שיגורים כושלים מרצועת עזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיגורים כושלים מרצועת עזה הם שיגורים של רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל אשר לא עוברים את גבולות מדינת ישראל ובמקום נוחתים ברצועת עזה או בים התיכון. חלק ניכר מהשיגורים היוצאים מרצועת עזה לכיוון ישראל משנת 2006 במסגרת הטרור הפלסטיני לא עוברים את שטח הרצועה וגורמים נזק לתשתיות פלסטיניות ואף גובים חיי אדם. הדיווח הישראלי הראשון של שיגור כושל של רקטות מרצועת עזה הוא משנת 2006, בו דווח על שיגורים כושלים של קסאמים מבית ספר במחנה הפליטים גא'בליה שברצועת עזה.[1]

סקירה

מבצע צה"ל כמות שיגורי רקטות כמות שיגורי רקטות כושלים שיגורים כושלים מסך השיגורים אבדות בעזה עקב שיגורים כושלים
עופרת יצוקה (2008-2009) 571[2] לא ידוע לא ידוע לא ידוע
עמוד ענן (2012) 1,532[3] 158[3] 10.3% 2 הרוגים ו-5 פצועים[4]
צוק איתן (2014) 4,500[5] 200[5] 4.35% לפחות 10 הרוגים, ביניהם 7 ילדים, ו-43 פצועים[6][7]
חגורה שחורה (2019) 450[8] לא ידוע לא ידוע לא ידוע
שומר החומות (2021) 4,360[9] 680[9] 15.5%, או 23% על פי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון[10] לפחות 19 הרוגים,[11] או כ-91 הרוגים, על פי מאמר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים[12]
עלות השחר (2022) 1,162[13] 216[13] 18.5%, או 22% על פי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון[10] לפחות 15 הרוגים, ביניהם 7 ילדים, ו-100 פצועים[14]
מגן וחץ (2023) 1,469[15] 291[15] 20% לפחות 4 הרוגים, ביניהם 3 ילדים[16]
חרבות ברזל (2023) 9,500[17] 1,140 12%[17] על פי משרד הבריאות העזתי, 471 נהרגו בפיצוץ בית החולים אל-אהלי[18]

הארגונים האחראים

הארגונים האחראים למרבית השיגורים מרצועת עזה הם החמאס והג'יהאד האיסלאמי. בקרב רקטות ששוגרו על ידי הג'יהאד האיסלאמי קיים אחוז גבוה יותר של שיגורים כושלים מאשר בקרב שיגורי הרקטות של החמאס.[19][10] דוברי ארגוני הטרור בעזה נוטים להעביר את האחריות על השיגורים הכושלים לישראל וטוענים כי מדובר בתקיפות ישראליות של חיל האוויר, דוגמת הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי. ברוב המקרים מתברר כי אכן מדובר בשיגורים כושלים של רקטות שנורו מעזה ולא בתקיפות צה"ל.

סיבות אי הצלחת השיגורים

קובץ:שיגורים כושלים ברצועת עזה.png
מפת שיגורים כושלים מרצועת עזה, פורסם ב-18.10.2023, דובר צה"ל

בתקשורת הישראלית, הובאה הדעה כי האיכות הנמוכה של הרקטות והעלייה בכמות השיגורים הכושלים בשנים האחרונות נובעות מהיכולת המוגבלת של הג'יהאד האיסלאמי לייצר רקטות איכותיות. גורמי צבא שאמונים על הנושא טענו כי חלק מהשיגורים במהלך מבצע עלות השחור לא צלו עקב רקטות הג'יהאד, בניגוד לרקטות החמאס שלא הצטרף למערכה.[14]

בצה"ל טוענים כי הסיבות לכישלון השיגורים הן "ייצור עצמי, אחסנה לקויה, וגם פעולות חשאיות שפוגעות בהתעצמות" וכן כי "חלק מהרקטות של הג'יהאד הן תמרורים שפעיליו עקרו, הוסיפו חומר נפץ מאולתר והרכיבו רקטה מאולתרת, לעיתים על בסיס סרטון הדרכה ביוטיוב". בנוסף, על פי גורמי צה"ל, "בחודשים האחרונים אירוע כמה פיצוצים של מחסני רקטות כאלה ברצועת עזה בגלל אחזקה לקויה. לפעמים רקטות נשמרות בשווקים ומועברות ממקום למקום בדרך לא דרך. זה גורם ליותר תקלות לאחר הירי, ולנזק שהפעם היה מטורף".[14]

על פי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, סביר להניח כי אחוז הכישלון הגבוה נובע מאיכות נמוכה של תהליכי הייצור, אך לא פחות מכך גם מהעדפה מכוונה של כמות על איכות: "הרי שמבחינת הארגונים החמושים בעזה גם רקטה שכושלת או מחטיאה גורמת לאזעקות בישראל ולפגיעה במורל ובפרנסה של אזרחיה. לכן, התועלת מהשקעה בהגדלת האיכות איננה שווה את המאמץ".[10]

נזק ופגיעה באזרחים

כתוצאה מהיעדר שקיפות וחופש עיתונות ברצועת עזה שנמצאת בשלטון החמאס, קיים קושי רב בעת איתור נתונים בנוגע לנפילות של רקטות ששוגרו על ידי הארגונים בעזה ונפלו בשטח הרצועה. על פי כתב עת שפורסם על ידי דוקטור אלכס ספיאן במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, חלק ניכר מהרקטות שנורו מעזה במהלך המבצעים התפוצצו בשטח הרצועה וגרמו לכמות משמעותית של אבדות בנפש, של עד כ-36% מהכמות הכוללת של ההרוגים בעזה במהלך מבצע שומר החומות.[12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ואקד, חנן גרינברג ועלי (2006-11-06). "בית חנון: מחבלת התפוצצה ליד כוח צה"ל". Ynet. נבדק ב-2023-11-12.
  2. ^ Amnesty International, ישראל/רצועת עזה - מבצע "עופרת יצוקה": 22 יום של הרס וחורבן, London: Amnesty International Publications, 2009, עמ' 62
  3. ^ 3.0 3.1 ניסן, יוסי (2012-11-22). ""עמוד ענן" - המספרים: זה היקף הנזק שצה"ל גרם לחמאס". Globes. נבדק ב-2023-11-12.
  4. ^ חמאס אחראי לפשעי מלחמה, באתר www.news1.co.il
  5. ^ 5.0 5.1 יפתח ש. שפיר, לוחמת רקטות ב'צוק איתן', המכון המחקרי לביטחון לאומי, 2014, עמ' 42
  6. ^ והסוכנויות, רועי קייס (2014-07-28). "הפלסטינים: ישראל הפגיזה פארק, 10 נהרגו". Ynet. נבדק ב-2023-11-12.
  7. ^ תחקיר האירוע בבית החולים שיפא: הפיצוץ - מרקטת חמאס - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2014-07-28
  8. ^ זיתון, יואב (2019-11-14). "צה"ל מסכם את "חגורה שחורה" בעזה בהצלחה, ושוב מתמקד בצפון". Ynet. נבדק ב-2023-11-12.
  9. ^ 9.0 9.1 סיכום מבצע "שומר החומות": כ-4,360 רקטות נורו לעבר ישראל, כ-20 בכירי חמאס חוסלו, באתר www.maariv.co.il, ‏2021-05-21
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 ד"ר עוזי רובין, מ"צוק איתן" עד "עלות השחר": המירוץ בין איום הרקטות לבין מערך ההגנה של ישראל, באתר JISS, ‏2022-09-05
  11. ^ שחר קליימן, דו"ח: לפחות 19 פלשתינים נהרגו בסבב הלחימה כתוצאה משיגורים כושלים, באתר www.israelhayom.co.il
  12. ^ 12.0 12.1 דוקטור אלכס ספיאן, How Many Gaza Palestinians Were Killed by Hamas Rockets in May? An Estimate, 2021
  13. ^ 13.0 13.1 מערכת את"צ, סיכום מבצע "עלות השחר", באתר את"צ, ‏31.08.22
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 זיתון, יואב (2022-08-08). "תמרורים, אלתורים מסוכנים והדרכה ביוטיוב: הרקטות שהרגו יותר עזתים". Ynet. נבדק ב-2023-11-12.
  15. ^ 15.0 15.1 זיתון, יואב; חלבי, עינב (2023-05-14). "השיגורים, היירוטים, החיסולים | הנתונים המלאים: סיכום "מגן וחץ" במספרים". Ynet. נבדק ב-2023-11-12.
  16. ^ נועם אמיר, הקרב התקשורתי: בצה"ל חושפים תיעוד ירי כושל של הג'יהאד האסלאמי שפגע בעזתים, באתר www.makorrishon.co.il, ‏11/05/2023
  17. ^ 17.0 17.1 צה"ל, Daily Recap: Hamas - Israel War November 9th, 2023 - Day 34, יומן המלחמה של צה"ל
  18. ^ AFP (2023-10-19). "גורם אירופי שולל את טענת חמאס: "רק עשרות נהרגו בבית החולים בעזה - לא 471"". Ynet. נבדק ב-2023-11-12.
  19. ^ קימון, אלישע בן; יהושע, יוסי (2023-05-10). "25% שיגורים כושלים לג'יהאד, צה"ל נערך לתקוף עשרות מטרות: "חמאס לא שותף לירי"". Ynet. נבדק ב-2023-11-12.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0