רבי שלום מוסקוביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שלום משאץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר משאץ
רבי שלום מוסקוביץ'
אין תמונה חופשית
לידה י"ז בכסלו תרל"ח
שאץ
פטירה כ"ב בטבת ה'תשי"ח (בגיל 80)
לונדון
מקום קבורה בית החיים באנפילד, לונדון
השתייכות שאץ
חיבוריו 'דעת שלום' על הרמב"ם, שו"ע ופרק שירה ועוד, ראו ספריו
אב רבי מרדכי יוסף משה מוסקוביץ מסוליץ
צאצאים ראו בניו וחתניו

רבי שלום מוסקוביץ' (שאץ י"ז בכסלו ה'תרל"ח, 23 בנובמבר 1877 - לונדון כ"ב בטבת תשי"ח, 15 בינואר 1958) היה האדמו"ר משאץ.

ביוגרפיה

האהל על קברו בבית העלמין באנפילד, לונדון
מצבת קברו
חלק מנוסח הצוואה התלוי על הקיר במתחם הקבר

נולד בעיירה שאץ שברומניה, לרבי מרדכי יוסף משה מוסקוביץ מסוליץ ולרבנית פייגא ציפורה' (לבית רובין). היה צאצא של רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב ונקרא על שמו של האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלזא. בצעירותו נסמך להוראה על ידי המהרש"ם, ושהה במחיצתו תשעה חדשים. נשא את בת דודו, אחי אביו, רבי מאיר'ל משאץ. משנת תרס"ג כיהן ברבנות העיר שאץ. בתקופה מסוימת הנהיג 'קיבוץ' לבחורים חסידיים ולימדם תורה, ביניהם היה ר' מאיר שפירא. היה חסיד בעלזא נלהב, והסתופף בצלו של הרבי ישכר דב רוקח מבעלזא, ולאחר מכן בצלו של בנו רבי אהרן.

בשנת תר"צ עבר ללונדון והשתקע בשכונת סטמפורד היל, עוד בטרם הייתה מרכז יהודי חסידי. התפרסם כ"רבי משאץ". היה עמל בתורה שעות רבות ללא הפסקה ונודע כבקי בתחומים רבים בתורה.

נפטר בכ"ב בטבת תשי"ח ונטמן בבית החיים "עדת ישראל" שבשכונת "אנפילד" בעיר. קברו הוא מוקד עלייה להמונים[דרוש מקור], ובפרט בימי שישי.

צוואתו

בצוואתו (המופיעה על פי בקשתו המודפסת באהל הציון בעברית ביידיש ובאנגלית) הוא מבטיח שיעורר רחמים אצל אבותיו עבור כל מי שיעלה לציונו, ידליק נר לזכותו, ויקבל על עצמו קבלה כלשהי של התחזקות במצוות או בלימוד תורה. עוד ביקש בצוואתו שלא יכתבו על המצבה תוארים מופלגים ובפרט שהתואר "צדיק" לא יופיע בה.

עוד זאת אומר בעניי, ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעון, ולפעמים ב״ה עלתה בידי לי כהוגן. רצוני בזה אי״ה גם אחרי פטירתי מן העולם הזה השפל לג״ע, והיינו כן, מי שיצטרך ישועה ורפואה לו או לזולתו ילך על קברי ויעשה כזה, בבואו(טוב אם אפשר ביום ו׳ עש״ק בבקר) ידליק נר אחד עבור הנשמה שתלך ותודיע לי כי אני מתבקש. ואז ידליק ב׳ נרות עבורי, ויאמר המבוקש והשמות. ברור שאלך לאבותי הק׳ שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה. אבל תנאי כפול, שהמדובר או זולתו יבטיח לי להטיב דרכו לשמים בדבר אחד. מי שחנותו פתוחה בש״ק יבטיח לי שיסגור, מי שהיה מגלח זקנו בתער באיסור יעשה עתה במספריים, איש בן תורה שאינו לומד יבטיח שמעתה ילמוד בכל יום ויום ודוקא גמרא, וכדומה כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להטיב מעשיו, אז אי״ה אראה להשתדל לעורר רחמים. אבל זאת ידעו כל הבאים אלי ויבטיחו כנ״ל, לקיים מוצא שפתיהם, לא לשטות אותי לשעתו חייו ח״ו כי אז אהי׳ ברוגז גדול, ודי בעוה״ר ההשטאות בעוה״ז לא בעולם האמתי, וכל זה הנ״ל יהי׳ נכתב על דף בשפת יודיש וענגליש באר היטב.

בניו וחתניו

  • רבי יצחק, חתן רבי לייבוש מרדכי משינאווא. נפטר לפני מלחמת העולם השנייה. אלמנתו וילדיו נרצחו בשואה.
  • רבי יעקב, חתן הרב יוסף דב סיגל. נפטר בחיי אביו. דברי תורתו הודפסו בספר "שארית יעקב".
  • רבי יחיאל מיכל, חתן רבי אלעזר הורוביץ ממעליץ. נפטר בחיי אביו. דברי תורתו הודפסו בספר "שארית יעקב".
  • חתנו, גיסו ובן דודו רבי יואל משאץ מונטריאול
  • חתנו רבי יעקב הלברשטאם, האדמו"ר מטשאקאווא
  • חתנו רבי ישכר בער מוואדיסלב

חלק מצאצאיו משמשים כאדמו"רים, מהם: האדמו"ר ממעליץ באשדוד, האדמו”ר משאץ–דרוביטש, האדמו"ר משאץ בבני ברק, האדמו”ר משאץ באנטוורפן והאדמו"ר משאץ בבית שמש.

ספריו

  • אגרות שלום, לונדון תשע"ד.
  • אור גנוז חלק א' על התורה וחלק ב' על מועדים, מאמרים וליקוטים. לונדון, תשנ"ו[1].
  • אור גנוז, על הגדה של פסח, לונדון תש"ן[2].
  • דעת שלום, על סדר "פרק שירה"[3]
  • דעת שלום, על הרמב"ם ושולחן ערוך[4].
  • מכתב גלוי לממשלת מדינת ישראל, לונדון תש"י.
  • שבת שלום, מונסי תשע"א[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אור גנוז חלק א', על התורה וחלק ב', על מועדים, מאמרים ליקוטים ואגרות קודש, באתר HebrewBooks
  2. ^ הגדה של פסח אור גנוז, באתר אוצר החכמה
  3. ^ ספרו על פרק שירה ח"א http://www.hebrewbooks.org/42493, חלק ב', חלק ג', חלק ד', פרק שירה - שירת השבת
  4. ^ ספר "דעת שלום" על הרמב"ם ושולחן ערוך http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42497&st=&pgnum=1&hilite=
  5. ^ שבת שלום, באתר אוצר החכמה
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0