קריית מלאכי

קריית מלאכי

מבט מהאוויר על העיר
שם בערבית	קסטינה
מדינה
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	אליהו (ללו) זוהר
גובה ממוצע	‎62 מטר
תאריך ייסוד	1950
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)
- אוכלוסייה	28,409 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	27,648 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	82
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+2.3% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	6,176 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	25
תחום שיפוט	4,600 דונם
- דירוג ארצי	200
(למפת השפלה מוגדלת)   קריית מלאכי (למפת השפלה רגילה)   קריית מלאכי (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית מלאכי (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית מלאכי 31°43′57″N 34°44′46″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	184
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3623
- דירוג ארצי	223
לאום ודת   יהודים: 97.8%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 11.7% גילאי 5 - 9 10.9% גילאי 10 - 14 9.0% גילאי 15 - 19 6.3% גילאי 20 - 29 15.5% גילאי 30 - 44 19.6% גילאי 45 - 59 11.8% גילאי 60 - 64 4.6% גילאי 65 ומעלה 10.6% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 16 –  יסודיים 10 –  על-יסודיים 10 תלמידים 4,910  –  יסודי 3,252  –  על-יסודי 1,658 מספר כיתות 233 ממוצע תלמידים לכיתה 23.6 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל קריית מלאכי נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
k-m.org.il

קִרְיַת מַלְאָכִי היא עיר במחוז הדרום במישור חוף יהודה, בסמוך לצומת מלאכי ("קסטינה") המחבר את כביש 40 וכביש 3. המקום נוסד לראשונה ב-1950 כמעברת קסטינה שהוקמה על אדמות הכפר הערבי קסטינה ו"מחנה קסטינה" של הצבא הבריטי ששכנו במקום עד מלחמת העצמאות. העיר נקראת על שם העיר לוס אנג'לס (Angeles בספרדית - מלאכים), שיהודיה תרמו כספים להקמתה. קריית מלאכי הוכרזה כעיר בשנת 1998, ובשנת 2018 התגוררו בה כ-23,000 אלף תושבים.

היסטוריה

מעברת קסטינה, 1950

בשנת 1933 רכש שמואל פומברובסקי, יהודי מארצות הברית, 700 דונם בסמוך לבאר טוביה באזור עליו נמצאת כיום קריית מלאכי. במקום ניטע פרדס והייתה כוונה להקים במקום יישוב יהודי בשם "קריית שמואל" לבני המעמד הבינוני. במקום נחפרה באר וכדי לשמור עליה הוקם בניין מבטון הקיים עד היום ומכונה "בית הראשונים". תוכנית ההתיישבות לא הצליחה והמקום סבל מהתקפות של ערבים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, במהלכם שימש הבית הדו-קומתי כעמדה קדמית להגנת האזור. עם הקמת המועצה האזורית באר טוביה, שימש הבית כמקום משכנה הראשון.

במלחמת העצמאות התרחשו באזור קרבות קשים במסגרת ניסיונות צה"ל לבלום את פלישת הצבא המצרי מדרום, אך באר טוביה עצמה לא הותקפה. רק לקראת סוף המלחמה הצליח צה"ל להדוף את ההתקפה המצרית.

לאחר המלחמה יושב המחנה הבריטי הנטוש בעולים חדשים שזרמו לארץ. המתיישבים הראשונים היו עולים מרומניה, עיראק וכורדיסטן, שסופקה להם תעסוקה כפועלים במושבות החקלאיות הסמוכות. תחילת ההתיישבות במקום באוקטובר 1950. את המקום ראו בתחילה כמחנה מעבר זמני, אך עם התגברות גל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה התפתח המחנה למעברה שנודעה כמעברת קסטינה. המחנה חרג מגבולות המחנה הבריטי המקורי ונמלא במאות אוהלים ופחונים, בהם התגוררו עולים מארצות מוצא שונות בדחק ובתנאים קשים. קשים במיוחד היו חודשי החורף, בהם סבלו התושבים מגשמים עזים וקור מלווים ברוחות שסחפו את האוהלים והרכוש הדל. מושבי הסביבה לא יכלו לספק תעסוקה לאוכלוסיית המעברה ההולכת וגדלה, והתוכניות לפרק את מחנה העולים לאחר תקופת ההתבססות הראשונית התבררו כאופטימיות מדי על רקע המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ ומדיניות הצנע.

ב-1952 הוחלט להפוך את המעברה הזמנית ליישוב קבע, והחלו להקצות בתים ושטחי אדמה לתושבים להקמת משקי עזר. למקום הופנו עוד ועוד עולים במטרה לחזק את המקום ולפתחו כיישוב שיוכל ברבות הימים לשאת את עצמו תעסוקתית וכלכלית. על פני השנים הבאות החלו ניצנים ראשונים של פיתוח תעשייה ומקורות תעסוקה במקום, במקביל לשליחת גלים נוספים של עולים חדשים שהארץ מלאה בהם. עדיין נעדרו במקום מקורות תעסוקה מספקים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, ומרירות מרמות האבטלה התפשטה בקרב תושבי המקום, שהתפתחה לעיתים להפגנות כנגד הממשלה מלוות בחסימות כבישים.

אט-אט הלך והתבסס היישוב במקום, התפתחו בו מקורות תעסוקה ומפעלים רבים והוא הלך וקיבל אופי עירוני של עיירת פיתוח. במקביל, המשיך היישוב לקלוט עולים בכל אחד מגלי העלייה שאפיינו את הארץ בתקופות השונות- בשנות ה-50 וה-60 מצפון אפריקה, מצרים ורומניה, בשנים 1969 ו-1970 מברית המועצות (בעיקר גאורגיה ובוכרה, כולל חסידי חב"ד רבים), ובשנות ה-80 וה-90 מברית המועצות ואתיופיה.

בשטח שנקנה על ידי שמואל פומברובסקי קמה בשנים האחרונות שכונה חדשה בשמה המקורי - קריית שמואל.

ביום השני למבצע עמוד ענן ברצועת עזה נהרגו שלושה אזרחים ישראליים ושני אזרחים נוספים נפצעו מפגיעת רקטת גראד בבניין מגורים בעיר.

מעמד מוניציפלי

בתחילה השתייכה קריית מלאכי למועצה אזורית באר טוביה. בשנת 1958 היא הוכרזה כמועצה מקומית ובשנת 1998, לאחר שמספר תושביה עלה לכ-20,000 איש, הייתה לעיר.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים בקריית מלאכי 28,409 תושבים, מתוכם 27,648 תושבי ישראל (מקום 82 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+2.3% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 69.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,113 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

קריית מלאכי היא העיר בעלת שיעור יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 16.4%.

ראשי המועצה והעיר

ראשי המועצה:

• חיים גשן - 1959–1960, כיהן מ-1954 כמזכיר היישוב שקיבל מעמד של מועצה מקומית ב-1958
• עבודי דוד-אלבג - 1960–1969, 1970–1974
• משה קצב - 1969–1970, 1974–1981 (לימים נשיא מדינת ישראל)
• ד"ר יוסף ונונו חבר בכנסת השלוש עשרה מטעם מפלגת העבודה 1981–1993

ראשי העיר:

• משה "שימי" שמעון - 1993–1998, במהלך כהונתו (1998) קיבלה קריית מלאכי מעמד של עיר.
• ליאור קצב - ראש העירייה בשנים 1998–2003
• מוטי מלכה - ראש העירייה בשנים 2003–2013
• יוסי חדד - ראש העירייה ממאי 2013 עד נובמבר 2013.
• אליהו (ללו) זוהר - ראש העירייה מנובמבר 2013.

רבני העיר

הרב האשכנזי הקודם של העיר היה רבי ישראל אריה גרשטנקורן, שכיהן כרב במשך 37 שנים. הרב הספרדי הראשון היה הרב יוסף עזרן שלאחר מכן עבר לכהן כרב בראשון לציון. כיום, רב העיר הוא הרב חיים פינטו המשמש כיום בעיקר כרבה של העיר אשדוד.

במאי 2012 החליטה מועצת העיר למנות את הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי לרב, אך ההחלטה לא בוצעה בפועל.

באוגוסט 2010 הוקם בעיר על ידי הרב פינטו, בית דין רבני לדיני ממונות. לאב בית הדין מונה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ויחד עמו מונו לדיינים הרב יעקב שוויכה וחתנו של רב העיר הרב שמואל אוחנה.

שכונות העיר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

שכונת נחלת הר חב"ד

בית הספר למלאכה בקריית מלאכי

ב-1969, הקימו חסידי חב"ד שכונה עבור חסידים שעלו מרוסיה באותה העת, בדרומה של קריית מלאכי. השכונה איכלסה גם עולים מגאורגיה ובוכרה. השכונה שנקראת בשם נחלת הר חב"ד התפתחה עם השנים לשכונה המונה כ-2,800 תושבים

השכונה מנוהלת על ידי הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי שהוא גם מזכיר ומנהל בית דין רבני חב"ד. הניהול הפרטני מנוהל על ידי ועד שכונתי פנימי בראשות הרב מרדכי גורדצקי ושניים מנציגיה נכנסו לכהן בעירייה. התפתחות השכונה הרחיבה את שטחה הבנוי של קריית מלאכי לכיוון דרום וקרבה אותה לעבר מושב כפר ורבורג.

בשנת 2000 קם על ידי ועד נחלת הר חב"ד שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא בשם "נחלת מנחם", בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות ולהם מקווה טהרה ובית כנסת.

בשכונה קיימים מוסדות רבים הכוללים בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש 'בית הר"מ' ישיבה לצעירים, ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש (ישיבה גדולה) - לעולי רוסיה ולחוזרים בתשובה. כולל אברכים, בית ספר למלאכה לצעירים מוגבלים וצרכים מיוחדים מרחבי הארץ, ומועדוני נוער המנוהלים על ידי הרב אלימלך הרצל. בשנת 2009 יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" להרחבת השכונה, מיקומו של "פס חב"ד" הוא בין שכונת נחלת הר חב"ד לנחלת מנחם, בשלהי שנת 2014 החל האכלוס בדירות שבפס חב"ד.

במהלך מבצע עמוד ענן ברצועת עזה נפגע בניין בשכונה בעיר מפגיעה ישירה של רקטת גראד, ונהרגו ממנו שלושה אזרחים.

שכונת המחנה

השכונה הוקמה ב-2017

שכונת כרמי הנדיב

גלריה

• 
  הכניסה לקריית מלאכי
• 
  מרכז העיר קריית מלאכי ובניין העירייה
• 
  אנדרטת השואה בקריית מלאכי
• 
  אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בקריית מלאכי
• 
  בניין בשכונת חב"ד בקריית מלאכי, בו נהרגו שלושה אזרחים לאחר שנפגעו מרקטת גראד במבצע עמוד ענן
• 
  "בית אברהם" מרכז מקצועי לטיפוח והעצמה של ילדים.
• 
  מרכז יום טיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים.
• 
  בית הראשונים (בית פומברובסקי) בקריית מלאכי
• 
  שלט על בית הראשונים (בית פומברובסקי) בקריית מלאכי
• 
  בניינים בקצה המערבי של העיר

לקריאה נוספת

• זושא וולף, נחלת הר חב"ד, הוצאת מכון ימי תמימים, 2008 - אודות שכונת חב"ד.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא קריית מלאכי בוויקישיתוף

• פרופיל קריית מלאכי נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס

• המקור - אתר החדשות המקומי
• קריית מלאכי: מספר התושבים יוכפל בהצלחה?, מיינט, 3 במאי 2015
• קריית מלאכי - ציוני דרך בהתפתחות היישוב
• יש רכבת בקרית מלאכי ? כתבה באתר היסטוריה על המפה
• קריית מלאכי באתר משרד החינוך
• סיפורו של בית פומברובסקי
• מודעה על מינוי בית דין קריית מלאכי
• סקירה על המע"ר ההיסטורי של קריית מלאכי באתר 'חלון אחורי', 9/10.
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
  שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
  שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] שרגא הר-גיל, המקצועיים - מצליחים ומרוצים; "הפשוטים" - נשארו בשוליים, מעריב, 13 בינואר 1966
• הדס שפר, למי יש יותר כוח, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2011

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קריית מלאכי28663198