אדרת (מושב)
 רחוב באדרת הצופה לגבעה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 433 מטר |
| תאריך ייסוד | 1961 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,055 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,049 תושבי ישראל |
(למפת השפלה רגילה)   אדרת | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
אַדֶּרֶת הוא מושב דרומית לעיר בית שמש בחבל עדולם השייך למועצה אזורית מטה יהודה.
בשנת 1959 נעשה ניסיון ראשון על ידי המדינה להקים את היישוב והוא יושב בעולים מרומניה. המושב הוכן מראש עם בתים מוכנים לקראת הגעת המתיישבים, שיועדו להתפרנס מגידול טבק וגפנים[3]. התושבים היו חסרים כל רקע חקלאי והתפרנסו מעבודה בקק"ל או בעבודות מחוץ למושב. בזו אחר זו עזבו כל המשפחות את המושב, חלקן אף וויתרו על הזכויות שהיו להן על הבתים והנחלות שניתנו להן על ידי הסוכנות היהודית. ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין כל טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי[4]. בשנת 1963 הוקם המושב מחדש ויושב על ידי עולים ממרוקו. העולים עסקו בחקלאות, בעיקר בענף הלולים, עד לשנות התשעים. כיום תושבי המושב עובדים בירושלים, בית שמש, גוש עציון, וגוש דן. בעקבות הרחבת המושב בשנת 1997, בין תושבי המקום נמנים גם עולים מארצות הברית, בריטניה, וקנדה. באדרת נמצאת מכינה קדם-צבאית שעובדת ומבוססת על אקולוגיה ועבודות סביבתיות.
בהשראת הכרמים באזור, שם המושב נלקח מספר יחזקאל[5], במונח "גפן אדרת" ("אדרת" מילה נרדפת ל"אדירה") כתיאור לעם ישראל הקם לתחיה.
בסביבת המושב
מושב אדרת נמצא כ-300 מטר ממערב למערת עדולם, בה נחבא דוד בזמן בריחתו משאול, ולחורבת עדולם, וכשני ק"מ מדרום לחורבת שוכה (סוכו) המקראית שבשפלה, הידועה היום כגבעת התורמוסים. בקרבת המושב אתרים ארכאולוגיים נוספים, ובהם חורבת עתרי, חורבת ריבוא, חורבת בורגין וחורבת מדרס. חווה חקלאית מהתקופה ההליניסטית נמצאת מטרים ספורים מהשער הדרומי של המושב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ אפרים תלמי, דרך לאורך הגבול, דבר, 26 במאי 1959
- ↑ מנחם תלמי, 4 כפרים שהוקמו בטעות, מעריב, 30 בינואר 1961
- ↑ ספר יחזקאל, פרק י"ז, פסוק ח'
| ||||||||||||||||
