יחסי ישראל–שוודיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–שוודיה
ישראלישראל שוודיהשוודיה
Israel-Sweden locator.png
ישראל שוודיה
שטחקילומטר רבוע)
22,072 450,295
אוכלוסייה
9,680,383 10,261,549
תמ"ג (במיליוני דולרים)
481,591 627,438
תמ"ג לנפש (בדולרים)
49,749 61,145
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית
שגרירים
יצחק בחמן מגנוס הלגרן
השגריר השוודי הנכנס, הוגו טאם (שב') משוחח עם יצחק בן-צבי וגולדה מאיר לאחר הגשת כתב האמנתו, אפריל 1960
נשיא המדינה ראובן ריבלין והשגריר השוודי הנכנס, מגנוס הלגרן, נובמבר 2017

בעשור השני של המאה ה-21, בין מדינת ישראל וממלכת שוודיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים. לישראל יש שגרירות בסטוקהולם ולשוודיה שגרירות בתל אביב. נוסף על כך, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, כגון בתחומי התיירות, המסחר והתרבות.

היסטוריה

המגע הראשון בין אנשי ממשל שוודים ויהודים החל עוד טרם הקמתה של מדינת ישראל, בשנת 1947, אמיל סנדסטרום, נשיא בית המשפט העליון של שוודיה, ויו"ר הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל היה מבין השבעה שתמכו בתוכנית החלוקה לשתי מדינות עצמאיות עם מערכת כלכלית משותפת שהייתה אהודה על המנהיגות הציונית. עם זאת, זמן קצר לאחר תום מלחמת העצמאות, בספטמבר 1948, אירעה ההתנקשות ברוזן ברנדוט, המתווך מטעם האו"ם במלחמת העצמאות, שהצעותיו לסיום המלחמה נתפסו כמקוממות משום שכללו ויתורים רבים ביחס לתוכנית החלוקה. ברנדוט נרצח בידי ארגון הלח"י בירושלים, יום לאחר שהגיש את התוכנית החדשה לאו"ם. בשל ההתנקשות, שוודיה וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים רק בשנת 1950.

במהלך שנות ה-50 וה-60 התקיימו יחסים חמים בין שתי המדינות, אשר באו לידי ביטוי בביקור ראש הממשלה השוודי טגה ארלנדר ב-1962 ובתמיכתה המוצהרת של שוודיה בישראל לכל אורכה של מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

עם זאת, היחסים בין שתי המדינות התקררו בעקבות בחירתו של אולוף פלמה כראש ממשלת שוודיה בשנת 1969. פלמה, כמו קודמו ארלנד, עמד בראש מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה, וביקש לנקוט עמדה נייטראלית ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי. השינוי בעמדה השוודית ביחס לישראל הוצדק בין היתר בעקבות מינויו של הדיפלומט השוודי גונאר יארינג, בסופה של שנת 1967, כשליח מיוחד למזרח התיכון מטעם האו"ם, וזאת במטרה לנסות וליישב את הסכסוך הישראלי-ערבי.

במהלך חודש אוקטובר 1973, במהלכה של מלחמת יום הכיפורים, ביקר שר החוץ השוודי בחריפות את מדיניותה האזורית של מדינת ישראל, והבהיר כי הסכסוך הישראלי-ערבי לא יוכל להיפתר באמצעות עליונות צבאית. כמו כן, שוודיה גינתה את המתקפה הישראלית על הכור הגרעיני העיראקי אשר נערכה בחודש יוני 1981, וזאת בתור "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי".

ביוני 1982, בעקבות פלישת צה"ל לדרום לבנון, ראש ממשלת שוודיה אולוף פלמה השווה בין יחסו של צה"ל לילדים פלסטינים באזור דרום לבנון, לבין יחסם של הנאצים כלפי ילדים יהודים בגטאות ובמחנות הריכוז במהלכה של מלחמת העולם השנייה.

בדצמבר 1988, ראש אש"ף יאסר ערפאת קיים ביקור רשמי בשוודיה, וזאת בעקבות הזמנה רשמית מטעם הממשלה השוודית. לאחר שורת דיונים שנמשכו לאורך יומיים, ערפאת הכריז כי הוא מכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים, ודוחה כל סוג של טרור.

מתיחות על רקע הסכסוך הישראלי פלסטיני

במהלך אוקטובר 1999, ראש ממשלת שוודיה יירן פרסון קיים ביקור רשמי בישראל, במטרה לסייע בהחייאת המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים. היה זה הביקור הראשון של ראש ממשלה שוודי בישראל מאז שנת 1962.

בחודש ינואר 2004, שגריר ישראל בשוודיה, צבי מזאל, השחית את יצירתו של האמן הישראלי-שוודי דרור פיילר ושל רעייתו גונילה חולד-פיילר (אזרחית שוודית), "שלגיה וטירוף האמת", אשר הוצגה במוזיאון לאומנות מודרנית בסטוקהולם, והציגה את המחבלת המתאבדת שביצעה את הפיגוע במסעדת מקסים בתור "שלגיה". פעולתו של השגריר חוללה תקרית דיפלומטית בין שתי המדינות[1][2].

במהלכה של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, שר החוץ השוודי גינה את הפעולות הצבאיות של ישראל וארגון החזבאללה כאחד. כמו כן, במהלכו של מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה בתחילת שנת 2009, שר החוץ השוודי גינה את פעולותיה של ישראל וקרא להחלתה של הפסקת אש מיידית באזור.

בחודש אוגוסט 2009 נוצרה תקרית דיפלומטית נוספת בין שתי המדינות, כאשר היומון השוודי אפטונבלדט פרסם מאמר אשר האשים את צה"ל בקצירה שיטתית של איברי גוף של פלסטינים הרוגים. ממשלת ישראל קראה לממשלת שוודיה להביע עמדה חד משמעית בגנות תוכנו של המאמר, באמרה כי מדובר בעלילת דם בעלת מאפיינים אנטישמיים, אך הממשלה השוודית סירבה לעשות כן, בטענה כי הדבר נכלל במסגרת חופש העיתונות במדינה[3][4][5].

לאחר הבחירות בשוודיה באוקטובר 2014, הודיע ראש ממשלת שוודיה החדש סטפן לפבן כי ארצו תכיר במדינה פלסטינית, דבר שגרר זימון שגריר שוודיה לשיחה במשרד החוץ הישראלי. בעקבות כך החליט שר החוץ הישראלי, להורות לשגריר הישראלי לחזור לארץ להתייעצות, מה שהיווה נקודת שפל ביחסים בין המדינות. במהלך 2015 ותחילת 2016 המשיכה ההידרדרות ביחסים בין המדינות, זאת בעקבות מספר התבטאויות של שרת החוץ של שוודיה, מרגוט וולסטרם, בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי, שזכו לגינוי ישראלי, כמו גם מספר התבטאויות של שר החוץ הישראלי, אביגדור ליברמן כנגד וולסטרום עצמה. כך זומן גם השגריר השוודי בישראל לשיחת הבהרה נוספת. בינואר 2016 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בקבלת פנים לכתבים הזרים בישראל כי דברי שרת החוץ של שוודיה, שקראה לחקור אם ישראל ביצעה הרג בלתי חוקי של פלסטינים שתקפו יהודים, היו "מקוממים ומטופשים".[6]

ב-2 במאי 2017 אישר ארגון אונסק"ו החלטה הקובעת שישראל היא כוח כובש בירושלים. שוודיה היא המדינה האירופית היחידה שתמכה בהחלטה זו.[7]

בספטמבר אותה שנה, על רקע ההתבטאויות נגד ישראל, סירב ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לבקשת ראש ממשלת שוודיה להיפגש עמו[8]

יחסי מסחר

בראשית שנת 2005 הגיעה משלחת של אנשי עסקים משוודיה לביקור בישראל, במטרה להרחיב את קשרי המסחר שבין שתי המדינות[9].

למספר חברות מוצרי צריכה שוודיות נוכחות בולטת בישראל. באפריל 2001 נפתח סניף ראשון של חברת הרהיטים איקאה בישראל. במהלך שנת 2010 רשת האופנה השוודית H&M פתחה סניף ראשון בישראל. בהמשך הוקמו חנויות נוספות ברחבי ישראל, כאשר קיימות עוד השקות עתידיות בתכנון. לחברת סודה סטרים הישראלית הצלחה בשוודיה.

קשרים תרבותיים

אגודת הידידות שוודיה-ישראל היא ארגון שוודי אשר מטרתו היא חיזוק הקשרים התרבותיים בין שתי המדינות. הארגון הוקם בשנת 1953 בסטוקהולם, כאשר במרוצת השנים ייסד הארגון סניפים בערים נוספות בשוודיה. נכון לשנת 2013, הארגון כולל 26 סניפים, המפוזרים ברחבי שוודיה, וחברים בו למעלה מ-3,000 אזרחים שוודים[דרוש מקור].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–שוודיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0