יקנעם עילית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יקנעם עלית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יקנעם עילית
Coat of arms of Yoqneam.svg
Flag of Yoqneam.svg
בית עיריית יקנעם
בית עיריית יקנעם
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה סימון אלפסי
גובה ממוצע[1] ‎151 מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 25,305 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 89
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.7% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,031 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 74
תחום שיפוט[2] 8,350 דונם
    - דירוג ארצי 151
32°39′34″N 35°06′36″E / 32.659444°N 35.11°E / 32.659444; 35.11
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי 63
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4304
    - דירוג ארצי 74
לאום ודת[2]
יהודים: 90.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 9.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.5%
גילאי 5 - 9 8.6%
גילאי 10 - 14 8.7%
גילאי 15 - 19 8.3%
גילאי 20 - 29 12.7%
גילאי 30 - 44 18.2%
גילאי 45 - 59 19.8%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 11.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 3
תלמידים 4,164
 –  יסודי 2,247
 –  על-יסודי 1,917
מספר כיתות 160
ממוצע תלמידים לכיתה 26.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל יקנעם עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר העירייה
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל ביקנעם

יָקְנְעָם עִילִּית היא עיר במחוז הצפון בישראל, הממוקמת בקצה הצפוני של רמות מנשה, בין הכרמל לעמק יזרעאל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950, הופרדה מהמושבה יקנעם בשנת 1967, והוכרזה כעיר ב־18 בדצמבר 2006. יקנעם עילית גובלת במושבה יקנעם ובמושב עין העמק, וממוקמת במרחק של 5 ק"מ מקריית טבעון. גובהה הממוצע של העיר הוא 151 מ' וגובהה המקסימלי הוא 255 מ' בשכונת "שער הגיא".

שם העיר

שם העיר לקוח משם המושבה יקנעם שלצידה הוקמה, הקרויה על שם היישוב המקראי יקנעם המוזכר בספר יהושע:

”מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד, מֶלֶךְ-יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד” (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ"ב).

ושוב כגבולה הדרומי של נחלת שבט זבולון:

”וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָׂרִיד. יא וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם..” (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים י'-י"א).

האות יו"ד שבתחילת שם העיר מנוקדת בקמץ קטן, כלומר יש להגות "יוֹקנעם".

שמה הרשמי של העיר הוא יקנעם עילית, ובשם זה היא מופיעה במפות, בשלטי דרכים ובפרסומים רשמיים. עם זאת, העירייה מעדיפה את השם יקנעם, וכך הוא מופיע בסמל העיר ובפרסומי העירייה. זאת חרף התנגדותה של המושבה יקנעם, שיקנעם הוא שמה הרשמי[4].

היסטוריה

המושבה יקנעם הוקמה בשנת 1935. ביולי 1950 הוקמה בצמוד למושבה, במעלה ההר, מעברה[5] שעד שנת 1967 נכללה במועצה מקומית אחת עם המושבה. בראשות המועצה עמד בין השנים 1950–1955 פריץ לוינגר, שהיה מנהל המושבה החל משנת 1940[6]. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים, לאחר שהמושבה נענתה לאתגר קליטת העלייה והסכימה לקלוט 100 משפחות. עד תחילת שנת 1952 הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים, ועל קליטת העולים קבלה המועצה ציון לשבח[6][7]. לאחר מספר חודשים הוחל בבניית בתי קבע על פי תוכנית להקמת עיר שתכיל 15,000 תושבים, ולקראת סוף שנת 1951 נכנסו 285 משפחות ראשונות אל בתי הקבע[8]. בשנת 1952 יקנעם התייחדה בכך שהיה בה בית ספר יחיד שלא היה קשור לאחד הזרמים ובו למדו יחד כל ילדי המעברה והמושבה, דתיים וחילוניים[9].

בשנת 1964 כללה יקנעם 4,300 תושבים שמתוכם 160 משפחות התגוררו במושבה. בשנת 1964 עברה הנהלת המועצה המקומית מהמושבה לבניין חדש על ההר[10]. בשנת 1966 בקשו נציגי המושבה והעיירה ממשרד הפנים להיפרד אלה מאלה[11], ובשנת 1967 התנתקה המושבה מהמועצה המקומית, השם "יקנעם" נתייחד למושבה והמועצה המקומית נקראה "יקנעם עִלית".

במהלך שנות ה-90 קלט היישוב עולים רבים מארצות חבר המדינות וכן מאתיופיה. ב־18 בדצמבר 2006 הוכרזה יקנעם עילית כעיר.

העיר כיום

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים ביקנעם עילית 25,305 תושבים (מקום 89 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,927 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[12]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כיום פועלות בפארק התעשייה בעיר כמאה חברות מתחומי ההיי טק, הביוטכנולוגיה, התקשורת, הרפואה, המזון, האלקטרוניקה והפלסטיקה.

ליקנעם עילית עתודות קרקע ניכרות לבנייה, ומאז סוף שנות ה־90 היא נמצאת בתנופת בנייה. עקב בנייה אינטנסיבית זו הכפילה העיר בעשור הראשון של המאה ה-21 את שטחה מצדה המערבי, וכיום היא כמעט גובלת במושב עין העמק. מערכות הניקוז בעיר פועלות בצורה טובה ואוגרות מים לשימוש חוזר, ומי הביוב מגיעים למכון טיהור שפכים שנמצא בקריית טבעון.

פארקים בולטים הם "פארק רבין" ובו פסל של יצחק רבין מעשה ידיו של הפסל מרדכי כפרי ו"פארק בריכות נחל קרת" הנטוע לאורך אפיקו של נחל קרת ובו בריכות מים הנשפכים מבריכה לבריכה במפלים קטנים, פינת חי וגשרים.

בעיר מתקיימת מדי שנה בתחילת חודש מרץ "צעדת יקנעם".

בעיר פועלת כיום להקה עירונית בשם "צעירי יקנעם" בניהולו של יקיר שחף. הלהקה מופיעה באירועים שונים בעיר ומעלה כל שנה מחזמר שנתי בתיאטרון יקנעם.

חינוך

ביקנעם עילית פועלים ארבעה בתי ספר יסודיים-ממלכתיים: "ארזים", "דליות", "תדהר" ובית הספר ע"ש יצחק נבון למדעים ואומנויות. בנוסף לאלו, פועל בית ספר ממלכתי דתי בשם "הדסים" ובית ספר דמוקרטי בשם "אורנים" . ביקנעם עילית שני בתי ספר על יסודיים, אורט ע"ש יגאל אלון המיועד לכיתות י'-י"ב ובנוסף חטיבה חדשה אורט ע"ש יגאל אלון שמיועד לכיתות ז'-ט'. שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה פועלת במתנ"ס המקומי. בעיר גם פועלות תנועות הנוער: הצופים, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, בני עקיבא ו"כנפיים של קרמבו".

תעשייה

מבנה ב"פארק ההייטק" ביקנעם עילית
יקנעם עילית וואדי מילק בתצפית מתל יקנעם

יקנעם נחשבת לאחד ממרכזי ההיי טק הגדולים בארץ עם יצוא של כ-5 מיליארד דולר ומעל 100 חברות העוסקות במחקר ופיתוח[13]. אזור התעשייה של העיר משתרע לאורך כביש 722. בעבר, היה מפעל התעשייה העיקרי בעיר מפעל המתכת "סולתם", שעסק בייצור מרגמות, כלי מטבח ועוד. במהלך השנים התכווץ המפעל, ואת מקומו כמוקד תעסוקה תפסו מפעלים אחרים כגון יקב מורד שנוסד בשנת 1999 במקום בו שכן בעבר מבנה של חברת סולתם, וחברות היי-טק. בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנו באזור התעשייה מבנים אחדים לתעשיית ההיי-טק שבססו את מעמדו של האזור בסיליקון ואדי. עם מפעלי ההיי-טק שמרכזם בעיר נמנים מלאנוקס טכנולוגיות, גיוון אימג'ינג, מאינד סי.טי.אי., ביוסנס וובסטר, מארוול ישראל, סינאל תעשיות, פנסוניק, ReWalk Robotics ועוד. כן פועלים באזור התעשייה מפעל מזון של חברת אסם ומפעל של כתר פלסטיק.

אקלים

שכונת "גבעת הכלניות"

ממוצע המשקעים ביקנעם עילית, בדומה לקריית טבעון, עומד על 655 מ"מ בשנה הודות לקרבת שני היישובים לרכס הכרמל.

הטמפרטורות ביקנעם עילית זהות לחלוטין לשאר יישובי עמק יזרעאל. טמפ' המינימום בחורף נעות בממוצע סביב 1°C ל-7°C מעל האפס, טמפרטורות מתחת לאפס מתקבלות כאשר אוויר קר מגיע מצפון בשילוב עם שמיים בהירים (רמה סיבירית). ערפילי בוקר כבדים נפוצים מאוד בחודשי החורף ביקנעם ובשאר יישובי עמק יזרעאל. הקיץ ביקנעם עילית הוא חם ויבש: טמפ' המקס' בקיץ נעות סביב 32;°C ל-39°C.

הטמפ' הגבוהה ביותר שנמדדה מאז הקמת התחנה היא 41.5°C ונמדדה ב־27 במאי 2015, ואילו הטמפ' הנמוכה ביותר היא (1.2°C-) שנמדדה ב־10 בינואר 2015 בשעה 06:30. בשנים 1950, 1992, 1999-2000 ירדו כמויות קטנות עד בינוניות של שלג (50 ס"מ ומטה של שלג), בשנת 2015 ירד שלג קל בשכונות הגבוהות של העיר ונערם ממחלף אליקים (שליד יקנעם) עד לדלית אל-כרמל.

כמויות המשקעים שנמדדו בעיר בשנים קודמות ע"פ תחנת יקנעם:

2009-2010: 552.9 מ"מ (84% מהממוצע).

2010-2011: 486.9 מ"מ (74% מהממוצע).

2011-2012: 575.8 מ"מ (88% מהממוצע).

2012-2013: 668.1 מ"מ (102% מהממוצע).

2013-2014: 326.1 מ"מ (50% מהממוצע).

2014-2015: 670.0 מ"מ (102% מהממוצע).

תחבורה

כביש 722, העובר בנחל יקנעם חוצה את יקנעם עילית ומפריד בין אזור המגורים לבין אזור התעשייה. ב-20 ביולי 2009 נפתח לתנועה מחלף עין תות, המקשר את כביש 70 (כיום כביש 67) עם כביש 6, ומאפשר גישה מהירה מיקנעם עילית למרכז ישראל ולדרומה. המשכו של כביש 722 (צפונה) מקשר את יקנעם עילית לעמק יזרעאל ולגליל.

התחבורה הציבורית בעיר הופעלה לאורך השנים באופן כמעט בלעדי על ידי קואופרטיב אגד. החל מינואר 2011, החליפה חברת אומני אקספרס את חברת אגד בהפעלת השירות האוטובוסי הפנימי והפרברי (לישובי הסביבה ולחיפה). עם כניסת החברה החדשה, הופעלו בעיר לראשונה קווי לילה לחיפה ולרמת ישי דרך קריית טבעון. קווי הלילה פועלים גם בליל שישי. ב-19 בדצמבר בשנת 2014 הוחלפה הזכיינית, וחברת סופרבוס זכתה במכרז.

תחנת הרכבת יקנעם – כפר יהושע, הממוקמת שלושה ק"מ מיקנעם, היא חלק מקו הרכבת מסילת העמק, ומשרתת את תושבי העיר. ניתן להגיע אליה וממנה באמצעות קו אוטובוס פנימי.

ערים תאומות

דגל העיר

דגל העיר

הדגל מבוסס על דגל ישראל, הוא בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע ירוק, וביניהם סמל העיר. הצבע השולט בדגל, ירוק, מקורו בסמל העיר ומסמל את יקנעם כעיר ירוקה.[14] ערים רבות בישראל אימצו בדגלן את שני הפסים הכחולים בדגל המדינה המבוססים על הטלית, אך דגל יקנעם עילית הוא היחיד, למעט דגל העיר גבעתיים, המציג מבנה זה עם פסים ירוקים.[דרוש מקור]

בעבר העיר השתמשה בדגל מוניציפלי פשוט, בעל שדה לבן ועליו מוטען סמל המועצה בכחול וירוק. דגל זה אומץ ב-28 בדצמבר 1961. בתחילת המאה ה-21 עודכן הדגל, השדה נצבע בכחול והסמל ללבן, והתווסף שם המועצה בלבן מעל הסמל (בעברית) ומתחת לסמל (בכחול). עם הפיכתה לעיר שונה סמל העיר ושונה גם דגלה.[15]

סמלי העיר

לקריאה נוספת

  • אריה קרישק, יקנעם של מעלה, סיפורה של יקנעם עילית, הוצאת "דיוקן", 2000.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ יואב עציון, יקנעם מציגה: המלחמה על השם, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 18.3.2010
  5. ^ מפה עם סימון המעברה מצפון ליקנעם. דפוס בעברית על מפת בסיס באנגלית. עדכון 1955 (הדפסת 1958), באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  6. ^ 6.0 6.1 אורי דרומי, פריץ לוינגר, יקה, חקלאי, מראשוני יקנעם ומנהיגיה, 1911-2009, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
  7. ^ ב"הארץ" מצוין שהמושבה קלטה 350 משפחות עולים בניגוד ל"דבר" שמדבר על קרוב ל-700 משפחות
  8. ^ 70 משפחות קלטו 700 משפחות, דבר, 29 בפברואר 1952
  9. ^ יקנעם ויתר על הזרמים והזרמים ויתרו על יקנעם, דבר, 10 ביולי 1952
  10. ^ א. מש, בעיותיה של יקנעם החדשה, דבר, 14 ביולי 1964
  11. ^ א. מש, עסקני יקנעם מספרים, דבר, 23 בפברואר 1966
  12. ^ פרופיל יקנעם עילית באתר הלמ"ס
  13. ^ יעל דראל, "ברבעון האחרון של 2021 תהיה רכבת קלה. אם האוצר לא יפריע", באתר כלכליסט, 6 במאי 2015
  14. ^ סמל העיר, באתר עיריית יקנעם עילית
  15. ^ Yoqne'am Illit, באתר דגלי העולם (באנגלית)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0