יחסי גאורגיה–ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי גאורגיהישראל
גאורגיהגאורגיה ישראלישראל
Georgia Israel Locator.png
גאורגיה ישראל
שטחקילומטר רבוע)
69,700 22,072
אוכלוסייה
3,721,014 9,855,000
תמ"ג (במיליוני דולרים)
24,605 522,033
תמ"ג לנפש (בדולרים)
6,613 52,971
משטר
דמוקרטיה נשיאותית דמוקרטיה פרלמנטרית

היחסים בין גאורגיה לישראל מוסדו לראשונה ב-1 ביוני 1992, לאחר פירוקה של ברית המועצות והכרזת העצמאות של גאורגיה. שתי המדינות מחזיקות בשגרירויות זו אצל זו, כאשר לגאורגיה יש שגרירות בתל אביב ושגרירות ישראל ממוקמת בטביליסי. בנוסף, קיימת בישראל לשכת מסחר העוסקת בפיתוחם והרחבתם של יחסי הסחר בין ישראל לגאורגיה.

בשנים האחרונות התפתחו היחסים בין המדינות עד כדי יחסי ידידות, ועזרה הדדית בין שתיהן בפן הצבאי, התרבותי, הכלכלי והחינוכי.

היסטוריה

יחסים דיפלומטיים

יחסיהם הדיפלומטיים של ישראל וגאורגיה היו מועטים מאוד עד הכרזת העצמאות של גאורגיה ב-1991 עם התפרקות ברית המועצות, וב-1 ביוני 1992 נחתם כינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן.[1] עד 1991 עלו מרבית יהודי גאורגיה לישראל בעיקר בגל העלייה הגדול בשנים 19711973, לאחר מאבק ממושך בשלטונות הסובייטים ועם שליחת מכתב ח"י המשפחות לוועדת זכויות האדם של האו"ם. בעזרת לחץ של הממשלה הישראלית, ועם מכתב שני שנשלח על ידי ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר, נפתחו שערי ברית המועצות לעלייה לישראל.

ב-12 במאי 2002, לאחר רעידת אדמה חזקה שהכתה בגאורגיה, שלחה ישראל סיוע הומניטרי לנפגעים במדינה בעזרתה של שגרירת ישראל בגאורגיה רבקה כהן.[2]

בתאריכים 30 ביולי 2004 ו-31 באוקטובר 2006, ביקר נשיא גאורגיה מיכאיל סאקשווילי בישראל.[3][4]

באוקטובר 2010 נכלאו בגאורגיה רוני פוקס וזאב פרנקל, שני אנשי עסקים ישראליים, שנגזר עליהם 7 ו-6.5 שנות מאסר בהתאמה בחשד למתן שוחד לסגן שר האוצר הגאורגי. השניים שוחררו לאחר מאסר של שנה וחודשיים בכלא הגאורגי, בעקבות לחצים על גאורגיה מצד נשיא המדינה שמעון פרס, ושר החוץ אביגדור ליברמן, שדרשו את חנינתם של שני הישראלים.[5] ב-10 ביולי 2011, נהרגה תיירת ישראלית בצפון גאורגיה לאחר שמיניבוס המכיל תיירים ישראלים התנגש במשאית והתהפך. בעזרת התערבות של שלטונות גאורגיה, טופלו הפצועים הישראלים במהירות והועברו להמשך הטיפול בישראל.[6]

ב-13 בפברואר 2012, גילה עובד שגרירות ישראל בגאורגיה מטען שהוצמד לרכבו, שחנה בסמוך לנציגות הישראלית. האירוע הסתיים ללא נפגעים לאחר שחבלנים של משטרת גאורגיה הגיעו למקום ונטרלו אותו. האירוע קרה בסמוך לניסיון פיגוע אחר על שגרירות ישראל בניו דלהי שבהודו בו נפגעה באורח בינוני אשת דיפלומט בכיר בשגרירות לאחר שמטען שהונח ברכבה התפוצץ. על פי מקורות ישראליים רשמיים, האחראית לניסיונות הפיגוע הללו היא איראן, וכך גם האשים אותה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.[7]

בישראל חיים כיום כ-1200 בעלי אזרחות גאורגית ובעלי זכות הצבעה בגאורגיה, שחלקם הצביעו בבחירות האחרונות במדינה בשנת 2008.[8]

בדצמבר 2018 פורסם כי בין ישראל לגאורגיה יתקיימו מגעים בנושא העברת שגרירות גאורגיה לירושלים.

בינואר 2020 חנכה גאורגיה קונסוליית כבוד בירושלים.[9]

יחסים צבאיים

עד שנת 2005 העניקה ישראל לגאורגיה סיוע צבאי נרחב, הכולל השבחת מטוסי מיג 25 של חיל האוויר הגאורגי, מכירה של תחמושת ונשק קל של התעשייה הצבאית, ושליחת מומחים צבאיים שיסייעו באימון צבא גאורגיה. כאמור, בעקבות לחץ של רוסיה על ישראל, בפברואר 2005, הוגבלו היחסים הצבאיים בין המדינות, למכירת ציוד צבאי מישראל בלבד שאינו למטרה התקפית.[10]

בשנת 2008, במהלך המלחמה בדרום אוסטיה, תמכה ישראל בגאורגיה בפן הצבאי והמדיני, והכירה בזכות השליטה שלה על המחוזות דרום אוסטיה ואבחזיה. בעת המלחמה גאורגיה נלחמה באמצעות מלט"ים תוצרת ישראל, שנמכרו לה טרם המלחמה. לאחר שהסלימו הקרבות בין הרוסים לגאורגים, והשימוש הגאורגי בנשק הישראלי גדל, חששו בישראל, כי התמיכה הביטחונית בגאורגיה תביא לתמיכה צבאית נגדית של רוסיה במדינות ערב ובפרט באיראן ותגרום להגעת נשק מתקדם לידי ארגון חזבאללה. הוויכוח החל עוד שנים קודם לכן בין משרד החוץ למשרד הביטחון בנוגע לתמיכה בגאורגיה, דבר שהביא לקריאה להקפאת מכירת נשק לגאורגיה על ידי משרד החוץ. על פי מקורות ביטחוניים היקף העסקאות השנתי ממכירת נשק לגאורגיה על ידי ישראל עומד על כ-200 מיליון דולר.[11] רוסיה האשימה את ישראל כל העת בתמיכה צבאית בגאורגיה, ולאחר שיירטה מלט"ים תוצרת ישראל שהיו בשימוש גאורגיה, דרשה מישראל להפסיק את מכירות הנשק המתקדם אליה.[12] ב-12 באוגוסט 2008, במהלך סיקור המלחמה בדרום אוסטיה, נפגע כתב "ידיעות אחרונות" צדוק יחזקאלי מירי בעיר גורי ונפצע באורח קשה, בתקרית שבה נהרגו שלושה עיתונאים מקומיים, צלם הולנדי ועיתונאים נוספים נפגעו. יחזקאלי הוטס לטיפול בישראל.[13] בעיר נכחו גם ישראלים שהגיעו לפקוד את קברי משפחותיהם לרגל תשעה באב, ו-200 יהודים הועברו לבירה טביליסי.[14] שלושה ימים לאחר מכן, ב-15 באוגוסט, נערך מפגן תמיכה בגאורגיה בעיר תל אביב כנגד התוקפניות הרוסית כלפי גאורגיה ובו יצרו המפגינים שרשרת אנושית ודרשו מישראל להגביר את תמיכתה בגאורגיה.[15] ב-20 בנובמבר 2012, בעת מבצע עמוד ענן, התקיים מפגן תמיכה גדול למען ישראל בעיר טביליסי בגאורגיה. בנוסף שידרה הטלוויזיה הגאורגית תעמולה אוהדת כלפי ישראל וחולקו חוברות הסברה לטובתה בבתי הספר.[16]

ב-28 בפברואר 2012 פורסם באתר ויקיליקס מסמך ביון אמריקני לפיו ישראל ורוסיה קיימו לפני כמה שנים עסקה, שבמסגרתה סיפקה ישראל לרוסיה צפנים של מל"טים שמכרה לגאורגיה, ובתמורה סיפקה לה מוסקבה צפנים של מערכת הגנה המשמשת את איראן.[17]

ביוני 2013, הגיעה לביקור בישראל משלחת גדולה מגאורגיה שכללה את ראש ממשלת גאורגיה בידזינה איוואנישווילי ואת שר ההגנה הגאורגי איראקלי אלאסניה, במטרה לחדש את עסקאות הנשק איתה, ולקדם רכישת אמצעי לחימה הגנתיים דוגמת מל"טים וטילים נגד טנקים ומטוסים. היקף העסקאות של מכירת הנשק לגאורגיה על ידי ישראל עד שנה זו עמד על כ-2 מיליארד דולר.[18]

יחסים כלכליים-מסחריים

חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל בבית הכנסת הגדול בעיר טביליסי

בשנת 1996 הוקמה לשכת המסחר ישראל-גאורגיה.[1] בשנת 2008 החליט שר התחבורה שאול מופז על הגבלת הטיסות מגאורגיה לישראל. ההחלטה גרמה ללשכת המסחר להוציא הודעת גינוי חריפה כלפי מופז בטענה כי ההחלטה מגבילה את היחסים העסקיים בין המדינות ופוגעת ביחסי הידידות ביניהן.[19] בשנת 2009, שוב התרחש משבר אווירי בין המדינות, לאחר שגאורגיה השביתה את נחיתת הטיסות הישראליות בשטחה. בתגובה נחיתות של טיסות גאורגיות לא הורשו בישראל.[20] לפי שגריר גאורגיה בישראל לאשה ז'ווניה, בשנת 2008 היקף השקעות הישראלים בגאורגיה מוערך בכמיליארד דולר.[21]

ישראל נמנית בין שלוש המדינות החשובות ביותר לתיירות בגאורגיה.[22] בשנת 2010 ביקרו בגאורגיה כ-20 אלף תיירים ישראלים.[23] ב-12 במאי של אותה שנה, נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין גאורגיה לישראל בהשתתפות שר האוצר יובל שטייניץ ושר הכלכלה הגאורגי. בכך הפכה גאורגיה למדינה ה-51 החתומה עם ישראל על הסכם זה.[24] ב-18 באוקטובר 2012, נחתם הסכם תעופה בין שר התחבורה הישראלי ישראל כץ ושרת התחבורה של גאורגיה על הגדלת מספר הטיסות בין המדינות מ-6 בשבוע ל-10. בשנת 2004 מספר הנוסעים מישראל לגאורגיה וההפך עמד על כ-12 אלף, ואילו בשנת 2012, גדל המספר לכ-60 אלף נוסעים.[25]

בשנים 2015–2017 נרשם בישראל גידול חד במספר מבקשי המקלט מגאורגיה. בעקבות זאת אושר באוקטובר 2017 נוהל הקובע כי בקשות אלה יידחו על הסף.[26]

ב-30 במאי 2022 נפגשו ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, השר לפיתוח הנגב ושר החקלאות עודד פורז וראש ממשלת גאורגיה, איראקלי ר'אריבאשוולי, לציון 30 שנה לכינון היחסים, והם דנו על שיתופי פעולה בתחום החקלאות, הסחר וההשקעות.

מחוות ואירועים בין המדינות

בשנת 2008, בחגיגות יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל, נערך טקס חגיגי בבית הכנסת הגדול בעיר הבירה של גאורגיה טביליסי בנוכחות נשיא גאורגיה מיכאיל סאקשווילי. באוגוסט של אותה שנה, בעקבות המלחמה בין גאורגיה לרוסיה, נרתמה העיר אשקלון לטובת הפליטים שאיבדו את בתיהם במהלכה. נאספו בגדים וציוד רפואי עבור פליטים גאורגיים, ואף הוצע לשכן ילדים שאיבדו את בתיהם במלחמה בעיר.[27]

בשנת 2010, התקיים בגאורגיה "שבוע ישראל", לציון 20 שנים מאז חידוש פעילותה של ישראל במדינות ברית המועצות לשעבר. השבוע כלל 18 אירועים ואורגן על ידי משרד המסחר ישראל-גאורגיה, שגרירות ישראל במדינה והסוכנות היהודית. את השבוע חתם משחק הכדורגל בין נבחרות ישראל וגאורגיה. בדצמבר של אותה שנה נערכה פגישה בין יו"ר הדירקטוריון של קק"ל אפי שטנצלר, אשת העסקים הגאורגית וסגנית נשיא לשכת המסחר ישראל-גיאורגיה יה צ'נטלדזה, מזכ"ל מפלגת העבודה והמארח חיליק בר ושגריר גאורגיה בישראל ואכטנג ג'אושוילי, במטרה לנטוע יער בהר הכרמל לאחר השרפה בו ב-2010, אשר יקרא "יער גאורגיה". כמו כן הציעה גאורגיה לארח ילדים ישראלים תושבי הכרמל שנפגעו בשריפה.[28]

ב-13 בנובמבר 2012, הוענקה לאיש העסקים הגאורגי גריגול מיקלדזה אזרחות ישראלית, בנוכחות שר הפנים אלי ישי כאות לתרומתו הרבה לעם היהודי, וליהודי גאורגיה בפרט. בכך הפך מיקלדזה ללא יהודי הראשון מגאורגיה שמקבל אזרחות ישראלית.[29]

בחודש מאי 2021, במהלך העימות בין ישראל לבין החמאס (מבצע שומר החומות), התקיימו בערים טביליסי ובטומי מפגני תמיכה בישראל, וזאת על ידי אזרחים גאורגים לצד ארגון "בית ישראל".[30][31][32]

שגרירים

שגרירי גאורגיה בישראל

שם תקופת כהונה הערה
רוואז גאצ'צ'ילדזה 1998–2004 השגריר הראשון
לאשה ז'ווניה 2005–2008 שר הכלכלה בגאורגיה
ואכטנג ג'אושווילי 2008–2012
ארצ'יל קאקאליה 2012–2014
פאטה קלנדזה 2014–2019
לאשה ז'ווניה מ-2019 מכהן, כהונה שנייה

שגרירי ישראל בגאורגיה

שם תקופת כהונה הערה
ברוך בן נריה 1993–1996 שגריר בארמניה בו זמנית
לילי חכמי 1996–1998
אהוד איטם 1998–2001
רבקה כהן 2001–2005
שבתאי צור 2005–2008 ראש עיריית אשקלון לשעבר
יצחק גרברג 2008–2012
יובל פוקס 2012–2016
שבתאי צור 2016–2020
רן גידור 2020–2022
הדס מיצד 2022– מכהנת

יהדות גאורגיה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יהדות גאורגיה

ההזדהות של יהודי גאורגיה עם מדינת ישראל הגיעה לשיאה לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967. בתחילה, השלטונות הסובייטים סירבו לבקשת היהודים לעלות לישראל. באוגוסט 1969, 18 משפחות יהודיות מגאורגיה שלחו מכתב לוועדה לזכויות האדם של האו"ם, בתביעה להגר לישראל. המכתב היה התביעה הפומבית הראשונה של יהודים סובייטים לעליה לישראל. פעולה זו גרמה למערכה אינטנסיבית של ממשלת ישראל והעולם היהודי להתיר את עלייתם של יהודי ברית המועצות לישראל. מכתב שני נשלח בנובמבר 1969 לאו תאנט, המזכיר הכללי של האו"ם. ביולי 1971, קבוצה של יהודים גאורגים קיימו שביתת רעב במוסקבה. מאבקם של יהודי גאורגיה הוביל לשינוי היסטורי בעמדת השלטונות הסובייטים, ובמהלך שנות ה-70 החלה עליה מסיבית לישראל. כ-30,000 יהודים גאורגים עלו לישראל, וחלקם למדינות אחרות, כ-17% מיהודי ברית המועצות עלו בתקופה זו. מספר היהודים בגאורגיה ירד מכ-100,000 בשנת 1970 ל-24,800 ב-1989. מאז הכרזת העצמאות של גאורגיה ב-1991, אלפי יהודים גאורגים עלו לישראל. בשנת 1993 מספר היהודים בגאורגיה הוערך בכ-14,500 איש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יחסים בילטרלים עם ישראל, באתר TBC Invect
  2. ^ סיוע הומניטרי ישראלי לנפגעי רעידת האדמה בגאורגיה, באתר משרד החוץ
  3. ^ נשיא גרוזיה בארץ: "תמיד הערצתי את ישראל", באתר ynet
  4. ^ נשיא גיאורגיה הגיע לביקור בישראל, באתר וואלה!‏, 31 באוקטובר 2006
  5. ^ שירות גלובס, ‏מבצע החילוץ: שוחררו רוני פוקס וזאב פרנקל מהכלא בגיאורגיה, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2011
  6. ^ אסף יחזקאלי, ‏ישראלית נהרגה בתאונה בגאורגיה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 ביולי 2011‏
  7. ^ לילך ויסמן, ‏מתקפת טרור נגד שגרירויות ישראל בהודו וגיאורגיה, באתר גלובס, 13 בפברואר 2012
  8. ^ עידן רינג, הקשר הגיאורגי, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2007
  9. ^ משה סלע, נכס בין לאומי נוסף בבירה: גיאורגיה חנכה קונסוליה חדשה בירושלים, באתר כיפה, ‏22 בינואר 2020
  10. ^ יוסי מלמן, גאורגיה מבקשת שותפות אסטרטגית עם ישראל, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2007
  11. ^ ברק רביד ועמוס הראל‏, משרד החוץ: להקפיא מכירת נשק לגאורגיה, באתר וואלה!‏, 10 באוגוסט 2008
  12. ^ ראש המודיעין הרוסי: ישראל מחמשת את גאורגיה, באתר ynet
  13. ^ ynet, העיתונאי צדוק יחזקאלי נפצע קשה מירי בגאורגיה, באתר ynet
  14. ^ מרבית היהודים בגאורגיה פונו מאזורי הקרבות, אתר צופר - יהדות ותפוצות, 11 באוגוסט 2008
  15. ^ תל-אביב: עשרות החזיקו ידיים למען גאורגיה, באתר ynet
  16. ^ יוסי רוזנברג בעקבות עמוד ענן: מפגן תמיכה ענק למען ישראל בגאורגיה, באתר JDN
  17. ^ 'רוסיה העבירה לישראל קודים של מערכת איראנית', באתר ynet, 29 בפברואר 2012
  18. ^ אלי ברדנשטיין, גיאורגיה מבקשת לחדש עסקאות נשק עם ישראל, באתר nrg‏, 20 ביוני 2013
  19. ^ לשכת המסחר ישראל-גיאורגיה נגד שר התחבורה באתר News1
  20. ^ גאורגיה השביתה את הקו האווירי לישראל, באתר וואלה!‏, 24 באוקטובר 2009
  21. ^ השקעות ישראלים בגיאורגיה - מיליארד דולר, באתר ynet
  22. ^ עירית רוזנבלום, יעד חדש יוצע לישראלים בקיץ - טיולי ג'יפים בבאטומי שבגאורגיה, באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2011
  23. ^ עירית רוזנבלום, היורשת של אנטליה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011
  24. ^ ישראל וגיאורגיה חתמו על אמנת מס, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2010
  25. ^ ישראל וגאורגיה מחממות את היחסים ביניהן, באתר משרד התחבורה
  26. ^ נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, ינואר 2018
  27. ^ מחווה: אשקלון תאסוף בגדים וציוד עבור גאורגיה, באתר ynet
  28. ^ יאיר הרוש, מי ינטע את יער גיאורגיה? צעירים מאשדוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 15 בדצמבר 2010
  29. ^ אזרחות ישראלית הוענקה לגריגול מיקלדזה, באתר הקונגרס העולמי של יהדות גאורגיה
  30. ^ יהונתן גוטליב, הפגנת תמיכה במדינת ישראל, ערוץ 7, 16 במאי 2021
  31. ^ כתבת וידאו בשפה הגאורגית המסקרת את מפגן התמיכה כולל ראיונות עם המשתתפים, אימדי (IMEDI TV), תאריך: 16 במאי 2021
  32. ^ Tamar Tabatadze, Rally in solidarity with Israel held in Tbilisi, Georgia First Channel, 16.05.2021
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0