תחקירי שבעה באוקטובר

לאחר טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל עלו מספר הצעות ויוזמות להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולביצוע תחקירים מבצעיים שיבדקו את הכשלים שהובילו למתקפה. חלק מהיוזמות יצאו אל הפועל.

ועדת חקירה ממלכתית

אנשי ציבור רבים קראו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת כשלי המלחמה, שנחשבת לאחד המחדלים המודיעיניים והצבאיים הגדולים בתולדות המדינה. בין השאר, מכתב ההתפטרות של ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, כלל קריאה להקמת ועדת כזו. פרופ' רענן סוליציאנו קינן, מומחה למדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרסם באפריל 2024 מסמך ובו ציין כי "מתקפת 7 באוקטובר עונה על הקריטריונים המצדיקים הקמת ועדת חקירה, בשל משבר האמון שיצרה ביחס לתפקידה היסודי ביותר של המדינה – ההגנה על חיי אזרחיה. כיוון שהאחראים הפוטנציאליים לכישלון שאפשר את המתקפה כוללים את כל ההנהגה המדינית והביטחונית, דרושה חקירה עצמאית מבחינה מוסדית באמצעות ועדת חקירה ממלכתית"^[1]. הצעת החלטה שהגיש השר בני גנץ למזכירות הממשלה במאי 2024 לא אושרה^[2]. ביוני פרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה חוות דעת שבה קבעה כי יש לפעול להקמת ועדה מסוג זה ללא שהות וכי על הרשות המבצעת להימנע מלהתערב בוועדה או לקבוע את אופייה^[3].

ב-27 ביוני 2024 הגישו משפחות שכולות, משפחות מפונות וקרובי חטופים עתירה לבג"ץ בדרישה להוצאת צו על תנאי שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר, שתחקור את הדרג המדיני, את כוחות הביטחון, את השירות הציבורי ואת כל מי שהייתה להם נגיעה כלשהי לתהליכים ולהחלטות שהובילו למחדל^[4]. ב-11 ביולי קרא שר הביטחון יואב גלנט להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר^[5].

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע התנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית כל עוד המלחמה נמשכת, ואמר שיש לחקור את הכשלים רק בתום המלחמה. על פי החוק, ועדת חקירה ממלכתית ממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון. נתניהו הציע מנגנוני חקירה חליפיים, שלא קיימים כרגע בחוק, בהם ועדה שתמונה על ידי נשיא המדינה או ועדה פרלמנטרית^[6].

תחקירי זירות קרב

צה"ל ערך תחקירים עבור כ-40 זירות קרב נפרדות, שנוהלו בידי קצינים במילואים ובקבע בדרגות שבין אלוף-משנה לאלוף. בכל אחד מהתחקירים כלול גרף המציג את מספר החמושים בשני הצדדים, על פני שעות, בכל קרב: חיילי צה"ל (רק הלוחמים נושאי הנשק בהם) ואנשי כיתות הכוננות, ומולם מספר המחבלים התוקפים^[7].

תחקיר בארי

ביולי 2024 הוצג תחקיר מבצעי אודות קרב בארי, שנערך על ידי מפקד אוגדת עזה לשעבר והאלוף במיל' מיקי אדלשטיין. הוא הוסיף כי לתחקיר יתווספו השלמות עקב איסוף עדויות חדשות^[8].

תחקיר נתיב העשרה

במרץ 2025 הוצג תחקיר צה"ל על הטבח בנתיב העשרה^[9]. על פי התחקיר, שלושה מחבלים חדרו למושב באמצעות מצנחי רחיפה, ומולם ניצבו 25 חברי כיתת כוננות חמושים, מפקד בכיר וכוח לוחמים קבוע של גולני, בסך הכל 37 לוחמים. מפקד הגדוד חתר למגע, אך לא הורה לכיתת הכוננות לצאת ולהילחם. כשלים מבצעיים נוספים גרמו לכך ששלושת המחבלים הצליחו לרצוח 17 אזרחים מהמושב, ושניים מהם ברחו בחיים לעזה. המחבל השלישי נהרג על ידי כוחות צה"ל. לאחר כארבע שעות הגיעו למושב כוחות תגבור, אך אלה כשלו ולא הצליחו לעצור חדירה של שבעה מחבלים לא חמושים נוספים, שהגיעו למטרת ביזה.

תחקיר כפר עזה

ב-25 בפברואר 2025 הציג מפקד פיקוד העורף האלוף רפי מילוא לתושבי קיבוץ כפר עזה את תחקיר הצבא על אירועי שבעה באוקטובר בקיבוץ. לפי התחקיר, במשך שעות ארוכות חברי כיתת הכוננות, 14 איש, נלחמו לבדם במחבלים ללא כל עזרה צבאית, ונהרגו כולם. כוחות צה"ל הגיעו לקיבוץ ללא פיקוד וללא תיאום ביניהם וללא הבנת המתרחש. הכוחות נכנסו לקיבוץ רק בחלקו הדרומי, פינוי התושבים במקום נעשה מאוחר ובאופן לקוי וכתוצאה מכך מחבלי חמאס חזרו למקום ורצחו וחטפו חברי קיבוץ. גם חיל האוויר לא פעל כראוי. האלוף מילוא הודה כי חמאס הפתיע את צה"ל ביכולות שלו. בהודעה מטעם הקיבוץ נאמר שהתחקיר שהוצג היה מקיף ומעמיק אך לא מספק^[10]^[11].

כמה ימים לאחר פרסום תחקיר כפר עזה טענו קצינים במילואים שהיו במקום שלא דיברו איתם במסגרת התחקירים הצבאיים. אחד הקצינים סיפר שהגיע לכפר עזה באופן עצמאי בסביבות 12 בצהריים, ועסק בפינוי פצועים והרוגים. לאחר מכן קצין אחר הוביל כוח של 40 איש שעברו בית אחר בית והרגו מספר מחבלי חמאס^[12].

תחקיר ניר עוז

בנובמבר 2024 מונה אלוף ערן ניב לאחראי על ביצוע תחקיר טבח ניר עוז^[13].

במרץ 2025 הוצג התחקיר. התחקיר מתאר את טבח ניר עוז בפירוט רב, וכן את הטבח במשתתפי מסיבת פסיידאק. התחקיר מנסה לענות על שלוש שאלות מרכזיות: כיצד הגיעו כל כך הרבה מחבלים לקיבוץ לניר עוז, למה כוחות צה"ל בגזרה לא הצליחו לבלום את האויב, ומדוע לא הגיעו כוחות אפקטיביים בזמן. התחקיר הציג מסמכים של חמאס מהם ניתן ללמוד על צירי החדירה שתוכננו לפני ה-7 באוקטובר. רובם נקבעו על גבי כבישים בישראל שאפשרו תנועה מהירה, ואפשרו למחבלים לחדור לקיבוץ באמצעות טנדרים, אופנועים, אופניים וברגל. רוב המחבלים הגיעו מח'וזאעה, המוגדרת כמעוז חמאס. על פי התחקיר, בשעות הצהריים הצטרפו למחבלי חמאס 200–400 מחבלים נוספים, שאינם נמנים בכוח מאורגן, מתוך תחושה המשלבת "אקסטזה דתית" ו"נקמה ביהודים". רק מאוחר יותר הגיעו מסוקי קרב של צה"ל ופתחו עליהם באש.

צוות התחקיר קבע כי מדובר בכשל מערכתי מרמת המטכ"ל ועד השטח, ולא כשל טקטי. עוד נטען בתחקיר כי היה מצופה מפיקוד הדרום לגבש תמונת מצב אמיתית ולא לצפות לדיווחים. כמו כן צוין כי טבח ניר עוז התאפשר עקב השילוב של היעדר התרעות והיעדר כוח צבאי^[14].

תחקיר קיבוץ נחל עוז

בפברואר 2025 הציג אלוף דן גולדפוס, יחד עם קצינים נוספים, את התחקיר שנעשה על טבח שבעה באוקטובר בקיבוץ נחל עוז^[15]^[16]. נציגי הצבא פתחו את הצגת התחקיר בבקשת סליחה מהתושבים - והודו שצה"ל כשל: "סליחה שנכשלנו בלהגן עליכם". בתחקיר הוצגו אירועי השבעה באוקטובר לצד תגובת הצבא. תושבי הקיבוץ ציינו כי "עברו באופן יסודי ומעמיק - ונראה שהתחקיר נעשה במקצועיות ורגישות", אך הם ציפו גם שיתוחקרו האירועים שהתרחשו לפני 7 באוקטובר ובמה שהוביל אליהם, וזה לא נעשה.

כמו כן ציינו בקיבוץ כי בצבא לא הצליחו להסביר למה לקחו לכיתת הכוננות את הנשקים מבתיהם לפני 7 באוקטובר. לעומת זאת ציינו לשבח את השקיפות בתחקיר שהוצג, שכלל הקלטות קשר וסרטונים שלא נחשפו לפני כן.

אחד הפרטים שנחשפו בתחקיר הוא שתומר ערבה-אליעז, תושב הקיבוץ, נורה למוות בסבירות גבוהה בידי כוח צה"ל, אחרי שנמלט מהמחבלים.

תחקיר מוצב נחל עוז

במרץ 2025 הוצג תחקיר צה"ל על קרב מוצב נחל עוז, ובו נקבע כי הוא "אחד הכישלונות הכי גדולים בשבעה באוקטובר"^[17]. התחקיר מצביע על שורה ארוכה של כשלים בכל הרמות הצבאיות. במוצב היו באותו בוקר 162 חיילים ולוחמים, רובם מגדוד 13 של חטיבת גולני שהחזיקו את הגזרה. רק 90 חיילים וקצינים אחזו בנשק באותו בוקר במוצב, והם לא תרגלו לפני כן תרגולת "הגנת מוצב" במוצב. הקרב הוכרע בדקות הראשונות. התחקיר קובע כי אי קיום פקודות בסיסיות כמו תגבור עמדות סביב המוצב לפני הסתערות המחבלים על המוצב, מחסור בכוח אש וסרבול בתנועת הטנקים בשל זמני כוננות שנקבעו על ידי אוגדת עזה והחטיבה הצפונית - גרמו למפלה. לוחמי המוצב וחיל האוויר הצליחו במהלך הקרב להרוג 71 מחבלים.

התחקיר מצביע על כשל באופן תפיסת המקום שנמצא מרחק של פחות מ-850 מטרים מגדר הגבול. המקום היה אמור להיות מוצב קדמי אבל בפועל הוא הפך למחנה עורפי בשל אילוצים כלכליים. הוא לא נוהל בשגרת מוצב, לא הייתה בו דריכות מבצעית מספקת והוא התנהל כבסיס עורפי מבחינת תפיסת האבטחה: רק שומר אחד בש"ג שפנה לשטח ישראל ולא לרצועה, ושלושה שומרים נוספים שהיו מוצבים בתוך המחנה כדי למנוע גניבות.

לצד הכישלון, התחקיר מצביע על גבורה עילאית של מפקדים ולוחמים שחירפו את נפשם, ומגלה כי התצפיתניות פעלו במקצועיות, נחישות ואומץ לב.

תחקיר עין השלושה

ב-23 באפריל 2025 הוצג תחקיר צה"ל על מתקפת הטרור על עין השלושה. התחקיר קבע שצה"ל נכשל במשימתו להגן על הקיבוץ ותושביו. לפי התחקיר, מחבלי הנוח'בה שחדרו בתחילה יצאו עד השעה שמונה בבוקר, ואחריהם הגיעו גלים לא סדורים של מחבלים ללא שיוך ארגוני מובהק. רק בשעה 13:20 הגיעו כוחות ראשונים של המשטרה לקיבוץ, ובשעה 14:10 הגיעו לוחמים מיחידת "ברק" של המשטרה והחלו לסרוק אותו. בתגובת קיבוץ עין השלושה נמסר כי הם קוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית^[18].

תחקיר בסיס זיקים

ב-27 באפריל 2025 הוצג תחקיר צה"ל על קרב בסיס זיקים. התחקיר נערך והוצג על ידי סגן אלוף דן הרוש, מפקד בסיס האימונים החטיבתי בזיקים, כלפיו התעוררה ביקורת חריפה על כך שבבוקר הקרב הוא לא הגיע לבסיס אלא בחר להישאר עם משפחתו במרחב המוגן. במסמך שהפיץ דובר צה"ל עם עיקרי התחקיר נכתב: "מפקד הבא"ח היה צריך, על אף הסכנה, להגיע למחנה זיקים"^[19].

מהתחקיר עולה כי כוח של חטיבת גולני שהיה בבסיס עזב את המקום על דעת עצמו ובלי לדווח על כך, בזמן שהייתה בבסיס רק פלוגה אחת, פלוגת תבור של חטיבת החילוץ וההדרכה, שהגנה על הטירונים, ובזכותה לא נכבש הבסיס.

תחקיר חוף זיקים וקיבוץ זיקים

ב-4 במאי 2025 הוצג תחקיר צה"ל על הטבח בחוף זיקים והקרב בקיבוץ זיקים^[20]. לפי התחקיר הצה"לי, אף שבאוגדת עזה ובחטיבה הצפונית ידעו על החדירה מהים בזמן אמת, למקום הגיע רק כוח מצומצם בשל המהירות שבה התרחשה. התחקיר קבע כי כוחות צה"ל לא חתרו למגע עם המחבלים שחדרו לחוף זיקים בבוקר 7 באוקטובר וכשלו במשימתם.

על פי התחקיר, אף שהופעלה התרעת "פרש כחול" (פקודה שניתנת בעת חדירה מכיוון הים), לא הוגדר סדר פעולות במקרה של פשיטת מחבלים על חוף זיקים.

לקראת השעה 7:00 השתלטו ארבעה מחבלים על רכב צה"לי והחלו להתקדם לכיוון קיבוץ זיקים. שישה מחבלים נוספים המשיכו לכיוון הקיבוץ ברגל. חבר כיתת הכוננות חשב תחילה שהם חיילים, אך כשהבחין ב-RPG-7 הבין כי הם מחבלים, ופתח באש. בכך הוא בלם את כניסת המחבלים לקיבוץ. במקביל, הרבש"ץ וארבעה לוחמים נוספים מכיתת הכוננות החלו גם הם בקרב בלימה מול המחבלים, ושניים מהלוחמים נפצעו. בהמשך הצטרפו אזרחים ללוחמים, תוך שהם עושים שימוש בנשקם של הפצועים.

תחקיר עלומים

ב-19 במרץ 2025 הוצג תחקיר צה"ל על הטבח בעלומים^[21]. התחקיר קבע כי צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ עלומים ועל האזרחים שהיו בו ובמרחבו. צוות התחקיר הדגיש את גבורתם ופועלם של תושבי עלומים, לוחמי כיתת הכוננות וכוחות הביטחון, שהביאו לייצוב קו ההגנה בשעות הלחימה הראשונות, תוך בלימת התרחבות ההתקפה לשאר חלקי הקיבוץ.

בחדשות 13 פורסמה הקלטה של ראש אגף כוח האדם, האלוף דדו בר כליפא, בעת הצגת התחקירים לתושבים, בו הוא מביע חרטה ואומר: "בגדול, נתנו לאויב שרצה להשמיד אותנו להתבסס על הגדרות שלנו". עוד אמר: "בור המבצעים שלנו במטה הכללי לא היה עם תמונת מצב מספקת".

תחקיר רעים

ב-10 באפריל 2025 הוצג תחקיר צה"ל על קרב רעים^[22]. התחקיר קבע כי צה"ל כשל במשימת ההגנה על רעים. על פי התחקיר, מחבלי חמאס תכננו להגיע לבסיס נבטים של חיל האוויר הישראלי וברשות המחבלים נמצאו מפות מפורטות של הבסיס ומיקום הטייסות והמטוסים, אך הם נבלמו בזכות התארגנות מוקדמת והקרבה עילאית של כיתת הכוננות ותושבי קיבוץ רעים.

תחקיר ניר יצחק

ב-25 באפריל 2025 הוצג תחקיר צה"ל אודות מתקפת הטרור על ניר יצחק^[23]. צוות התחקיר קבע כי צה"ל נכשל במשימתו להגן על קיבוץ ניר יצחק ותושביו. עם זאת, התחקיר הדגיש את גבורתם של תושבי הקיבוץ, מפקדי כיתת הכוננות וצוות החירום היישובי שלחמו באומץ לב ובחירוף נפש, תוך חתירה למגע ופגיעה באויב. לחימה זו צמצמה את היקף הפגיעה בקיבוץ. התחקיר מציין כי הכשרת כיתת הכוננות לא תאמה את גודל המתקפה, אך חתירתם ללחימה שיבשה את כוונת המחבלים.

תחקיר נירים

ב-4 באפריל 2025 הוצג תחקיר צה"ל על הטבח בנירים^[24]. לפי התחקיר הצה"לי הקיבוץ היה הראשון שאליו חדרו המחבלים והאחרון שאליו הגיעו כוחות צבא מאורגנים. מהפרטים שהוצגו נראה שהגל הראשון של המחבלים חדר לקיבוץ ב־6:42, והכוחות המאורגנים של הצבא הגיעו רק ב־13:24. בסך הכל, לפי התחקיר, חדרו לקיבוץ כ-150 מחבלים.

התחקיר מתאר את גבורתם של אלוף משנה אסף חממי יחד עם שני לוחמים מהחפ"ק שלו, תומר אחימס וקיריל ברודסקי, שנפלו כשניסו להגן על הקיבוץ.

כמו כן ציינו עורכי התחקיר כי צה"ל כשל כתוצאה מכישלון ארוך שנים בתפיסת ההגנה. הפרימטר לא היה מספק, ולא היה תרחיש ייחוס של פשיטה גדולה בהפתעה. כלל הכוחות היו ללא רימונים ולא הייתה מערכת תקשורת ישירה מול הרבש"צים.

קיבוץ נירים הגיב על פרסום התחקיר: "תחקיר צה"ל מחזק את גודל ההפקרה שהיתה כאן בשבעה באוקטובר בקיבוץ שלנו. קהילה שלמה שנאלצה להגן על עצמה יחד עם כוחות צבאיים מועטים, לוחמי צה"ל גיבורים שנפלו על אדמת נירים. אנו מרכינים ראש לזכרם של הנופלים שבאו להציל חיים. התחקיר הזה רק מחזק את הצורך הבהול בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את ההפקרה המערכתית ואת כל ההיבטים של המחדל ותסיק מסקנות ברורות כדי למנוע מאסון שכזה להתרחש שוב."

תחקיר שדרות

ב-9 באפריל 2025 הוצג תחקיר צה"ל על קרב שדרות^[25]. בתחקיר נכתב: "צה"ל וארגוני הביטחון נכשלו במשימתם להגן על תושבי העוטף". מהתחקיר עולה כי החטיבה הצפונית באוגדת עזה לא הכינה תיק להגנה על העיר, התעלמה מכך שהצבא לקח מכיתת הכוננות את הרובים באוגוסט 2022 ולא החזירם, לא אימנה את כיתת הכוננות במשך שנתיים, והפנתה את עיקר תשומת הלב לנעשה בגדר הגבול במקום להיערך לפשיטה רחבה, אף שבתוכנית ההתקפה של חמאס, "חומת יריחו", צוין ששדרות היא יעד עיקרי לתקיפה.

התחקיר לא בדק את תפקוד המשטרה ושב"כ, ולא כולל מסקנות על התנהלות עיריית שדרות, מתוך כוונה שלא לשבש את עבודתה של ועדת חקירה ממלכתית עתידית. כמו כן לא זומן להעיד בתחקיר עמי ביטון, שהיה מפקד החטיבה עד אפריל 2023.

לאחר הצגת התחקיר טענו מספר תושבים משדרות שקיימים אי-דיוקים רבים בתחקיר. למשל, בתחקיר נכתב שחדרו 40 מחבלים לעיר, אך באנדרטה לזכר הקורבנות מצוין שהיו 60 מחבלים. כמו כן כך נכתב בתחקיר כי בשעה 10:30 לא היו יותר מחבלים בשדרות מלבד בתחנת המשטרה, אולם קיים תיעוד של לכידת מחבל בעיר לאחר השעה 19:00 באותו הערב. כמו כן קראו לחקור את הקונספציה שהובילה לטבח שבעה באוקטובר: "כמה ימים לפני 7 באוקטובר, חמ"ל הפלגים המשותף ברצועה ערך תרגיל רטוב ליד נתיב העשרה. כל האזור פה רעד מירי ומטילים. כששאלנו את דוברות האוגדה מה קורה, התשובה הייתה – אין צורך להמשיך לפנות, מדובר באימון תקין של האויב"^[26].

תחקיר הטבח בפסטיבל נובה

ב-2 באפריל 2025 הוצגו חלקים מתחקיר צה"ל אודות הטבח בפסטיבל נובה. בין הנושאים שהוצגו נמנו הליך אישור המסיבה, השתלשלות האירועים ביום האירוע והתנהלות כוחות הביטחון במרחב המסיבה ובחניון רעים. התחקיר לא כלל את האירועים שהתרחשו מחוץ למרחב מסיבת הנובה, בהם התקפות מחבלים על הצירים בעוטף והטבח במיגוניות המוות, בהם נרצחו עשרות מבלים שנמלטו מהמסיבה. התחקירים בנוגע לאירועים אלה טרם הושלמו ויוצגו בהמשך^[27].

משפחות הנרצחים שנוכחו בהצגת התחקיר הביעו אכזבה, ואחד ההורים אמר: "התחקיר היה ביזיון, לא חידש לי כלום. לא חשבתי שאצא כל כך מאוכזב. כל כך הרבה ניסיונות לטשטש אחריות. [...] אני יוצא בתחושה קשה שהתחקירים לא רלוונטיים, לא יודע אם הצבא למד מהם משהו. מהתחקירים אנחנו לא נלמד, אין דבר שייתן לנו תשובות חוץ מוועדת חקירה ממלכתית."^[28]

למחרת הוצגו חלקים נוספים מהתחקיר, בהם פורטו כשלים קשים של צה"ל, בעיקר של אוגדת עזה והחטיבה הצפונית. בין השאר גילה התחקיר כי חמאס לא ידע על קיומה של מסיבת הנובה והגיע למקום בטעות, כשמחבלי הכוח הפושט היו בדרך לנתיבות. הכוח טעה בפנייה בצומת שוקדה והגיע לחניון רעים, שבו התקיימה המסיבה^[29].

תחקירי חילות צה"ל

הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ניסה בתחילת המלחמה למנות ועדות חקירה חיצוניות בראשות אלופים בדימוס. נקבע כי יש לתחקר את אירועי המלחמה כדי להפיק לקחים, והתחקור חייב להתחיל ביחידות עצמן ומשם לעלות למעלה. כמו כן נקבע הליך לתחקור קצינים בכירים^[30]^[31]. הודגש כי תחקירים אלו אינם מחליפים מנגנון בדיקה או חקירה חיצונית מלאה, כגון ועדת חקירה ממלכתית. היוזמה למינוי ועדות חקירה נבלמה על ידי הדרג המדיני, והוועדות לא הוקמו^[6].

תחקירים מטכ"ליים

ב-27 בפברואר 2025 פורסמו חלקים מתחקירי צה"ל, הכוללים 18 תחקירים מטכ"ליים נושאיים, בהם 4 תחקירי ליבה. התחקירים אינם כוללים מסקנות אישיות או צעדים פיקודיים^[32]^[33].

אחת המסקנות המרכזיות בתחקיר היא שהכישלון וההפתעה היו חמורים יותר ב-7 באוקטובר מאשר במלחמת יום הכיפורים, שפרצה 50 שנים לפני כן. הסיבה היא שלישראל הייתה אז התרעה למלחמת הפתע, נערכו דיונים מקדימים אם לגייס כוחות מילואים, וחלק מקציני אמ"ן התריעו על המתקפה המתקרבת. לעומת זאת, ב-7 באוקטובר לא היה אף אחד שראה או שזיהה סימן להתארגנות מוקדמת, ולא הייתה התרעה מודיעינית כלשהי. ההפתעה הייתה מוחלטת^[34]^[35]^[36].

תחקיר תפקוד צה"ל

התחקיר הצבאי על תפקוד צה"ל בליל ובוקר שבעה באוקטובר בוצע על ידי אגף המבצעים ופיקוד הדרום, והוא מבוסס בחלקו על תחקירים מטכ"ליים של אגף המודיעין אודות הרגעים שקדמו ל-06:29 באותו הבוקר, והשלבים הראשונים במאמצי הבלימה של המתקפה^[37]. חלקים מהתחקיר פורסמו ב-4 בינואר 2025. בחלקים אלה מתואר כיצד הצליחו מחבלי חמאס לשבש את פעילות חיל האוויר ולפלוש לשטח ישראל^[38].

תחקיר אגף המודיעין

ביולי 2024 פורסמו חלקים מתחקיר של אגף המודיעין. לפי ממצאי התחקיר, מתקפת הפתע של חמאס תוכננה במשך כ-7 שנים, אך באמ"ן הניחו שארגון הטרור מורתע, וכי יחיא סנוואר מעדיף לשפר את מצבם הכלכלי של תושבי הרצועה ולבסס את ממשל חמאס ברצועת עזה^[39].

עיקרי ממצאי התחקיר:

גורמי המודיעין הניחו שחמאס מורתע ופניו של סינוואר להסדרה, ולכן התעלמו מהסימנים המקדימים למתקפה.
במשך שנים נוצר פער בין הידיעות שנאספו לניתוח שלהן על ידי חוקרי אגף המודיעין.
הפרשנות שלפיה חמאס נמנע מלהשתתף בשני העימותים שקדמו ל-7 באוקטובר כי הוא מתכנן מלחמה - נזנחה באגף המודיעין.

למעשה, חוקרי המודיעין היו שקועים בקונספציה שחמאס "לא רוצה ולא יכול" לצאת למלחמה נגד ישראל, בדומה ל"קונספציה" בדבר תנאי סף מצריים וסוריים ליציאה למלחמה, שגרמה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים ללא התרעה משמעותית. מספר מועט של חוקרים באגף המודיעין היה סבור כי חמאס משתמש במימון המגיע מקטר לתכנון המתקפה, אך הדעה הרווחת בחיל הייתה כי חמאס מורתע.

ראש אמ"ן, אהרון חליוה, קיבל את הקביעות שעלו בתחקיר והתפטר מתפקידו זמן קצר לאחר מכן.

תחקיר יחידה 8200

ביחידה 8200 בוצעו מספר תחקירים מבצעיים לבדיקת אירועי מתקפת שבעה באוקטובר, והיחידה הצהירה שהתחקירים "יוצגו לציבור באופן שקוף לאחר שיסוכמו, ובהליך סדור ומקצועי"^[40].

בפברואר 2024 פורסם כי הוקם צוות בדיקה בראשות דני הררי, באישור ראש אמ"ן והרמטכ"ל. לאחר שצוות הבדיקה סיים את התחקיר הוא פרסם דו"ח פנימי בן כ-600 עד 800 עמודים, ובו פירוט הכשלים והליקויים, חלקם חמורים ביותר, שהתגלו בכל הקשור לתהליך עיבוד המודיעין, קבלת ההחלטות ושיטות העבודה של היחידה^[41].

ביולי 2024 הציג מפקד יחידה 8200 יוסי שריאל את התחקיר על תפקוד היחידה באירועי שבעה באוקטובר לראש אמ"ן אהרון חליוה ולקצינים נוספים בחיל המודיעין. על פי התחקיר, בשעות ובימים שלפני המתקפה היה ברשות היחידה את כל המידע הדרוש לאנשיה, אבל היחידה לא העבירה התרעה נקודתית וברורה^[42]. באותה עת פורסמו קטעים קצרים מהתחקיר, לפיהם בליל 6 באוקטובר הייתה תקלה במערכת מודיעינית שסיפקה מידע על חמאס, וזו תוקנה רק כעבור מספר ימים. כמו כן פורסם כי במאי 2023 קצין מודיעין של פיקוד הדרום הזהיר שיחידת 8200 לא מכסה טוב את עזה וכי יש "פער איסוף משמעותי", אך הליקויים לא טופלו^[40].

ב-12 בספטמבר 2024 הודיע שריאל כי הוא פורש מתפקידו בתוקף אחריותו למחדל. במכתב הפרידה הוא מציין כי הושלם התחקור הראשוני על חלקה של היחידה בכישלון המודיעיני. על פי התחקיר היה בידי היחידה מידע מפורט על תוכניות חמאס והיערכותו, אך אלה לא השפיעו על הבנות היסוד בתוך היחידה ובקרב קהיליית המודיעין^[43].

תחקיר חטיבת המבצעים

בנובמבר 2024 פורסמו עיקרי תוצאות התחקיר הצה"לי ביחס לתפקודה של חטיבת המבצעים^[44].

בין ממצאי התחקיר:

סדר הכוחות הקבוע בעוטף לא היה מספיק ב-7 באוקטובר 2023, אך כך גם היה בשאר הגזרות. המשמעות היא שיהיה צורך בתגבור כוחות ובמספר גדול יותר של לוחמים בשטח בכל רגע נתון. מסקנה נוספת שעלתה היא כי יש צורך בכוחות כוננות גדולים יותר בגזרות השונות.
האוגדה שחררה יותר מדי חיילים הביתה באותה שבת, יותר ממחצית מחיילי היחידה, וזאת בניגוד לנהלים. צוין כי נוהג זה רווח בהרבה אוגדות ולא רק שם.
על פי התחקיר, הכוחות זרמו דרומה במהירות מרגע שהאירוע החל, אך לא בהכרח למקומות הנכונים. נושא זה שנוי במחלוקת בין אוגדת עזה לבין פיקוד הדרום.
התיאום בין כוחות משטרת ישראל לבין צה"ל ב-7 באוקטובר היה לא טוב.
ביחס לניהול המערכה ממוצב הפיקוד העליון בקריה, צוין כי הוא תפקד במצב של אי-בהירות חלקית, ונדרשו שעות ארוכות כדי לייצר תמונת מצב.
בסיכום התחקיר נכתב כי התנהלות חטיבת המבצעים החל מהשעה 6:29 הייתה טובה וסבירה.

תחקיר פיקוד הדרום ואוגדת עזה

באוקטובר 2024 פורסמו עיקרי תחקיר של אוגדת עזה, בו הממצא העיקרי הוא כי סדר הכוחות הקבוע בעוטף לא היה מספיק ב-7 באוקטובר 2023, כ-600 עד 650 חיילים בגזרה, במקום 1,500^[45].

בפברואר 2025 פורסם תחקיר פיקוד הדרום וחטיבת המבצעים, בו כונה הטבח "אירוע קטסטרופלי, בלי מצטיינים". בתחקיר מצוינות ההכנות שהחלו בעזה בשישי בצהריים ולא זוהו, שגיאות מבצעיות שביצע אלוף הפיקוד, וכשלים מבצעיים נוספים^[46].

תחקיר חיל האוויר

ערך מורחב – חיל האוויר במלחמת חרבות ברזל

ממצאים מתחקיר חיל האוויר פורסמו ב-24 בדצמבר 2024^[47].

עיקרי הממצאים:

חיל האוויר עמד בכוננויות שהוגדרו לחופשת החגים, וחימש טרם היציאה לחג מטוסים נוספים כדי לתת מענה לזמני הכוננות הקצרים.
עשרות כלי טיס הוזנקו, למרות מטחי הטילים הכבדים, אך האפקטיביות שלהם הייתה מוגבלת.
חיל האוויר לא היה מספיק אפקטיבי לנוכח היקף המתקפה של חמאס.
תמונת המודיעין לא הייתה ברורה מדיווחי כוחות היבשה.
בחיל האוויר מעריכים שגם אם קצב צבירת הסד"כ היה מהיר יותר, הוא לא היה מספיק כדי לבלום את המתקפה.
בשעה 7:08 הכריז האלוף תומר בר על מלחמה והקפיץ את כל חיל האוויר.
בשעה 9:30 קיבל בר החלטה חריגה והגדיר את כל מרחב הגדר כ"שטח הריגה", כך שכל מי שמתקרב אליו ייפגע, גם במחיר של פגיעה בחטופים. כך תפס חיל האוויר אחריות למרחב הגדר ומנע מתקפות נוספות.

תחקיר חיל הים

ערך מורחב – חיל הים במלחמת חרבות ברזל

בפברואר 2025 פורסמו חלקים מתחקיר חיל הים. הממצאים העיקריים הם כי חיל הים לא עמד במשימה שלו למנוע חדירה של ספינות מחבלים לחופי ישראל, שביצעו את הטבח בחוף זיקים. כמו כן סוקר התחקיר את חלקו של חיל הים בקרב זיקים ובקרבות נוספים באותו יום^[48].

תחקירי שירות הביטחון הכללי

שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ערך שני תחקירים, שלא פורסמו: תחקיר פנימי של שירות הביטחון הכללי, ותחקיר חיצוני שבראשו עמד ה', מי שפיקד בעבר על מרחב ירושלים ויו"ש בשירות, ושימש ראש אגף סיכול ריגול.^[49] עיקרי התחקיר החיצוני הוצגו במרץ 2025.^[50]^[51]

עיקרי התחקירים

הפצת התראות על סימנים המעידים על מתקפה

הארגון הסתמך על הקונספציה לפיה חמאס יימנע מתקיפה. בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר נפגשו רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי, ובכירי השב"כ במטה הארגון לאחר שהתקבלו שני סימנים המעידים על מתקפה מתוכננת: הדלקת עשרות סימים ישראליים בעזה, וירידת בכירי הפיקוד הצבאי של חמאס למנהרות. למרות הסימנים המשיכו אנשי השירות להניח שחמאס לא יתקוף.
ב-2:58 השירות הפיץ הודעת התראה לצה"ל ולמטה לביטחון לאומי, שכפוף לראש הממשלה, על התנהלות חריגה של חמאס שעשויה להצביע על פעילות התקפית. ב-3:17 הופצה התראה דומה בדרג נמוך יותר, ולאחר מכן לא הופצו עוד הודעות התראה.
בין השעות 4:00–6:00 יצאו הודעות שב"כ בצא'ט המבצעי מול צה"ל ובהן התראות על היערכות חמאס לתקיפה. לאור התראות אלו הוקפצו שני צוותי טקילה לדרום.
בשעה 5:00 הופצו הנחיות אופרטיביות ובהן המלצה לדחות את ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שתוכננה ליום ראשון בבוקר, ולהציג את הסימנים המעידים למזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אבי גיל. ההודעה נמסרה לו בשעה 6:13.
בשעה 6:17 עודכן אבי גיל בטלפון האדום אודות הסימים והחשש ממתקפה. הוא תקשר מיד לרל"ש הרמטכ"ל, ובשעה 6:29 התקשר לבנימין נתניהו.

הקונספציה אודות כוח הנוח'בה

אימוני יחידת הנוח'בה לא הוגדרו כאיום אסטרטגי. בשב"כ ייחסו חשיבות גבוהה יותר להימצאות נשק מפר איזון אצל חמאס, כגון טילים מדויקים, כטב"מים איכותיים ויכולות קומנדו ימיות מתקדמות. כוח הנוח'בה לא הוגדר איום אסטרטגי, כי התפיסה הייתה שאין היתכנות לפשיטה המונית לישראל.
בשירות האמינו שהמכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה ימנע חדירה לישראל דרך מנהרות.
השירות לא ביצע מעקב שיספק הערכה לאפשרות לפשיטה צבאית דרך הגדר.
בשירות התייחסו בביטול לתוכנית הפשיטה "חומת יריחו" של חמאס, והתעלמו ממנה בדיוני הערכות מצב.

מחסור במקורות מודיעין

בשנת 2018 נהרג בעזה פעיל חמאס שגייס מחבלים להוצאת פיגועים באזור יהודה ושומרון. בעקבות כך הורה יחיא סינוואר להרוג כל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל. סוכני שב"כ רבים נרצחו, ושב"כ נותר כמעט לגמרי ללא סוכני מודיעין אנושי בעזה.
בעקבות חשיפת מבצע פירות טרופיים בח'אן יונס בשנת 2018 למד חמאס כיצד גורמי מודיעין בישראל מאזינים לו, ופיתח יכולת למנוע האזנות.

תחקיר משטרת ישראל

ערך מורחב – משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל

לקראת תום כהונתו של המפכ"ל קובי שבתאי ערכה משטרת ישראל תחקיר על מתקפת 7 באוקטובר. בדצמבר 2024 פרסם יהושע בריינר ב"הארץ" חלקים מהתחקיר^[52].

בתחקיר נקבע כי המשטרה לא עודכנה על הסימנים המעידים למתקפה, וכי במהלך היום לא קיבלה מודיעין מצה"ל או מגורמי הביטחון האחרים על הלחימה.

אנשי משטרה הביעו ביקורת על כך שלא בוצעו תחקירים מעמיקים על התנהלות הארגון באותו היום, לרבות התנהלות המטה הארצי ב-7 באוקטובר, סוגיית גיבוש תמונת המצב, וההחלטות העצמאיות שקיבלו בימ"מ במנותק משאר המשטרה. כמו כן, לא נבחנו לעומקם אירועים שהתרחשו בדרום, בהם התנהלות כוחות המשטרה בקרב בארי, ההחלטה בנוגע להריסת תחנת המשטרה בקרב שדרות, ותחקיר בנוגע לאישור פסטיבל נובה ואופן פיזור האירוע. בנושא זה קיימת מחלוקת בין הצבא למשטרה.

חלק מהתחקיר עוסק בהדגשת הצלחותיה של המשטרה ב-7 באוקטובר, ובכלל זה גבורתם של השוטרים שהשתתפו בקרבות מול המחבלים. התחקיר משבח את המשטרה על ההחלטה שלא לשלוח יחידות ממחוזות אחרים לאזור הדרום, על אף הלחץ שהפעילו כמה מפקדי יחידות. בכירי המשטרה הסבירו כי החלטה זו הייתה בין הלקחים המרכזיים שהפיק הארגון ממבצע שומר החומות, אז העבירה המשטרה כוחות גדולים לירושלים, והשאירה אזורים אחרים במדינה בלא כוחות מספיקים.

בעקבות הביקורת, מפכ"ל המשטרה דני לוי הודיע כי יקים צוות מיוחד לתחקור התנהלות המשטרה בשבעה באוקטובר, שנה וחצי לאחר מתקפת חמאס. הצוות יורכב מבכירים לשעבר במשטרה, ובראשו צפוי לעמוד סגן המפכ"ל לשעבר דוד ביתן, שפיקד על המחוז הדרומי ופרש משירות לפני הטבח.^[53]

דו"חות מבקר המדינה

בדצמבר 2023 פורסם דו"ח מיוחד מטעם מבקר המדינה בנושא תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל". הדו"ח מצביע על שורה של כשלים מרכזיים באופן הטיפול בעורף האזרחי, בעיקר בימים הראשונים למלחמת "חרבות ברזל": חוסר התגייסות מיידית ומספקת של משרדי הממשלה ומוסדות השלטון לטיפול במפונים, חוסר זמינות של גופים ציבוריים ומוקדי שירות, וכן חוסר ודאות וקשיים במימוש זכויות, בין היתר בשל אוריינות דיגיטלית נמוכה. הפינוי נעשה בחיפזון וללא תוכנית סדורה, מה שהוביל לבעיות בקליטת המפונים במלונות, פיזור גיאוגרפי והיעדר גורם ממשלתי מתכלל או "דובר אזרחי" שיספק מידע סדור. בתחום הביטחון האישי התגלו פערי מיגון במקלטים ובמוסדות חינוך, ליקויים בתחזוקת מקלטים ופערי הצטיידות בכיתות הכוננות. מערך בריאות הנפש הציבורי כשל בטיפול הראשוני במפונים, והיו קשיים בקבלת טיפול רפואי ותרופות. במערכת החינוך היו אתגרים בהקמת מסגרות למפונים ובחינוך המיוחד. בנוסף, נפגע השירות לציבור בשל היעדרות עובדים ואי-וודאות לגבי סיוע כלכלי, כולל קשיים בטיפול בפיצויים, דמי אבטלה ותגמולי מילואים.^[54]

בפברואר 2025 פורסם דו"ח מיוחד מטעם מבקר המדינה העוסק בהליכי השיקום של נפגעי השבעה באוקטובר. מהדוח עלה כי קיימים לקויים רבים בהליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו בטבח: עיכוב בתקצוב פרויקטים לפיתוח בחבל התקומה. היעדר ראש מנהלת קבוע. ליקויים במעבר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה למגורי הביניים. העיכוב במעבר משפחות ליישובי הביניים הקשה מאוד על התלמידים . העדר מוכנות ממשלתית לשיקום אחר אירועי אסון. העדר בקרה ממשית של ראש הממשלה והממשלה על מימוש תוכניות השיקום והפיתוח. ליקויי בטיחות לאורך כביש 232. היעדר הסדרה של אתרי ההנצחה לאורך כביש 232 ובאופקים והיעדר מענה לתושבי אופקים.^[55]

בפברואר 2025 פורסם גם דו"ח זה מטעם מבקר המדינה העוסק בטיפול בצרכי האוכלוסייה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר בארבעה תחומים: תחום בריאות הנפש- נמצא כי המערכת לא הייתה ערוכה לעלייה חסרת התקדים בצורך בטיפול נפשי, וכתוצאה מכך שיעור המטופלים בפועל מתוך אלו שדיווחו על סימפטומים היה נמוך מאוד, לצד זמני המתנה ארוכים וחוסר מענה מספק ומאורגן למפונים ולמתנדבים בשלבים הראשוני. מרכזי החוסן- אי-וודאות תקציבית, עיכובים בהעברת כספים, מחסור בכוח אדם והיעדר פיקוח סדיר, הגבילו את יכולתם לספק מענה מקיף ורציף. סיוע לנפגעים- המסגרת החוקית הקיימת אינה נותנת מענה לעשרות אלפי נפגעים נפשית (מעגל שני) שלא נכחו פיזית בזירות האירועים, ונדרשת הסדרה כוללת של מענה ושיקום ארוך טווח עבור קבוצה גדולה זו. צוותי החרום הקהילתיים- חסרי מעמד סטטוטורי וגוף רגולטורי מפקח, וחלקם הגדול לא היו ערוכים ומאומנים באופן מספק לתרחישי פינוי חירום, תוך חוסר במנגנון תגמול על תרומתם ההתנדבותית בעת חירום מתמשך.^[56]

תיעוד

תחקירים אזרחיים

מספר גופים אזרחיים הוקמו במטרה לתעד ולתחקר את אירועי שבעה באוקטובר, בדרך כלל לבקשת מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים ומשפחות שכולות.

ועדת החקירה האזרחית

ערך מורחב – ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10

ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10 היא ועדה שהוקמה ביולי 2024 על ידי ארגונים אזרחיים של נפגעי מלחמת חרבות ברזל בראשות גדעון גינת, לחקר התנהלות הממשלה וכוחות הביטחון בטבח שבעה באוקטובר ובאירועים קודמים שהיוו את התשתית למחדלים הביטחוניים.

הוועדה פועלת בדומה לוועדת חקירה ממלכתית, ומטרתה היא איסוף מידע והסקת מסקנות עד להקמת ועדת חקירה ממלכתית^[57]. מאחר שהיא לא הוקמה על ידי גוף רשמי, אין לה סמכויות הנתונות לוועדה ציבורית, דוגמת כפיית זימון לגביית עדות, ולא מובא בה מידע מסווג^[58].

ב-26 בנובמבר 2024 פרסמה הוועדה דוח המסכם את ממצאיה, בדוח חברי הוועדה אחריות אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי מערכת הביטחון, ואחריות נקודתית על מספר גורמים נוספים, בהם ראשי הממשלה לשעבר יאיר לפיד ונפתלי בנט, ובני גנץ כרמטכ"ל לשעבר^[59]^[60].

דו"ח תיעוד חיילות בחמ"לים קדמיים

בתחילת אוקטובר 2024 פורסם דו"ח תיעוד חיילות בחמ"לים קדמיים, שנכתב על ידי סביונה רוטלוי, אילת הראל ושיר דפנה־תקוע, לבקשת הורי תצפיתניות שנהרגו במוצב נחל עוז ובשבי חמאס. הדו"ח כולל עשרות עדויות של חיילות, שמעידות על עומק הכישלון ועל ההפקרה שלהן בידי המפקדים ובידי צה"ל וממשלת ישראל, וכן תיעוד סיפורי הגבורה והרעוּת מאותו יום^[61]^[62].