סדר הכוחות של צה"ל במלחמת יום הכיפורים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

במלחמת יום הכיפורים פרס צה"ל שש אוגדות שריון מלאות.

רקע

הערכות כוחות צה"ל ומצרים בתעלת סואץ - 6 באוקטובר 1973 בשעה 1400 - מלחמת יום הכיפורים

כמעט שש וחצי שנים חלפו בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. ניתן לחלק את התקופה הזאת לשתי תקופות דומות באורכן תקופת מלחמת 1,000 הימים שהתאפיינה בעימותים רבים עם המצרים ששיאם מלחמת ההתשה שנמשכה כמעט שנה וחצי.

התקופה השנייה, התאפיינה בעיקר בלוחמה בחזית הסורית, שהייתה קצרה בהרבה מהחזית המצרית. לכן, הספיקו הכוחות הסדירים הלא גדולים שהוצבו ברמת הגולן על מנת לתת מענה הולם לעניין זה.

השקט היחסי שבין מלחמת ההתשה למלחמת יום הכיפורים אפשר לצה"ל להטמיע מערכות נשק חדשות ובעיקר לעבור מחימוש המבוסס על יצור צרפתי לחימוש המבוסס על יצור אמריקאי (בעיקר בחיל האוויר).

השפעת מלחמת ששת הימים על מבנה צה"ל

למלחמת ששת הימים הייתה השפעה מכרעת על המבנה האופרטיבי של צה"ל וגם על תוכניות הרכש הצבאיות. לאור הצלחת היחידות המשורינות בלוחמת התקפה ניידת בסיוע חיל אוויר, הוצב דגש על חיל השריון על פני כל החילות האחרים בצבא היבשה. כ-50% מהתקציב הצה"לי הופנה לחיל האוויר וכ-30% לחיל השריון, קרי, רק 20% מהתקציב הצבאי הוקצה ליתר החילות. התוצאה הבלתי נמנעת הייתה פגיעה ביכולת הקרב המשולב של צה"ל. הדגש עבר מיחידות רב חיליות ליחידות משופעות בטנקים המגובים בחיל אוויר חזק, אך ללא סיוע מספק של חילות אחרים.

השיפור בחיל השריון הביא לגידול הכמותי מכ-1,000 טנקים במלחמת ששת הימים לכ-2,000 במלחמת יום הכיפורים. הגידול הכמותי בכמות הטנקים בא לידי ביטוי גם בגידול במספר היחידות. במלחמת ששת הימים היו בצה"ל שש חטיבות משוריינות ושלוש ממוכנות. זה גדל לכדי 14 חטיבות משוריינות ושש ממוכנות. הגידול היה לא רק כמותי, אלא גם איכותי. טנקים ישנים הוצאו משירות ובמקומם נרכשו טנקים מודרניים רבים. יחד עם זאת, כמה חטיבות עדיין השתמשו בטנקים מיושנים ממלחמת העולם השנייה שעברו שדרוג וטנקי שלל סובייטיים.

גם חיל האוויר זכה לשדרוג גדול ביותר. מספר המטוסים כמעט הכפיל את עצמו וחשוב מכך, מטוסים צרפתים רבים הוחלפו במטוסים אמריקאים מתקדמים בהרבה.

לעומת זאת, מספר חטיבות חיל הרגלים צומצם מ-12 במלחמת ששת הימים ל-4 בלבד במלחמת יום הכיפורים. הפגיעה בחיל הרגלים באה לידי ביטוי לא רק בצמצום מספר החטיבות, אלא גם בצמצום יחידות החרמ"ש בתוך החטיבות המשוריינות. כך קרה שחלק ניכר מחטיבות השריון הגיעו ללא חרמ"ש או עם מצבת חרמ"ש קטנה ביותר למלחמת יום הכיפורים. המצב היה חמור במיוחד ביחידות הסדירות. יחידות החרמ"ש שבכל זאת היו ביחידות השריון סבלו מהעדר כלי רכב זחליים ממונעים בדיזל. מרבית כלי הרכב של החרמ"ש היו הזחל"מים המיושנים השימוש בהם היה נפוץ במלחמת העולם השנייה ולא עברו הסבה לנגמ"שים מודרניים.

היחס לחיל הרגלים הגיע גם לציוד. חיל הרגלים השתמש ברובי סער מסורבלים, נשק הנ"ט שלו היה מיושן ולא מדויק. גם אימון יחידות החרמ"ש היה לוקה בחסר.

מצב החילות האחרים לא היה טוב בהרבה. חילות רבים שיפרו אך במעט את הסד"כ שלהן. כך למשל חיל התותחנים ראה גידול בכמה עשרות קנים בלבד לעומת מלחמת ששת הימים. התותחים היו מעטים ולא הצליחו לסייע בצורה יעילה ליחידות המתמרנות. גם חיל ההנדסה סבל מהזנחה לא מבוטלת.

מבנה צה"ל

דוד אלעזר, רמטכ"ל צה"ל

הזירה הדרומית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זירת הדרום
אלוף הפיקוד: שמואל גונן
מפקד החזית: חיים בר-לב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוגדה 143
(אריאל שרון)
 
 
אוגדה 162
(אברהם אדן)
 
 
אוגדה 252
(אברהם מנדלר/
קלמן מגן)
 
 
כח נמר
(ששון יצחקי)
 
 
מרחב שלמה
(ישעיהו גביש)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 14
(אמנון רשף)
 
 
 
חטיבה 217
(נתן ניר)
 
 
 
חטיבה 164
(אברהם ברעם)
 
 
 
חטיבה 11
(אהרן פלד)
 
 
 
חטיבה 99
(טיבי שפירא)
 
 
 
חטמ"ר 275
(פנחס נוי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 421
(חיים ארז)
 
 
 
חטיבה 460
(גבי עמיר)
 
 
 
חטיבה 401
(דן שומרון)
 
 
 
חטיבה 204
(צבי רם)
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 35
(עוזי יאירי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 600
(טוביה רביב)
 
 
 
חטיבה 500
(אריה קרן)
 
 
 
חטיבה 875
(אריה בירו)
 
 
 
חטיבה 274
(יואל גונן)
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 247
(דני מט)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אגד 214
(יעקב עקנין)
 
 
 
אגד 215
(חיים גרניט)
 
 
 
אגד 209
(יעקב ארז)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אגד גישור
(מנשה גור)
 

הזירה הצפונית

ישיבת מטה פיקוד צפון במהלך המלחמה. מימין לשמאל: מנחם מרון, ישראל טל, חיים בר-לב, מרדכי הוד, יצחק חופי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זירת הצפון
אלוף הפיקוד: יצחק חופי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוגדה 36
(רפאל איתן)
 
 
 
 
 
 
אוגדה 210
(דן לנר)
 
 
אוגדה 146
(משה פלד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 7
(אביגדור בן-גל)
 
 
 
חטיבה 679
(אורי אור)
 
 
 
חטיבה 179
(רן שריג)
 
 
 
חטיבה 205
(יוסי פלד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 188
(יצחק בן-שהם)
 
 
 
חטיבה 317
(חיים נדל)
 
 
 
חטיבה 9
(מוטקה בן-פורת)
 
 
 
חטיבה 670
(גדעון גורדון)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת גולני
(אמיר דרורי)
 
 
 
חטיבה 820
(צבי בר)
 
 
 
חטיבת קרייתי
(יעקב הדר)
 
 
 
אגד ארטילרי 213
(דניאל אבידר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אגד ארטילרי 212
(בני ארד)
 
 
 
 
 
 
 
 
אגד ארטילרי 282
(משה לוי)
 
 

כלי נשק וחימוש

צה"ל הגיע למלחמת יום הכיפורים לאחר שעבר שינויים רבים במבנהו ובספק הנשק העיקרי שלו. עד שנת 1967, היא שנת מלחמת ששת הימים, היחסים הטובים עם צרפת הבטיחו הספקה סדירה של נשק צרפתי איכותי לצה"ל. האמברגו על מכירת הנשק שהטיל שארל דה גול הכריח את צה"ל ואת ראשי מערכת הביטחון הישראליים לחפש ספק נשק אחר. ספקית הנשק החדשה הייתה ארצות הברית שיחסיה עם ישראל השתפרו מאוד במהלך שנות ה-60. עסקת הנשק הראשונה בין המדינות נעשתה בשנת 1962, עת סופקו טילי הוק לישראל. עסקאות נוספות הביאו לרכישת טנקים, מטוסי קרב ואמצעי לחימה נוספים.

החילות הקרביים העיקריים

חיל האוויר

בני פלד, מפקד חיל האוויר במלחמה
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים

בסמוך לפתיחת מלחמת יום הכיפורים הוחלפו מפקדי החיל. האלוף מרדכי הוד פרש מתפקיד מפקד חיל האוויר והאלוף בני פלד תפס את מקומו.

חיל האוויר נהנה מתקציב הגדול ביותר בין הזרועות הצה"ליים. בנוסף, מערך ההגנה האווירית היה בתקופת מלחמת יום הכיפורים חלק מחיל האוויר. לקראת המלחמה הוכפל מספר סוללות ההוק שעמדו לרשות ישראל.

עקב אמברגו הנשק, עיקר אמצעי הלחימה של חיל האוויר בישראלי במלחמת יום הכיפורים התבססו על כלי טיס אמריקאים. חלק אחר היה שאריות גדולות למדי של רכש צרפתי ששרד את השנים ויצור מקומי של כלי טיס על פי תוכניות התעשייה הצרפתית שהוגנבו לישראל.

בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים גדל מאוד כוחו של חיל האוויר. אם במלחמת ששת הימים עמדו לרשותו כ-200 מטוסי קרב, כולל דגמים מיושנים הרי שבמלחמת יום הכיפורים עמדו לרשותו למעלמה מ-400 מטוסים, חלקם הגדול מדגמים מתקדמים מייצור אמריקאי, שהיו עדיפים על המטוסים הצרפתיים. לא רק מערך מטוסי הקרב זכה לחיזוק. גם מערך המסוקים ומטוסי התובלה גדל והתחזק מאוד.

כוח האדם שעמד לרשות החיל הוכפל במהלך שש השנים שחלפו ממלחמת ששת הימים עד מלחמת יום הכיפורים.

כמו כן, נרכשו אמצעי לחימה רבים, ביניהם טילים משופרים. הוקמו בסיסי אספקה חדשים ופותחו אמצעים נגד טילי קרקע אוויר. אמצעים אלה היו מוגבלים אמנם, אך בשילוב עם פיתוח תורת קרב משופרת עמד לרשותו של חיל האוויר מערך מוטס שהיה ביכולתו לאיים על סוללות הטילים של מדינות ערב.

חיל השריון

חיל השריון היה אחד החילות השדה העיקריים של צה"ל במלחמת ששת הימים. ניצחון המהלומות המשוריינות במלחמת ששת הימים שהושגו בצורה דומה מאוד לתורת הלחימה הגרמנית מימי מלחמת העולם השנייה - הבליצקריג הביא לגידול חד במספר החטיבות המשוריינות בצה"ל. כמו כן, נוצרה הקונספציה המוטעית לפיה הטנק הוא "כל יכול"[1]. כתוצאה מכך תהליך מיכון חטיבות החי"ר שהוחל בו הרבה לפני פרוץ המלחמה הביא לביטולן של חטיבות חי"ר רבות והסבתן לחטיבות שריון. כמו כן, הוקמו 10 חטיבות שריון בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, על חשבון חילות יבשה אחרים (חיל הרגלים, חיל התותחנים, חרמ"ש וכו') שתקציבן הופנה לשריון. כך תפח תקציבו של חיל השריון כמעט ל-30% מסך כל תקציב הביטחון[2].

אמל"ח עיקרי

במלחמה השתמש צה"ל בשני טנקים עיקריים: שוט (צנטוריון בריטי) שהוצב ברמת הגולן ונלחם בעיקר בזירה הצפונית ומגח (פטון אמריקני), שהוצב בחצי האי סיני ונלחם בזירה דרומית. בנוסף לטנקים אלה, שהיו מודרניים וטובים לזמנם, שירת גם טנק הסופר שרמן המיושן במספר חטיבות.

בנוסף, הייתה לצה"ל חטיבה משוריינת שחומשה בטנקים סובייטים שנפלו שלל בידיים ישראליות וידועים בישראל בכינוי טירן.

יחידות חיל השריון במלחמה

תחת פיקוד 6 אוגדות משוריינות - 3 בפד"ם ו-3 בפצ"ן (ובנוסף להן כח משימה אוגדתי מוקטן מאולתר [בפד"ם]), הוכפפו 20 חטיבות שריון - 12 בפד"ם ו-8 בפצ"ן, 5 סדירות (אחת מהן בית הספר לשריון) ו-15 במילואים. חלק מהחטיבות היו על טהרת גדודי שריון (כשלחלק מהגדודים הוכפפו פלוגות חרמ"ש), וחלק מהחטיבות היו משולבות בגדודי שריון ובגדודי חרמ"ש. כמו כן במספר חטיבות שירתו פלוגות סיור, או יחידות חי"ר/צנחנים שונות. בנוסף להן הוקם כח עתודה משוריין בסדר גודל של חטיבה מוקטנת בפקמ"ז.

חטיבה מפקד יחידות החטיבה אמל"ח

עיקרי

קרבות עיקריים ת"פ אוגדה
4 - קרייתי

(מילואים)

יעקב הדר גדוד שריון 39 (הועבר מחטיבה 188 בקרבות הבלימה)

גדוד שריון 61 (הועבר מחטיבה 205 בקרבות הבלימה)

גדוד שריון 95

גדוד חרמ"ש 42

גדוד חרמ"ש 127

שוט קל

שוט מטאור

שרמן M50

שרמן M51

(סופר שרמן)

קרבות הבלימה ברמת הגולן

כיבוש המובלעת הסורית

210 - נתיב האש

(פצ"ן)

7 - סער מגולן

(סדירה)

אביגדור בן-גל גדוד שריון 71

גדוד שריון/חרמ"ש/סיור 75

גדוד שריון 77

גדוד שריון 82 (הועבר לחטיבה 188 בקרבות הבלימה)

שוט קל קרבות הבלימה ברמת הגולן

קרב עמק הבכא

כיבוש המובלעת הסורית

36 - געש

(פצ"ן)

9 - עודד

(מילואים)

מרדכי בן-פורת גדוד שריון 278 (הועבר מחטיבה 179 בקרבות הבלימה)

גדוד שריון 377

גדוד חרמ"ש 11

גדוד חרמ"ש 91

שוט קל

שרמן M50

שרמן M51

(סופר שרמן)

קרבות הבלימה ברמת הגולן

קרב חושניה

כיבוש המובלעת הסורית

210 - נתיב האש

(פצ"ן)

ובהמשך ת"פ

146 - המפץ

(פצ"ן)

11 - יפתח

(מילואים)

אהרן פלד גדוד שריון 226

גדוד חרמ"ש 54

גדוד חרמ"ש 128

שרמן M50

שרמן M51

(סופר שרמן)

קרבות ה-8 באוקטובר

קרבות ה-14 באוקטובר

מבצע אבירי לב

"כח נמר"

(פד"ם)

ובהמשך ת"פ

252 - סיני

(פד"ם)

14 - המחץ

(סדירה)

אמנון רשף בקרבות הבלימה

גדוד שריון 9 (הועבר לחטמ"ר 275)

גדוד שריון 52 (הועבר לחטיבה 401)

גדוד שריון 79 (הועבר מחטיבה 401)
גדוד שריון 184
פלוגת חרמ"ש
פלוגת סיור

בקרב החווה הסינית

גדוד שריון 79 (הועבר מחטיבה 401)
גדוד שריון 184

גדוד שריון 407 (הועבר מחטיבה 600)

גדוד סיור משוריין 87

גדוד סיור/נ"ט מוצנח 582 (הועבר מחטיבה 317)

יחידה 424 (סיירת שקד)

"כוח שמוליק" (2 פלוגות צנחנים מחטיבה 35)

"כוח זמיר" (פלוגת צוערי קורס קציני חי"ר)

מגח 3 קרבות הבלימה בסיני

קרב החווה הסינית

מבצע אבירי לב

קרב מתחם אורחה

252 - סיני

(פד"ם)

ובהמשך ת"פ

143 - עמוד האש

(פד"ם)

164 - הראל

(מילואים)

אברהם ברעם גדוד שריון 104

גדוד שריון 106

גדוד שריון 183

שוט קל קרבות ה-14 באוקטובר

מבצע אבירי לב

252 - סיני

(פד"ם)

179 - ראם

(מילואים)

רן שריג גדוד שריון 96

גדוד שריון 266

גדוד שריון 278 (הועבר לחטיבה 9 בקרבות הבלימה)

שוט קל קרבות הבלימה ברמת הגולן

קרב חושניה

כיבוש המובלעת הסורית

קרבות חיל המשלוח העיראקי

כיתור הארמייה השלישית

210 - נתיב האש

(פצ"ן)

ובהמשך ת"פ

252 - סיני

(פד"ם)

188 - ברק

(סדירה)

יצחק בן-שהם גדוד שריון 39 (מילואים. הועבר לחטיבה 4)

גדוד שריון 53

גדוד שריון 74

גדוד שריון 82 (הועבר מחטיבה 7 בקרבות הבלימה)

שוט קל קרבות הבלימה ברמת הגולן

קרב חושניה

כיבוש המובלעת הסורית

36 - געש

(פצ"ן)

204 - אגרוף ורומח

(מילואים)

צבי רם גדוד שריון 19

גדוד חרמ"ש 86

גדוד חרמ"ש 141

מגח 3 קרבות ה-14 באוקטובר

מבצע אבירי לב

כיתור הארמייה השלישית

"כח נמר"

(פד"ם)

205 - אגרוף הברזל

(מילואים)

יוסי פלד גדוד שריון 61 (הועבר לחטיבה 4 בקרבות הבלימה)

גדוד שריון 94

גדוד שריון 125

גדוד סיור 288

שוט מטאור קרבות הבלימה ברמת הגולן

כיבוש המובלעת הסורית

קרבות חיל המשלוח העיראקי

146 - המפץ

(פצ"ן)

ובהמשך ת"פ

210 - נתיב האש

(פצ"ן)

217 - הסוס הדוהר

(מילואים)

נתן ניר גדוד שריון 113

גדוד שריון 126

גדוד שריון 142

פלוגת סיור

פלוגת חי"ר מוצנח (הועברה מחטיבה 247)

שוט קל קרבות ה-8 באוקטובר

המארב לחטיבה 25 המצרית

מבצע אבירי לב

כיתור הארמייה השלישית

162 - הפלדה

(פד"ם)

274 - ירושלים

(מילואים)

יואל גונן גדוד שריון 25

גדוד שריון 225

גדוד שריון 227

גדוד שריון 228

גדוד חרמ"ש 88 (דב לבן)

טירן 4

טירן 5

PT-76

BTR-50

קרבות ה-14 באוקטובר "מרחב שלמה"

(פד"ם)

ובהמשך ת"פ

"כח נמר"

(פד"ם)

401 - עקבות הברזל

(סדירה)

דן שומרון גדוד שריון 46

גדוד שריון 52 (הועבר מחטיבה 14)

גדוד שריון 79 (הועבר לחטיבה 14)

גדוד שריון 195

פלוגת סיור (הועברה מחטיבה 14)

מגח 3 קרבות הבלימה בסיני

קרבות ה-14 באוקטובר

קרב ואדי מבעוק

252 - סיני

(פד"ם)

421 - הצליחה

(מילואים)

חיים ארז גדוד שריון 257

גדוד שריון 264

גדוד שריון 599

מגח 3 קרבות ה-8 באוקטובר

מבצע אבירי לב

143 - עמוד האש

(פד"ם)

460 - בני אור

(סדירה - ביסל"ש)

גבריאל עמיר גדוד שריון 196

גדוד שריון 198

פלוגת חרמש קורס מ"כים

מגח 6

מגח 3

שוט קל

קרבות ה-8 באוקטובר

מבצע אבירי לב

כיתור הארמייה השלישית

162 - הפלדה

(פד"ם)

500 - כפיר

(מילואים)

אריה קרן גדוד שריון 429

גדוד שריון 430

גדוד שריון 433

פלוגת סיור

שוט קל קרבות ה-8 באוקטובר

מבצע אבירי לב

כיתור הארמייה השלישית

162 - הפלדה

(פד"ם)

600 - נתיבי האש

(מילואים)

טוביה רביב גדוד שריון 407 (הועבר לחטיבה 14 מקרב החווה הסינית)

גדוד שריון 409

גדוד שריון 410

פלוגת חרמ"ש

פלוגת סיור

מגח 6 מבצע אבירי לב 143 - עמוד האש

(פד"ם)

670 - מרכבות הברזל

(מילואים)

גדעון גורדון גדוד שריון 181 (גדוד שריון פיקודי [גש"פ פצ"ן])

גדוד שריון 268 (הושאר בעתודה בפקמ"ז ת"פ "כח משה")

גדוד חרמ"ש 58

גדוד חרמ"ש 83

פלוגת סיור

שרמן M50

שרמן M51

(סופר שרמן)

? 146 - המפץ

(פצ"ן)

679 - יפתח

(מילואים)

אורי אור גדוד שריון 57

גדוד שריון 93

גדוד שריון 289

שוט מטאור קרבות הבלימה ברמת הגולן

הקרב על נפח

כיבוש המובלעת הסורית

קרבות חיל המשלוח העיראקי

36 - געש

(פצ"ן)

ובהמשך ת"פ

210 - נתיב האש

(פצ"ן)

875 - הזקן

(מילואים)

אריה בירו גדוד שריון 129

גדוד חרמ"ש 89

גדוד חרמ"ש 121

פלוגת סיור

שרמן M50

שרמן M51

(סופר שרמן)

קרבות הבלימה בסיני

קרב ואדי מבעוק

כיתור הארמייה השלישית

252 - סיני

(פד"ם)

"כח משה" משה יוסף גדוד שריון 182 (גדוד שריון פיקודי [גש"פ פקמ"ז])

גדוד שריון 268 (הועבר מחטיבה 670)

שרמן M50

שרמן M51

(סופר שרמן)

שימש כעתודה פיקודית

בפיקוד המרכז

פיקוד מרכז

חיל התותחנים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חיל התותחנים במלחמת יום הכיפורים

חיל התותחנים הישראלי סבל מנחיתות מספרית כנגד הארטילריה המצרית והסורית. מעט סוללות הארטילריה, שישבו ברמת הגולן, ובקו בר-לב שבתעלה לא השתוו לכמות קני הארטילריה של האויב. לפיכך בדומה לשאר מלחמות ישראל משימתו העיקרית הייתה סיוע ארטילרי ישיר לכוחות החי״ר והשריון המתמרנים הצה״ליים בעוד שאת תקיפת ״מטרות האיכות״ קיבל בעיקר חיל האוויר. הארטילריה הישראלית לקחה חלק פעיל לאורך כלל המלחמה בשתי החזיתות.

אמל"ח עיקרי

החיל הורכב בעיקר מתותחים מתנייעים ובאופן מצומצם מתותחים נגררים ומרגמות. במהלך המלחמה השתמש לראשונה החיל בתותח מתנייע M-109. בנוסף כלל החיל את תותח מתנייע M-107, אשר בסוף המלחמה הפגיזה סוללה שלו את פאתי דמשק ואת התותח המתנייע 155 מ״מ L-33.

יחידות חיל התותחנים

6 אגדי ארטילריה שירתו ת"פ האוגדות המשוריינות (ראה למעלה) - 3 בפד"ם ו-3 בפצ"ן. בנוסף להן שירתו עוד מספר מצומצם של גדודים וסוללות של ארטילריה (תותחים מתנייעים ונגררים, מרגמות כבדות מתנייעות ומטולי רקטות רב קניים), הן ת"פ ישיר של הפיקודים המרחביים, והן ת"פ חטיבות החי"ר והחטיבות המרחביות.

אגד מפקד יחידות האגד אמל"ח

עיקרי

קרבות עיקריים ת"פ אוגדה
209 - כידון

(סדיר)

יעקב ארז גדוד קני מתנייע 402

גדוד קני מתנייע 403

גדוד קני מתנייע 404 (הועבר ל"כח נמר")

גדוד קני מתנייע 329 (מילואים)

גדוד קני מתנייע 647 (מילואים)

גדוד מרגמות כבדות מתנייעות 285 (מילואים)

גדוד מרגמות כבדות מתנייעות 485 (מילואים)

גדוד מרגמות כבדות מוצנח 332 (הועבר מחטיבה 35)

תומ"ת M-50

תומ"ת L-33 ('רועם')

תומ"ת M-50

תומ"ת M-107 ('רומח')

תומ"ת M-107 ('רומח')

מכמ"ת 160 מ"מ

מכמ"ת 120 מ"מ

מרגמה 120 מ"מ

252 - סיני

(פד"ם)

212 - ?

(סדיר)

בני ארד ? ? 36 - געש

(פצ"ן)

213 - התקומה

(מילואים)

דני אבידר גדוד קני מתנייע 405

גדוד קני מתנייע 889

גדוד קני מתנייע 882

גדוד מרגמות כבדות מתנייעות ?

גדוד מרגמות כבדות מתנייעות ?

תומ"ת M-109 ('רוכב')

תומ"ת M-109 ('רוכב')

תומ"ת M-7 ('פריסט')

מכמ"ת 160 מ"מ

מכמ"ת 120 מ"מ

146 - המפץ

(פצ"ן)

214 - אשדות

(מילואים)

יעקב עקנין גדוד קני מתנייע 436

גדוד קני מתנייע 834 (הועבר לאגד 215 ממבצע אבירי לב)

גדוד קני מתנייע 872

גדוד מרגמות כבדות מתנייעות 322

גדוד מרגמות כבדות מתנייעות ?

תומ"ת L-33 ('רועם')

תומ"ת M-50

תומ"ת M-50

מכמ"ת 160 מ"מ

מכמ"ת 120 מ"מ

143 - עמוד האש

(פד"ם)

215 - עמוד האש

(מילואים)

חיים גרניט גדוד קני מתנייע 341

גדוד קני מתנייע 435

גדוד קני מתנייע 834 (הועבר מאגד 214 ממבצע אבירי לב)

גדוד קני מתנייע 839

גדוד מרגמות כבדות מתנייעות 857

גדוד מרגמות כבדות מתנייעות 340

גדוד מרגמות כבדות מתנייעות 486

תומ"ת L-33 ('רועם')

תומ"ת M-50

תומ"ת M-50

תומ"ת M-50

מכמ"ת 160 מ"מ

מכמ"ת 120 מ"מ

מכמ"ת 120 מ"מ

162 - הפלדה

(פד"ם)

282 - גולן

(מילואים)

משה לוי ? ? 210 - נתיב האש

(פצ"ן)

חיל הרגלים

במלחמת יום כיפור השתתפו החטיבות הבאות

כללי

צפון

דרום

אמצעי לחימה עיקריים

חיל הרגלים סבל מנחיתות בציוד ובכלי נשק לעומת צבאות סוריה ומצרים. חיילי החי"ר של צה"ל היו מצוידים ברובה FN FAL מרובה התקלות ובתת-מקלע עוזי קצר הטווח. בהמשך המלחמה, קיבלה ישראל מארצות הברית כמות גדולה של רובי סער מדגם M16A1 אך אלה נכנסו לשירות רק לקראת סוף המלחמה. נשק הנ"ט הצה"לי העיקרי היה הבזוקה האמריקאית המיושנת. אמצעי ראיית הלילה של החי"ר הישראלי היו מועטים ומיושנים, הקרנף והשפנפן שהיו מכשירים נחותים, לעומת האמצעים שהיו בידי הסורים והמצרים.

יחידות מיוחדות של חיל הרגלים הישראלי

חיל ההנדסה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים הפעיל חיל ההנדסה הישראלי שני גדודים סדירים 601 גדוד 605. מלבד גדודים סדירים גויסו עוד 8 גדודי מילואים (271, 229, 641, 923, 751 - סדיר בחלקו, 606, 630, 634)

חיל הים

חילות מסייעים

חיל ההספקה

חיל האספקה, המוכר כיום בשמו המודרני חיל הלוגיסטיקה, בפיקודו של יוחנן גור, היה אחראי על שינוע תחמושת ואמצעים אחרים לחזית. היה אחראי גם על שינוע כוחות ואמל"ח.

חיל הרפואה

חיל הרפואה (חר"פ) היה אחראי על הטיפול הרפואי בנפגעים ופינויים ארצה.

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חיל הרפואה במלחמת יום הכיפורים

הקצונה הבכירה של צה"ל

מפקדי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
תפקיד שם הערות
ראש המטה הכללי דוד אלעזר
סגן הרמטכ"ל ישראל טל
עוזר הרמטכ"ל רחבעם זאבי מונה במהלך המלחמה
עוזר הרמטכ"ל אהרן יריב מונה במהלך המלחמה
מפקד חזית הדרום חיים בר-לב מונה במהלך המלחמה
אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי
אלוף פיקוד המרכז יונה אפרת
אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן
מפקד חיל האוויר בני פלד
מפקד חיל הים בנימין תלם
ראש אגף המודיעין אלי זעירא
ראש אגף כוח אדם הרצל שפיר
ראש אגף אפסנאות נחמיה קין
מפקד גייסות השריון ומפקד אוגדה 162 (עוצבת הפלדה) בסיני אברהם אדן
קצין חי"ר וצנחנים ראשי עמנואל שקד
קצין הנדסה ראשי יצחק בן דב
קצין תותחנים ראשי נתן שרוני
קצין שריון ראשי מרדכי ציפורי מונה במהלך המלחמה
קצין חימוש ראשי אלעזר ברק
קצין קשר ראשי שלמה ענבר
קצין רפואה ראשי משה קורדובה
קצין הספקה ראשי יוחנן גור
ראש הגנה אזרחית אורי רום
מפקד אוגדה 36 (עוצבת הבזלת) ברמת הגולן רפאל איתן
מפקד אוגדה 210 ברמת הגולן דן לנר
מפקד אוגדה 146 (עוצבת המפץ) ברמת הגולן משה (מוסה) פלד
מפקד אוגדה 252 (עוצבת הכוחות המשוריינים בסיני) בסיני אברהם מנדלר נהרג במלחמה
מפקד אוגדה 252 בסיני קלמן מגן מונה במהלך המלחמה, במקומו של אברהם מנדלר
מפקד אוגדה 143 בסיני אריאל שרון
מפקד אוגדה 440 בסיני וראש מחלקת ההדרכה אלוף מנחם (מנדי) מרון
סגן מפקד אוגדה 36 ברמת הגולן מנחם אבירם
סגן מפקד אוגדה 146 ברמת הגולן אברהם רותם
סגן מפקד אוגדה 210 ברמת הגולן משה בר כוכבא
סגן מפקד אוגדה 252 בסיני ברוך הראל (פינקו)
סגן מפקד אוגדה 143 בסיני יעקב (ג'קי) אבן
סגן מפקד אוגדה 162 בסיני דב תמרי
סגן מפקד אוגדה 252 בסיני[3] שמואל אלבק
מפקד חטיבה 7 אביגדור בן-גל
מפקד חטיבה 188 יצחק בן-שהם נהרג במלחמה
מפקד חטיבת גולני אמיר דרורי
מפקד חטיבה 679 אורי אור
מפקד חטיבה 179 רן שריג
מפקד חטיבת קרייתי יעקב הדר
מפקד חטיבה 9 מוטקה בן-פורת
מפקד חטיבה 205 יוסי פלד
מפקד חטיבה 670 גדעון גורדון
מפקד חטיבה 80/226 חטיבת צנחנים במילואים חיים נדל
מפקד חטיבה 401 דן שומרון
מפקד חטיבה 14 אמנון רשף
מפקד חטיבה 875 אריה בירו
מפקד חטיבה 164 אברהם ברעם
מפקד חטיבה 274 יואל גונן
מפקד חטיבה 600 טוביה רביב
מפקד חטיבה 217 נתן ניר
מפקד חטיבה 500 אריה קרן
מפקד חטיבה 11 אהרן פלד
מפקד חטיבה 35 עוזי יאירי
מפקד חטיבה 55/247 צנחנים במילואים דני מט
מפקד חטיבה 460 גבי עמיר
מפקד חטיבה 204 צבי רם
מפקד חטיבה 421 חיים ארז
מפקד חטיבה מרחבית בצפון סיני 275 פנחס נוי
מפקד חטיבה מרחבית רמת הגולן 820 צבי בר

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חיים נדל, בין שתי מלחמות, הוצאת מערכות, עמ' 38
  2. ^ חיים נדל, בין שתי מלחמות, הוצאת מערכות, עמ' 121
  3. ^ לאחר מינוי קלמן מגן למפקד האוגדה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0