ספק ספיקא

ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול. הערך הגיע לשלב הסופי של יצירתו, וכותבו מעוניין כעת בהערותיכם ובהשגותיכם בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

ספק ספיקא
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	מסכת כתובות, דף ט' עמוד א'
שולחן ערוך	יורה דעה, סימן ק"י, סעיף ט'
מקורות נוספים	כללי ספק ספיקא להש"ך. תורת השלמים - קונטרס הספיקות.

ספק ספיקא הוא ספק אשר גם לפי אחד הצדדים שבו יש ספק נוסף לטובת הצד השני. ב"הלכות ספקות" נאמר כלל שכאשר ישנו "ספק ספיקא" להקל, כלומר שיש ספק אם להיתר או לאיסור וגם לפי הצד האוסר ישנו ספק נוסף שמא הדבר מותר, אזי ניתן להקל גם כאשר מדובר באיסור שאין להקל בו במקרה של ספק אחד, כגון בספק דאורייתא.

במהלך הדורות נוסחו על ידי הראשונים והפוסקים תנאים והגדרות שונות לכלל זה, כגון "כללי ספק ספיקא" של הש"ך.

מקור הדין

בתלמוד בבלי במסכת כתובות נאמר שאף על פי שאשה נשואה שזינתה נאסרת לבעלה, אם גילה לאחר נישואיו שאין לאשתו בתולים אין אשתו נאסרת עליו, כיוון שיש לפניו ספק כפול, האם זינתה לפני האירוסין או לאחר מכן, ואף אם זינתה לאחר האירוסין ייתכן שנבעלה באונס, ובעילה באונס אינה אוסרת אשה על בעלה.

סוג נוסף של "ספק ספיקא" מופיע בתלמוד בבלי במסכת זבחים של איסור שהוא דבר חשוב שלא בטל ברוב, שהתערב בקבוצה של חפצים מותרים, וכתוצאה מכך נאסרה כל התערובת הראשונה. אם לאחר מכן חלק מן החפצים שבתערובת הראשונה התערבו בקבוצה נוספת של חפצים מותרים, הרי שהתערובת השנייה מותרת. מכיוון שכל חפץ בתערובת השנייה נתון לשני ספקות מצטברים: ספק אם הגיע כלל מן התערובת הראשונה, ואף אם אכן הגיע ממנה, ספק אם מקורו בפריט האסור או באחד מן הפריטים המותרים שבתערובת הראשונה.

חתיכת איסור שאינו בטל ברוב, שנפלה לתערובת, ומשם נפלה חתיכה כלשהי מתוך התערובת לתערובת אחרת יש שהתירו את התערובת השניה מדין ספק ספיקא, ויש שהתירו רק את התערובת השלישית

טעם הדין

במפרשים ניתנו הסברים עקרוניים שונים לשאלה מדוע צירוף של שני ספיקות יותר נחשב חזק יותר מספק יחיד ומאפשר להקל:

• רוב צדדים להקל - ספק ספיקא הוא יישום של עקרון ההכרעה על פי הרוב, מכיוון שיש יותר אפשרויות המובילות להיתר מאשר לאיסור, ולכן ניתן להכריע לקולא. על פי הסבר זה, אם קיימים שני ספקות המובילים להיתר ושני ספקות מקבילים המובילים לאיסור, אין מקום להקל, משום שאין רוב ברור של צדדי היתר.
• ספיקא דרבנן לקולא - על פי שיטת הרמב"ם שהכלל של ספיקא דאורייתא לחומרא אינו דין מהותי מן התורה עצמה, אלא תקנת חכמים. ממילא, כאשר מצטרף ספק נוסף, נחשב המצב כולו לספק בדין מדרבנן, ובמקרה כזה ניתן להחיל את הכלל של "ספיקא דרבנן לקולא".
• צד האיסור חלש - הכלל של "ספק דאורייתא לחומרא" נאמר רק כאשר קיימת אפשרות ברורה של איסור ודאי. כאשר אין אף אפשרות אחת שמובילה בוודאות לאיסור, אלא כל צד של איסור עצמו נתון בספק, אין מקום להחיל את הכלל המחמיר..

סוגי הספקות המצטרפים לכלל ספק ספיקא

בספרות ההלכתית נדונו תנאים שונים לצירופם של ספקות לכדי ספק ספיקא, ונידונו כמה הבחנות עקרוניות בנוגע לאופי הספקות ואופן היווצרותם:

• ספיקות מסוגים שונים - יש מן הראשונים שסברו כי ניתן לצרף ספקות גם כאשר אינם מאותו סוג, כגון ספק הנוגע לעצם האיסור וספק הנובע מתערובת של איסור והיתר. ויש שחלקו וסברו ששני הספקות אמורים להיות מאותו תחום, כגון שני ספקות הנוגעים לגוף האיסור עצמו או שני ספקות הנובעים מתערובת. לשיטה זו, כאשר הספק הראשון הוא ספק בגוף האיסור ולאחר מכן נוצר ספק נוסף בעקבות תערובת, אין לצרפם לספק ספיקא. להלכה נפסק כדעה המחמירה. ובביאור דעת האוסרים יש שביארו שכיוון שכבר הוכרע הספק הראשון לחומרא שוב אין לצרפו לספק, ומתוך כך כתבו שכאשר שני הספקות קיימים במציאות אך לא נודעו בזה אחר זה, ולא הייתה הכרעה מעשית על הספק הראשון קודם להיווצרות הספק השני, ניתן לצרפם גם אם הם מסוגים שונים. ויש חולקים וסוברים שאין משמעות לסדר הידיעה בפועל, מאחר שאין שני הספיקות מעניין אחד.
• נודעו הספיקות זה אחר זה - באחרונים נחלקו במקרים שבהם הספקות בגוף הדבר נודעו בזה אחר זה (כגון חתיכה שהיא ספק איסור, ואחר שהסתפקנו נפגמה, ויש ספק אם נפגמה מספיק כדי להתיר את החתיכה). יש שפסקו שכאשר הספק הראשון התברר והוכרע לפני הופעת הספק השני, אין לצרפם, משום שהמצב כבר הוגדר כאסור, ויש מתירים אף באופן כזה
• שני ספיקות שאינם בגוף אחד - שני הספקות אמורים להתייחס לאותו גוף. כאשר ספק אחד נוגע לעצם החפץ הנידון והספק השני נוגע לגוף אחר הקשור אליו, אין מדובר בספק ספיקא ולא ניתן לצרף את הספקות.

כללי הדין

בספרות הפרשנית וההלכתית נדונו כללים שונים המגדירים את תחומי השימוש בכלל של "ספק ספיקא להקל". בין הכללים המרכזיים שנידונו בפוסקים ניתן למנות את הבאים:

• דבר שיש לו מתירין - דעת חלק מהראשונים כי כאשר ספק ספיקא נובע מתערובת של איסור והיתר, ניתן להקל אף ב"דבר שיש לו מתירין", כגון מקרה שאיסור נפל לתערובת אחת וממנה לתערובת נוספת. וכך פסק בשלחן ערוך. ויש שפסקו להחמיר אם אין "הפסד מרובה", אלא אם שני שהספיקות הם בגוף האיסור שאז יש להקל. עם זאת, כאשר ספק אחד נוגע לעצם הדבר והאחר לתערובת, לדעת כולם אין מיישמים את הכלל של ספק ספיקא.
• באיסור דאורייתא שיש לו חזקת איסור - חלק מהפוסקים סברו שבמקרה כזה ניתן לומר ספק ספיקא להקל, בניגוד לחזקת האיסור. לעומתם, אחרים סברו שחזקת אהיסור מכריעה את אחד הספקות לחומרא ומשאירה רק ספק אחד, שאינו מאפשר להקל. גישה שלישית הבחינה בין סוגי חזקות, וטענה כי חזקת איסור שוללת את צירוף הספקות רק כאשר היא מתנגשת ישירות עם הספק. עוד הוצע כי במקרים שבהם קיימים שלושה ספקות, ניתן לצרפם גם נגד חזקת איסור, כי החזקה מכריעה ספק אחד, ונשאר שני ספיקות.
• שני הספקות משם אחד – תוספות העלו הבחנה שכאשר צד ההיתר בשני הספקות נשען על אותו נימוק עקרוני, אין לראות בצירופם ספק ספיקא, שכן אין כאן ריבוי של צדדי היתר. לעומת זאת, במקרה ששני הספקות מובילים להיתר מאותו כיוון כללי, אבל אחד מהם יוצר היתר רחב יותר מן השני, ניתן לצרפם וליישם את כלל ספק ספיקא להקל.  

דוגמה לכך היא מקרה של תבשיל שהתבשל בכלי של גוי: ספק אחד הוא שמא הכלי אינו בן יומו, ולכן הטעם הבלוע בו נחשב נותן טעם לפגם ואינו אוסר כלל; ספק נוסף הוא שגם אם הכלי בן יומו, ייתכן שהמאכל שבושל בו קודם פוגם את התבשיל הנוכחי. אף ששני הספקות מבוססים על פגימת הטעם, מאחר שהספק הראשון מתיר באופן רחב יותר מן השני, ניתן לראות בצירופם ספק ספיקא תקף.

• ספק ספיקא שאינו מתהפך – בספר האגור כתב שספק ספיקא מתקבל רק כאשר ניתן לדון תחילה בכל אחד מן הספקות ולצרף אליו את הספק השני. אבל כאשר התחלת הדיון בספק אחד מונעת את האפשרות לצרף את הספק האחר, אין מדובר בספק ספיקא. עם זאת, במקרים שבהם על פי הסדר הכרונולוגי יש להתחיל בספק מסוים, ואחריו לדון בספק נוסף, גם אם לא ניתן להפוך את סדר הדיון, יש לראות בכך ספק ספיקא. ההבחנה תלויה אפוא בשאלה האם חוסר האפשרות להפוך את הספקות נובע ממבנה הלוגי של הספק, או מסדר מציאותי מחויב של האירועים.
• חסרון ידיעה – ספק הנובע מחוסר ידע אישי, המכונה גם "חסרון חכמה", כגון מקרה שבו אין בידי האדם נתונים מספיקים להכריע במציאות, אינו נחשב ספק הראוי להצטרף לספק ספיקא. לעומת זאת, חוסר ידיעה שאינו תלוי באדם מסוים אלא משותף לכלל, עשוי להיחשב ספק תקף.

• ספקות הנובעים מאי בהירות הלכתית - דבר שנסתפקו בו הפוסקים מה ההלכה, נחשב ל'חסרון ידיעה' ואינו נחשב לספק. מאידך דין השנוי במחלוקת הפוסקים נחשב לספק, למעט דעות הראשונים שאינם מוזכרים כלל בשולחן ערוך וברמ"א - לא ניתן לצרפם לספק.

כללים אלו נאמרו בעיקר כאשר הספק הוא בהלכה; כאשר הספק הוא במציאות ויש אפשרות לברר את העובדות, יש שכתבו שאין חובה לברר, ואחרים סברו שיש להחמיר ולברר, למעט במקרים שבהם הבירור כרוך בהפסד משמעותי או בטירחה מרובה..

• הסתמכות לכתחילה על ספק ספיקא – יש מן הפוסקים שסברו כי מאחר שספק ספיקא נחשב להיתר גמור על פי כללי ההלכה, ניתן לסמוך עליו גם לכתחילה. לעומתם, פוסקים רבים כתבו שיש להימנע מלכתחילה מיצירת מצבים הנשענים על ספק, ובפרט מלקנות מאכלים או חפצים שהותרו רק מחמת ספק ספיקא, אף אם בדיעבד הם מותרים.
• דברים שאינם מתבטלים – תערובת הכוללת חפצים שאינם מתבטלים ברוב, אשר נאסרה כולה מדין חכמים: יש מן הפוסקים שסברו שכאשר חתיכה מן התערובת האסורה נפלה לתערובת נוספת, אין להתיר את התערובת השנייה מכוח ספק ספיקא, מאחר שהתערובת הראשונה נחשבת כיחידה אחת של איסור ודאי. עם זאת, אם אחת מן החתיכות נפלה לתערובת שלישית, מקובל להחיל ספק ספיקא ולהתיר את התערובת. מנגד, דעות אחרות סוברות שכבר התערובת השנייה מותרת מדין ספק ספיקא, מאחר שכל חתיכה נתונה לשני ספקות מצטברים.
• ספק ספיקא להחמיר – הפוסקים דנו גם במצבים שבהם צירוף הספקות מוביל דווקא לחומרא, ובמיוחד באיסורים מדרבנן, שבהם הכלל הרגיל הוא להקל בספק. יש שכתבו שגם כאשר מתקיים ספק ספיקא המחייב לכאורה החמרה, יש להמשיך ולנהוג לקולא, בהתאם לאופיו של האיסור, ויש שחלקו.

במקרים דלהלן מוסכם על הכל שיש להקל:

• כאשר קיימת חזקת היתר העומדת כנגד שני הספקות.
• בדיני ספק טומאה ברשות הרבים אף כאשר ניתן לצרף ספק ספיקא לחומרא - טהור.
• בדיני ברכות נפסק שגם כאשר קיימים שני ספקות לחיוב, נוהגים בכלל של ספק ברכות לקולא.
• בדיני פיקוח נפש, ואף במקרה של ספק ספק ספיקא.

• דיון בספק ספיקא שלא נזכר במקורות הקדומים – יש מן הפוסקים שסברו שאין ליצור ספק ספיקא חדש שלא הוזכר במפורש בדברי הראשונים, אלא רק ליישם צירופים שכבר נידונו במקורות הקדומים או דומים להם מאוד. לעומתם, יש שכתבו שניתן להקל גם בצירופים חדשים, מתוך הנחה שכללי הספקות עצמם הם מדרבנן. עם זאת, גם לשיטה המקילה הודגש שאין מסירת ההכרעה בעניין זה לכל אדם, אלא רק לגדולי הוראה מובהקים, הבקיאים בשיקולי ההלכה ובהשלכותיהם.

לקריאה נוספת

• מתיבתא, מסכת כתובות ח"א, אוצר עיונים, מערכה ח - ט.
• הרב אהרן אריה כ"ץ, פסקים ותשובות, יו"ד סימן ק"י - כללי ספק ספיקא.

קישורים חיצונים

• הערך "ספק ספקא", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• הערך "ספק ספיקא", באתר ויקישיבה
• הערך "ספק ספיקא", באתר ויקיסוגיה
• הרב יצחק יוסף, קונטרס הספיקות, באתר אוצר החכמה.
• הרב שלמה מאיר טולידאנו, קונטרס כללי ספק ספיקא למעשה באתר אוצר החכמה.

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.