פרשת ניסיון ההדחה של רונן בר

ניסיון ההדחה של ראש השב"כ הוא הליך שהחל ב-16 במרץ 2025 עם הודעתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי החליט לפטר את ראש השב"כ רונן בר. בעקבות הודעה זו החליטה הממשלה על הפיטורים, והחלטה זו הוקפאה זמנית על ידי בג"ץ בעקבות עתירות שהוגשו נגדה. ב-28 באפריל, טרם מתן פסק דין בעתירות, הודיע בר שיסיים את תפקידו ב-15 ביוני. בעקבות הודעתו החליטה הממשלה על ביטול פיטוריו, ופנתה לבג"ץ בבקשה לדחות את העתירות.

השתלשלות הפרשה

רונן בר מונה לראשות השב"כ ב-13 באוקטובר 2021, וכיהן בתפקיד זה גם ערב טבח שבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל.

החלטת הממשלה

ב-16 במרץ 2025 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו להגיש לממשלה הצעה לסיום תפקידו של בר כראש השב"כ בטענה ש"בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ, אבל לצערי, המצב הפוך – אין לי אמון כזה... יש לי חוסר-אמון מתמשך בראש השב"כ שהלך וגבר עם הזמן". בתגובה הודיעה היועצת המשפטית לממשלה לנתניהו כי אינו יכול לפטר באורח שרירותי את רונן בר, "זאת עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו". גם רונן בר הגיב להודעת נתניהו ואמר: "חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית היא פסולה". ב-20 במרץ 2025 אישרה הממשלה פה אחד כי בר יסיים את תפקידו לכל המאוחר ב-10 באפריל.

העתירה והדיון בבג"ץ

בעקבות החלטת הממשלה הגישו מספר גופים עתירה לבג"ץ נגד פיטורי בר. עם גופים אלו נמנים ארגונים אזרחיים ובהם התנועה למען איכות השלטון בישראל, פורום "חומת מגן לישראל", משמר הדמוקרטיה הישראלית, התנועה לטוהר המידות וכן מפלגות מהאופוזיציה: יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים וגורמים פרטיים כגון נמרוד שפר ואורני פטרושקה. בעתירה נכתב ש"מדובר בהחלטה שהתקבלה בניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה, על בסיס שיקולים זרים, הקשורים בחקירות שב"כ בלשכת ראש הממשלה, ובעמדת שב"כ שפורסמה לאחרונה לפיה לדרג המדיני ישנה אחריות לאסון השבעה באוקטובר".

ב-21 במרץ הקפיאה שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי-שטייניץ את הפיטורים והורתה לקיים דיון בהרכב מורחב "בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום 8.4.2025", דהיינו לפני תאריך הפיטורים שקבעה הממשלה, וזאת כדי למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך. בתגובה לעתירה טענה הממשלה שהסוגיה אינה שפיטה.

ב-8 באפריל 2025 דן בג"ץ בעתירות, בדיון ששודר בשידור חי, וקבע שעל נתניהו נאסר להכריז על מחליף או ממלא מקום, אך מותר לו לראיין מועמדים. השופטים הוסיפו כי אסור לממשלה להדיר את בר מהתייעצויות. ההחלטה מאפשרת לראש השב"כ להגיש תצהיר לתמיכה בטענותיו העובדתיות עד 20 באפריל ובנוסף גם תצהיר חסוי. ראש הממשלה נדרש להגיש תצהיר לתמוך בטענותיו העובדתיות עד 24 באפריל ומתאפשר גם לו להגיש בנוסף תצהיר חסוי. במקביל, יכולות הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להגיע להסדר מוסכם עד 20 באפריל.

תצהיר ראש השב"כ

ב-21 באפריל הגיש ראש השב"כ רונן בר תצהיר בשבועה לבית המשפט, רובו סודי וחלקו גלוי. בחלקו הגלוי של התצהיר העלה בר את הטענות הבאות:

• נתניהו ביקש ממנו לתת חוות דעת ביטחונית לפיה נתניהו אינו יכול להעיד במשפטו.
• לשכת ראש הממשלה ביקשה ממנו לפעול כנגד מפגינים נגד הממשלה ולפקח על "מממני מחאות".
• נתניהו הורה לבר שאם יהיה משבר חוקתי, עליו לציית לנתניהו ולא לבג"ץ.
• שב"כ העיר את המערכת כולה בלילה שקדם לטבח שבעה באוקטובר. הטענות נגד בר ונגד שב"כ ל"הסתרה" מהוות "הסתה ממוסדת".

בתצהיר טוען בר כי מסקנתו מהשתלשלות האירועים היא שמקור הרצון להפסיק את כהונתו אינו ברובד המקצועי – אלא בציפייה לנאמנות אישית. עד נובמבר 2024 זכה השב"כ לתשבחות רבות מצד ראש הממשלה, אולם מאז קיבל במסגרת תפקידו החלטות בכמה נושאים הקשורים לראש הממשלה:

• חקירת גניבת מסמכים סודיים מצה"ל.
• סירובו להעניק חוות דעת שתמנע מתן עדות רציפה של נתניהו במשפט המתנהל נגדו.
• תחקיר השב"כ בו הוצגה המדיניות של הדרג המדיני מול רצועת עזה, וההתרעות השב"כ שהועברו במהלך 2023, מהן התעלם הדרג המדיני.
• עמדת השב"כ ביחס להחשיבות הביטחונית בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לתחקור הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר.
• חקירת הקשר בין לשכת ראש הממשלה לממשלת קטר ("קטרגייט"), שהוגדרה על ידי ראש הממשלה כמדינה תומכת טרור.

בר מתייחס בתצהיר לשתי החקירות הפליליות: פרשת גניבת המסמכים ופרשת קטרגייט ומציין שתפקידו של ראש השב"כ בחקירות רגישות כאלו הוא חיוני וכי פיטורי ראש השב"כ כשהן בעיצומן טומן בחובו מסר מצנן קשה הן לארגון והן לגורמי החקירה הנוספים. מסע ההסתה שליווה ומלווה את שתי החקירות הרגישות הללו ממחיש את הקשר בין עיתוי פתיחת החקירות לבין הפיטורים ושמטעמים מובנים יפרט את הדברים בחלק החסוי של התצהיר. עוד נכתב בתצהיר כי "מתעוררים חשדות כבדים ביותר ביחס לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, בדגש, בחקירה השנייה (קטרגייט) – על פגיעה במשא ומתן לשחרור החטופים, חיזוק החמאס ופגיעה ביחסיה של ישראל עם מצרים". נתניהו הכחיש את הדברים וטען שזהו תצהיר שקר שיופרך "בזמן הקרוב".

תצהיר ראש הממשלה

ב-27 באפריל הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו תצהיר בשבועה לבית המשפט בשמו ובשם הממשלה. התצהיר ברובו גלוי ומפנה לנספחים סודיים. בחלקו הגלוי של התצהיר העלה נתניהו את הטענות הבאות:

• מצב בו אין אמון בסיסי של ראש הממשלה בראש השב"כ אינו יכול להימשך.
• נתניהו טוען שלא דרש לדחות את העדות במשפטו, אלא דרש תוכנית הגנה למשך כל תקופת עדותו על רקע פגיעת הכטב"ם ששיגר חזבאללה שפגע בביתו בקיסריה.
• טענתו של בר לפיה נתניהו ביקש ממנו להפעיל סמכויות שב"כ כנגד מחאה פוליטית בתקופת אירועי המחאה בשנת 2023 היא שקר מוחלט. נתניהו חושף בהקשר זה ציטוטים שלו מתוך פגישה שנערכה עם בר בתאריך 6 ביוני 2023, בו דרש מראש השב"כ תשובה מה הם הגבולות של ההצקה ושל הרדיפה והאם מותר לרדוף אחרי אדם עם זמבורה באוזן וטוען כי דרש מראש השב"כ לפעול על פי החוק כדי למגר את התופעות החמורות האלו.
• רונן בר לא העיר את ראש הממשלה בליל 7 באוקטובר ולא העיר את המערכת, אלא הרדים אותה ומנע פעולה משמעותית.
• לגבי הטענה על אזהרות שניתנו על ידי בר לפני המלחמה, טוען נתניהו תוך חשיפת ציטוטים מתוך סטנוגרמות חסויות שראש השב"כ הציג הערכות מודיעיניות הפוכות, וכי גם להתרעת ראש השב"כ ביולי 2023 ערב ההצבעה בכנסת על ביטול עילת הסבירות אין זכר בסטנוגרמות.

בסיכום התצהיר אומר נתניהו כי כוונתו לפטר את בר התגבשה לאורך זמן ופורסמה כבר בנובמבר 2024 והיא שהולידה את החקירה בעניין קטר. לפי נתניהו החקירות הן מגמתיות ונועדו לסכל את כוונת הפיטורים. לתצהירו המוגש גם בשם הממשלה, צירף נתניהו את הודעת הממשלה מישיבה ביום הגשת התצהיר בה יוצאת הממשלה כנגד צו הביניים של בג"ץ וקוראת לביטולו בטענות שמדובר באירוע חמור וכי טענות בדבר ניגוד עניינים אפשרי של ראש הממשלה אינן רלוונטיות ביחס למליאת הממשלה.

תגובת בר לתצהיר ראש הממשלה

בר הגיב לתצהיר נתניהו ומסר: "כלל הפרטים שעלו בתצהיר הגלוי והחסוי שהגשתי הינם אמת לאמיתה." לחץ מצד ראש הממשלה להשפיע על חוות דעת מקצועיות חזר מספר פעמים. "נדרשתי להעביר מידע אודות אזרחים ישראלים שהינם פעילי מחאה. נדרשתי על ידי ראש הממשלה כי במצב של משבר חוקתי עליי להישמע לראש הממשלה ולא לבית המשפט." עוד מסר בר כי "בניגוד לנטען בתצהיר, כלל התחקירים מלמדים כי שב"כ הוא זה שהעיר את מערכת הביטחון בליל 7 באוקטובר. על הכישלון המודיעיני לקחו בכירי מערכת הביטחון אחריות. אולם על מדיניות השקט ומימון חמאס, שהוכתבה ישירות על ידי ראש הממשלה - ראש הממשלה מעולם לא נטל אחריות. כישלון היסטורי זה של מדיניות שגויה, שהיא אשר בנתה את חמאס, כרסמה בהרתעה ותרמה לחשש ממיסקלקולציה בקבלת ההחלטות של בכירי מערכת הביטחון, גם באותו לילה." "ביום זה מתחדד עוד יותר ההכרח בהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתאפשר הגעה לחקר האמת, לו זכאים אזרחי ישראל כולם. לצד ההכרח ביכולת של ראש השב"כ לעמוד בפני לחצים שמופעלים עליו וחשיבות ההכרעה המונחת בפני בית המשפט".

הודעת הפרישה של בר

בנאום שנשא רונן בר באירוע לזכרם של חללי השב"כ לקראת יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, הודיע שיסיים את תפקידו ב-15 ביוני והתייחס לדיון בבג"ץ על הדחתו: לדבריו השב"כ הוא ארגון שלתפקודו התקין חשיבות שלא תסולא בפז לביטחון המדינה ולדמוקרטיה הישראלית, "בחודש האחרון נאבקתי על כך, והשבוע הושלמה הנחת כלל התשתית הנדרשת בפני בית הדין הגבוה לצדק, ואני מקווה כי פסק הדין שינתן יבטיח שהשב"כ יישמר ככזה, לאורך זמן וללא מורא. נדרשת הבהרה באשר להגנות המוסדיות שיאפשרו לכל ראש שירות למלא את תפקידו, בכפיפות למדיניות הממשלה, לטובת הציבור, באופן עצמאי ונטול לחצים. ובכך - לשרטט את הקו הברור שמבחין בין אמון לנאמנות. הדיון בבית המשפט אינו עוסק בענייני האישי, אלא בעצמאותם של ראשי השב"כ הבאים".

תגובת הממשלה להודעת הפרישה של בר

בעקבות הודעתו של בר החליטה הממשלה על ביטול פיטוריו, ופנתה לבג"ץ בבקשה לדחות את העתירות, בנימוק שהפכו לתיאורטיות, משום שהסעד שהתבקש על ידי העותרים אינו נדרש עוד.

לקריאה נוספת

• משה גורלי, מבחן פיטורי רונן בר: בדמוקרטיה צריך גם סיבה, לא רק סמכות, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2025

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פרשת ניסיון ההדחה של רונן בר40951319Q134029201