, תרגם יוסי מילוא, הוצאת תכלת, 2019 (עמ' 123)
  5. ^ דיאנה בחור-ניר, שוודיה: השגריר חיבל במיצג המחבלת, וזומן לבירור, באתר ynet, 17 בינואר 2004
  6. ^ שוודיה מגנה שגריר ישראל על השחתת המיצג, באתר וואלה!‏, 18 בינואר 2004
  7. ^ ברק רביד ומורטן ברתלסן, העיתון הנפוץ בשוודיה: חיילי צה"ל הורגים פלסטינים לצורך סחר באיברים, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2009
  8. ^ אדר פרימור, שוודיה תגנה האנטישמיות, בניסיון להביא לסיום המשבר עם ישראל, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2009
  9. ^ AFP, התביעה בשוודיה: לא נחקור את העיתון, באתר ynet, 19 בספטמבר 2009
  10. ^ ברק רביד, נתניהו: דברי שרת החוץ של שוודיה מקוממים ומטופשים, באתר הארץ, 14 בינואר 2016
  11. ^ איתמר אייכנר, רוב באונסק"ו: לשלול ריבונות ישראל בכל ירושלים, באתר ynet, 2 במאי 2017
  12. ^ אלירן אהרון, נתניהו אמר "לא" לראש ממשלת שוודיה, באתר ערוץ 7, 16 בספטמבר 2017
  13. ^ עמיחי שטיין, ישראל ושוודיה חידשו את היחסים בדרג שרי החוץ לראשונה מאז 2014, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בספטמבר 2021
  14. ^ הודיה כריש חזוני, ‏לראשונה מאז ההכרה ב"פלסטין": שרת החוץ השוודית נחתה בישראל, בעיתון מקור ראשון, 17 באוקטובר 2021
  15. ^ איתמר אייכנר, שבדיה תאפשר מחר שריפת תנ"ך, בישראל זועמים: "אירוע בזוי, פשע שנאה", אתר Ynet, ה-14 ביולי 2023
  16. ^ ynet והסוכנויות, ארדואן ינקום? שבדיה אפשרה הצתת קוראן מול מסגד, אתר Ynet, ה-28 ביוני 2023
  17. ^ יואב סהבי, גילי כהן, מיכל רשף ואיציק זוארץ, האדם שאיים לשרוף תנ"ך בשוודיה: רציתי למשוך תשומת לב, כאן, 15 ביולי 2023
  18. ^ יחסי הכלכלה ישראל-שבדיה לקראת התחממות, באתר ערוץ 7, 19 בינואר 2005
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0