פרשת ניצבים
| |||||
| פסוקים | דברים, כ"ט, ט' - ל', כ' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 40 | ||||
| תוכן | הברית עם ישראל, תשובה | ||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים וספרדים | ישעיהו, ס"א, י' - ישעיהו, ס"ג, ט' | ||||
| תימנים | ישעיהו, ס"א, ט' - ישעיהו, ס"ג, ט' | ||||
| איטלקים | יהושע, כ"ד, א'-י"ח | ||||
פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא הפרשה השמינית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ט, פסוק ט' ומסתיימת בפרק ל', פסוק כ'.
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה מפני שנאמר בה מענייני תשובה.[1] הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין סוכות קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.
נושאים בפרשה
הברית עם ישראל
הפרשה ממשיכה את נושא חידוש הברית בין עם ישראל וה' בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פרט ומשפחה בו:
וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם...
ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות עם ישראל אם יחטאו.
תשובה
בהמשך מוצגת הדרך, שבה ניתן להתגבר על הצרות, אשר יבואו כעונש על הפרת המצוות, היא דרך התשובה. הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות. התורה מדגישה את הפשטות בקיום מצוות:
כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.
התורה מציגה בפני בני ישראל את הבחירה שעומדת בפניהם בין החיים והטוב בקיום המצוות ובין המוות והרע בהפרתן.
הפטרה
ההפטרה של פרשת נצבים היא השביעית והאחרונה בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס"א, פסוק י' ("שוש אשיש") עד פרק ס"ג, פסוק ט'. התימנים מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.
במנהג איטליה שיש רק שלש הפטרות דנחמה, מפטירים מספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק א' ("ויאסף יהושע") עד פסוק י"ח,[2] וכשקוראים נצבים-וילך ביחד, מפטירים ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ו' עד פרק נ"ו, פסוק ח' ("דרשו ה' בהמצאו").
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: פרשת ניצבים |
הטקסט:
פרשת ניצבים, באתר ויקיטקסט- פרשת ניצבים - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת ניצבים, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת ניצבים, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- פרשת ניצבים עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת ניצבים, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת ניצבים, באתר "בינינו"
- פרשת ניצבים, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת ניצבים", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת ניצבים באתר ישיבת הר ברכה
הערות שוליים
- ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, אורח חיים, סי' תכ"ח, סעיף ד'.
- ^ כך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שמסיימים פסוק י"ג. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
