רבי אליקים שלזינגר (לונדון)

רבי אליקים שלזינגר
לידה	כ"ז בחשוון ה'תרפ"ב; וינה, אוסטריה
פטירה	י"ז בשבט ה'תשפ"ו (בגיל 104); לונדון בריטניה
מקום קבורה	בית הקברות 'הנפילד' בלונדון
מקום פעילות	לונדון, בריטניה
תחומי עיסוק	ראש ישיבה
השכלה	ישיבת פרשבורג, ישיבת נייטרה, ישיבת בית יוסף צבי, ישיבת קמניץ, ישיבת פוניבז', ישיבת לומז'א
חיבוריו	הדור והתקופה, בית אב
השתייכות	חרדית, ליטאית
רבותיו	רבי אברהם ישעיהו קרליץ, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, רבי יוסף צבי דושינסקי.
אב	דוד שלזינגר
חותנים	רבי משה בלוי
תפקידים נוספים
	רב קהילת הרמה בלונדון

המונח "הרב אליקים שלזינגר" מפנה לכאן. לערך העוסק בדיין בהמבורג, תלמידו של הערוך לנר, ראו רבי אליקים גצל שלזינגר.

רבי אליקים שלזינגר (כ"ז בחשוון ה'תרפ"ב - י"ז בשבט ה'תשפ"ו) היה ראש ישיבה ורב קהילת הרמה בלונדון.

ביוגרפיה

נולד בוינה, אוסטריה לרבי דוד^[1] ולבילא, בתו של רבי יעקב רוזנהיים. נקרא על שם סב אביו רבי אליקים גצל שלזינגר.

בילדותו לפני הבר מצוה למד בישיבת פרשבורג אצל רבי עקיבא סופר^[2], שם נערכה גם חגיגת הבר מצוה שלו^[2]. לאחר מכן למד ב'ישיבה הרמה' בנייטרה אצל רבו המובהק רבי שמואל דוד אונגר, ממנו אף הוסמך להוראה^[2].

בישראל

בה'תרצ"ט^[2] עלה עם הוריו לארץ ישראל והמשפחה התגוררה בתל אביב. אז נכנס ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי, שהעריכו והחשיבו לתלמיד מובהק^[2]. כמו כן למד בישיבות קמניץ^[3] ולומז'א^[4].

בשנת תש"ד נישא ליהודית, בתו של רבי משה בלוי. בתקופת אירוסיו למד בישיבת פוניבז' שם התקרב לרבי יוסף שלמה כהנמן^[5]. לאחר נישואיו התגורר בשכונת בית ישראל בירושלים. בעת מגוריו בארץ ישראל, היה מקורב לחזון איש^[2], רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק^[2], רבי יוסף צבי דושינסקי ורבי זליג ראובן בנגיס. את זכרונותיו מהנהגותיהם העלה על ספרו "הדור והתקופה". כמו כן היה מקורב לדודו (אחי חותנו) רבי עמרם בלוי.

רבנות

בשנת תש"ו, לאחר פטירת חותנו, הקים את ישיבת פני משה בירושלים על שמו, ועמד בראשותה.

בשנת תשט"ו, בהמלצת הרב מבריסק^[6] עבר לגור בבלגיה, שם מונה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בעיר קאפלן בבלגיה, על פי בקשת ראש הישיבה דאז רבי יצחק דוב קופלמן^[2].

לאחר כמה שנים עבר ללונדון שם ייסד את ישיבת 'הרמה', על שם ישיבתו של רבו רבי שמואל דוד אונגר - "ישיבה הרמה" בנייטרה שבסלובקיה^[2], שבה למד בצעירותו.

הרב שלזינגר נמנה על מנהיגיה הרוחניים של הקהילה החרדית בלונדון. במשך השנים הקים את "וועד להצלת קברי הקדמונים" - ועדה להגנה על בתי קברות יהודים באירופה ואף עמד בנשיאותה.

נפטר בי"ז בשבט ה'תשפ"ו בגיל 104. בהלווייתו שהתקיימה בלונדון הכתיר הרב שלום פרידמן את בנו הגדול הרב אליעזר לממלא מקום אביו בראשות הישיבה וקהילת 'הרמה' בלונדון^[2]. הוא נקבר בבית הקברות 'הנפילד' בלונדון.

עמדותיו

ביחסו לציונות הוא קרוב לעמדת חוגי הקנאים ודגל בשיטתו הבדלנית של רבי יואל מסאטמר^[2]. לפי טענתו, החזון איש לא התערב בפולמוס ההשתתפות בבחירות לכנסת^[7], זאת בניגוד למקובל בקרב חוג תלמידיו^[8].

בה'תשע"ט פעל למנוע את נסיונות ההתערבות בחינוך היהודי בבריטניה, ואף נפגש עם שר החינוך הבריטי ובכירי משרדו בבית הפרלמנט הבריטי ברובע וסטמינסטר בלונדון^[2]. כחצי שנה לאחר מכן שיגר מכתב למנהלי מוסדות ברחבי בריטניה בו הוא מכנה את ההתערבות "גזירת שמד", והוא פוסק שדינה יהרג ואל יעבור^[9].

ההדיר את הספר שו"ת מהרי"ק יחד עם רבי ברוך שמואל דויטש על ידי מכון אורייתא אדרת.

ספריו

בית אב - ליקוטים א, באתר היברובוקס
בית אב - ליקוטים ב, ‏לונדון תשס"ז, באתר היברובוקס
בית אב - ב"ק, ב"מ, ב"ב, שבועות, ‏לונדון תשע"ב, באתר היברובוקס
בית אב - כתובות, גיטין, קידושין, מכות, ‏לונדון תשע"ב, באתר היברובוקס
הדור והתקופה, תשס"ב, באתר אוצר החכמה - עובדות והנהגות מרבותיו.

צאצאיו

הרב חיים אליעזר, נשיא ישיבת בית התלמוד בלונדון, ראש חבורת קדשים בלונדון וראש כולל אברכים בישיבת רמה. בהלוויית אביו הוכתר לממלא מקומו כראש ישיבה ורב קהילת הרמה בלונדון.
הרב משה אורי, ראש כולל ויואל משה סאטמאר בלונדון.
הרב יצחק, ראש כולל בישיבה הרמה בלונדון.
הרב ישעיהו יחיאל, ראש כולל רבנו חיים עוזר בסטמפורד היל, דרשן ורב קהילת שערי תפלה בגולדרס גרין.
הרב שמואל, ראש ישיבת תורה תמימה סטטן איילנד.
הרב מאיר, מרבני קהילת סאטמאר במונסי ומראשי ישיבת קרן אורה במונסי.
הרב עמרם, ראש ישיבת עץ חיים לצעירים בירושלים.
הרב אברהם אבא, ראש ישיבת "מחזיקי לומדי תורה" של חסידות מחנובקה בעלזא בלונדון ומרבני קהל פרשבורג בעיר.
חתנו הרב יהודה שכטר, מרבני קהל פרושים ברכפלד ומו"ל ספרי הבעל שם ממיכלשטאט.