תנא קמא מדוע מחקת את עניין היותו מקים השושלת?
שיחה:רבי ישעיה מקרסטיר/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לא היה ממשיך לדרכו
יש היום אדמו"ר מקערעסטיר. (הוא לא ממש במיינסטרים האדמו"ריים אבל הכרתי אותו באופן אישי)
כפי שמופיע בדף נכדיו ממשיכים את דרכו. הם בהחלט לא במיינסטרים, אך כמדומני שעד לפני כמה שנים גם ר' ישעיל'ה בעצמו היה די לא ידוע...
מחכה גם לתגובת ה"תנא" בעצמו...
אינני רוצה לכפור בעיקר אך עד כמה שידוע לי (ממישהו שהיה גר שם בזמנו) הוא כלל לא ניהל חצר חסידית.
הוא היה צדיק בעיירה שהגיעו אליו לישועות מכל רחבי הונגריה אך לא היה שם חצר חסידית (אא"כ אני טועה בהגדרת חצר).
שמש מרפא, אני חושב שאת העובדה ש'יש המשתמשים בתמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים.' צריך למקם במקום אחד ולא בהנצחת שמו, מטעמים מובנים.. מה אתה אומר?
אין לסגולה שום קשר להנצחה ולכן צריך להיות תחת כותרת אחרת
למה? אתה רואה בזה חוסר כבוד?
גם, וגם מטעמים אנציקלופדיים. הנצחה של אדם (ובטח רב) היא על ידי פרסום סגולתו? בד"כ כן, אבל בנושא כזה, אשמח לשמוע עוד חוו"ד בנושא.
אגב, בספר שיצאו אודותיו (אינני זוכר את שמו כרגע), נכתב שהסגולה הזו היא המצאה מכיון שר' ישעיה דוקא התנגד לצילומו.
מעניין.
לדעתי המשפט בשנים האחרונות התפתחו מפעלי הכנסת אורחים בעיירתו קרעסטיר. כמו כן מקובל לערוך סעודות לכבודו כסגולה לישועה. ו"צאצאיו מפעילים "הכנסת אורחים" בביתו. מספר ארגוני חסד הוקמו לזכרו" לא מספיק בשביל להגדיר את כל מה שהולך שם ובכל העולם עם השם שלו. המסעות לקבר שלו היום עוקפים את כל גדולי החסידות כולל הבעש"ט אין סעודת רעים שלא שרים את השיר עליו אפי' על השיר אין היזכור למרות שזה אחד השירים הכי מוכרים בעולם החרדי (למי שיודע על ההבדל בין השירים בארץ לחו"ל וזה גם חזק מאוד בחו"ל).
לא צריך לתייג (אפילו שבהחלט כדאי), יותר טוב לכתוב בזהירות עובדות יבשות בפנים הערך.
והאחד מהעובדות הן, שיש שיר עליו מאוד פופלרי שכדאי להכניס בפנים!
מה אתה אומר על מה שכתבתי?
אני מאוד בעד להכניס את זה!!
כי זה המציאות!
נעבעך.
מי נעבעך? מה נעבעך? למה נעבעך?!?!?!?
נעבעך שזה המצב: "כל מה שהולך שם ובכל העולם עם השם שלו. המסעות לקבר שלו היום עוקפים את כל גדולי החסידות כולל הבעש"ט אין סעודת רעים שלא שרים את השיר עליו".
נכון שזה נעבעך, אבל כאן זה המכלול! אין מקום להתווכח בענייני השקפות מה שכן היה חייב להיות ומה לא.
ובאם זה המציאות אז כמובן שחייבים להכניס את זה.
ואני רוצה לכבד את יואל וויס שיואיל להכניס את זה בערך בבקשה..
אם אתה מסוגל לכתוב עובדות בצורה יבשה ובצורה שאתה בטוח שלא חולקים עליך, פשוט תכניס בעצמך. זה לא כואב (בדרך כלל..)
דומני שיש צורך להזכיר את מפעלי הצדקה וחסד הרבים שהוקמו ע"ש ולע"נ הם גדולים דיים מכדי שיהיה אפשר להתעלם מהם
כ
אתה מוזמן לכתוב את שם הספר ב"לקריאה נוספת", בהצלחה.
דויד, נראה לי כי גם כאן - כמו בערך על התפארת שלמה - יש צורך להוסיף בשם הערך את האיזכור "מקרסטיר". זאת היות שנשוא הערך אינו מוכר בשם משפחתו אלא בשם עירו.
אני מסכים. מכלולאים פעילים יש התנגדות?
כן, (בנושאים כאלו, אם מותירים מקום לצאת מהכללים היבשים, הדיונים והוויכוחים לא יסתיימו ויתקיימו על כל ערך בנפרד (ע"ע הרב-רבי), בדיוק בשביל מקרים כאלו נוצר המושג דף הפניה, כך שמי שיחפש רבי ישעי'לה מקרעסטיר, יופנה לערך הנכון).
זאת אומרת, כי לדעתך ניתן לכתוב בשם הערך של רבי ישראל מרוזין רק "רבי ישראל", ובמקביל יהיה "גם" דף הפניה בשם המלא "רבי ישראל מרוזין", כדי שהמחפש יופנה לערך הנכון..
אדם שלא מוכר בשם משפחתו, אין מנוס מלהוסיף פרט מזהה. דף הפניה הוא רק עבור האופציות הנוספות, ולא כתחליף לשם המוכר והנפוץ, כאשר השם האחר אינו אומר מאומה.
לא הבנתי - זה הולך להיות כלל גורף מהיום והלאה לכל האדמו"רים או הרבנים שהערך ייקרא גם על שם עירם? או רק על חלקם? וא"כ מה ההגדרה למי כן ולמי לא?
לדעתי זה צריך להיות כלל גורף בכל מי שלא מוכר על פי שם משפחתו.
גם אני מסכים
א"כ צריכים לפתוח דיון מסודר ואם יהיו חילוקי דעות, גם הצבעה.
זה שינוי מדיניות מובהק.
זה ממש לא שינוי מדיניות כי אין מדיניות אחרת. אך תמיד כדאי לפתוח דיון מסודר כדי שתהיה מדיניות ברורה ומוסכמת.
ע"פ המדיניות האחרונה אני מסיר את שם משפחתו מהערך. אם יש התנגדות נא לומר.
אין נושאים ישנים יותר