יחסי ישראל–מאלי
| יחסי ישראל–מאלי | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | מאלי |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 1,240,192 |
| אוכלוסייה | |
| 10,137,533 | 25,323,249 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 540,380 | 26,588 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 53,305 | 1,050 |
יחסי ישראל–מאלי הם יחסי החוץ שבין ישראל לבין מאלי. היחסים בין המדינות ידעו עליות ומורדות. נכון להיום לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים בין ישראל למאלי.
עם פירוק הפדרציה של מאלי מספר חודשים לאחר הקמתה, קיבלה מאלי עצמאות. מנהיגה הראשון, מודיבו קייטה, ראה בקשר עם ישראל חיוני והתקיימו יחסים מלאים בין המדינות, כאשר ב-27 בספטמבר 1960 הודיעה מדינת ישראל כי היא מכירה במאלי כמדינה.[1]
עוד בספטמבר 1958 משלחת מסודאן הצרפתית בראשות מודיבו קייטה כיושב ראש האספה החוקתית של הפדרציה של מאלי, ביקרה בישראל להזמנת שרת החוץ של ישראל, גולדה מאיר. הישגי הקיבוצים בהפרחת המדבר עשו רושם רב על המשלחת.בהמשך נעשו ניסיונות ישראליים לעזור בכמה נקודות באזורים מדבריים של צפון מאלי לפתח גידול פרי הדר ומנגו [2] כפי שצוטט במרירות ב-1965 על ידי הפעיל הלאומני הערבי המרוקאי מהדי בן ברקה, מודיבו קייטה התלהב והצהיר אז ש"ישראל הפכה למקום לעלייה לרגל עבור האפריקאים המחפשים השראה בבניית ארצותיהם. אכן ישראל היא הפכה לדוגמה חיה לצורה אנושית של בניית חברה חדשה" [3] אחרי הכרזת העצמאות מאלי כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. כעבור זמן, בלחץ מצרים, אלג'יריה ומדינות ערב אחרות, יחד עם גאנה וגינאה מאלי בהנהגתו אימצה עמדה יותר בקורתית כלפי ישראל (למשל בוועידת הסולידריות האפרו-ערבית בקזבלנקה שגינתה את ישראל כ"תומכת בקולוניאליזם").[2]
עם השנים הלך היחס של קייטה לישראל והדרדר, בין היתר במסגרת התרחקות מצרפת, אשר ישראל הייתה בת ברית קרובה שלה, והתקרבות לנאצר, נשיא מצרים ואויבה של ישראל בתקופה זו.[4] ב-1967 עזב שגריר את מעונו ולא הוסכם על ידי קייטה שיבוא מישהו במקומו. לאחר שהודח על ידי מוסא טראורה בשנת 1968 שופרו היחסים ואף מאיר שמיר מונה לשגריר הישראלי החדש במדינה. אך בשנת 1973 הודיעה מאלי על ניתוק הקשרים עם ישראל בעקבות מלחמת יום הכיפורים.
ב-4 ביוני 2017, בעת השתתפות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפורום הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה, נפגש איברהים בובאכר קייטה נשיא מאלי עם נתניהו. במסגרת הפגישה הסכימו המדינות על חימום היחסים.[5][6]
בינואר 2019 דווח בישראל על מגעים לחידוש היחסים עם מאלי[7].
לקריאה נוספת
- משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 246–248.
הערות שוליים
- ↑ "ישראל הכירה אתמול ברפובליקות סנגל ומאלי", למרחב, 29 בספטמבר 1960
- ^ 2.0 2.1 [https://pure.uva.nl/ws/files/3553386/21893_UBA002000855_08.pdf JSLecocq That Desert is Our Country: Tuareg Rebellions and Competing Nationalisms in Contemporary Mali (1946-1996) thesis m University of Amsterdam 2002 p.87]
- ↑ מהדי בן ברקה בהרצאה "תפקידה של ישראל באפריקה" ב-1965 בוועידת "פלסטין הגולבלית" בקהיר ב-6 באפריל-30 במאי 1965באתר soufflesmonde ב-2023
- ↑ מספר 666, מאלי נגד הג'יהאד האיסלאמי -החלק הראשון -האימפריה האבודה, באתר המולטי יקום של אלי אשד, 2013-02-25
- ↑ נשיא מאלי: אינשאללה, נחדש היחסים עם ישראל, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2017
- ↑ לראשונה: ישראל ומאלי יקדמו יחסים דיפלומטיים, באתר www.20il.co.il (ארכיון)
- ↑ נעה לנדאו, ישראל מקיימת מגעים לחידוש הקשרים עם מאלי, באתר הארץ, 21 בינואר 2019
יחסי ישראל–מאלי41799742Q31198046