רחוב השומר
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | תל השומר |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | בני ברק |
רחוב השומר, כיום בחלקו רחוב אהרונוביץ' ובחלקו רחוב הרב כהנמן, הוא רחוב מרכזי במזרח בני ברק.
הרחוב חוצה את חלקה המזרחי של בני ברק מצפון לדרום. תחילתו בדרך ז'בוטינסקי והוא מסתיים בשכונת נוה אחיעזר, מדרום למחלף גבעת-שמואל ולמפעל קוקה קולה. באמצעו הוא נפגש עם קצהו המזרחי של רחוב רבי עקיבא.
שמו
שמו הראשון של הרחוב, דרך תל ליטוינסקי, נקבע בשל היותו דרך ראשית שהובילה לתל ליטוינסקי. לימים שונה שם המקום לתל השומר, ובעקבות זאת שונה שם הרחוב להשומר.
בשנות ה-80 החליטה ועדת השמות העירונית להסב את שמו, והוא נחצה לשניים: מרחוב ז'בוטינסקי ועד לנקודת המפגש עם רחוב רבי עקיבא הוסב שמו לרחוב אהרונוביץ' (על שם ראש העירייה לשעבר ראובן אהרונוביץ'), ומשם ועד לסוף הרחוב הוסב שמו לרחוב הרב כהנמן (על שם הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז'). שינוי השם התקבל רק באופן חלקי והשם רחוב השומר עדיין נמצא בשימוש נפוץ.
אופי הרחוב
עד שנות ה-70 שימש רחוב השומר כגבול המזרחי של בני ברק. שטחים נרחבים מזרחית לו ועד לכביש 4 לא היו מיושבים. הולכי הרגל ברחוב היו מועטים, והוא שימש בעיקר ככביש חלופי לנהגים שביקשו לקצר את קטע הדרך שבין צומת גהה, לימים מחלף גהה, לצומת גבעת שמואל, לימים מחלף גבעת-שמואל. לאורך מקטע מרכזי של הרחוב היה נטוע "פרדס טריואקס", ומולו מתחם ביתו של שלמה לורינץ. לאורך הרחוב נבנו שני שיכוני הסתדרות ושיכון צה"ל, שהיו מיושבים באוכלוסייה חילונית.
עם הקמת השכונות החרדיות החדשות רמת אהרן ורמת אלחנן יחד עם התחרדות השיכונים הפך הרחוב לרחוב תוסס ובעל אופי חרדי מובהק.
מפעלים ובתי עסק
בשנת 1970 הוקמה בחלק הצפוני של הרחוב תחנת כיבוי אש המשרתת את אזור בני ברק[1][2]. מאז שנות ה-50 ועד שנות ה-90 שכן בצפון רחוב השומר מפעל אסם. בשנות ה-90 עבר המפעל לפתח תקווה, ולאחר מכן ליקנעם עלית ולשוהם, והייצור במפעל בבני ברק הידלדל. בשנת 2002 מוזגה פעילות המפעל עם מפעל אסם בשדרות והמפעל בבני ברק נסגר[3]. בשנת 2004 נמכר המתחם ליזמים פרטיים בכ-15 מיליון דולר ובית המשפט המחוזי דחה תביעה לביטול העסקה[4]. באוקטובר 2007 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את הסבת ייעוד שטח המפעל מתעשייה למגורים. בתחילת 2010 נהרס מבנה המפעל והחלה בניית שכונה חדשה על השטח בשם "צמרת העיר", הכוללת שמונה בניינים ובהם כ-200 דירות. בחלק ממבנה המפעל עצמו שוכן בית כנסת וישיבה של חסידות טשרנוביל.
בדרומו של הרחוב, סמוך ליציאה הדרום-מזרחית מעיר, שוכן המפעל המרכזי של החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יצרני קוקה-קולה בישראל.
בצומת הרחובות השומר-ז'בוטינסקי נבנה בשנות ה-90 קומפלקס בניינים רבי-קומות על ידי חברת "קני ברק". על פי התוכנית המקורית, הבניינים היו אמורים לשמש כקניון, אולם בשל התנגדות רבני העיר הוסב ייעודם למשרדים, והם מופעלים על ידי חברת "מגדלי שקל". בסוף 2010 נמכרו הבניינים לחברה אמריקאית תמורת 30 מיליון דולר.
בסמוך למגדלי שקל שכנו בעבר בית החרושת לאריגים "פיק" ומחסני חברת "דובק". על שטחיהם נבנה מרכז מסחרי "רימונים", הכולל חנויות ושטחי מסחר, אולם שמחות, בית אבות ותחנת דלק. תחנת דלק נוספת נמצאת בקצה הדרומי של הרחוב, בסמוך למפעל קוקה-קולה. כמו כן שכן בעבר בסמוך למפעל קוקה-קולה מפעל "פיקנטי" שבבעלות משה בדש. בשנת 1992 נרצח גיסו של בדש, אריה שרגר, בידי שודדים בדרכו להפקיד את הפדיון היומי בסניף בנק ששכן בסמוך. במקום הרצח הוצבה אנדרטה לזכרו. בסמוך לה הוקם בניין משרדים "גרנד הול", ובצמוד לו היה המוסך המרכזי של חברת פז'ו. מולו מוקם מפעל "עוף בני ברק". בקרבת מקום שוכנת 'מאפיית ויז'ניץ' אחת המאפיות הוותיקות בבני ברק הפועלת ברצף 24 שעות ביממה (פרט לשבתות וחגי ישראל).
במרכז רחוב כהנמן, בקטע שבין רחוב רבי עקיבא ורחוב עזרא, ניצבת "כיכר אדלר" ובה שורת חנויות ובתי עסק. הכיכר קרויה על שם יהודה לייב (לייבוש) אדלר, מראשוני בני ברק, בונה הבית הראשון בעיר. בנו, הקבלן ישראל אדלר, בנה מטעם צעירי אגודת ישראל את השכונות החדשות לאורך רחוב השומר: רמת אהרון, רמת אלחנן ונחלת משה. שכונת נחלת משה נבנתה על שטחו של פרדס טריואקס.
מוסדות תורה וחינוך
לאורך הרחוב פרוסים מספר מוסדות תורה וחינוך. בפינת הרחובות אהרונוביץ' - השלושה שוכנת ישיבת נתיבות עולם לחוזרים בתשובה, בראשות הרב יוסף ברוק. בקצה הדרומי של הרחוב, סמוך למפעל קוקה-קולה, שוכנת ישיבה נוספת לחוזרים בתשובה - "אורייתא", בראשות הרב משה דיסלר, גיסו של הרב ברוק. בצמוד לישיבת נתיבות עולם הקים בשנות התשעים האדמו"ר מקאליב, רבי מנחם מנדל טאוב, את המרכז העולמי של חסידות קאליב. בתחילת המאה ה-21 העביר האדמו"ר את מוסדותיו לירושלים, והבניין נמכר למוסדות חסידות פרמישלן.
מול ישיבת נתיבות עולם שכן מגרש הכדורגל העירוני. במשך שנים הוא שימש את קבוצת הכדורגל "אליצור בני ברק", והוא כונה "מגרש אליצור". בשנות ה-80, עם שינוי צביון העיר והגירת האוכלוסייה הדתית-לאומית ממנה, הופסקה פעילותו של המגרש, והוקם עליו סמינר עירוני לבנות, בהנהלת הרב שמואל מאיר. בצמוד אליו שכן בית הספר הממלכתי-דתי-תורני "סגולה". בין בוגריו: הרב ד"ר בני לאו, הרב שמואל טל ואחיו נחום לנגנטל. עם הידלדלות האוכלוסייה הדתית-לאומית באזור התאחד בית הספר עם בית הספר "מוהליבר" שבצפון-מערב העיר, ובניין בית הספר "סגולה" הוסב לסמינר "בית יעקב" לבנות עדות המזרח, בהנהלת הרבנית אלקיים. בשבתות פועלת במקום קהילה דתית-לאומית ותיקה, ורבה הוא הרב אברהם שרמן. בקצה הדרומי של הרחוב, סמוך למפעל קוקה-קולה, שוכן סמינר "בית יעקב" נוסף, בהנהלת הרב אברהם כהנא.
בצומת הרחובות כהנמן-עזרא שוכן מבנה שהקים הרב ישעיהו פרנקל-תאומים להנצחת יהודי קהילת קרקוב (קראקא), שרבים מבניה נספו בשואה. אביו, הרב שמעון פרנקל-תאומים, היה מרבני קרקוב, ובארץ שימש כרבה של קריית אונו. בצמוד לבניין על שם קדושי קראקא שכנה בעבר ישיבת אורחות תורה, וכעבור זמן היא העתיקה את משכנה למבנה סמוך, שבעבר פעל בו מפעל המנעולים "ירדני". עם התרחבות הישיבה נבנה בניין נוסף בסמוך, ונרכש שטח ברחוב השומר, בסמוך למתחם הישיבה, שבו ייבנה המבנה המרכזי שלה.
מלחמות השבת
עד שנות ה-70 שימש רחוב השומר עורק תנועה מרכזי לנהגים מחוץ לעיר שהשתמשו בו כדרך קיצור חלופית לקטע-דרך בכביש 4, והייתה בו תנועה ערה של כלי רכב בכל ימות השבוע, כולל שבת. ממזרח לרחוב השומר נבנה בשנות ה-50 שיכון ההסתדרות והוא אוכלס על ידי עולים חדשים לא-דתיים. בשנות ה-70, לאחר הקמת השכונות החרדיות החדשות במזרח העיר, שינה האזור את צביונו. הדיירים החילונים בשיכון ההסתדרות עזבו ברובם את העיר ובמקומם באו זוגות צעירים חרדים. בעקבות השינויים הדמוגרפיים עלתה קריאה מצד תושבי האזור לסגור את רחוב השומר לתנועת כלי רכב בשבת. במשך תקופה ארוכה, מדי שבת התקיימו ברחוב הפגנות של חרדים תושבי המקום, והתפתחו עימותים קשים מול כוחות משטרה וקבוצת תושבי המקום החילונים, שקיבלו תגבור מארגונים ופעילים חילונים[5][6][7][8]. העירייה תלתה במקום שלטים המבקשים מהנהגים שלא לעבור ברחוב בשבת ופעילים חילוניים הסירו אותם. על מנת להרגיע את הרוחות ביקשה המשטרה ממשרד התחבורה לסגור את הרחוב לתנועה, אולם המשרד סירב[9][10]. העירייה פעלה על דעת עצמה והציבה מחסומים לפני כניסת השבת כדי למנוע מעבר כלי רכב ברחוב בשבת[11]. באחת השבתות נתקל ג'יפ שנסע ברחוב בליל שבת בשרשרת שהוצבה בערב שבת. כתוצאה מכך התהפך הג'יפ ונוסעו נהרג[12]. האירוע הטראגי העלה את המתח לשיא. ראש העירייה, ישראל גוטליב, שנתן את ההוראה להציב את מחסום השבת, הורשע בגרימת מוות ברשלנות[13].
זמן קצר לאחר התאונה הסכים המפקח על התעבורה לסגור את הכביש בשבתות[14] ובג"ץ אישר את ההחלטה[15]. בשנת 1985 התפתחו הפגנות בקצה הדרומי של רחוב השומר בדרישה לסגור גם צד זה לתנועה בשבת[16].
עם הזמן הפך המקום חרדי כולו, והמאבק שכך. כיום חוק העזר העירוני אוסר תנועה של כלי רכב ברחוב השומר בשבת.
קישורים חיצוניים
- מודעה של מועצה מקומית בני ברק לקראת סלילת הרחוב, הצופה, 19 בנובמבר 1947
- ידיעה על תמיכת רבנים בגוטליב, שהואשם באחריות למוות כתוצאה ממחסום שבת בבני ברק, עיתון הפרדס
- "מלחמת השבת" בבני ברק, עיתון בית יעקב, גיליון 196/197, ירושלים תשל"ו
הערות שוליים
- ^ בני ברק, אתר שירותי כיבוי והצלה
- ^ בנין חדש למכבי אש, דבר, 17 בדצמבר 1970
- ^ שנים של עשייה: 1995-2006, אתר אסם
- ^ יצחק דנון, ביהמ"ש דחה תביעה נגד מכירת מתחם מפעל אסם בבני-ברק ב-15 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 ביוני 2005
- ^ תלונות על התנהגות שוטרים בעת מעצר חשודים בבני ברק, דבר, 14 ביוני 1976
- ^ ראש עיריית בני ברק תובע מהמשטרה לחקור, דבר, 30 באוגוסט 1976
- ^ הלל: המשטרה חייבת להגן על הנהגים, דבר, 9 בספטמבר 1976
- ^ אלפי חרדים הפגינו בשבת בצומת השומר בבני ברק, דבר, 20 ביוני 1976
- ^ מלחמת השבת בבני ברק, בית יעקב, סיון תשל"ו, עמ' 21, באתר היברובוקס
- ^ ראש עיריית בני ברק הוזהר מראש, מעריב, 18 בדצמבר 1978
- ^ רק בית משפט ימנע החלטתינו לסגור בשבת רחוב השומר, דבר, 1 ביולי 1977
- ^ צעיר נהרג ממחסום של חרדים בבני ברק, דבר, 3 ביולי 1977; המשך
- ^ New outlook, Volume 23, Hashkafah Hadashah, 1980, page 44
- ^ החילוניים בבני ברק פונים לבג"ץ, דבר, 4 בספטמבר 1977
- ^ בג"ץ אישר ההחלטה לסגור קטע ברחוב השומר בבני ברק, דבר, 31 במרץ 1978
- ^ בוקי נאה, ילדי בני ברק לא צייתו לקריאת הרבנים לשמור על הסדר, מעריב, 29 בדצמבר 1985
