יחסי ישראל–מקסיקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראלמקסיקו
ישראלישראל מקסיקומקסיקו

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכוויתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנדIsrael Mexico Locator.svg
אודות התמונה
ישראל מקסיקו
שטחקילומטר רבוע)
22,072 1,964,375
אוכלוסייה
9,855,000 129,076,957
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 1,414,187
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 10,956
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה פדרלית

יחסי ישראל–מקסיקו מתייחסים ליחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין המדינות המקסיקניות המאוחדות.

לישראל יש שגרירות במקסיקו סיטי, ולמקסיקו יש שגרירות בתל אביב. שגריר מקסיקו בישראל (מספטמבר 2021) הוא מאוריסיו אסקנרו.

היסטוריה

במסגרת ההצבעה על תוכנית החלוקה בשנת 1947, על חלוקת המנדט הבריטי למדינה יהודית וערבית, מקסיקו הייתה אחת מעשר המדינות שנמנעו בהצבעתן. היו שהסבירו את ההימנעות בריחוקה של מקסיקו מאזור המזרח התיכון, ומספרם המועט של היהודים אשר התגוררו בה. אחרים כתבו שהדבר נבע מההשפעה של מהגרים לבנונים עשירים שהיו להם קשרים עם ההנהגה של מקסיקו[1].

מקסיקו הכירה במדינת ישראל בינואר 1950, ובשנת 1952 שתי המדינות כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים רשמיים[2]. באוגוסט 1952 נחתם הסכם מסחרי בין המדינות, שבו הכירה מקסיקו בירושלים כבירת ישראל[1].

מקסיקו הצביעה בעד החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית"[3]. בדצמבר 1991, כ-16 שנה לאחר העברת ההחלטה, הצביעה מקסיקו יחד עם 110 מדינות נוספות בעד החלטה 4686 של העצרת הכללית שחזרה בה מקודמה.

היחסים בין שתי המדינות החלו להתפתח לקראת סופה של המאה ה-20, הן בעקבות שגשוגה הכלכלי של מקסיקו, אשר גרם לה לתור אחר שווקים המתאימים לתוצרתה, והן בעקבות עלייה בהיקפה של התיירות בין שתי המדינות (בעיקר תיירים ישראלים, שהחלו להגיע למקסיקו במספרים גדלים והולכים), אשר הביאה לצורך במיסוד נוהלי עבודה משותפים בתחומי התיירות והמסחר. היחסים הכלכליים ההולכים ומתגברים הובילו לחתימה על הסכם סחר הדדי בין שתי המדינות בשנת 2000 במהלך פגישתו של נשיא מקסיקו ארנסטו סדייו עם הנשיא עזר ויצמן בישראל, אשר הביא לעלייה ניכרת בהיקף הסחר שבין שתי המדינות[4].

בשנת 2008 רכשה מקסיקו ציוד צבאי ישראלי בשווי 210 מיליון דולר[5]. נכון לשנת 2012, ישראל היוותה את שותפת הסחר ה-42 בגודלה של מקסיקו, והגדולה ביותר באזור המזרח התיכון, כאשר היקף הסחר ההדדי שבין שתי המדינות נאמד בסך של 600 מיליון דולר בשנה[6][7]. בשנת 2018, הסחר הדו-צדדי בין ישראל למקסיקו הסתכם ב-955 מיליון דולר. השקעות זרות ישירות המצטברות מישראל במקסיקו, במהלך השנים 19992016, הגיעו ל-2 מיליארד דולר. חברות רב לאומיות מקסיקניות כגון: "Altos Hornos de México" (תנורי הפיצוץ של מקסיקו) וחברת חומרי הבניין "Cemex" פועלות בישראל. מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפעיל נספחות מסחרית במקסיקו סיטי. החל משנת 2020 הנספח הכלכלי במקסיקו הוא ליאור יפה[8]. כמו כן, שתי המדינות חברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ("OECD").

בשנת 2013, אזרחי מקסיקו היוו את אחת הקבוצות הגדולות ביותר המבקרות בישראל למטרות תיירות ועלייה לרגל. באוקטובר באותה שנה, הקונגרס המקסיקני התקין במשכן שלו אזור מיוחד שהוקדש עבור יחסי החברות בין מקסיקו וישראל[9].

בספטמבר 2016, נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו השתתף בהלווייתו של נשיא ישראל לשעבר שמעון פרס, שנערכה בבית העלמין הלאומי הר הרצל בירושלים. פניה נייטו לווה על ידי מזכירת יחסי החוץ, קלאודיה רואיז מאסיו, וכן חברי הקהילה היהודית במקסיקו.

ב-13 בספטמבר 2017 ערך ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקור רשמי בן שלושה ימים במקסיקו ונפגש עם הנשיא פניה נייטו ועם חברי הקהילה היהודית במדינה[10]. בכך, הפך נתניהו לראש ממשלת ישראל הראשון שביקר במקסיקו ובאמריקה הלטינית. ימים ספורים לפני הביקור, שלחה סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל (מש"ב) משלוח של סיוע הומניטרי למדינות מקסיקו ואחאקה וצ'יאפס שנפגעו בעקבות רעידת האדמה בפואבלה[11][12]. בנובמבר 2017, שר החוץ של מקסיקו, לואיס וידגאריי קאסו, העביר לממשלת ישראל את החלטת הקבינט המקסיקני לשנות את קו ההצבעה של ארצו באו"ם ובארגונים בינלאומיים נוספים על החלטות לגבי ישראל[13].

בינואר 2017 נקלעו היחסים בין שתי המדינות למשבר בעקבות ציוץ תמיכה של ראש הממשלה נתניהו ביוזמת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבנות חומה על גבול ארצות הברית-מקסיקו. שגריר ישראל במקסיקו ננזף, ושר החוץ המקסיקני אמר כי דברי נתניהו הם "מעשה תוקפנות" כלפי ארצו. התבטאות נתניהו כללה ביקורת גם מצד ראשי הקהילה היהודית במקסיקו. לאחר שיחת טלפון בין הנשיאים ראובן ריבלין ואנריקה פניה נייטו דווח על סיום המשבר[14].

לפני התפרצות מגפת הקורונה, ביקרו בישראל כ-30 אלף מקסיקנים ובמקסיקו ביקרו כ-40 אלף ישראלים מדי שנה[15].

ביולי 2022 ציינו שתי המדינות 70 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן במספר פעילויות דיפלומטיות, תרבותיות ואקדמיות. באותה שנה, עמד היקף הסחר בין ישראל ומקסיקו על יותר ממיליארד דולר.

בספטמבר 2022 זומן שגריר מקסיקו בישראל מאוריסיו אסקנרו, לשיחת נזיפה, בעקבות השחתת קירות מבנה השגרירות הישראלית במקסיקו על ידי מפגינים[16]. הרקע לכך היה הגעתו של התובע תומאס סרון, המבוקש במקסיקו בחשד לטיוח חקירת טבח הסטודנטים, לישראל.[17]

שגרירים

שגרירי מקסיקו בישראל

  • גוסטבו אורטן הרנן 1956[18] – 1958[19]
  • חורחה דאסלה סגורה כיהן כשגריר מקסיקו בישראל משנת 1960[20] ועד ינואר 1963[21][22].
  • רפאל נייאטו, 1964[23] – 1966[24]
  • לואיס וקמן-מוניוז 1967[25]
  • בשנים 1971[26] – 1974 כיהנה רוסאריו קסטיאנוס, סופרת ומרצה לספרות כשגרירת מקסיקו בישראל[27][28]. באפריל 1974 היא הוציאה ספר בעברית[29]. באוגוסט 1974 היא התחשמלה למוות בזמן שהחליפה נורה בביתה בהרצליה פיתוח[30].

שגרירי ישראל במקסיקו

בטרם מינוי שגריר ישראלי במקסיקו, מונה אדולפו פאסטליכט בשנת 1951 לקונסול כבוד של ישראל במקסיקו[31][32]. בענייני הקשרים עם מקסיקו טיפל במשרד החוץ משה טוב[33].

בנובמבר 1953 מונה לראשונה שגריר ישראלי במקסיקו[34]. בשנים הראשונות, שגריר ישראל במקסיקו כיהן גם כציר לא תושב בגואטמלה, הונדורס, ניקרגואה, אל סלוודור, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית וקובה[35].

ביקורים

ביקורים במעמד גבוה מישראל למקסיקו

1977 נשיא המדינה פרופ' אפריים קציר ביקר אצל נשיא מקסיקו לופז פורטיו

  • שר החוץ משה ארנס (1990)
  • שר החוץ שמעון פרס (1994)
  • נשיא המדינה משה קצב (2002)
  • נשיא המדינה שמעון פרס (2013)
  • ראש הממשלה בנימין נתניהו (2017)

ביקורים במעמד גבוה ממקסיקו לישראל

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–מקסיקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 כיצד הכירה מכסיקו בירושלים כבירת ישראל, על המשמר, 29 באוגוסט 1952
  2. ^ יחסים דיפלומטיים ישראל – מקסיקו, הצופה, 3 ביולי 1952
  3. ^ אודי מנור, יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית, עמ' 368–369.
  4. ^ Israel and Mexico commemorate 60 years of diplomatic relations, July 3 2012
  5. ^ El Ejército, en la mira... de las Pymes, Expansión, ‏17 בנובמבר 2009 (בספרדית)
  6. ^ El Comercio entre México e Israel (בספרדית)
  7. ^ אבי חיים, מחזקים את הדיפלומטיה בין ישראל למכסיקו, באתר ערוץ 7, 3 ביולי 2012
  8. ^ ליאור יפה, אמריקה בלוג מינהל סחר חוץ - ליאור יפה, באתר משרד הכלכלה והתעשייה
  9. ^ Enlace Judío México, Grupo de Amistad México Israel es instalado en la Cámara de Diputados, Enlace Judío, ‏16 באוקטובר 2013 (בספרדית)
  10. ^ נתניהו לנשיא מקסיקו: "הביקור באמריקה הלטינית - תיקון טעות היסטורית", באתר ynet, 15 בספטמבר 2017
  11. ^ משלחת סיוע של צה"ל נחתה ופועלת במקסיקו
  12. ^ רעידת האדמה במקסיקו: משלחת חילוץ והצלה של צה"ל תצא היום למדינה, באתר ynet, 20 בספטמבר 2017
  13. ^ МИД Мексики обещал Израилю не голосовать в ООН за палестинцев, NEWSru.co.il (ברוסית)
  14. ^ איתמר אייכנר, ריבלין התנצל על ציוץ החומה של נתניהו. מכסיקו: המשבר מאחורינו, באתר ynet, 31 בינואר 2016
  15. ^ תערוכת תמונות ייחודית לציון 70 שנה ליחסים בין מקסיקו לישראל, באתר GOV.IL
  16. ^ ניצן קדר, ישראל תזמן את שגריר מקסיקו לשיחת נזיפה, באתר ערוץ 7, 22 בספטמבר 2022
  17. ^ ראש ה-FBI במקסיקו נחשד בטיוח טבח, ונמלט לישראל: "נתניהו הציע לעזור", באתר ynet, 29 ביולי 2023
  18. ^ חג יום העצמאות המכסיקאי במגידו, דבר, 19 בספטמבר 1956
  19. ^ אות כבוד מכסיקאי לעו"ד יוסף קיסרי, הארץ, 13 במאי 1957
  20. ^ שר הפיתוח מ. בנטוב, על המשמר, 31 באוגוסט 1960
  21. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 23 בינואר 1963
  22. ^ מי ומי, על המשמר, 4 בפברואר 1963
  23. ^ הגיע שגריר מקסיקו בישראל, דבר, 18 במרץ 1964
  24. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 28 בדצמבר 1966
  25. ^ מרים שיר, ישראל - פלא המאה ה-20, דבר, 12 באוקטובר 1967
  26. ^ ראש הממשלה גולדה מאיר, דבר, 18 ביוני 1971
  27. ^ סופרת נתמנתה לשגרירת מכסיקו, מעריב, 3 בפברואר 1971
  28. ^ שגרירות במסיבת חנוכה, דבר, 11 בדצמבר 1972
  29. ^ שגרירת מכסיקו בארץ פירסמה ספר בעברית, על המשמר, 8 באפריל 1974
  30. ^ כבוד אחרון בלוד לשגרירת מקסיקו רוסאריו קםטיאנוס, דבר, 9 באוגוסט 1974
  31. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 29 במרץ 1951
  32. ^ נחנך בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב, דבר, 5 במאי 1967
  33. ^ יורחב השירות הדיפלומאטי, מעריב, 30 בינואר 1950
  34. ^ ימיה הראשונים של צירות ישראל במקסיקו, זמנים, 17 בנובמבר 1953
  35. ^ ד"ר קיסרי ציר ברוב ארצות דרום אמריקה, חרות, 15 ביוני 1954
  36. ^ ציר ישראל במכסיקו הגיש כתב האמנתו, דבר, 1 בנובמבר 1953
  37. ^ שאלתיאל מגיש היום כתב האמנתו, דבר, 21 ביוני 1956
  38. ^ נפטר ר.א.מ. שניאורסון, מעריב, 20 בנובמבר 1960
  39. ^ שינויים בשירות החוץ, דבר, 17 בינואר 1963
  40. ^ ד"ר וייץ וי. הרכבי - להנהלת הסוכנות במקום שזר ואשכול, דבר, 26 ביוני 1963
  41. ^ שגריר ישראל במכסיקו הגיש כתב־האמנתו, למרחב, 18 בדצמבר 1963
  42. ^ שמשון ארד שגריר ישראל במקסיקו, דבר, 10 בספטמבר 1964
  43. ^ א. הראל, עוללות ממכסיקו היהודית, על המשמר, 20 באוקטובר 1967
  44. ^ מר אברהם דרום, מעריב, 7 ביולי 1968
  45. ^ אישים ומוסדות, מעריב, 17 בנובמבר 1970
  46. ^ ש.ארגוב יהיה שגריר במקסיקו, דבר, 15 בפברואר 1971
  47. ^ שלמה ארגוב - מועמד לעוזר שר ההסברה, דבר, 25 במרץ 1974
  48. ^ מ. יגר - מנהל ההסברה במשרד החוץ, דבר, 2 באוקטובר 1974
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0