קליפת נוגה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קליפת נוגה היא הקליפה הראשונה מבין ארבעת הקליפות, והיא הממוצעת בין דרגות הקדושה לבין דרגות הטומאה. ביכולתו של האדם על ידי עבודת השם להעלות את קליפת נוגה ולהכלילה בקדושה, או חלילה להורידה לשלוש קליפות הטמאות.

מקור

במרכבת יחזקאל נאמר "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב[1]". בקבלה מבואר שכל הדרגות של מעשה המרכבה הם דרגות הקדושה, ואילו "רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב" מורים על הקליפות: "רוח סערה" ו"ענן גדול" ו"אש מתלקחת" מורים על שלוש קליפות הטמאות, ו"נוגה לו סביב" מורה על קליפת נוגה.

מבואר כי קליפת נוגה היא קליפה ממוצעת בין דרגות הקדושה לבין דרגות הטומאה. החיות של שלוש הקליפות הטמאות נמשכות דרך קליפת נוגה, שהיא שואבת את חיותה מדרגות הקדושה.

ההבדל בין קליפת נוגה לבין שלוש קליפות הטמאות

הקליפה נוצרה למעשה מחטא אדם הראשון כאשר עם אכילתו מ"עץ הדעת טוב ורע" התערבבו הטוב והרע יחדיו. ההבדל המהותי בין קליפת נוגה לשלוש קליפות הטמאות הוא ביכולת לשחרר את הטוב שבהן. גם בשלש הקליפות הטמאות יש טוב אלא שלמעשה אי אפשר לחלץ אותו מהן. לעומת זאת בקליפת נוגה התערובת בין טוב לרע גלויה יותר וניתנת לבירור והפרדה[2].

בנפש האדם

הנפש הבהמית של יהודי היא מקליפת נוגה, שלא כנפשות הגויים שהן משלוש הקליפות הטמאות. הנפש הבהמית מצד טבעה נמשכת אחר תענוגי עולם הזה ולגשמיות, שהם בבחינת קליפה, אבל בעבודת האדם בהשלטת הנפש האלוקית על הנפש הבהמית יכול להגביהה ולהעלותה לקדושה שתתאווה לאלוקות. ועוד שעל ידי עבודה זו מצד הנפש הבהמית נעשה בבחינת בעלי תשובה שעבודתם היא ביתר כוח.

בעבודת השם

קליפת נוגה היא כזו שמצד אחד אינה שייכת לקדושה, אך מצד שני אינה כלואה לגמרי בצד הטומאה. לכן, ניתן להעלות לקדושה על ידי עבודת השם את מה ששייך לקליפת נוגה, דבר שלא ניתן לעשות בדברים השייכים לשלוש קליפות הטמאות.

למשל: דברי מאכל המותרים על-פי ההלכה, שייכים לקליפת נוגה. כאשר יהודי מברך קודם אכילתם, ועובד את השם בכח האכילה ההיא - הרי הוא מוציא את ניצוצות הקדושה משייכותם עד אותה עת לקליפת נוגה, ומעלה אותם לקדושה.

בעולמות ההשתלשלות

קליפת נוגה ישנה בשלושת עולמות עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשיה, אלא שבכל עולם היא דקה לפי מעלתה ולפי גילוי האלוקות שבה. ואף בעולם האצילות מובא שיש קליפת נוגה. קליפת הנוגה של עולם הבריאה היא רובה טוב ומיעוטה רע, ולכן לבוש נוגה המלביש את הנשמות של עולם הבריאה הוא אינו לבוש גס כל כך כי רובו טוב. בעולם היצירה קליפת הנוגה היא חציה טוב וחציה רע. ובעולם העשיה קליפת הנוגה היא רובה רע ומיעוטה טוב, ולכן כאשר הנשמה באה בהשתלשלות עד שנולדה בעולם הזה אז יצרו גדול, כי קליפת נוגה של עולם העשיה היא בבחינת "לפתח חטאת רובץ".

להרחבה

הערות שוליים

  1. ^ ספר יחזקאל, פרק א', פסוק ד'
  2. ^ על פי פירוש הקבלה על זה נאמרת הברכה "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, מתיר אסורים".


הערך באדיבות חב"דפדיה, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון GFDL