רבי יצחק טוביה וייס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק טוביה וייס
רבי יצחק טוביה וייס עם הרב יהושע לייפר
רבי יצחק טוביה וייס עם הרב יהושע לייפר
לידה 26 באוגוסט 1926
ט"ו באלול ה'תרפ"ו
פזינוק, צ'כוסלובקיה
פטירה 30 ביולי 2022 (בגיל 95)
ב' באב ה'תשפ"ב
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה סלובקיה
מקום פעילות גייטסהד, לונדון, אנטוורפן, ירושלים
תפקידים נוספים ראש ישיבת חכמת התורה בירושלים
רבותיו רבי משה שניידר, רבי אליהו אליעזר דסלר
חיבוריו שערי טוביה 
גאב"ד העדה החרדית ה־שמיני
י"ד בתמוז תשס"גב' באב תשפ"ב

רבי יצחק טוביה וייס (הונגרית: Weisz Tibor; ‏ט"ו באלול  ה'תרפ"ו, 26 באוגוסט 1926ב' באב ה'תשפ"ב) היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת חכמת התורה.

ראשית חייו

נולד בפזינוק (Pezinok), ליד ברטיסלאבה בצ'כוסלובקיה, כבן זקונים לרבי שלמה וייס, אביו היה מגיד שיעור בעירו ותלמידו של השבט סופר, ולפרנסתו היה סוחר עצים. מאחר ועל פי החוק לא היו בעיירה מספיק ילדים לפתוח תלמוד תורה[דרוש מקור] למד בבית הספר המקומי[1], ואחרי הצהריים למד עם מלמד.  

ב-1939 ניצל בקינדר-טרנספורט שאורגן על ידי ניקולס וינטון[2][3], והיגר ללונדון כשמשפחתו נותרת מאחור (למעט אח אחד[4]). רבי שמחה רובין – הרבי מסאסוב (נפטר בשנת תשס"ד) גידלו בביתו יחד עם עוד כמה יתומים מהקינדר-טרנספורט למשך שנה אחת, כן גדל אצל אברהם ברוך כהנא.

למד בישיבת תורת אמת של רבי משה שניידר, בישיבת בית יוסף גייטסהד שבראשות רבי אליעזר קאהן, ובכולל הרבנים בגייטסהד אצל רבי אליהו דסלר, בעת לימודו בגייטסהד קיבל היתר הוראה מרב העיר רבי נפתלי שיקוביצקי ומרבי שמואל יוסף רבינוב. לאחר עלייתו של הרב דסלר לארץ ישראל התמנה במקומו לראש הכולל.

כעבור מספר שנים, שב להתגורר בלונדון, שם התקבל לכהן כר"מ בישיבת 'הרמה' בראשות הרב אליקים שלזינגר. במקביל למד הלכה למעשה אצל הרב שלמה באומגרטן. הוא התמנה על ידי הרב באומגרטן לרב בית הכנסת 'תורה עץ חיים' בעיר. בלונדון היה מקורב לרבי שלום משאץ.

בשנת תשכ"ז עבר לאנטוורפן שבבלגיה, שבה גר כשלושים ושבע שנים. היה ר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק (Wilrijk), ובהמשך דיין בבית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור בעיר, וכרב בית המדרש 'אברכים', באנטוורפן היה מקורב לאדמור"י בית פשעווארסק. כן היה מקורב לאדמורי"ם לבית גור, לרבי יואל מסאטמר, ולאדמורי"ם מסקולען.

גאב"ד העדה החרדית

לאחר פטירת גאב"ד העדה החרדית רבי ישראל משה דושינסקי בכ"ב באדר ב' תשס"ג, מונה למלא את מקומו כגאב"ד העדה החרדית, הרב וייס הגיע לחג הפסח ונשא את דרשת שבת הגדול, אחר החג חזר לאנטוורפן והגיע שוב לירושלים בי"ד בתמוז, וקבע את בית מדרשו בבית הכנסת "גאלאנטא" בשכונת בית ישראל, ולאחר מכן שכרו עבורו בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה שבירושלים. בבית מדרשו נפתח כולל אברכים בראשותו והוא היה משתתף בקביעות בסדרי הכולל, ומסר בו שיעור שבועי. ייסד קופת צדקה 'קופת מרן הגאב"ד' שבמסגרתו תמך במאות משפחות נזקקות בירושלים.[דרוש מקור]

בשנת ה'תשע"ב נפתחה ישיבת 'פאר התורה' על ידי קהילת תפארת ירושלים ובראשה העמידו את הרב וייס. בשנת ה'תשע"ד, עקב חובות, עברה הישיבה לרשות הרב פרץ מאירזון, חתנו של רבי רפאל סולובייצ'יק, ושמה השתנה לישיבת 'חכמת התורה'. גם תחת שמה החדש כיהן הרב וייס כראש הישיבה הוא מסר שיעורים כלליים בישיבה ושיחת מוסר חודשית. כמו כן כיהן כחבר נשיאות במרכז לטהרת המשפחה.  

בפרשת מתחם גולובנציץ נחלק עם עמיתו הראב"ד הרב משה שטרנבוך ואסר את הבניה במקום. בעמדת הגאב"ד תמכו רוב חברי בד"צ העדה החרדית.

בי"ג בתמוז תשפ"א השתתף בעצרת מחאה נגד חילול קברים סמוך לכביש 60. במהלך פיזור ההפגנה, זרקו שוטרים רימוני הלם על רכבו. בעקבות כך נערכה ביום י"ט בתמוז עצרת מחאה על כבודו בהשתתפות אלפים בכיכר השבת בירושלים[5].  

בחודש סיוון ה'תשפ"ב אושפז בבית החולים הדסה עין כרם בעקבות זיהום ברגלו[6]. הוא שוחרר אך הזיהום החריף וכחודש לאחר מכן פונה שוב לבית החולים, שם הורדם והונשם[7], ובליל שבת ב' באב נפטר. הלוויתו התקיימה ביום ראשון ג' באב והוא נטמן בהר הזיתים.

בתי כנסת תחת נשיאותו היו בעיר בית שמש, האחד ברמה ד' לבני הישוב הישן בשם 'שערי טוביה' כשם ספרו, וברמה ג' בית מדרש בשם 'קהילות ירושלים'.

משפחתו

הרב וייס היה נשוי שלוש פעמים.  

  1. אסתר בת הרב משה צבי פליישמן. רעייתו הראשונה ואם ילדיו
  2. רייזל בת הרב חזקיה שלמה זיידל (מצאצאי החתם סופר; אלמנת הסופר אוריאל צימר)
  3. גולדא שפרה בת הרב בנימין חיים פלדמן (נישאו בשנת תשנ"ז; נפטרה בט"ו בכסלו תש"פ)

חלק מצאצאיו:

  • בנו הרב שלמה זלמן ווייס, ממלא מקומו ברבנות בית מדרשו[8] ויו"ר מכון 'שערי טוביה'
  • חתנו הרב אלימלך זילביגר, משפיע בקהילת ברסלב בבית שמש.
  • חתנו רבי אברהם זילביגר (אחיו של הרב אלימלך), רב בית כנסת 'בית המדרש החדש' במנצ'סטר ומחבר ספר 'כתיבה תמה' על הלכות סת"ם. (נפטר בז' בניסן תשפ"ב[9])

כתביו

  • רבינו הגדול אמרו, הנהגות, הדרכות וזכרונות שנרשמו מפיו, ירושלים תשע"ו, המו"ל תלמידו בן ציון ברגמן.
  • שערי טוביה, פנינים, הדרכות ורעיונות, ירושלים תש"פ.
  • שערי טוביה, על סוגיות הש"ס, ירושלים תשפ"ב.
  • איש על העדה, עובדות וזכרונות אמרים והדרכות, אלול תש"פ, המו"ל נכדיו הרב חיים ברוך הנפלינג והרב אליהו חיים ברוך בערטמאן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0