קריעת ים סוף
 |
אין לראות את דף זה כערך אנציקלופדי. נא הימנעו מעריכה בו לפני שכתובו על בסיס הגרסה המקורית
דף זה יובא ו/או טופל בעבר שלא על פי מדיניות המכלול, ומשכך ייתכן שנעדר ממנו תוכן ראוי או ששוכתב בצורה בלתי תקינה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולשכתב אותו. | |
| אין לראות את דף זה כערך אנציקלופדי. נא הימנעו מעריכה בו לפני שכתובו על בסיס הגרסה המקורית דף זה יובא ו/או טופל בעבר שלא על פי מדיניות המכלול, ומשכך ייתכן שנעדר ממנו תוכן ראוי או ששוכתב בצורה בלתי תקינה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולשכתב אותו. |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
קריעת ים סוף היא מאורע המתואר במקרא בספר שמות, בו נבקע ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי יבש דרכו נמלטו שבטי ישראל מהמצרים לאחר מאות שנות שיעבוד ולאחר מכן נסגר הים והמצרים טבעו בו. מאורע זה הוא מהמאורעות המכוננים ביהדות, אשר סיומם באירוע מתן תורה. לזכר נס זה שרו בני ישראל את שירת הים. אירוע זה אירע בליל שביעי של פסח, שבוע לאחר יציאת מצרים.
במקרא
בספר שמות בפרשת בשלח פרק יד פסוקים ה-כח:
וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם... וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ... וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ... וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'... וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה... וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם... וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.
בדברי חז"ל
בדברי חז"ל קיימת התייחסות לקריעת ים סוף, כדלקמן:
- נחשון בן עמינדב היה הראשון שקפץ לים סוף, בטרם הים נקרע לשניים, ובכך הוכיח את אמונתו בה' והפך להיות סמל לראשוניות ולחלוציות. סיפור נחשון מובא במשנה במסכת סוטה:
היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים - קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה"[1].
- במכילתא[2] הובאו דברי רבי אליעזר ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי".
- המשנה במסכת אבות[3] אומרת שעשרה נסים נעשו לבני ישראל על הים.
- בהגדה של פסח נכתב כי המכה שהכה ה' את המצרים בקריעת ים סוף שקולה פי חמישה מעשר המכות שהוכו במצרים, שכן על עשר המכות נכתב[4] "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלקים היא" ואילו על קריעת ים סוף נכתב[5] "וירא ישראל את היד הגדולה".
- בתלמוד הירושלמי[6] הובא שעם ישראל התחלקו לארבע כתות לפני שהים נבקע לשניים: הכת הראשונה הציעה ליפול לים, הכת השנייה הציעה לשוב למצרים, הכת השלישית הציעה להלחם במצרים, והכת הרביעית הציעה להתפלל נגד המצרים[7]. לכת הראשונה משה ענה: "התיצבו וראו את ישועת ה'", לכת השנייה משה ענה: "כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תסיפו לראתם עוד עד עולם", לכת השלישית משה ענה: "ה' ילחם לכם", ולכת הרביעית משה ענה: "ואתם תחרישון".
מנהגים
- שירת הים נאמרת בכל יום בפסוקי דזמרה שבתפילת שחרית.
- מכיון שקריעת ים סוף התרחשה בליל שביעי של פסח, לכן יש הנוהגים לקום בלילה זה בחצות ולקרוא את שירת הים[8].
כקריעת ים סוף
הביטוי "קשה כקריעת ים סוף" מוזכר בספרות חז"ל ומשמעותו דבר שקשה מאד לעשותו. כך למשל[9]:"קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף". וכן: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף".
ראו גם
לקריאה נוספת
- דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה-16 עד ה-19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, חציית ים סוף, עמ' 74-71
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קריעת ים סוף |
- הערך "קריעת ים סוף", באתר ויקישיבה
- ארכיאולוגיה על קריעת ים סוף באתר הדוס.
- שיעורים על קריעת ים סוף, באתר ישיבה
הערות שוליים
- ^ מסכת סוטה לו, ל"ז, מכילתא בשלח - ויהי ה).
- ^ מכילתא בשלח השירה ג' וזוהר חלק ב' ד' ב'
- ^ פרק ה' משנה ד'
- ^ שמות ח טו
- ^ שמות יד לא
- ^ ירושלמי תענית ב ה
- ^ קרבן העדה מסכת תענית פרק ב הלכה ה
- ^ מחזור קול יעקב לפסח עמוד 167
- ^ גמרא מסכת פסחים בדף קיח עמוד א'
- ^ Parting the waters: Computer modeling applies physics to Red Sea escape route(הקישור אינו פעיל, 13 באוקטובר 2016); Dynamics of Wind Setdown at Suez and the Eastern Nile Delta. מחקרים קודמים הצביעו על אפשרות כזו, אך הצריכו רוח בעוצמת הוריקן; במחקר זה נקבע מיקום אחר ממחקרים קודמים ונערכו מודלים אחרים, וכך ניתן היה להגיע למהירות רוח סבירה יותר.
