אהרן פלד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן פלד
לידה 1933
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 12 באוקטובר 2020 (בגיל 87 בערך)
כינוי

פדל'ה

השתייכות

Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל

דרגה

תת-אלוף  תת-אלוף

תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מבצע תופת
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה

עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת

אהרן פלד (פדל'ה) (193312 באוקטובר 2020) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף. בעל עיטור המופת על פועלו במבצע תופת.

קורות חייו

אהרן פלד נולד בתל אביב, הבן הצעיר במשפחה בת חמישה ילדים, אביו נפטר כשהיה בן 10 חודשים. היה חבר בתנועת המחנות העולים. הוא התגייס לצה"ל, שירת בנח"ל וסיים קורס קצינים, ב-1954 השתחרר ועבר לעבוד בקיבוץ. לפני מלחמת סיני חזר לשירות הקבע ושירת כקצין בחטיבת הצנחנים. בעקבות פציעת צניחה עבר לחיל השריון. שירת כמפקד פלוגת חרמ"ש ומפקד פלוגת טנקים בגדוד 9[1]. בהמשך שירת כסגן מפקד גדוד ויצא ללימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

במלחמת ששת הימים היה מפקד קורס בבית הספר לשריון ובמינוי חירום, מפקד גדוד 125 בחטיבה 200, גדוד מילואים של טנקי צנטוריון. בתחילת הקרבות לחם הגדוד בקרב כיבוש ביר לחפן, נשלח לסייע בכיבוש מתחם אבו עגילה, השתתף בהתקפה חטיבתית על מתחם ג'בל ליבני ובליל 6 ביוני כבש אותו בקרב בו הושמדו עשרות טנקים מצריים. בליל 7 ביוני ביצע חסימה בביר תמדה והשמיד יחד עם הסיירת החטיבתית טנקים, נגמ"שים, תותחי נ"ט ועשרות משאיות עמוסות חיילים, בהמשך ניהל קרב שריון במעבר הגידי, נגד חטיבה 2 מדיוויזיה 4 המצרית שניסתה לחסום את המעבר, הגדוד בפיקודו השמיד לחטיבה 28 טנקים ופרץ את הדרך עד תעלת סואץ[2].

במבצע תופת (פעולת כראמה), ב-21 במרץ 1968, פיקד על כוח שמשימתו הייתה לבלום התקפות אויב מול מתחם כופריין, בצומת אל-מזר, על כביש גשר עבדאללה-עמאן. הכוח מנה 11 טנקי צנטוריון וכיתת חיל-ההנדסה על גבי זחל"ם. במשך רוב יום הלחימה היה נתון הכוח עליו פיקד לאש ירדנית עזה ושמונה מבין 11 הטנקים הישראלים נפגעו במהלך יום הלחימה[3] הכוח בפיקודו פגע ב-14 טנקים ירדנים, מהם 8 טנקים, שנפגעו מירי מהטנק עליו לחם. על פועלו קיבל צל"ש ממפקד גייסות השריון, אלוף ישראל טל. בהמשך הומר הצל"ש לעיטור המופת.

במלחמת ההתשה שירת כסגן מפקד חטיבה 14 שהייתה אחראית על קו בר-לב. ביוני 1972 מונה למפקד חטיבה 188. באותה שנה, השתתפה החטיבה במבצע קלחת 4 מורחבת. פלד קיבל את הפיקוד על הכוח המרכזי במבצע, "כוח אורן". הכוח בפיקודו כלל 106 כלי רכב, מהם 27 טנקי לחימה, והורכב מיחידות שריון, צנחנים, אגוז והנדסה. הכוח נכנס לעומק הפתחלנד, תוך כדי פגיעה במחבלים ובמבנים רבים.

ב-1 ביולי 1973 נאלץ לפנות את מקומו ליצחק בן שוהם לאחר שהצהיר בכנס קציני חטיבה 188 כי "אני מעדיף שנעשה מאה פעמים קיביה ושלא נמצא את עצמנו ולו פעם אחת בלבד בסיטואציה הפוכה"[4].

במלחמת יום הכיפורים פיקד על חטיבה 11[5], חטיבה מילואים ממוכנת בהרכב של גדוד טנקי שרמן, שני גדודי חרמ"ש ופלוגת סיור על ג'יפים. החטיבה הגיעה לגזרת סיני ב-8 באוקטובר והוכפפה לכוח משימתי בפיקודו של קלמן מגן בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. במהלך הקרבות הוכפף לה גדוד טנקי צנטוריון מחטיבה 217 וגדוד טנקי פטון. ב-14 באוקטובר השתתפה החטיבה בבלימת מתקפת השריון המצרית ויחד עם חטיבה 204, השמידה מעל 40 טנקים T-62 מחטיבה 15 של דיוויזיה 18 המצרית[6]. ב-19 באוקטובר חצתה את התעלה מערבה וחברה לאוגדה 252, בסיום המלחמה התייצבה בנקודה המערבית ביותר אליה הגיע צה"ל[7].

אחרי המלחמה שימש פלד סגן מפקד אוגדה 252, בשנים 19751979 פיקד על אוגדה 194, ובשנים 19811982 פיקד על מרחב שלמה ועל קורס מפקדי חטיבות. השתחרר בדרגת תת-אלוף ב-1983.

פלד נפטר ב-12 באוקטובר 2020[8]. היה נשוי לחנה ואב לבן ובת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ג-1993, עמודים 79-80.
  2. אלישיב שמשי, בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמודים 219-229.
  3. סא"ל בני מ., ‏מבצע "תופת", מערכות 32-18, מרס-אפריל 1984 .
  4. אבירם ברקאי: על בלימה; עמ' 35, הוצאת מעריב, 2009
  5. ראובן קסטרו, ללכת שבי אחריהם, nrg, ‏ 22/10/2005.
  6. חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, הוצאת דביר, 2004, כרך ב', עמ' 575-574.
  7. חטיבה 11, אתר יד לשריון
  8. אהרון פלד (פדלה) ז"ל, מודעות אבל, ‏13 באוקטובר 2020



סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0