יחסי אוגנדה–ישראל
| יחסי אוגנדה–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| אוגנדה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 241,038 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 51,039,910 | 10,054,950 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 49,273 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 965 | 50,711 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי אוגנדה וישראל ידעו עליות ומורדות. בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, היו יחסים חמים בין המדינות. בשנת 1972 נותקו לחלוטין היחסים בין המדינות ואוגנדה נקטה עוינות גלויה כלפי ישראל, שהגיעה לשיאה ב-1976 באירוע חטיפת מטוס איירבוס A300 של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס, בטיסה 139 מנמל התעופה בן-גוריון לפריז - אירוע שבמהלכו פלש כוח צבאי ישראלי לשטח המדינה במהלך "מבצע יונתן" כדי לשחרר את בני הערובה.
בשנות ה-80 חודשו היחסים בין המדינות, ומאז קיימים יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות.
היסטוריה
יחסי ישראל עם אוגנדה החלו עוד בתקופת אוגנדה הבריטית, בעת שהמדינה הייתה מדינת חסות של האימפריה הבריטית. ביוני 1950 מינתה ישראל קונסול כבוד בקניה ואוגנדה[1]. ביוני 1953 נחתם הסכם מסחרי עם ארצות מזרח אפריקה הבריטית (כולל אוגנדה)[2]. ישראל רכשה קפה באוגנדה ובתמורה ביקשה לייצא כלי רכב ממפעל קייזר-אילין תעשיות[3]. במרץ 1957 נפתח קו ספנות בין אילת למזרח אפריקה, כולל קישור לאוגנדה[4].
ביולי 1959 ערך שגריר ישראל בבריטניה אליהו אילת ביקור במדינה, ונפגש עם הקבקה, מלך בוגנדה (ממלכת חסות שבשטח אוגנדה)[5]. הביקור נערך על רקע ניסיון של נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר לבסס קשרים והשפעה במדינה, על ידי מימון מפלגה אנטי-קולוניאלית[6]. בשנת 1961 השתתפה משלחת מאוגנדה בקורס חקלאי שארגן משרד החוץ במדרשת רופין[7]. באותה שנה גם ביקר שר הפיתוח של אוגנדה בישראל[8].
בספטמבר 1962 ערך ראש ממשלת אוגנדה מילטון אובוטה ביקור בישראל, חודש לפני קבלת העצמאות של המדינה[9]. אחר כך נסע שר העבודה יגאל אלון לאוגנדה כדי לייצג את ישראל בחגיגות העצמאות שנערכו ב-9 באוקטובר 1962[10][11]. עם קבלת העצמאות ישראל החליטה להעניק לאוגנדה 150 מלגות לימודים להשתלמות בישראל, בשטחי החקלאות, התעשייה הדרכת הנוער ורפואה[12]. מיכאל מיכאל מונה לשגריר ישראל הראשון במדינה החדשה. תוך זמן קצר נצרו קשרים מסחריים עם המדינה; בין השאר, חברת סולל בונה הקימה מבנים רבים באוגנדה ובכלל זה את מבנה נמל התעופה הבינלאומי אנטבה באנטבה.
ביוני 1966, ביקר ראש ממשלת ישראל לוי אשכול באוגנדה[13], בהזמנת הנשיא מילטון אובוטה, שתפס את השלטון חודשים קודם ויצר את משרת הנשיא על פי חוקה חדשה[14]. את מטוסו של אשכול ליוו טייסים ישראלים שסייעו בהקמת חיל האוויר של אוגנדה[15]
באפריל 1968 אידי אמין, רמטכ"ל הצבא (ולימים שליט אוגנדה), ביקר בישראל[16]. אמין השתתף בקורס צניחה של צה"ל. הוא אמנם לא סיים את הקורס, אך קיבל כנפי צניחה אותן נשא בגאון על חזהו במשך כל תקופת שלטונו.
ביוני 1969 ביקר שר החוץ אבא אבן במדינה[17]
ביולי 1971 ערך אידי אמין, הפעם כנשיא אוגנדה, ביקור רשמי בישראל. אמין טס לישראל במטוס מנהלים מדגם "ג'ט קומנדר" תוצרת התעשייה האווירית לישראל, אותו רכש זמן קצר קודם לכן[18].
במרץ 1972, הודיע אמין על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל[19], לאחר ביקור של נשיא לוב מועמר קדאפי, בו הציע קדאפי לאמין לנתק את קשריו עם ישראל, ולגרש את נציגיה תמורת סיוע צבאי וכלכלי[20]. אמין גירש את כל היועצים הביטחוניים הישראלים שפעלו במדינה, והפסיק פרויקטים כלכליים ישראלים במדינה[21]. איטליה הייתה מעצמה מעניקת חסות עבור האינטרסים הישראלים באוגנדה לאחר ניתוק היחסים[22].
בשנת 1976 נחתו חוטפי מטוס אייר פראנס באוגנדה, ושם החזיקו בחטופים הישראלים. ב-3 ביולי 1976 תקפו כוחות צה"ל את נמל התעופה, במבצע שנקרא "מבצע אנטבה", ושחררו כמעט את כל בני הערובה, למעט ישראלית אחת, שאושפזה בבית החולים באותה עת. חיל האוויר של אוגנדה נפגע קשות, היות שחלק גדול ממטוסי הקרב שלו הושמדו בעת המבצע. לאחר המבצע נרצחה בת הערובה המאושפזת בפקודתו של אמין.
חידוש היחסים
יחסי אוגנדה–ישראל חודשו בשנת 1985[23]. לאחר עלייתו לשלטון של הנשיא יוורי מוסווני ב-1986, נוצרו קשרים הדוקים בין ישראל ואוגנדה. ישראל סייעה לבנות מחדש את חיל האוויר של אוגנדה, ומכרה לה אמצעי לחימה מגוונים.
בשנת 1996 מינתה אוגנדה את איש העסקים חזי בצלאל לקונסול כבוד בישראל[24].
במאה ה-21
בינואר 2003 ביקר נשיא אוגנדה מוסווני בישראל[25]. בנובמבר 2011 ערך ביקור נוסף[26].
ביולי 2005 ערך שר האוצר בנימין נתניהו ביקור קצר של כיממה באוגנדה, במטוס מיוחד שהעמיד לרשותו נשיא אוגנדה, בכדי להשתתף יחד עם בני משפחתו ונשיא אוגנדה בחנוכת אנדרטה לזכרו של אחיו יוני, במקום בו הוא נורה בידי צלף אוגנדי במבצע יהונתן[27].
ב-29 בנובמבר 2012, תמכה אוגנדה בהחלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם, על קבלת פלסטין כחברה ה-194 באו"ם[28].
בקיץ 2013 נחשף שמדינת ישראל מתכננת לגרש מהגרים ומבקשי מקלט מאפריקה לאוגנדה[29], אולם ממשלת אוגנדה הכחישה שחתמה על הסכם עם ישראל לקליטת מהגרים[30]. החל מתחילת שנת 2014 ישראל החלה להעביר בחשאי לאוגנדה מהגרים ומבקשי מקלט מאפריקה שחתמו על הסכם "עזיבה מרצון" של ישראל תמורת תשלום כספי[31]. ממשלת אוגנדה המשיכה להכחיש שהיא שיש לה הסכם עם ישראל[32], וטענה שהעברת המהגרים בידי ישראל לא נעשתה בהסכמתה[33].
ב-5 ביולי 2016 במסגרת 40 שנה למבצע יונתן נערך טקס חגיגי בראשותם של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ונשיא אוגנדה יוורי מוסווני[34].
באפריל 2018 ביקשה מדינת ישראל לגרש בכפייה מבקשי מקלט לאוגנדה, אך היא הודיעה שלא חתמה על הסכם עם ישראל לקבלתם[35], והתוכנית בוטלה[36].
ב-3 בפברואר 2020 נתניהו ביקר פעם נוספת באוגנדה ונפגש עם מוסווני ועם ראש הממשלה רוהאקנה רוגונדה[37]. במהלך הביקור הציע נתניהו לאוגנדים לפתוח שגרירות בירושלים ובתמורה הוא יפתח שגרירות בקמפלה[38].
יחסים ביטחוניים
ביולי 1964 חתמה לראשונה ישראל על הסכם ביטחוני עם אוגנדה, במסגרתו ישראל אימנה את שירותי הביטחון של המדינה[39]. בהמשך סייעו מומחים ישראליים בהקמת חיל האוויר של אוגנדה ובית הספר לטיס של המדינה, שבראשו עמד קצין ישראלי, ברוך (בורקה) בר-לב (ברלוביץ').
ביולי 1985 פנה לישראל רמטכ"ל צבא אוגנדה טיטו אוקלו, ששימש לזמן קצר גם כנשיא (לאחר שהפיל בהפיכה צבאית את מילטון אובוטה), בבקשה לסיוע צבאי מישראל, במאבקו בתנועת המרד צבא ההתנגדות העממי בראשות יוורי מוסווני. ישראל החליטה לסייע לאוקלו בתמורה לחידוש היחסים הדיפלומטיים. בסיוע חברה שהקים אורי לוברני שלחה ישראל נשק לצבא אוגנדה, אך בינואר 1986 תפס מוסווני את השלטון. ישראל יצרה עימו קשר והעבירה את תמיכתה אליו, ומאז מקיימת שיתוף פעולה מודיעיני וביטחוני מקיף עם משטרו[23]. בין השאר מדינת ישראל סיפקה לאוגנדה מרגמות ותותחים מתנייעים, מערכות תצפית אוויריות וכן השביחה מטוסי המיג-21 וההרקולס של חיל האוויר שלה[40][41]. החברות הישראליות נייס ואן. אס. או. טכנולוגיות סיפקו ציוד מעקב למשטרו של מוסווני[42].
בין אנשי העסקים שעסקו בסחר בנשק עם אוגנדה היה עמוס גולן, מפקד יחידת דובדבן לשעבר. גולן הקים עם שני שותפים, שהיו בעלי קשרים באוגנדה, חברה שעסקה בתיווך בין חברות תעשייה ביטחונית בישראל לממשלת אוגנדה[43]. בין השאר שימש מתווך בעסקאות של התעשייה האווירית לישראל, אלתא מערכות וסולתם מערכות. בשנת 2002 תבעו אותו שותפיו, בטענה שגולן מתחמק באופן שיטתי מלשלם להם את חלקם בעיסקאות[44]. בעקבות קשריו באוגנדה מונה לקונסול כבוד של המדינה בישראל, ושימש בתפקיד עד 2011[45].
באוגוסט 2022 משטרת אוגנדה חשפה כי רכשה טכנולוגיה לפריצת טלפונים ניידים מתוצרת חברת "סלברייט" הישראלית[46].
יחסים כלכליים
מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 גבר המסחר והפעילות הכלכלית של חברות מישראל עם אוגנדה. בין אנשי העסקים הבולטים שפועלו במדינה באותה עת היה חזי בצלאל, שפיתח קשרים בלשכת נשיא אוגנדה והקים שותפות עם כאלב אקנדוונהו סלים סאלה, אחיו של הנשיא. ב-1994 הקימו ביחד קבוצת חברות בשם Efforte, שעסקה בשורה של מיזמים בתחום הנדל"ן, כריית מחצבים, הפעלת שדה תעופה וגידול טבק פרחים. אחר כך פירק את השותפות ורכש את אחד מהבנקים הגדולים במדינה "Nile Bank"[47].
בין החברות מישראל שפעילות באוגנדה, היו: חברת "סקיוויז'ן" שסיפקה שירותי קישוריות לוויינית לחברת "טלקום אוגנדה"[48], חברת "תה"ל" שזכתה במכרז להכנת תוכנית אב לתחבורה למדינה ולפיקוח על תהליך התכנון וההקמה של 70 ק"מ כבישים, במימון הבנק העולמי, בשיתוף המכון הישראלי לתחבורה[49], וחברת "אלווריון" שסיפקה לאוגנדה פתרונות תקשורת אלחוטית[50].
בפברואר 2018, חברת שיכון ובינוי זכתה בחוזה לבניית שדה תעופה חדש בצפון מערב אוגנדה תמורת 309 מיליון דולר[51].
מאז שנת 2019 משמשת אוגנדה כמקור ליבוא קנאביס רפואי לישראל[52].
לקריאה נוספת
- אריה עודד, אוגנדה וישראל - תולדות יחסים מפותלים, הוצאת מגנס, 2011
קישורים חיצוניים
- ביקורת ספרים- אפריקה וישראל: ייחודיות ותהפוכות ביחסי החוץ של ישראל
- אידי אמין וישראל: הקריצה וההתחסדות
נשיא אוגנדה הגנרל אידי אמין מגיע לביקור בישראל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1971
הערות שוליים
- ↑ י סומן - קונסול כבוד בקניה ואוגנדה, מעריב, 8 ביוני 1950
- ↑ הסכם מסחרי עם אפריקה המזרחית, הבוקר, 23 ביוני 1953
- ↑ ישראל תייצא מכוניות ל־4 ארצות באפריקה המזרחית, על המשמר, 23 ביוני 1953
- ↑ יורחב היצוא לארצות אפריקה, דבר, 26 במרץ 1957
- ↑ אילת באוגנדה, למרחב, 1 ביולי 1959
אילת חזר מסיורו באפריקה, הארץ, 24 ביולי 1959 - ↑ אוגנדה - ארץ מפולגת, הארץ, 20 באוקטובר 1959
- ↑ 100 משתלמים מקניה, אוגנדה וטנגניקה סיימו קורם לקואופרציה חקלאית, דבר, 16 ביולי 1961
- ↑ מגיע שר־הפיתוח של אוגנדה, למרחב, 8 באוקטובר 1961
- ↑ ר"מ אוגנדה נועד עם שרי ממשלה, למרחב, 4 בספטמבר 1962
מסיבה לכבוד ר״מ אוגנדה, הארץ, 4 בספטמבר 1962 - ↑ אלון ייצג את ישראל בחגיגות אוגנדה, למרחב, 27 בספטמבר 1962
- ↑ אוגנדה זוכה לעצמאות, קול העם, 9 באוקטובר 1962
- ↑ 150 מילגות לאוגנדה, למרחב, 10 באוקטובר 1962
- ↑ אשכול נועד עם נשיא אוגנדה, למרחב, 14 ביוני 1966
- ↑ אובוטה הושבע כנשיא אוגנדה, על המשמר, 18 באפריל 1966
- ↑ משה ז"ק, מטוסי חיל האויר של אוגנדה מוטסים בידיד טייסים ישראליים יקבלו היום את "מצדה 1", מעריב, 12 ביוני 1966
- ↑ רמטכ"ל אוגנדה אורח בר־לב, מעריב, 29 באפריל 1968
- ↑ אבן ביקר ביחידות חיל־האוויר של אוגנדה, על המשמר, 29 ביוני 1969
- ↑ יצא נשיא אוגנדה, על המשמר, 19 ביולי 1971
- ↑ יוסף חריף, ניתוק היחסים דיפלומטיים עם אוגאנדה אחר הודעת אמין: "לסגור השגרירות", מעריב, 31 במרץ 1972
- ↑ גנראל אמין הזהיר את ישראל מחתירה נגדו-נאמר בהודעה רשמית של אוגנדה ירושלים: הודעה המודה ומדאיגה, על המשמר, 1 במרץ 1972
- ↑ חמישה ישראלים נעצרו וגורשו מאוגנדה – הופסקו מפעלי פיתוח, על המשמר, 26 במרץ 1972
- ↑ שגריר ישראל באוגנדה ימסור "העניינים" לנציג איטליה, מעריב, 3 באפריל 1972
- ^ 23.0 23.1
איתי מק, מתברר שישראל מחמשת צבאות ששולחים ילדים להילחם. הצצה למסמכי אוגנדה, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2021
- ↑ עינב בן יהודה, רוצה לעשות עסקים באפריקה? תפנה לחזי בצלאל, באתר TheMarker, 30 ביוני 2005
- ↑ מיכל רוה, נשיא אוגנדה יגיע לתערוכת אגריטך בת"א במאי, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2002
- ↑ ברק רביד, מה חיפש רפי איתן בפגישות פרס ונתניהו עם נשיא אוגנדה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2011
- ↑ זאב קליין, נתניהו יגיע מחר במטוסו של נשיא אוגנדה לחנוכת האנדרטה לזכר אחיו, יוני, באתר גלובס, 5 ביולי 2005
- ↑ ההצבעה על פלסטין באו"ם: רשימת המדינות שתמכו, התנגדו ונמנעו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2012
- ↑ אילן ליאור, אנשיל פפר ויהונתן ליס, הותר לפרסום: אוגנדה היא המדינה השלישית אליה יגורשו מהגרים מאפריקה, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2013 ישי הלפר, מה מחכה למהגרים שישראל תגרש לאוגנדה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2013
- ↑ אילן ליאור, אוגנדה: לא חתמנו הסכם עם ישראל לקליטת מהגרים, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2013
- ↑ אילן ליאור, בכיר ישראלי: עשרות מבקשי מקלט מאפריקה מוטסים בחשאי לאוגנדה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2014 אילן ליאור, תחקיר "הארץ": מבקשי מקלט נשלחים לרואנדה ולאוגנדה ללא מעמד או זכויות, באתר הארץ, 4 באפריל 2014
- ↑ ירדן סקופ, בכירים בממשלת אוגנדה מבהירים שוב: אין לנו הסדר עם ישראל להעברת מבקשי מקלט, באתר הארץ, 29 באפריל 2015
- ↑ לי ירון, לאוגנדה אסור להיכנס בלי חיסון נגד קדחת צהובה - אך מבקשי מקלט נשלחו למדינה בלעדיו, באתר הארץ, 8 באפריל 2018
- ↑ אמיר אורן, 40 שנה למבצע אנטבה, נתניהו באוגנדה: "המערכה נגד הטרור נמשכת גם היום", באתר הארץ, 4 ביולי 2016
- ↑ לי ירון, לשכת נשיא אוגנדה ל"הארץ": אין מגעים עם ישראל, לא נקבל מבקשי מקלט שגורשו בכפייה, באתר הארץ, 5 באפריל 2018
לי ירון, אוגנדה: אין הסכם או הבנות עם ישראל - רשמיות או לא רשמיות, באתר הארץ, 4 באפריל 2018 - ↑ ענת יורובסקי, גירוש המהגרים / המדינה לבג"ץ: השליח המיוחד לאוגנדה שב לישראל ללא הסכם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 באפריל 2018
- ↑ נעה לנדאו, נתניהו טס הבוקר לאוגנדה וצפוי להיפגש עם מנהיגי מדינות באזור, באתר הארץ, 3 בפברואר 2020
- ↑ נעה לנדאו, נשיא אוגנדה לנתניהו: בוחנים פתיחת שגרירות בירושלים, באתר הארץ, 3 בפברואר 2020
- ↑ ישראל תאמן שירותי הביטחון של אוגנדה, למרחב, 3 ביולי 1964
- ↑ אנשיל פפר, פרסומים זרים: אוגנדה זוכה לסיוע צבאי נרחב מישראל, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2013
- ↑ דרור מרום, המכון למחקרים אסטרטגיים: ישראל מוכרת נשק למדינות העולם השלישי, לרבות אינדונזיה, קמבודיה, נפאל, ניקרגואה ואוגנדה, באתר גלובס, 12 ביוני 2001
- ↑ עומר כביר, ניתוחNSO שימשה דבק לאינטרסים של ישראל, ארצות הברית ואוגנדה, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2021
עודד ירון ורויטרס, טלפונים של עובדי משרד החוץ בארה"ב נפרצו באמצעות תוכנת ריגול של NSO, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2021 - ↑ יוסי מלמן, נשיא אוגנדה מתעניין במזל"טים, בספינות סיור ובטבילה בירדן, באתר הארץ, 14 בינואר 2003
- ↑ יצחק דנון, תביעה: מפקד לשעבר ב"דובדבן" שפעל באוגנדה בנושאי ביטחון - גנב כספים, באתר גלובס, 18 בפברואר 2002
- ↑ אילן ליאור, הנציג האחרון של אוגנדה בישראל: "זו הזדמנות לחיים חדשים עבור המהגרים", באתר הארץ, 30 באוגוסט 2013
- ↑ עודד ירון, משטרת אוגנדה מאשרת שרכשה כלי פריצה לניידים מסלברייט הישראלית, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2022
- ↑ גיא לשם, נא להכיר: חזי בצלאל, מלך אפריקה, באתר TheMarker, 16 ביוני 2006
- ↑ ערן גבאי, בדרך לשי ליבנת: סקיוויז'ן תספק קישוריות לוויינית לטלקום אוגנדה בכ-9 מיליון שקל, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2006
- ↑ שירות גלובס, תה"ל מקבוצת קרדן זכתה במכרזים בהיקף של כ-7 מיליון דולר, באתר גלובס, 3 בפברואר 2003
- ↑ שירי חביב, אלווריון תספק פתרונות תקשורת לספקית תקשורת באוגנדה; היקף החוזה לא נמסר, באתר גלובס, 18 ביולי 2007
- ↑ יורם גביזון, שיכון ובינוי זכתה בחוזה של 309 מיליון דולר באוגנדה, באתר TheMarker, 4 בפברואר 2018
קובי ישעיהו, שיכון ובינוי תקים שדה"ת באוגנדה בהשקעה של כ-309 מ' ד', באתר גלובס, 4 בפברואר 2018 - ↑ שלי אפלברג, באוגנדה הקמנו את מדינת הקנאביס הרפואי, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2019
יחסי אוגנדה–ישראל37931801Q6087828