רבי שלמה זלמן שניאורסון
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה, תחילת כהונה, מספר בשושלת, סיום כהונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ הבא, חסידות, הקודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| לידה |
ה'תק"ץ לובביץ' |
|---|---|
| פטירה | כ"ז באייר ה'תר"ס |
| צאצאים | הרב יהודה לייב. |
רבי שלמה זלמן[1] בן רבי יהודה לייב שניאורסון האדמו"ר השני של חב"ד קאפוסט, נולד בלובביץ' בקיץ שנת ה'תק"ץ, ונפטר בכ"ז באייר תר"ס.
חייו
נולד לרבי יהודא לייב שניאורסון מקאפוסט, בשנת תק"ץ. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. נישא לבתו של רבי יעקב לייב לוריא מליעפלי, בי' טבת ה'תר"ז. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בתורה וחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, ללובביץ'.
רבי שלמה זלמן היה נכדו של רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק). חמשה מבניו של ה"צמח צדק" שמשו כאדמו"רים, כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-קאפוסט", השוכנת דרומית לויטבסק (היום בבלארוס).
מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי בעל התניא מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמו"רות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות וענווה מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו. בשנת תר"ס חלה ונסע למוסקבה לצורכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר בכ"ז באייר.
ממלאי מקומו אחרי מותו היו אחיו, רבי שלום דובער מרציצה ואדמו"ר הרש"נ רבי שמריה נח מבוברויסק. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון, שנפטר בשנת ה'תר"ע.
מאמרי החסידות שלו
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.
ספרו מגן אבות, יצא לאור לראשונה בברדיטשוב בשנת ה'תרס"ב בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם בגימטריה "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס בוילנה בשנת ה'תרס"ג.
בכ"ה תשרי תש"ל, אמר הרבי מליובאוויטש לגיסו הרש"ג[2] שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר . . הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ[3], כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".
מחסידיו המפורסמים
בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי חיים מאיר היילמן, מחבר הספר הנחשב למוסמך ביותר לתולדות חב"ד בשם "בית רבי", ורבי יוסף רוזין, ה"רוגאטשובי". בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים בירושלים שייך במקורו לחב"ד-קאפוסט.
לקריאה נוספת
- הרב עמרם בלוי, שמע שלמה: תולדות ושיחות כ"ק אדמו"ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט, בתוך: היכל הבעש"ט, גיליון יז, כסלו תשס"ז עמודים קט-קמג.
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' שלמה זלמן שניאורסאהן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ג, עמוד 44, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ שמו המלא הוא שניאור שלמה זלמן ובמהלך השנים הושמט משמו השם שניאור.
- ^ נדפס בתו"מ מנחם ציון ח"ב ע' 374.
- ^ חי"ד, עמ' שנח
