רבי אברהם יהושע השיל מאפטא
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ סיום כהונה, תחילת כהונה, צאצאים, סיבת הפטירה, הבא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ חסידות, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
תק"ח ז'מיגריד |
|---|---|
| פטירה |
ה' בניסן תקפ"ה (בגיל 77 בערך) מז'יבוז' |
| מקום קבורה | מז'יבוז' |
| מקום פעילות | קולבסוב, אפטא, יאסי, מז'יבוז' |
| מקום מגורים | ז'מיגריד, קולבסוב, אפטא, יאסי, מז'יבוז' |
| תחומי עיסוק | אהבת ישראל |
| חיבוריו | "אוהב ישראל", "תורת אמת" |
| רבותיו | רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק |
| אב | רבי שמואל אב"ד ניישטאט |
רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח – ה' בניסן, תקפ"ה) היה אדמו"ר חסידי. אבי שושלות אפטא-זינקוב(-מז'יבוז') וקופיטשניץ.
תולדותיו
נולד בשנת תק"ח לרבי שמואל. חתנו של רבי יעקב מטורטשין[1] ומגדולי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. כיהן כרב ואדמו"ר בקולבסוף בגאליציה, באפטא הפולנית, ביאסי שבמולדביה ובמז'יבוז' שבפודוליה (אוקראינה). בשנותיו האחרונות היה זקן האדמו"רים בדורו ודעתו הייתה נחשבת בקרב כל החסידים.
הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, רבי שמואל, שכיהן כראב"ד ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו הפגין יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק, ונודע כבקי גדול בתלמוד. החל את דרכו כרב העיירה קולבסוב (Kolbuszowa) בפולין, ובתק"ס הסכים להתמנות לרב באפטא (Opatów). בתקס"ח הוזמן להיות רב ביאשי, נסיכות מולדובה, על ידי הבנקאי החסיד יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית שבו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו תורה.
התנגד לכמה הדפסות של חצרות חסידים אחרות: הוא חלק על דרכו של רבי צבי הירש מזידיטשוב והתנגד ליוזמתו להדפסה והפצה מחודשת של ספר הזוהר (דור דעה, עמ' רעב), וכן התנגד (ואף נאמר שקילל) למי שביקש להדפיס את ספר סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב[2].
בתקע"ו, לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעש"ט וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה, ונקרא לעיתים כדי לפתור בעיות הלכתיות. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי.[דרוש מקור]
חיבר שני ספרים: "תורת אמת" (לבוב תרי"א) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר תרכ"ה), שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל".
הספר "אוהב ישראל" יצא לאור מחדש בשנת תשע"ד במהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מוערת מפוסקת ומנוקדת.
נקבר במז'יבוז בסמוך לקבר הבעש"ט, בתוך האוהל שעל ציונו. אגדה חסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה בבית הקברות בטבריה, שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאשי הוקם בית כנסת על שמו. בית כנסת נוסף על שמו נוסד לאחר קום המדינה בחיפה (רחוב עבאס), על ידי אחד מצאצאיו.
צאצאיו
- רבי יצחק מאיר מז'ינקוב, נפטר א' באדר תרט"ו בגיל 79, לו נולד בן אחד:
- רבי משולם זוסיא מז'ינקוב, נפטר ג' באלול תרכ"ד בגיל 52.
- חתנו הרב שמואל אשכנזי, חותנו של רבי יהושע רוקח מבעלז.
- רבי יוסף משה ממעז'בוז'[3], נפטר ט"ו בחשון תרט"ז בגיל 75.
- הרבנית יוכבד אשר התחתנה עם רבי דן יונגרלייב בנו של יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב), להם היו שתי בנות:
- הרבנית בלומה רייזל אשר השתדכה עם רבי שלום יוסף פרידמן בנו הבכור של הרוז'ינר.
- בת נוספת אשר הייתה נשואה לרבי יצחק מסקווירא (שושלת טשרנוביל).
- חתנו רבי ישראל מליטשניץ[4].
- חתנו רבי מרדכי אורנשטיין[5].
- רבי יעקב יואל, חתנו של רבי משה מקוז'ניץ.
מתלמידיו הבולטים
- רבי ישכר דב מרדושיץ
- רבי אשר ישעיה רובין
- רבי שמואל מקאמינקא
- רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)
- רבי משה צבי מסאווראן
- רבי צבי אלימלך שפירא
- רבי משה טייטלבוים (הראשון)
- רבי יצחק אייזיק ספרין
- רבי פנחס לרנר מדינוביץ, מחבר ספר שפתי צדיקים
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם יהושע העשיל", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 12, באתר היברובוקס
- רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי אברהם יהושע העשיל מאפטה בעל האוהב ישראל, באתר אהלי צדיקים
- ישראל מרדכי טייטלבוים, שלשלת היוחסין, סדר היחוס של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, באתר היברובוקס
- כתביו
- ספרו "אוהב ישראל" באתר היברובוקס.
- ספרו "תורת אמת" באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ↑ נפטר בי"ט בסיוון תקמ"ה.
- ↑ פרופ' צבי מרק בראיון מצולם: http://www.hasidut.org/blank-1.
- ↑ חותנו של רבי מנחם מנדל מסטאנוב, נכדו של רבי יוסף מיאמפולה.
- ↑ בנו היה רבי יוסף מטיברוב (חותן רבי משה צבי מסטנוביץ) וחתנו היה רבי נחום מלויעב בן רבי אהרן מצ'רנוביל.
- ↑ רבי מרדכי היה אביו של רבי יעקב יואל חתנו של רבי משה מקוז'ניץ. רבי יעקב יואל הוא אביו של רבי ישראל אביו של רבי אברהם יהושע העשיל ממוגלניצא.
| הקודם: - |
אדמו"רי אפטא-זינקוב | הבא: רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב) |
