הרב מרדכי טולידאנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי טולידנו
הרב מרדכי טולידאנו (2).jpg
לידה 12 בדצמבר 1952 (גיל: 71)
כ"ד בכסלו תשי"ג
מקנס, מרוקו
מקום פעילות חיפה, ירושלים
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה ודיינות.
תפקידים נוספים עומד בנשיאות בתי המדרש 'יביע אומר'.
רבותיו הרב רפאל ברוך טולידנו, הרב שרגא פייבל שטיינברג, הרב משה דוייטש, הרב שמעון משה דיסקין, הרב ניסים טולידנו, הרב מאיר חדש, הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב עובדיה יוסף.
תלמידיו הרב אברהם שינדלר, הרב דוד ברדוגו, הרב יוסף יצחק שלוש, הרב אהרן לוי ועוד.
חיבוריו מעשה בית דין ב' כרכים, מטל השמים ו' כרכים.

הרב מרדכי טולידנו (נולד בכ"ד בכסלו תשי"ג) הוא אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, רב בתי כנסיות ובית המדרש לדיינות 'יביע אומר' בירושלים, ומחבר סדרת הספרים 'מעשה בית דין' ו'מטל השמים'.

תולדותיו

נולד במקנס שבמרוקו בכ"ד בכסלו תשי"ג (ה-12 בדצמבר, 1952) לרבי יצחק טולידנו ומסודי לבית בירדוגו . עלה עם הוריו לארץ בשנת ה'תשט"ו (דצמבר 1954), וחיו בכפר סבא למשך כשנה. לאחר מכן עברו לבני ברק, בסיועו של רבי רפאל ברוך טולידנו.

למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק שם למד אצל הרב שרגא פייבל שטיינברג, הרב משה דוייטש והרב שמעון משה דיסקין בעל 'משאת המלך'. ולאחר מכן בישיבת שארית יוסף בראשות בן דוד של אביו רבי ניסים טולידנו, ובשנת ה'תשל"ו עם הקמת ישיבת עטרת ישראל על ידי רבי ברוך מרדכי אזרחי הצטרף למחזור הראשון בישיבה[1].

בסיוון ה'תשל"ז נשא את שרה, בת הרב עובדיה יוסף. לאחר מכן למד בכולל ישיבת עטרת ישראל, ולאחר מספר שנים עבר לכולל בראשות הרב זלמן נחמיה גולדברג, שם למד עד לסמיכתו כדיין.

הוסמך להוראה על ידי רבותיו הרב בצלאל ז'ולטי, הרב עובדיה יוסף, הרב שלום משאש, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב ברוך מרדכי אזרחי, והרבנים הראשיים לישראל באותה תקופה הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא.

בשנת ה'תשמ"ה בהוראת חותנו הרב עובדיה יוסף הקים את בית המדרש לדיינות 'יביע אומר' בירושלים, שם הוסמכו דיינים ורבני ערים רבים, ביניהם הרב אברהם שינדלר- דיין בבית הדין הגדול, הרב יוסף יצחק שלוש - רב אזורי בדרום השרון וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב אהרן לוי - מרצה בערכים[2], ועוד.

בשנת ה'תשמ"ז הקים מגמה נוספת לכולל 'יביע אומר', שבו למדו במשך חצי יום אנשי מקצוע ופנסיונרים יחד עם אברכים, בשנת ה'תשפ"ג נוסד כולל זה מחדש בבית המדרש שבשכונת קאנטרי רמות.

בשנת ה'תשנ"א עם מינויו לכהן כדיין בחיפה, שם ישב בהרכב בראשות הרב אליהו בקשי דורון, עבר להתגורר בעיר. עם הגיעו התמנה לרב בית הכנסת המרכזי בחיפה 'היכל נתנאל' והקים בו סניף של בית המדרש 'יביע אומר' ובמקביל סניף נוסף בעיר טירת הכרמל.

בשנת ה'תשנ"ה מונה כדיין בתל אביב יפו שם ישב עם הרב מנחם מאיר ציוני והתמחה בשמות גיטין. בשנת ה'תשנ"ז מונה כדיין בבית הדין הרבני בירושלים.

בשנת ה'תשע"ג הודיע הרב שלמה משה עמאר על מינויו לאב"ד, אך ההליך הוקפא בעקבות עתירה לאחר שגיסו הרב יצחק יוסף מונה לראשון לציון, בנתיים כיהן כממלא מקום ראש הרכב, בשנת ה'תשע"ט מונה רשמית לאב"ד על ידי הרב דוד לאו.

בשנת ה'תשע"ה מונה לרב בית הכנסת "בית אלוקים-שער השמיים" ברמות 06 בירושלים. בשנת ה'תשע"ו מונה לראש ישיבת 'משכן משה' לעדה הגרוזית.

כיום בתי המדרש 'יביע אומר' פעילים בשלוש שכונות בירושלים (בגבעת שאול, ברמות 06 וברמות קאנטרי) ופועלים כבתי מדרש לבני תורה ולבעלי בתים, עם שיעורים לבעלי בתים.

בכסלו ה'תשפ"ב לקראת פרישתו מבית הדין הרבני הוקם הכולל מחדש בבית המדרש יביע אומר ברמות, כראש כולל מכהן בנו הרב שמואל עדיאל.

בשבט ה'תשפ"ד לאחר שנוצר חסר בדיינים הוחזר הרב טולידנו לכהן כדיין עמית בבית הדין הרבני[3].

מתגורר בשכונת רמות בירושלים.

השקפתו

בספרו "מעשה בית דין" מותח הרב ביקורת על ההתנהלות כיום בבתי הדין הרבניים ואת משנתו הוא מציג בספר 'מעשה בית דין' חלק ב' בפתיחת הספר[4], שם הוא מציג את הסיבות שיכולות להגיע לעיוות דין, ”"חשש הדיין בפסיקתו מפני מסגרות המשפטיות השונות, בג"ץ, פרסום, או חשש מוועדת המינויים המופקדת על קידומו מחשבה שיכולה לגרום לעיוות דין"” מסביר את חשיבות המגע הראשוני עם הדיין ”"הכל תלוי בשאלה איך אנו נוהגים כשבאים לבית הדין בדיון הראשון. חשיבות דיון הראשון היא מכרעת, בו אנחנו יכולים להשיג את 'החסימה' או את 'האוצר', כשבאים ואומרים לצדדים: "יש סכנה, אתם נכנסים למהלך קשה שאי אפשר לצאת ממנו, לפני שתהיו 'משועבדים' להליכים ולדפוסים של טוענים ומייצגים למינם, ולפני שבעלי אינטרסים משתלטים על ממונם ועל דפוס התנהלותם, אפשר עוד להציל"”, כך מתייחס להליך האבחון, ואת דעתו על הסכמי שלום בית.

מסגרת נוספת בה היה כותב [5] את השקפתו בעיקר על נושאי זוגיות הוא בעלון 'פרש{יי}ת השבוע' של הרב אברהם ישראל פרידמן[6].

למרות סביבתו המשפחתית ותפקידו, הרב היה בעל קרבה לגאב"ד העדה החרדית הרב טוביה וייס, הרב סובר שההסתכלות על הפלגים השונים בחברה החרדית אינה צריכה להיות כעל דחויים ולא שייכים אלינו, ושזו דרכו של חמיו הרב עובדיה יוסף לאזן בין הצדדים, ולהיפך שכשיש קבוצות וחילוקי דעות בין אחד לשני האחד שומר על השני ומעלה את הרמה הרוחנית[7].

משפחתו

אמו מסודי היא נינתו של "המלאך רפאל", רבי רפאל בירדוגו.גיסו - בעל אחותו הוא הרב יהודה דרעי - רב וראש אבות בתי הדין באר שבע, גיס נוסף מצד זה הוא הגביר מוריס אזואלוס מגייטסהד .

אשתו שרה ציירת במקצועה, החל מפטירת אביה משמשת כמרצה בשיתוף ארגוני תשובה שונים (יד לאחים, הידברות[8], ועוד).

  • בנו, הרב עובדיה יוסף, מחבר ספרים רבים וראש כולל, אב"ד בבית הדין דרכי תורה בראשות הרב אשר וייס, רב בית כנסת יביע אומר ברמות קאנטרי ירושלים, נשוי לבתו של הרב בן ציון מוצפי ואף מוציא את ספריו.
  • בנו, הרב דוד הוא מו"ץ ופוסק בבתי הוראה בירושלים, מחבר ספר "שערי דוד" ושו"ת "מנחת דוד",[9] נשוי לנכדתו של רבי עזרא עטייה.
  • בתו, נשואה לרב אליה רפאל כהן ראש קהילת 'אהלי יוסף' בבית שמש, מחבר הספרים 'מעשה השבת' ג' חלקים ועוד
  • בנו, הרב יצחק אביעד נשוי לנכדת ראש ישיבת פורת יוסף הרב שלום כהן, מו"ץ בעיר בני ברק, ומחבר הספרים 'גבעות עולם' על מסכתות הש"ס.
  • בתו, נשואה לרב דוד עטיה בנו של הרב מרדכי עטיה ראש ישיבת 'החיים והשלום', מכהן כראש כולל בישיבתו של אביו, וכמו"ץ בשכונת קרית יובל בירושלים.
  • בנו, הרב שמואל עדיאל נשוי לבתו של הרב בנימין לסרי דיין בבית הדין הרבני בפתח תקווה, מכהן כראש כולל בבית המדרש 'יביע אומר'.

ספריו

בשנת ה'תשס"ז הוציא במהדורה חדשה את ספרו של אביו מקנס ירושלים דמרוקו שיצא לראשונה בשנת ה'תשנ"ה על תולדות העיר מקנס וחכמיה, עם קונטרס מיוחד 'זכרון ברוך' על הרב רפאל ברוך טולידנו, הרב מרדכי הוסיף בספר את תולדותיו אביו בחלק מיוחד 'ברוך אבינו'.

מעשה בית דין - ח"א - שו"ת ופסקי דין - ה'תשע"א., ח"ב - שו"ת, פסקי דין, ומשנתו על מוסד הגירושין בישראל- ה'תשפ"א.

מטל השמים - שיעורי הלכה מערכות ועיוניים בד' חלקי השו"ע, לפי סדר פרשיות השבוע - ה' חלקים. תש"ע - תשע"ו.

על המועדים ח"א, תשע"ה.

לקריאה נוספת

  • יביע אומר, שיחה אישית עם הרב מרדכי טולידנו, מוסף שבועי יום ליום, כ' חשוון תשע"ד.
  • בני ברק הספרדית, הרב מרדכי טולידנו בזכרונות מראשית ההתיישבות ההספרדית בבני ברק, עונג שבת - יום ליום, כ"ד סיוון תשע"ב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים